https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%93_%D7%90
פרשני:בבלי:שבת סד א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T21:06:42Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%93_%D7%90&diff=140437&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T13:41:45Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97935:rev-140437:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%93_%D7%90&diff=97935&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:05:16Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: למדנו טומאת שרצים מטומאת מת משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>גמר כלי</b> האמור בשרצים דכתיב "כל כלי אשר יעשה מלאכה" - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b> האמור <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בטומאת מת דכתיב "כל כלי מעשה".</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: למדנו טומאת שרצים מטומאת מת משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>גמר כלי</b> האמור בשרצים דכתיב "כל כלי אשר יעשה מלאכה" - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b> האמור <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בטומאת מת דכתיב "כל כלי מעשה".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסף שק</b> כל שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הבגד שטמא משום אריג.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסף שק</b> כל שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הבגד שטמא משום אריג.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו בגד לאו אריג הוא?</b> והרי בגד הוא יותר אריג משק?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו בגד לאו אריג הוא?</b> והרי בגד הוא יותר אריג משק?</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92737:rev-97935:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%93_%D7%90&diff=92737&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:08:38Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת סד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: למדנו טומאת שרצים מטומאת מת משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>גמר כלי</b> האמור בשרצים דכתיב "כל כלי אשר יעשה מלאכה" - <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;מ<b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b> האמור <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בטומאת מת דכתיב "כל כלי מעשה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסף שק</b> כל שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הבגד שטמא משום אריג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו בגד לאו אריג הוא?</b> והרי בגד הוא יותר אריג משק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: מוסף שק</b> כל שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הבגד</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי ש</b>השק <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אריג</b> כמו בגד מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא,</b> ובזה יש חומר בשק יותר מבבגד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> והקשה <b>הרא"ה</b> (הובא <b>בר"ן</b>) <b>והריטב"א</b> הרי להלן דרשינן מה שק טווי ואריג ואיך אמרינן ששק טמא אף שאינו אריג? ותירצו שבשק "קליעה" נחשבת כמו אריגה בחוטי צמר ופשתן, ושק חמור יותר מבגד בכך שהקליעה בשק מחשיבה אותו לבגד (מפני שהוא גס יותר מבגדים) אבל חוטי צמר אם יקלע אותם יהיו טהורים. והדרשא להלן מה שק טווי ואריג הכונה היא - מה שק שקליעתו נחשבת כמו טווי ואריג בבגדי צמר, אף בגד צריך אריגה חשובה (בחוטים שלו). וכך משמע <b>מרש"י</b> וראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי חזי?</b> למה ראוי אותו שק קטן שאינו אריג אלא קלע קטן העשוי מנוצה של עזים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: שכן עני קולע שלש נימין</b> של מטוה מנוצה של עזים <b style='font-size:20px; color:black;'>ותולה</b> לתכשיט <b style='font-size:20px; color:black;'>בצואר בתו,</b> ואף על פי שאינו אריג ממש, מכל מקום חשובה קליעתו זו כתכשיט ומקבל טומאה כאריג <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. והוסיף בלשונו שהעני עושה ממנו <b>תכשיט</b> לבתו. וראה <b>מאירי</b> שהביא שני פירושים אם טומאתו היא מדין תכשיט או מדין אריג ובגד. <b>והחזון איש</b> (כלים ל, כז) כתב שלכאורה נראה שהוא חידוש מיוחד וטומאתו היא מדין אריג ותכשיט ולא מדין בגד, ומיושב בזה קושיית תוספות הרי אינו כלי קיבול, וכן מובן מדוע אין צריך שיעור של שק. ועוד כתב שקליעה בשיעור חשוב כמו קליעת עני לבתו יהא טמא אפילו בחוטי צמר, ובאמת מפורש כך <b>בתוספות הרא"ש</b> כאן, וראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: "שק"</b> האמור בכתוב שמקבל טומאת שרץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי אלא שק</b> העשוי למלבושי רועים העשוי מנוצת עזים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנין לרבות את הקילקלי</b> שהוא בגד קשה העשוי משיער של עזים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש שהם כלי בהמה לסוס וחמור, והקשו <b>הריטב"א והר"ן</b> הרי טבעת של בהמה אינה טמאה? ותירצו שהם משמשים גם את האדם שרוכב עליהם, ועוד תירצו שכלי בהמה כמו אוכף (שהם כמלבוש שלה) טמאים ורק "תכשיטי" בהמה אינם טמאים. וראה לעיל (נט, א) קושיית <b>התפארת ישראל</b> על זה, ומבואר שם שזה תלוי מהיכן למדו שאין תכשיט לבהמה. <b>והרשב"א</b> כתב שכלים <b>חשובים</b> של בהמה מקבלים טומאה. אבל <b>הר"ח</b> מפרש שהם עשויים להצניע תחת הכרים וכסתות (ריפוד), וחבק הוא כיסוי של הכסאות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואת החבק</b> אוכף של חמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "או שק"</b> לרבות גם את אלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> והקשו <b>התוספות</b> הרי אין להם כלי קיבול כמו שק? ותירצו: שהם עשויים מתחילה לכל צרכן. וכונתם שבאמת אפשר לקפל אותם ולהניח בהם מרגלית כמו שכתבו התוספות סג, ב (וכך באמת תירץ <b>הריטב"א</b> כאן) אלא שהקשו שהרי אינם מיועדים לכך? ועל זה אומרים התוספות שדבר שעשוי מתחילה לכל מטרה שיצטרכו לו דינו כבגד ושק, וכשיש <b>אפשרות</b> לשים בתוכו דבר הוא טמא, ודוקא בדבר שעשוי לתשמיש מסוים שאינו לכלי קיבול (כמו קב של הקיטע) טהור. <b>והרשב"א</b> הקשה על תירוץ זה אם כן מדוע בחבלים ומשיחות שאין אפשרות לקפל אותם צריך פסוק למעט שאינם טמאים? וראה <b>ר"ן</b>. <b>והפני יהושע</b> תירץ, שקילקלי וחבק וכן חבלים ומשיחות אפשר לומר שהם לא צריכים להיות מקבלים בתוכם כמו שק, משום שאין תשמישם דומה לבגד ושק, והיינו מטמאים אותם כמו שתי וערב בנגעים שאין צריך "אריג" כלל. ובאמת כך משמע <b>מתוספות הרא"ש</b>, ראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>את החבלים ואת המשיחות</b> העשויים לצורך מדידה ושזורים הם ולא טווים ולא ארוגים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "שק"</b> - שדוקא מה שדומה לשק טמא. <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שק טווי ואריג</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל טווי ואריג</b> מקבל טומאה. והקולע שלש נימין הרי הן טוויים, וזה דרך אריגתו. אבל חבלים ומשיחות אינם טוויים כלל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. והיינו <b>שחוטי</b> הקילקלי הם טוויים ואחר כך הוא קולע אותם, והקליעה שלהם נחשבת כמו אריגה, אבל חבלים הם קלועים מחוטים שאינם טוויים. אבל <b>התוספות הרא"ש</b> מפרש שחוטי החבלים הם כן טוויים אלא שאינם קלועים אלא <b>כרוכים</b> החוטים ביחד זה סביב זה, אבל קליעה שהחוטים נכנסים אלו לתוך אלו נחשבים כמו אריגה שהערב נכנס בתוך השתי. ודבריו הם לשיטתו לעיל שקליעה חשובה מועילה אפילו בחוטי פשתן כדי שיחשב בגד, אבל ברש"י משמע שקליעה מועילה רק בשק ולא בבגד. (הובא לעיל).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר ב</b>טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מת: "וכל כלי עור וכל מעשה עזים וגו' תתחטאו"</b> ודרשינן "וכל" <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הקילקלי ואת החבק</b> שטמאים טומאת מת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שאני מרבה</b> לטומאת מת אף <b style='font-size:20px; color:black;'>את החבלים ואת המשיחות</b>, שהרי בטומאת שרץ מיעטם הכתוב, וכאן לא מיעט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינו כן, אינם טמאים טומאת מת ולא צריך פסוק למעט אותם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא</b> שלא נרבה אותם. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טימא</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בשרץ, וטימא במת, מה כשטימא בשרץ לא טימא אלא טווי ואריג, אף כשטימא במת לא טימא אלא טווי ואריג.</b> ולא חבלים ומשיחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תאמר לא נוכל ללמוד משרץ, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הן אם היקל בטמא שרץ ש</b>טומאתו <b style='font-size:20px; color:black;'>היא קלה</b>, שטמא רק עד הערב, <b style='font-size:20px; color:black;'>נקיל בטומאת המת שהיא חמורה</b>, שטמא טומאת שבעה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: ילפינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור" לגזירה שוה.</b> שלמדנו טומאת מת מטומאת שרץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר "בגד ועור" בשרץ, ונאמר "בגד ועור" במת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה "בגד ועור" האמור בשרץ לא טימא אלא טווי ואריג</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף "בגד ועור" האמור במת לא טימא אלא טווי ואריג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד למדנו טומאת שרץ מטומאת מת מגזירה שוה זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה "בגד ועור" האמור</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>במת טמא כל מעשה עזים</b> לרבות קילקלי וחבק <b style='font-size:20px; color:black;'>אף "בגד ועור" האמור בשרץ טמא כל מעשה עזים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי אלא דבר הבא מן העזים,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנין לרבות דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "או שק"</b> לרבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על דברי הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אפיקתיה</b> כבר דרשנו את "או שק" <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>רבות <b style='font-size:20px; color:black;'>קילקלי וחבק</b>, ואיך נדרוש מאותו פסוק כל דבר הבא מזנב סוס או פרה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> שדרשנו קילקלי וחבק מ"או שק" לרבות קילקלי וחבק <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי דליתיה גזירה שוה</b> לפני שדרשנו גזירה שוה היינו צריכים לריבוי זה עבורם, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דאתי גזירה שוה</b> טומאת שרץ לטומאת מת, אנו לומדים כל מעשה עזים בגזירה שוה, ושוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתור ליה</b> דרשת "או שק", ולכן דרשו לרבות כל דבר העשוי מזנב הסוס או הפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> העשוי מזנב הסוס או הפרה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ב</b>טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>שרץ,</b> שנאמר בה "או שק" <b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת מת מנין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא</b> למדנו טומאת מת מטומאת שרץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>טימא במת וטימא בשרץ, מה כשטימא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בשרץ עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים, אף כשטימא במת עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר, לא נוכל ללמוד בבנין אב טומאת מת מטומאת שרץ, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הן אם הרבה</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת</b> שרץ הטמא טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>ערב</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא מרובה</b>, שהרי כל טומאות מגע הן טומאת ערב, כגון שרץ, נבילה ושכבת זרע וזב, והנוגע בטמא מת. וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>נרבה</b> אנו <b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת</b> מת שהיא טומאת <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה, שהיא מועטת</b>, שלא נאמרה טומאת שבעה אלא במגע מת עצמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: ילפינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור" לגזירה שוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר בגד ועור בשרץ ונאמר בגד ועור במת, מה "בגד ועור" האמור בשרץ עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים,</b> שמקבל טומאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף "בגד ועור" האמור במת עשה דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה כמעשה עזים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומופנה,</b> גזירה זו של "בגד ועור", משום ששתי תיבות אלו מיותרות הן. אבל גזירה שוה שאינה מופנה אפשר להשיב עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לאו מופנה</b> גזירה שווה זו, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למפרך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לשרץ שכן מטמא בכעדשה</b> מה שאין כן מת שאינו מטמא בכעדשה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> הקשה <b>הרא"ה</b> (הובא <b>בר"ן</b>) הרי הברייתא עצמה אמרה לעיל חומרא אחרת בשרץ מבמת - שטומאתו מרובה, ומדוע צריך לפרוך מחומרא אחרת? ותירץ, שהפירכא והחומרא לעיל הוא סברא קלושה ועדיף לפרוך מחומרא ברורה יותר. (ולעיל הובאה פירכא רק על במה מצינו שדי בפירכא קלושה וכאן פרכינן גזירה שוה וצריך חומרא מפורשת יותר). וראה <b>תוספות הרא"ש ומהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאי</b>, באמת <b style='font-size:20px; color:black;'>אפנויי מופני</b>, מיותר, מה שכתבה התורה "בגד ועור" כדי שנדרוש גזירה שוה, אבל לטומאת שרץ עצמה אין צורך בפסוק זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי שרץ איתקש</b> בפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>לשכבת זרע דכתיב "איש אשר תצא ממנו שכבת זרע" וסמיך ליה "איש אשר יגע בכל שרץ", וכתיב ביה בשכבת זרע "וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע".</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור" דכתב רחמנא בשרץ למה לי,</b> והרי אפשר ללמוד זאת מטומאת שכבת זרע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה,</b> שמיותר בגד ועור האמורים בטומאת שרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפנויי</b>, ללמדנו גזירה שוה, שאין משיבין עליה פירכא, שהרי זה כאילו כתבה התורה במפורש דין זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכתי</b> יש להקשות <b style='font-size:20px; color:black;'>שמופנה מצד אחד הוא</b>. שרק האמור בשרץ מיותר ולא האמור במת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b> שגם גזירה שוה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה מצד אחד למידין</b> גזירה שוה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין משיבין</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר למידין ומשיבין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b> הרי כאן הוא מופנה רק מצד אחד, ויש עליה פירכא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: יש לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>" בגד ועור" האמור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מת נמי אפנויי מופנה</b> ומיותר לגזירה שוה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי, מת</b> גם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אתקש לשכבת זרע דכתיב "והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע" וכתיב בשכבת זרע "וכל בגד וכל עור",</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור" דכתב רחמנא במת למה לי,</b> הרי אפשר ללמוד זאת משכבת זרע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה, לאפנויי</b> ואם כן גזירה שוה זו מופנה היא משני צדדין, ואין משיבין עליה פירכא כלל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> הקשו <b>התוספות</b> שמאחר והוקש מת לשכבת זרע וכן שרץ לשכבת זרע, אם כן נקיש כל דיני שרץ ומת (דרך ההיקש לשכבת זרע) ואין צורך ללמוד בגזירה שוה מ"בגד ועור" שרץ ממת? והתוספות בבבא קמא (כה, ב) כתבו שלא הוקשו זה לזה לכל הדינים. וראה <b>תוספות</b> <b>הרא"ש</b>. <b>והפני יהושע</b> מפרש מדוע אין בזה את הכלל שאין היקש למחצה. <b>והרשב"א והר"ן</b> תירצו שבאמת היה אפשר ללמוד בהיקש (ששניהם הוקשו לשכבת זרע) ומילתא דאתיא בהיקש רחוק טרחה התורה וכתבה זאת בגזירה שוה שהיא יותר מפורשת. <b>והר"ן</b> מביא תירוץ נוסף <b>מהרא"ה</b> ותמה עליו, <b>והשפת אמת</b> מיישבו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בפרשת מעשה מדין נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: עגיל</b> האמור שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה דפוס של דדין</b> שמונחות בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כומז</b> האמור שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה דפוס של בית הרחם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: אי הכי</b> שזהו כומז האמור שם, מובן שזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דמתרגמינן</b> בתרגום אונקלוס את הפסוק "כומז" - זהו <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר המביא לידי גיחוך</b> לידי שחוק וקלות ראש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבה: מגופיה דקרא שמעת מינה</b> שכומז הוא דפוס של בית הרחם כי שמו רומז עליו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כומז</b> שהוא נוטריקון (רמז לשוני) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן מקום זימה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד נאמר בפרשת מעשה מדין: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקצוף משה על פקודי החיל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון?</b> שמא עשיתם במדין עבירות וקלקול כמעשה שטים שזנו עם בנות מואב, ולכך הוצרכתם קרבן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. והקשה <b>המהרש"א</b> הרי הפסוק "ויקצוף משה" נאמר לפני שהם אמרו שהם רוצים להקריב קרבן לה'? ולכן פירש שטענת משה רבנו היתה על שהחיו את הנקבות וחשש שמא החיום לשם חטא. והמשך הגמרא על שאלתו מדוע הוצרכו לקרבן אינו המשך לטענתו הראשונה (לפי המהרש"א), אלא שאחר כך כשרצו להקריב קרבן שאלם אם האמת כמו שאמרתם שלא נפקד מכם איש מדוע אתם צריכים קרבן. וראה <b>תוספות הרא"ש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> ישראל למשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נפקד ממנו איש</b> לא נחסר מאתנו אף אחד, שנהגנו כולנו כדין. (ונפקד מלשון נחסר, והיינו ממדרגתו בשמירת המצוות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן: אם כן כפרה למה</b> הוצרכתם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו</b> שלא נכשלנו בה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי הרהור לא יצאנו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מיד</b> הקריבו קרבן, שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונקרב את קרבן ה '".</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> והקשו <b>התוספות</b> הרי במלחמה התירה התורה אפילו לקחת אשת יפת תואר ואינו הרהור <b>עבירה</b>? ותירצו שיש אפשרות של איסור גם באשת יפת תואר ועל זה חששו להרהור עבירה. <b>והיעב"ץ</b> כתב שהביאו קרבן על הרהור אף שמותר אשת יפת תואר, משום שהרהורי עבירה קשים מעבירה כדאמרינן ביומא כט, א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0130_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>
Micropedia bot