https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:שבת סג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T21:07:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=140436&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:41:38Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97934:rev-140436:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=97934&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:05:14Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:05, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "למס</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מרעהו חסד". שכן בלשון יונית קורין לכלב "למס</b>".</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "למס</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מרעהו חסד". שכן בלשון יונית קורין לכלב "למס</b>".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר: אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר "ויראת שדי יעזוב"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר: אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר "ויראת שדי יעזוב"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92736:rev-97934:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=92736&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:08:35Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת סג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "למס</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מרעהו חסד". שכן בלשון יונית קורין לכלב "למס</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר: אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר "ויראת שדי יעזוב"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> <b>המהרש"א</b> מפרש שהמגדל כלב בדרך כלל כונתו לשמירה על ביתו, ומראה בכך שאינו ירא שמים שאינו סומך על שמירת המזוזה שכתוב בה שם "שדי". ועוד העיר שהגמרא בבא קמא (טו, ב) אוסרת לגדל כלב רע משום "ולא תשים דמים בביתך", וכאן אסרו זאת רק מחמת מניעת חסד מעניים? אלא ששם מדובר על כלב רע ומזיק באמת, וכאן אסרו אפילו כלב שאינו מזיק אלא שהוא <b>נראה</b> כמו כלב רע ונמנעים העניים להכנס מהפחד לבד, ולכן הביאה הגמרא להלן מעשה של נזק שאירע מפחד הכלב לבד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא</b> - מעשה באשה שעלתה לאפות בבית אחד שהשאיל בעל הבית ההוא את תנורו. <b style='font-size:20px; color:black;'>נבח בה כלבא</b> ומרוב פחדה <b style='font-size:20px; color:black;'>איתעקר ולדה</b> והפילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה מרי דביתא</b> בעל הבית לאשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תידחלי, דשקילי ניביה ושקילין טופריה</b> - אל תפחדי מהכלב לפי שניטלו שיניו ואינו יכול לנשוך וניטלו צפורניו ואינו יכול לסרוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ליה</b> האשה לבעל הבית: <b style='font-size:20px; color:black;'>שקולא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>טיבותיך ושדיא אחיזרי</b> נטולה היא טובתך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> ומוטלת היא על הקוצים, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כבר נד</b> נעקר <b style='font-size:20px; color:black;'>ולד</b> ממקומו, ואין לו תקנה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> בפשטות הכונה היא על הטובה שהרגיע אותה מהפחד, אבל <b>מרש"י</b> משמע שבעל הבית השאיל את תנורו (בחנם) לאחרים ואפשר שעל טובה זו אמרה לו שהיא רעה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: מאי דכתיב "שמח בחור בילדותך וייטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך ובמראה עינך</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ודע: כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט!</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן</b>, "שמח בחור בילדותך" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי יצר הרע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן ואילך</b> - סופו של הכתוב שנאמר: "ודע כי על כל אלה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי יצר טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר: עד כאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי תורה</b>, ופירוש הפסוק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"שמח" - בתלמודך, שתלמד בשמחה ובטוב לב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שתלמד ותבין כפי ראות עיניך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן ואילך</b> - שאמר הכתוב: "ודע כי על כל אלה" - <b style='font-size:20px; color:black;'>למעשים טובים!</b> שעתיד אדם ליתן את הדין אם לא יקיים את מה שלמד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בירית טהורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: בירית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו אצעדה</b> של זרוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b> לרב יהודה מדתנן במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בירית טהורה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ויוצא בה בשבת, ואילו אצעדה טמאה היא</b>, שהרי במעשה מדין נאמר בפסוק "אצעדה וצמיד", וכתיב על כך "תתחטאו אתם ושביכם" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>והתוספות</b> הקשו שהפסוק מדבר על הבאתם למשה לקרבן ולא על דיני טומאה שלהם, ועוד שהרי "תתחטאו" מוזכר גם על השבי (בהמות) והרי הם בודאי לא מקבלים טומאה? וראה לעיל (נב, א) את תשובת <b>המשנה</b> <b>ראשונה</b> (כלים ח, יא) על קושיית התוספות. ולכן פירשו התוספות שבסוף הפרשה נאמר "כל כלי מעשה" שדרשו את הפסוק לדיני טומאת כלים, ולמדנו שהכלים והתכשיטים שהוזכרו לפני כן מקבלים טומאה. <b>והר"ן</b> (בשם <b>הרא"ה</b>) כתב שידענו שאצעדה טמאה ממסורת וקבלה, <b>והריטב"א</b> פירש שכך מבואר במשנה בכלים. וראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שבירית אינה אצעדה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> רב יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בירית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת אצעדה עומדת</b> להחזיק את בתי שוקיה שלא יפלו ויראו שוקיה, וטהורה היא לפי שאינה כלי, ואינה עשויה לנוי, וגם אינה כלי תשמיש לאדם אלא תשמיש לכלי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>, והוסיף שאין לחשוש שתורידנו ותטלטלנו משום שלא תגלה את שוקיה, ותמה <b>המהרש"א</b> הרי אם אינו תכשיט לא גזרו עליו כלל ואין צריך לומר את הסיבה שלא תורידנו? <b>והתוספות</b> הקשו אם אינו תכשיט מדוע כבלים אסור לצאת בהם והרי כל החילוק בין בירית לכבלים (לפי רבין) שכבלים הם בשתי רגליה, ומאיזה סיבה אסרה המשנה לצאת בכבלים? ולכן פירשו התוספות שבאמת הם עשויים גם לנוי ויש בהם חשש של תכשיטים ולכן כבלים אסורים, אבל בירית בגלל שהיא רק ברגל אחת מותר לצאת בה שגנאי הוא לה (שיש לה רק באחת) ואין לחשוש שתורידנו. וגם לדיני טומאה כבלים נחשבים כתכשיט וטמאים, אבל בירית כיון שהיא רק באחת אינה נחשבת תכשיט אלא תשמיש לבגדים והיא טהורה כמו טבעת של כלים (נב, ב). אבל <b>הרשב"א והריטב"א</b> חולקים על התוספות והקשו אם כבלים טמאים שהם נחשבים כלי כמו מלבוש, אם כן באחד גם יהא טמא ומה שהוא רק אחד אינו מגרע, וכי אם יש לו רק סנדל אחד הוא יהא טהור? ולכן פירשו שבודאי בירית אינה אותו בגד וכלי כמו כבלים, וכבלים הם יותר נאים ועשויים לתכשיט מבירית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רבין ורב הונא קמיה דרב ירמיה, ויתיב רב ירמיה וקא מנמנם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויתיב רבין וקאמר: בירית</b> האמורה במשנה - מניחין אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>באחת</b> משוקיה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כבלים</b> - האמורים במשנה שהם טמאים מניחין אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשתים</b>, בשתי רגליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב הונא: אלו ואלו בשתים</b> מרגליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומטילים שלשלת ביניהן, ונעשו כבלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשלת שבו משויא להו מנא</b> שאמרה המשנה שהכבלים טמאין, ומדוע הם נחשבים כלים? האם מפני שיש בהם שלשלת הם הופכים להיות כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> הטעם שמקבלים טומאה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמואל בר נחמני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא, שנאמר "כל דבר אשר יבא באש"</b>, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו דיבור במשמע</b> אפילו כלי המשמיע קול מקבל טומאה, למרות שכל שימושו הוא רק להשמעת קול. ומאותו טעם גם כבלים טמאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא התם קא בעו לה לקלא, וקעביד מעשה</b>. לפיכך הכלי מקבל טומאה לפי שהוא כלי מעשה. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> כבלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי מעשה קעביד</b>, והלא אין בהם שימוש "מעשה" כדי שיהא להם שם כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בכבלים <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קא עביד מעשה</b>, וכלי מעשה הם נחשבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות</b>, ומשום כך <b style='font-size:20px; color:black;'>היו בתולותיהן נושרות. עשו להן כבלים, והטילו שלשלת</b>; <b style='font-size:20px; color:black;'>ביניהן, שלא יהיו פסיעותיהן גסות, ולא היו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בתולותיהן נושרות</b>. ולכן שלשלת זו היא כלי מעשה שהיא תשמיש לאדם ומשום כך מקבלת טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתער בהו רבי ירמיה</b>, שהיה מנמנם קודם לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו: יישר</b>, יפה אמרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר רבי יוחנן</b> כדבריך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי</b> לבבל מארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן: מנין לאריג</b> שגודלו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא</b>, שיש לו דין בגד, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא טמא,</b> ילפינן לה <b style='font-size:20px; color:black;'>מציץ</b> שהוא דבר מועט <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> <b>התוספות</b> מפרשים דאף שהשיעור לטומאת בגדים הוא שלש על שלש אצבעות, זה דוקא בשיריים מבגד גדול שצריך שישתייר שיעור כזה, אבל כשאורגים מתחילה פחות משיעור זה לצורך שימוש, ילפינן מציץ - או מ"או בגד" שהוא טמא. וצריך להבין את ההוה אמינא ללמוד אריג מציץ וכי לא ידע רב דימי פסוק מפורש בתורה שהציץ עשוי מזהב? ומדוע צריכה הגמרא לשאול מברייתא ולא שאלה מפסוק מפורש? ותירץ <b>השפת אמת</b> שאת הפסוק אפשר לפרש שהציץ היה שזור וארוג מחוטי זהב (כמו חוטי הזהב שבאפוד) ולכן נחשב אריג, אבל בברייתא כתוב שהוא "טס" של זהב. וראה <b>פני יהושע ושפת אמת</b> שרוצים לומר שלמדו מציץ את עיקר החידוש שתכשיט מקבל טומאה (ורק ששיעורו כל שהוא למדו מכל כלי מעשה), ומשום שהוא נמנה בתוך "בגדי" הכהונה (<b>והריטב"א</b> כתב שציץ הוקש לבגדי כהונה) למדנו שתכשיט נחשב כמו בגד ואריג (ולפי זה מובן איך סבר רב דימי ללמוד אריג מציץ). <b>והריטב"א</b> כתב שרב דימי סבר שהציץ היה טס של זהב ומונח מעל חתיכת אריג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>ציץ אריג הוא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: ציץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמין טס של זהב. ורוחב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי אצבעות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומוקף מאוזן לאוזן. וכתוב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו בב' שיטין: יו"ד ה"א למעלה, וקודש למ"ד מלמטה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש שבשורה העליונה היה חקוק שם ה' ובשורה מתחתיה - קדש ל. והקשו <b>התוספות</b> אם כן אי אפשר לקרוא את הכתב כמשמעותו - קדש לה'? <b>והריטב"א</b> כתב שבירושלמי משמע כרש"י, ובאמת "לא נכתבו לקרות". <b>ורבנו תם</b> מפרש שכתבו קדש ל בתחילת השורה התחתונה (מימין) ושם ה' בסוף השורה העליונה (משמאל), ואז השם למעלה ובכל זאת ניתן לקרא את הכתב ולהבינו. <b>והרמב"ם</b> (כלי המקדש ט, א) גורס שכתבו לה' למעלה וקדש למטה, ולדבריו מובן יותר שיש אפשרות להבין את הכתוב גם באופן כזה - לה' קדש. וראה להלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אליעזר ברבי יוסי: אני ראיתיו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיר רומי, וכתוב</b> בו: <b style='font-size:20px; color:black;'>קודש לה' בשיטה אחת.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> וקשה איך חולקים חכמים על עדות ראיה? <b>והמאירי</b> כתב: ולא הכחישו את הידוע אצלם אף בעדות ראיה. אבל <b>הרמב"ם</b> (כלי המקדש ט, א) כתב שההלכה כחכמים שכותבים בשתי שיטות וה' למעלה, "ואם כתבו בשיטה אחת כשר, ופעמים כתבוהו בשיטה אחת" וכתב <b>הכסף משנה</b> שכך מפרש הרמב"ם את עדותו של רבי אלעזר ברבי יוסי שלפעמים כתבו גם כך. <b>והריטב"א</b> מבאר שרבי אלעזר סובר שאין מעלת הקדמה באותה שורה, והקפידא היא רק שלא יהא כתוב קדש <b>מעל</b> שם ה'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי סליק רב דימי</b> כאשר הלך <b style='font-size:20px; color:black;'>לנהרדעא</b>, חזר בו מדבריו הקודמים שאמר ציץ אריג הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו</b> לחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שאמרתי לכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעות הם בידי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברם, כך אמרו משום רבי יוחנן: מנין לתכשיט</b> ששיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא שהוא טמא?</b> למדו זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מציץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנין לאריג</b> ששיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא</b> שהוא טמא? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> דרשו זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"או בגד"</b> וכל "או" האמור בכתוב רבוי הוא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> והקשו <b>התוספות</b> הרי דרשו שפשוטי כלי עץ אינו מטמא שצריך להיות דומה לשק שהוא מטלטל מלא (והיינו שיש לו כלי קיבול) ואיך יטמא כל שהוא? ותירצו שאפשר לקפל אותו ולהניח בו מרגלית, ומה ששנינו שפשוטי כלי עור טהורים מדובר בעור קשה שאי אפשר לקפלו. <b>והקהילות יעקב</b> הקשה אם כן כל בגד אינו עשוי לקיבול בתוכו, ומה שהגוף נמצא בתוכו אינו נחשב למקבל בתוכו כמו שמבואר ברש"י להלן סו, א ? <b>והחזון איש</b> (כלים כח, א) הקשה שבגד שלש על שלש אצבעות טמא משום שראוי לטלאי כמבואר ברש"י לעיל (כט, א), והרי הטלאי אינו מקבל בתוכו? ותירצו שהתוספות כאן מדברים דוקא על אריג ורצועה וכדומה, אבל "בגד" ממש אינו צריך להיות דומה לשק אלא נלמד מהפסוק "וכבס בגדיו", ובפחות משיעור בגד צריך כלי קיבול כמו שק. (ושק עצמו אף שהוא גם אריג, צריך כלי קיבול ושיעור יותר גדול - ד' על ד' משום שאינו מיועד אלא לשם טלטולו כשהוא מלא). אבל <b>החזון איש</b> הוסיף שבאמת מה שהגוף בתוך הבגד גם נחשב כלי קיבול, ויבואר להלן סו, א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אריג</b> ששיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותכשיט כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אריג ותכשיט</b>, דבר שחציו אריג וחציו תכשיט ששיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוסף</b> נוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>שק</b> כל שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על הבגד, שטמא משום אריג</b> אף על פי שאינו אריג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> לפרש את דברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אריג כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b> אנו למדים <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"או בגד".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תכשיט כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b> אנו למדים <b style='font-size:20px; color:black;'>מציץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אריג ותכשיט</b> המחוברים יחדיו ששיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>, אנו למדים <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>כל כלי מעשה,</b> ו"כל" לרבות הוא בא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. וכתבו <b>התוספות</b> שמוכח מכאן <b>שכל</b> <b>שהוא</b> יש לו שיעור מסוים, שאם אין לו שיעור וכל שהוא ממש טמא אם כן כשחציו אריג וחציו תכשיט עדיין כל חצי יש לו שיעור בפני עצמו? ועל כרחך שיש שיעור לכל שהוא. <b>ומהריטב"א</b> נראה שהשיעור הוא - שיהא ראוי לשימוש למטרתו, וחציו אריג וחציו תכשיט מדובר כשכל אחד לעצמו אינו ראוי לשימוש. <b>והחזון איש</b> (כלים ל, כז) תירץ על קושיית התוספות שכיון שהתכשיט צריך את שני החלקים וכל אחד מהם בפני עצמו אינו נחשב תכשיט, צריך פסוק מיוחד לרבות תכשיט שהוא גם אריג וגם תכשיט ממתכת. <b>והרשב"א וריטב"א</b> פירשו שמדובר כאן על תכשיט שהוא אריג, והחידוש הוא שאף אריג שאינו מיועד לבגד ושק אלא לתכשיט נטמא כמו תכשיט ממתכת. וראה <b>פני יהושע ושפת</b> <b>אמת</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: ההוא</b> קרא שנאמר בו "כל כלי מעשה" הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>במדין כתיב</b> לגבי טומאת מת, ואיך אפשר ללמוד ממנו ביחס לטומאת שרצים הקלה מטומאת מת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>והתוספות</b> פירשו שהקושיא היא - הרי הפסוק לא נאמר על דיני טומאת כלים אלא על שלל המלחמה וקרבן ה'? ומשנינן שדורשים "כלי" הנאמר על טומאת כלים מסיום הפסוק שנאמר על כלי מדין "כל כלי מעשה" - שדרשו אותו על <b>טומאת</b> כל הכלים שהוזכרו בפרשה.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0129_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot