https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0_%D7%90פרשני:בבלי:שבת נ א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T19:04:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0_%D7%90&diff=140411&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:38:27Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:38, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92711:rev-140411:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0_%D7%90&diff=92711&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:07:41Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0_%D7%90&diff=92711&oldid=92467">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%A0_%D7%90&diff=92467&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:44:11Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת נ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל את הכיסוי, והן נופלות</b>. ומוכח להדיא שאפילו טמן בהן אין היתר לטלטלם אלא באמצעות ניעור הכיסוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אתמר, הכי אתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא שנו</b> שאין מטלטלין גיזי צמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא יחדן להטמנה</b> בקביעות. ואף שטמן בהם השתא, עדיין הם עומדים למלאכתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יחדן להטמנה</b> בקביעות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטלטלין אותן</b>, משום שכבר אינם עומדים עוד למלאכתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי: כי אתא רבין, אמר משמיה דרב יעקב, אמר רב אסי בן שאול אמר רבי: לא שנו</b> במתניתין "אין מטלטלין אותן", <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יחדן להטמנה. אבל יחדן להטמנה, מטלטלין אותן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא אמר</b>: לעולם כדאמרינן מעיקרא, שאם טמן בהן מותר לטלטלן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ואף אם לא יחדן לעולם להטמנה תו לא חשיבי כמוקצים למלאכתן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והא דקאמר אביי לעיל, דאם טמן במוכין אין מטלטלין אותן, לא פליג בהכרח על רבא. כי אפשר דאיירי נמי בשל הפתק. <b>תוספות</b> לעיל. וה<b>רא"ש</b> וה<b>ר"ן</b> כתבו עוד ליישב, דמוכין חשיבי מגיזים [והוא איפכא ממה שכתבו תוספות לעיל]. עוד כתב ה<b>ר"ן</b>, דאביי לא קאמר אלא דאסורים בטלטול לשבת אחרת. אבל רבא איירי באותה שבת שטמן בהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ותימא, הא רבא אמתניתין קאי, ומתניתין איירי בשל הפתק. ויש לומר, דרישא איירי בכל גיזי צמר, בין של הפתק ובין שאינם של הפתק, שאין מטלטלין אותן. וקאי רבא על שאינו של הפתק. והא דקתני בסיפא "כיצד הוא עושה" קאי על של הפתק. <b>תוספות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דתנן הכא דאף כשטמן בהם אסור לטלטלן - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>גיזי צמר <b style='font-size:20px; color:black;'>של הפתק</b>, מערכה גדולה של סחורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנו</b> כן. דבכהאי גוונא אינו מבטלן ממלאכתן בכך שטומן בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: גיזי צמר של הפתק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מטלטלין אותן. ואם התקינן בעל הבית להשתמש בהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטלטלין אותן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב: חריות</b>, השדראות <b style='font-size:20px; color:black;'>של</b> ענפי עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>דקל, שגדרן</b>, קצצן כדי שישמשו לו <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצים</b> [כגון עבור הסקה או עבור עשיית כלים]. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>נמלך עליהן</b> להשתמש בהן <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>השתמש בהן עבור <b style='font-size:20px; color:black;'>ישיבה</b> עליהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך לקשר</b> אותם יחד בערב שבת מבעוד יום לאגודה עבה הראויה לישיבה, כדי להתירם בטלטול בשבת. כי צריך מעשה המוכיח שהן עומדות לישיבה ולא למלאכה. ובלאו הכי אסור לטלטלן בשבת, משום דעדיין מוקצים הם למלאכה. ולא סגי ביחוד במחשבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ומיירי ביחדו לשבת זו בלבד. ומשום כך אסר תנא קמא. דאילו יחדן לכך לעולם, פשיטא לכולי עלמא דמותרין בטלטול. <b>ר"ן</b>. ומכאן הוכיח הר"ן נגד ה<b>רשב"א</b>, שכתב בתשובה, שאבן שיחדוה לפצוע בה אגוזים אינה מותרת בטלטול, אלא אם כן יחדוה לכך לעולם. אבל יחוד לשבת זו בלבד לא מהני. והוכיח כן ממניח אבן על פי החבית, שאסורה בטלטול. אף שהיא מיוחדת לצורך כיסוי החבית. ודחה הר"ן ראייתו, משום שאין דרכה של אבן ליחדה לשם כך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין צריך לקשר</b>, אלא על ידי יחוד במחשבה גרידא הם עומדים לישיבה ולא למלאכת עצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>, רבה בר בר חנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תני לה</b> לברייתא זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל</b>, ואין צריך לקשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: רב אמר</b>: חריות של דקל שגדרן לעצים, אם רוצה להתירן בטלטול בשבת, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קושר</b> אותן מבעוד יום. דאית ליה כחכמים שדוקא במעשה הן נעשות מיוחדות לישיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: אין צריך לקושרן, אלא סגי במה שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חושב</b> עליהן מבעוד יום לישיבה. דאית ליה כרבי שמעון בן גמליאל, דסגי במחשבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב אסי אמר: יושב</b> הוא עליהן במעוד יום. ובכך הן ניתרות בטלטול בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שלא קישר</b> אותן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שלא חישב</b> עליהן לישיבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> וכל שכן "חישב". דעדיף טפי חישב ולא ישב, מאשר ישב ולא חישב. <b>תוספות</b>. וכן הוכיח ה<b>רשב"א</b>, מהא דמייתי רב אשי סייעתא מהא דתניא "הקש שעל גבי המיטה". אבל ה<b>רמב"ן ובעל המאור</b> לקמן כתבו, דישיבה עדיפה ממחשבה גרידא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא רב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאמר כתנא קמא</b>, שיחוד דמחשבה לא מהני <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בעינן מעשה קשירה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בשלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאמר כרבי שמעון בן גמליאל</b>, דסגי במחשבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רב אסי דאמר</b> לא בעינן אפילו מחשבה אלא די בישיבה עליהן גרידא מבלי לייחדן לישיבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כמאן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא,</b> רב אסי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר,</b> אית ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>כי האי תנא: דתניא: יוצאין בשבת</b> לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>בפקורין</b> [פשתן סרוק שניתן על המכה] <b style='font-size:20px; color:black;'>ובציפא</b> [צמר מנופץ הניתן על המכה], <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שצבען בשמן וכרכן</b> קשרן <b style='font-size:20px; color:black;'>במשיחה</b>. שבכך גלי דעתיה שעשויות הן בכדי שלא ישרטו בגדיו את מכתו, והוי להו כמלבוש דעלמא. וכל שמוציא בדרך לבישה, אין בו משום מוציא מרשות לרשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צבען</b> לפקורין ולציפא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמן, ולא כרכן במשיחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין יוצאין בהן</b> לרשות הרבים. כי מאחר ולא גלי דעתיה דלמכה הן עשויות, לאו מלבוש נינהו, והוי להו משאוי בעלמא, דאסור בהוצאה מרשות לרשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>[ולאו דוקא בהוצאה אסורים, אלא אף בטלטול בעלמא אסורים משום מוקצה. לפי שאינם מוכנים לכך מבעוד יום. תוספות].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם יצא בהן</b>, בפקורין ובציפא כשהם נתונים על מכתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שעה אחת</b> מערב שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שלא צבע</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כרכן במשיחה, מותר</b> לצאת בהן בשבת [ולאו דוקא אם יצא בהן, אלא אף אם ישב בהן בביתו מבעוד יום. שם].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו כרב אסי, שאף בלא מעשה ואף בלא יחוד במחשבה הרי הם מתייחדים לצורך זה על ידי שמשתמש בהן לכך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> וקשה, אם כן למאי איצטריך ברישא "צבען"? הא אף אי לא צבען, מותר במחשבה בעלמא. דהלא אי יציאה סגי בלא מעשה, כל שכן דמחשבה מהני, דהא מוכח לעיל דחישוב עדיף מישיבה. ויש לומר, ד"צבען" דרישא, איירי בדלא חישב לצאת בהן בשבת, אלא מבעוד יום. ואחר כך נמלך וחזר בו. ואפילו הכי מהני צביעתן, לצאת בהן בשבת. <b>תוספות</b>. ונראה מדבריו דבעינן מחשבה לצורך שבת. ולא משמע כן. אלא אף מחשבה דחול מהני. <b>רא "ש</b>. ויעויין עוד ברשב"א בשם רבינו יונה, בפירוק קושית תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא</b> כרב אסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הקש</b>, סתמיה עומד ללבנים או להסקה, ומשום כך הוא מוקצה. ובזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי המטה</b> ולא ייחדו לשכיבה עליו, אם רוצה בשבת לשכב עליו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ינענעו בידו</b> בשביל לשוטחו, שהרי הוא אסור בטלטול. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מנענעו</b> לכאן ולכאן <b style='font-size:20px; color:black;'>בגופו</b>, בזמן שנשכב עליו, דטלטול "מן הצד", כלאחר יד הוא, ומותר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ומהא דמותר לשכב על הקש, מוכח דאין המוקצה אסור אלא בטלטול. אבל מותר להשתמש בו שלא על ידי טלטול. ומכאן הקשה ה<b>בית הלוי</b> [חלק א סימן יב], על הרשב"א שכתב לעיל [כט א] שאסור להשתמש בדבר מוקצה, אף שלא על ידי טלטול, וכגון לסמוך בו כרעי המיטה. והנראה בזה, דתרי גווני איסור מוקצה איכא. א. כל דבר שאינו מוכן מבעוד יום לצורך השבת, הוי מוקצה. ויסודו הוא מקרא ד"והכינו את אשר יביאו". ואף שאיסורו הוא מדרבנן, אסמכינהו רבנן אהאי קרא. ב. כל דבר שאינו אוכל ואינו כלי, כגון עצים ואבנים. וטעמו הוא, כדכתב ה<b>רמב"ם</b> בפרק כד מהלכות שבת, "כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה. ונמצא שלא שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח" [יעוין שם עוד באריכות דבריו, וב<b>ראב"ד</b> שם שכתב שהוא גדר לאיסור הוצאה]. ולפי זה יש לחלק, שבדין הראשון של מוקצה, אשר יסודו הוא משום שאינו מוכן מבעוד יום, נאסרה אף ההשתמשות בלא טלטול. אבל במוקצה דעצים ואבנים לא נאסר אלא רק הטלטול בלבד. וכן נראה מהטעם המבואר ברמב"ם ובראב"ד הנ"ל. ואף שגם בעצים ואבנים איכא גם לדין מוקצה השני משום שאינם "מן מוכן" [שהרי אינם מוקצין אלא כשלא ייחדן מבעוד יום], אין זה אלא לרבי יהודה, דחשיב לכל דבר שלא הכינו מבעוד יום למוקצה. אבל לדידן, דקיימא לן כרבי שמעון, לא מיקרי מוקצה משום שאינו מוכן, אלא בגוונא דדחאו בידים. אבל בסתמא נמי חשיב "מוכן". ואם כן, קש שעל גבי המטה, אין בו אלא משום הדין השני דמוקצה [שאינו אוכל ולא כלי], ולכך לא נאסר אלא בטלטול. אבל בהשתמשות מותר. <b>קהלות יעקב</b>. ביצה סימן ד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם היה</b> הקש עומד <b style='font-size:20px; color:black;'>למאכל בהמה</b>, אינו מוקצה והרי הוא מותר בטלטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שהיה עליו</b> על הקש <b style='font-size:20px; color:black;'>כר או סדין מבעוד יום</b>, והיינו, שכבר שכב עליו מבעוד יום - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנענעו בידו</b>, לפי שאין בו משום איסור מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, שכיבה עצמה מייחדת אותו לכך, ואפילו בלא מעשה ובלא מחשבה. והיינו כרב אסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> קמא <b style='font-size:20px; color:black;'>דפליג עליה דרבי שמעון בן גמליאל</b>, ואית ליה דיחוד במחשבה לא מהני אלא צריך לקשור את החריות בשביל ליחדן לישיבה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא בן עקיבא</b> הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכי אתא רב דימי, אמר</b> משמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>דזעירא, אמר רב חנינא: פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד, ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים</b>. וערב שבת היה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להם לתלמידיו: צאו וחשבו</b> עליהן לישיבה, להתירן מאיסור מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שנשב עליהן למחר</b> [בשבת]!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקאמר זעירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידענא אי</b> המקום שאליו הלך רבי חנינא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בית המשתה הוה</b>, ומשום כן התיר המחשבה לבד <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בית האבל הוה</b>, ומשום כך התיר! ומוכחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר</b> זעירא, "לא ידענא <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה</b>", שמע מינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דדוקא</b> משום שהלכו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית האבל או לבית המשתה</b> היה מספיק להם ביחוד מחשבה, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>דטרידי</b>, ולא יכלו לקשור את החריות מבעוד יום. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, היכא דיש שהות לקושרן, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>קשר, אין</b>, מותר. אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשר, לא</b> מטלטלין אותן בשבת על ידי מחשבת יחוד לבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: מכניס אדם</b> בערב שבת מבעוד יום <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא קופתו עפר,</b> ומערה את העפר לקרקע ביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועושה בו</b> בעפר, בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל צרכו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה: והוא</b> דוקא כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שיחד לו</b> לעפר <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן זוית!</b> דבהכי חשיב העפר כמוכן ועומד לכל צרכיו. אבל אם נתנו באמצע ביתו, בשביל שישמש למדרס הרגליים, הרי הוא בטל לגבי קרקעית הבית, ואסור משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו רבנן קמיה דרב פפא: כמאן</b> אית ליה רב יהודה דמתיר את העפר שהכניסו מבעוד יום? - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבן שמעון בן גמליאל</b>, דסגי לליה ביחוד במחשבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי כרבנן, האמרי</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן מעשה</b> המוכיח שעומד העפר לעשות בו צרכיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב פפא: אפילו תימא כרבנן</b>, נמי אתי שפיר הא דרב יהודה. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמרי רבנן דבעינן מעשה, אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מידי ד</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בר עבידא ביה מעשה</b>, וכגון חריות של דקל שאפשר לעשות בהן מעשה קשירה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במידי דלא בר מיעבדא ביה מעשה</b>, כעפר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> בעינן מעשה, אלא סגי ביחוד במחשבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נימא</b> דהא דרב יהודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>פלוגתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנאי</b> הוא נשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל חפין</b> [משפשפין בכדי לצחצח] בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>את הכלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מכלי כסף</b>, שאסור לשפשפן <b style='font-size:20px; color:black;'>בגרתקון</b> [מין עפר הנוצר בחביות יין], משום שהכסף הוא רך. והשפשוף בגרתקון ממחקו, מחליקו ומרככו. וממחק [מחליק ומרכך] אב מלאכה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בנתר וחול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לחוף את כלי הכסף, משום שאין הם ממחקים את הכסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: אף ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נתר וחול אסור</b> לחוף את הכלים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו בהא קמיפלגי</b> הני ברייתות: <b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b>, התנא דברייתא בתרייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, בעינן מעשה</b> המוכיח שהחול עומד לצורכו. ואף במידי דלאו בר מעשה הוא לא סגי ביחוד במחשבה להתירו מאיסור מוקצה. ומשום מוקצה הוא דאסר לחוף בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b>, התנא בברייתא קמייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, לא בעינן מעשה</b>, וכרב יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כן הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> אית להו כרב יהודה, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעינן מעשה</b> המוכיח בדבר שאינו בר מעשה, אלא במחשבה סגי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, ברייתא דאסרה לחוף בנתר ובחול, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> אתיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: דבר שאין מתכוין אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b>, ברייתא המתירה לעשות כן, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> אתיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: דבר מתכוין מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דפליגי רבי יהודה ורבי שמעון אם מותר לאדם לעשות פעולה שנעשה על ידה גם מעשה איסור, כשהוא אינו מתכוין לעשיית האיסור. וכגון גרירת מטה כסא וספסל, שעל ידה נעשה חריץ בקרקע. שעשיית החריץ גופה אסורה משום מלאכת חורש. ומשום כך אוסר רבי יהודה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ורבי שמעון מתיר, מאחר שאין מתכוין לעשית החריץ, אלא לגרירה בעלמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ובכל התורה כולה לרבי יהודה חייב מדאורייתא. אבל בשבת מודה, דאין איסורו אלא מדרבנן. משום דכל שאינו מתכוון לא מיקרי "מלאכת מחשבת". אלא שבכל זאת איכא איסור דרבנן. אבל לרבי שמעון, אף בשבת אין פטורו משום "מלאכת מחשבת", אלא משום פטור "אין מתכון" דכל התורה. ומשום כן אף מדרבנן מותר. ויעויין בחידושי <b>רבינו חיים הלוי</b> בפרק י מהלכות שבת, שחילק מיסודם בין שני פטורים אלו. דב"אין מתכון" מותר, משום דבעינן לכונתו ורצונו במעשה. וב"מלאכת מחשבת" כתיב, דבעינן שתיעשה המלאכה לדעתו ומתוך מחשבתו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ויעויין ב<b>משנת רבי אהרן</b> ליבמות, שחקר בגדר פטור ד"אין מתכון". אם הוא משום דבעינן נמי כונה בשביל לחייב. או, דלעולם במעשה לבד סגי. אלא דכל שאין מתכון, אין מתייחס אליו המעשה. וכן בחידושי ה<b>גר"ש</b> <b>רוזובסקי</b> לכתובות שהאריך בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא נמי, אף נתר וחול לפעמים ממחקים את הכסף. אלא שהאדם אינו מתכוון למחק אלא לצחצח את הכסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבי יהודה אסור אף שאינו מתכוין למלאכת האיסור. ורבי שמעון מתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיהו בגרתקון אסור אף לרבי שמעון. דהרי הגרתקון ודאי ממחק את הכסף. ומודה רבי שמעון דהיכא דודאי ייעשה האיסור, אסור אף כשאינו מתכוין לאיסור. וכדקיימא לן דמודה רבי שמעון ב"פסיק רישיה ולא ימות". כלומר, שאסור לחתוך ראש של עוף משום נטילת נשמה, אפילו כשאינו מתכון להמית אותה. דכיון שבהכרח ימות העוף במעשה זה, הרי דינו כמתכוין לגוף האיסור [או שחל על מעשהו שם המלאכה. עיין בהערה, בביאור ענין דבר שאינו מתכוון].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי אוקימתא להא</b> ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דשרי, כרבי שמעון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> דברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא יחוף בהם</b> [בנתר וחול] את <b style='font-size:20px; color:black;'>שערו</b> בשבת, מפני שמשירין את השיער, ואסור משום גוזז. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> וכתבו <b>תוספות</b> צג ב, דהויא מלאכה שאין צריכה לגופה, כיון דאין גוזז לצורך השער. ותליא בפלוגתא אחריתי דרבי יהודה ורבי שמעון בענין זה. אולם ה<b>ר"ן</b>, ועוד ראשונים כתבו, דחשיב כצריך לגופה. משום דבמשכן היתה גזיזה גם לצורך יפוי העורות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> אתיא, דמתיר דבר שאינו מתכוין, הא רבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>משרא קשרי</b> אף לחוף בהם את השיער, מאחר דאינו מתכון לכך. ולא קחשיב ליה כ"פסיק רישיה ולא ימות". דאין זה מוכרח שישירו את השיער.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0100_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot