https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:שבת סב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T21:07:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%91_%D7%91&diff=140434&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:41:22Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:41, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92734:rev-140434:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A1%D7%91_%D7%91&diff=92734&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:08:31Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת סב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי רבי מאיר?</b> היכן מצינו ברייתא שהובאו בה דברי רבי מאיר בלא דברי רבנן ונחלק רבי אליעזר בה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: לא תצא אשה במפתח שבידה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם יצאת חייבת חטאת</b>, לפי שמשא הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אם היא נושאת את המפתח בידה אין שום חידוש שהוא נחשב משא, אלא מדובר שהיא תוחבת אותו באצבעה ואסור אף שהוא דרך לבישה והוא גם לנוי, כך מפרש <b>בביאור הגר"א</b> (שא, יא). וזהו הדין המבואר שם <b>בשו"ע ורמ"א</b> (מירושלמי) שדבר העשוי <b>לשימוש</b> אף אם יעשה אותו (גם לנוי) מכסף (כגון משקפיים) אסור לצאת בו, ולכן אסרה הבריתא לצאת במפתח אפילו הוא קשור היטב ואינו יכול לשולפו (רמ"א), ואפילו בזמנינו שמקילים ביציאה עם תכשיט כמבואר בשו"ע (שג, יח) - מפתח שהוא עשוי לשימוש אסור. וראה <b>בביאור הלכה</b> שם שהאריך להוכיח ששעון דינו כמפתח ואסור לצאת בו אפילו כשהוא גם תכשיט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה בדברי הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כובלת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דכר שמה?</b> היכן נזכרה כובלת בדברי רבי מאיר, שחלק בה עליו רבי אליעזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>חסורי מחסרא</b> הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני</b> בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בכובלת וכן בצלוחית של פלייטון לא תצא. ואם יצאה חייבת חטאת, דברי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל דברי רבי מאיר אלו נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים</b> שרבי אליעזר פוטר בהם <b style='font-size:20px; color:black;'>כשיש בהם בושם, אבל אין בהם בושם חייבת</b>, שבלא בושם אינם תכשיט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אדא בר אהבה: זאת אומרת</b>, מדברי רבי אליעזר שמחייב על הכלי כשאין בו בושם, נלמד, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי חייב</b> ולא נחשב שהכלי טפל לאוכל, והוא חולק על סתם משנה להלן (צג, ב) שפוטרת באופן כזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא אין בה בושם</b>, אך עדיין ריח הבושם שהיה בה מקודם נמצא בה, וריח הבושם שבכלי נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>"פחות מכשיעור" ב</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי דמי. ו</b>בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בדברי רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבת</b>, ואין פוטרים אותה משום ריח הבושם שנמצא בכלי, לפי שאין בו שיעור של בושם (שהבושם עצמו שיעורו הוא בכל שהוא, אבל בתנאי שיהיה בו ממש, ואילו בריח אין ממש, אלא הוא נחשב כפחות משיעור הוצאה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: מדברי רבי אליעזר אין ראיה לכל מוציא אוכלים בכלי פחות מכשיעור. שאפשר לדחות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא אימא לך</b> שסובר רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> על הוצאת הכלי, משום שהכלי טפל לאוכלים פחות מכשיעור, שהרי כל הוצאתו היא בשביל האוכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאני הכא</b> שלא בטל הכלי משום שריח הבושם גרע מפחות מכשיעור, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>דליתיה לממשא</b> של הבושם <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל</b>, ורק ריח יש בו, ולכן הוא נחשב כמוציא כלי ריק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום שהמשנה מדברת על מיני בשמים, מביאה הגמרא פסוק בענין זה ומפרשת אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בתוכחת הנביאים (בעמוס פרק ו') על ישראל שאינם נותנים לב לדברי הנביאים על הפורענות ועסוקים בתענוגים, נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>"וראשית שמנים ימשחו</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: "ראשית שמנים" - המובחר שבשמנים <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> שמן <b style='font-size:20px; color:black;'>פלייטון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b>: ששנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פלייטון</b> שלא למשוח בו <b style='font-size:20px; color:black;'>גזר רבי יהודה בן בבא</b> אחרי החורבן, (שגזרו על כמה דברים משום צער החורבן) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הודו לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת פלייטון</b> יש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>משום תענוג</b> (שהרי זו תוכחת הנביא על עיסוקם בתענוגים) אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי לא הודו לו</b> חכמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ולטעמיך</b> שכל תענוג האמור בדברי הנביא יש לאוסרו מחמת החורבן. אם כן קשה <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דכתיב</b> שם: <b style='font-size:20px; color:black;'>"השותים במזרקי יין</b>" ונחלקו בפירוש הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: שהכונה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>קנישקנין</b>, כלי זכוכית ארוך ולו שני פיות ויין נזרק מזה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: שמזרקין כוסותיהן זה לזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי דאסיר</b> מחמת החורבן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה</b> ריש גלותא <b style='font-size:20px; color:black;'>בקנישקנין, ולא אמר ליה</b> רבה בר רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מידי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכלל הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>שמחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרו רבנן</b> אחר החורבן שלא לעשותו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה</b> כמו סיכה בשמן מבושם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו רבנן</b>, ומשום כך לא הודו לרבי יהודא בן בבא שגזר שלא למשוח בשמן פלייטון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד כתיב בנבואה ההיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"השוכבים על מטות שן וסרוחים על ערשותם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים</b>, וזהו שאמר הכתוב "וסרוחים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מגדף בה רבי אבהו: אי הכי</b> הדבר תמוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דכתיב</b> בהמשך הכתוב ההוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עתה יגלו בראש גולים</b>". וקשה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דמשתינין מים בפני מטותיהן ערומים יגלו בראש גולים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבי אבהו</b>: פירוש הכתוב הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן</b>. ולכן: "יגלו בראש גולים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו, ואמרי לה, במתניתא תנא: שלושה דברים מביאין את האדם לידי עניות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> מפרש שדברים אלו גורמים לעניות, משום שהגמרא בפסחים (קיא, ב) אומרת שהשר (המלאך) הממונה על עניות שמו נבל. והפירוש הוא שהוא אוהב מקום מאוס ולכן דברים מאוסים גורמים לעניות. <b>והמאירי</b> כתב: שאין דברים אלו יוצאים אלא מבני אדם הנרדמים בתרדמת עצלה, והעצלות (עד כדי מיאוס) גורמת לעניות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן: המשתין מים בפני מטתו</b> כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ערום</b>, ולאו דוקא כשהוא ערום אלא נקט התנא דבר שמצוי יותר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b>, שכשהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין, כי טורח הוא ללבוש בגדיו ולצאת. והדבר מאוס שמשתין את המים על הארץ ליד מטתו ולא בכלי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. וכתב <b>המהרש"א</b> שכל שכן מי שעושה דבר מאוס (זה) לפני מקום שצריך נקיות כגון לפני שולחנו. ונקטו בגמרא דבר מצוי יותר, וכן יש בו תוספת חידוש שאפילו כשיש לו טורח גדול לצאת אם עושה כן גורם לעניות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומזלזל בנטילת ידים</b> שלפני סעודת פת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כך מבואר <b>בשו"ע</b> (קנח, ט). <b>ורש"י</b> בסוטה (ד, ב) מפרש <b>מזלזל</b> שאוכל "תמיד" בלי נטילת ידיים. וראה <b>באר היטב</b> (קנח, טז). <b>והשפת</b> <b>אמת</b> כתב שלכאורה נראה שזה המשך לגמרא לעיל על דבר מאוס, והיינו שמזלזל בנטילת ידים כשיוצא מבית הכסא. ובסוטה (שם) אמרו שהמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם, והקשו <b>התוספות</b> הרי כאן אמרו שנענש רק בעניות, ראה מה שתירצו שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאשתו מקללתו בפניו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את שלושה דברים אלו המביאין לידי עניות במה מדובר: <b style='font-size:20px; color:black;'>המשתין מים בפני מטתו ערום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא אמרן</b> שבא לידי עניות <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דמהדר אפיה לפורייה</b> - כשפניו בזמן הטלת מי רגלים הם לכיוון מיטתו, וזהו דבר מיאוס, ונענש על כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם פניו בזמן הטלת מי רגלים פונים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבראי</b> לכיוון חוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לית לן בה</b>, שאז אינו דבר מאוס כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומהדר אפיה לפורייה</b> שאמרנו שהוא דבר מאוס <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא אמרן אלא</b> כשמטיל מי רגליו <b style='font-size:20px; color:black;'>לארעא</b> - לקרקע שעל יד מיטתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במנא</b> בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>לית לן בה</b> אינו דבר מאוס כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומזלזל בנטילת ידים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא אמרן</b> שבא לידי עניות <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דלא משא</b> שאינו נוטל <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיה כלל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משא ולא משא</b>, שנוטל ידיו ברביעית מצומצת לשתי ידיו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לית לן בה</b>, ולא יענש על כך בעניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן את דברי רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולאו מלתא היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב חסדא: אנא, משאי מלא חפני מיא</b> נטלתי ידי במלא חפנים מים <b style='font-size:20px; color:black;'>ויהבו לי</b> שכר משמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא חפני טיבותא</b> שזכיתי לעשירות על ידי כך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>, ואילו הייתי נוטל בצמצום הייתי עני. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> וכתב <b>השו"ע</b> (קנח, י): אף ששיעורם ברביעית יוסיף ליטול בשפע דאמר רב חסדא וכו' וכתב <b>המשנה ברורה</b> (שם, לח): מכל מקום טוב יותר שלא יעשה בשביל זה דהוא על מנת לקבל פרס אלא יעשה הכל לכבוד השי"ת והשכר ממילא יבא, ומי שזהיר בזה ואינו מתעשר הוא מפני שמעשיו מעכבין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאשתו מקללתו בפניו</b> בא לידי עניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> שמדובר דוקא כשמקללתו <b style='font-size:20px; color:black;'>על עסקי תכשיטיה</b> שאינו רוצה לקנות לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שבא לידי עניות בגלל קללת אשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ליה</b> ממון לקנות לה <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עביד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> והסיבה שזה גורם לעניות כתב <b>המאירי</b> שעל ידי שהוא מונע ממנה תכשיטין אף שיש בידו לקנות הוא מזלזל בה "ואף היא מתרשלת בשמירת נכסיו ומביאתו לידי עניות". ועוד (<b>הר"ן</b> גם מביא טעם זה בשם <b>רבנו</b> <b>יהונתן</b>) מפני שהיא תלויה בו (בפרנסתה) והוא תלוי (בפרנסתו) במי שאמר והיה העולם, ובמדה שמדד שלא רחם על מי שתלויים בו כך לא ירחם הבורא עליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא בריה דרב עלאי: מאי דכתיב</b> בתוכחת ישעיהו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון</b>" פירוש הפסוק הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מהלכות בקומה זקופה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ותלכנה נטויות גרון</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מהלכות עקב בצד אגודל</b> להאט את הילוכן כדי שירבו להסתכל בהן. ודרך מי שהולך "נטוי גרון" ללכת לאט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ומשקרות עינים</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה מלאן כוחלא</b> ממלאות בצבע כחול <b style='font-size:20px; color:black;'>לעינייהו, ומרמזן</b> אל הבחורים שדרשו "משקרות" משני לשונות - צבע סיקרא, ולשון ראיה והבטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"הלוך וטפוף</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מהלכות</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ארוכה בצד</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>קצרה</b> כדי שתראה גבוהה מעל ראש חברתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"וברגליהן תעכסנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק דבי רבי אמי: מלמד, שמטילות</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מור ואפרסמון במנעליהן, ומהלכות בשוקי ירושלים. וכיון שמגיעות אצל בחורי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל, בועטות בקרקע ומתיזות עליהם</b> בושם שבנעליהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומכניסות בהן יצר הרע, כארס בכעוס</b>. שחוזקו כחוזק ארס של נחש כעוס המטיל ארס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי פורענותיהם</b> של בנות ציון הללו? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> כלומר במה העונש הוא מדה כנגד מדה? וכלשון הפסוקים "<b>תחת</b> בושם" וכן הלאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדדריש רבה בר עולא</b>: את הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והיה תחת בושם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מק יהיה", מקום שהיו מתבשמות בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה נמקים נמקים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ותחת חגורה נקפה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שהיו חגורות בצלצול</b> חגורה נאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה נקפים נקפים</b> חבורות חבורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ותחת מעשה מקשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קרחה", מקום</b> השער שלהן <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מתקשטות בו, נעשה קרחים קרחים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ותחת פתיגיל מחגורת שק</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>"פתיגיל</b>" נוטריקון "פתח גילה". דהיינו <b style='font-size:20px; color:black;'>פתחים</b> פתח בית הרחם <b style='font-size:20px; color:black;'>המביאין לידי גילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יהיו למחגורת שק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כי תחת יופי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: חלופי שיפרא</b> ההיפך מיופי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כיבא</b>, ליחה של חבורות ופצעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ושפח ה' קדקוד בנות ציון"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד</b> שנענשו בנות ציון בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שפרחה בהן צרעת</b>, ודרשו זאת מד<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב הכא: "ושפח", וכתיב התם</b> בפרשת מצורע <b style='font-size:20px; color:black;'>"לשאת ולספחת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו"שפח" הוא מלשון "ספחת", שהוא לשון צרעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"וה' פתהן יערה</b>" - נחלקו רב ושמואל מהו העונש האמור כאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: שנשפכו כקיתון</b> דם זיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: שנעשו פתחיהן כיער</b> נתמלאו שער ונמאסות משום כך לתשמיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ היו</b> בשפת דיבורם. שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם אומר לחברו: במה סעדת היום</b> וכונתו היא לתשמיש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>בפת עמילה</b>, בעולה, או <b style='font-size:20px; color:black;'>בפת שאינה עמילה</b>, בתולה?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0127_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot