https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:שבת מז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T11:15:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=140406&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:37:49Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92706:rev-140406:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=92706&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:07:30Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=92706&oldid=92462">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=92462&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:43:58Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת מז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אסור. ולא יתקע</b> אותם בכח באמצעות יתדות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תקע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב חטאת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם היה רפוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בי רב חמא הוה מטה גללניתא,</b> הדומה למיטת טרסיים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוה מהדרי</b> מרכיבים אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>לה ביומא טבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא מדרבנן לרבא: מאי דעתיך</b> להתיר משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בנין "מן הצד" הוא,</b> שלא כדרך בנין הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי דאיסורא דאורייתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> בבנין מן הצד, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא דרבנן מיהא איכא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אנא, כרבן שמעון בן גמליאל סבירא לי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: אם היה רפוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יתן לתוכו מים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא מכבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל דברי המשנה יתבארו להלן בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: כיצד נותן הוא את הכלי בשבת תחת הניצוצות? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קמבטל כלי מהיכנו</b>, מהכנתו לשימוש. שהרי מעתה אי אפשר לטלטלו במשך כל השבת ולהשתמש בו מחמת הניצוצות שבתוכו, שהן מוקצה. ואסור לבטל בשבת כלי מהכנתו לשימוש, כמבואר לעיל מג א בדברי רב חסדא. והאם תהיה מכאן תיובתא לרב חסדא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב יהושע</b>: לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניצוצות</b> אינם מוקצה לאחר שכבו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בהן ממש</b>, ומותר ליטלן, וממילא יכול גם ליטול את הכלי שנפלו לתוכו הניצוצות ולהשתמש בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא תנן</b> במשנתנו, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא</b>, שלא יתן כלי עם מים מתחת לניצוצות הנופלים מן הנר, על אף שדבר זה הוא רק "גורם", <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי יוסי לקמן: לעשות מעשה שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גורם לכיבוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לעשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, שמעמיד קנקנים מלאים מים כמחיצה לדליקה, וכשמגיעה האש לקנקנים הם נבקעים מחום המים, והמים יוצאים מהם, ומכבים את הדליקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותסברא</b>, כיצד יתכן לומר שטעמה של משנתנו, האוסרת ליתן מים בכלי שתחת הניצוצות, הוא משום שהיא סוברת כרבי יוסי, שאסור לגרום לכיבוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דאמר רבי יוסי</b> שאסור לגרום לכיבוי, רק כשעושה את המעשה הגורם לכיבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר</b> רבי יוסי שאסור אז לעשות מעשה שיגרום לכיבוי בשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נאמר שטעמה של משנתנו האוסרת ליתן מים בכלי מערב שבת, הוא משום שסברה כרבי יוסי שאסור לגרום לכיבוי, תיקשי, שהרי האיסור ליתן את המים מערב שבת - אפילו כרבי יוסי לא אתיא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא, הכא נמי</b> איירי שאסור לתת את הכלי עם המים תחת הניצוצות של האש דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>, וכשיטת רבי יוסי שגרם כיבוי אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין כלי</b> שאין בו מים <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת הנר</b>, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקבל</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>ניצוצות</b>, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>, ואין בכך איסור של מבטל כלי מהיכנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר</b> שנותנים אותו [כשהוא ריק] מתחת לנר <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב שבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יתן לתוכו</b> של הכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>מים, מפני שהוא מכבה</b>. ואפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב שבת</b> לא יתן מים בתוך הכלי, היות שאסור לגרום לכיבוי באופן שכזה, הנראה ככיבוי להדיא, אפילו מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך לומר</b> שלא יתן מים בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b> עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי להדיא שאסור ליתן מים בכלי אפילו מערב שבת, ובהכרח שאין זה משום גרם כיבוי של רבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב אשי: אפילו תימא</b> משנתינו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא, המתירים גרם כיבוי בשבת. כי נתינת כדי מים שמתבקעים היא רק גרם כיבוי, שהכדים מתבקעים לאחר זמן מחום הדליקה, והדליקה היא הגורמת לשפיכת המים ולכיבוי. ולכן מתירים שם רבנן לשים כדים של מים אפילו בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שאני הכא</b>, שאסור ליתן מים בכלי שתחת הנר - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שמקרב את כיבויו.</b> לפי שנתינת כלי עם מים מתחת לניצוצות, הרגילים ליפול למטה לתוך המים, הרי היא ככיבוי להדיא. ובשבת עצמה פשיטא שאסור גם לרבנן. ובאה משנתנו לחדש שאסור ליתן בכלי מים אפילו מערב שבת, שגזרו ערב שבת אטו שבת, ואפילו אליבא דרבנן.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק כירה</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0003_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBרביעיB-BבמהBטומנין"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק רביעי - במה טומנין</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0094_L2"></nowiki><nowiki name="הקדמהBלפרקBבמהBטומנין"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>הקדמה לפרק במה טומנין</span><BR></U></B></span><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כשמסלקין את הקדירה מעל גבי הכירה בערב שבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, אסור להטמינה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> לצורך השבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ונחלקו הראשונים בגדר הטמנה. <b>הרשב"א</b> בריש כירה הוכיח מדברי <b>הר"ח</b> שם, שאף הטמנה במקצת הקדרה קרויה הטמנה. ולא בעינן שיטמין את כולה, אלא אף אם שולי הקדירה [בתחתיתה] מונחים על גבי דבר המוסיף הבל, הטמנה היא. אולם ה<b>דרכי משה</b> פירש בדעת ה<b>אור זרוע</b> [הובאו דבריו בבית יוסף סימן רנ"ג], דדוקא אם הקדרה מכוסה כולה הויא הטמנה. ונחלקו בזה לדינא ה<b>מחבר</b> וה<b>רמ"א</b> בסימן רנג סעיף א. [ובביאור ה<b>גר"א</b> שם ציין כמקור לדעת הרמ"א את דברי התוספות בסוגיין בד"ה "במה"].&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> וכתבו <b>תוספות</b> בשם <b>רבינו שמואל</b>, דכל איסור הטמנה דמתניתין אינו אלא בקדרה דבשיל ולא בשיל. אבל קדרה חיה או מבושלת לגמרי שרי להטמין. וכמו דאיתא לעיל [יח ב] לענין שהייה, דבהני מותר להשהותם אפילו על כירה שאינה גרופה וקטומה משום שאין לחשוש בהן שמא יחתה בגחלים. ולכן, אין גם מקום לגזור על הטמנתם, כאשר כל איסור ההטמנה הוא מחמת החשש שמא יבוא להטמין ברמץ ולחתות בגחלים. אבל <b>רבינו תם</b> פליג, וסובר דאסור להטמין בכל ענין. וחילק בין שהייה להטמנה. שדוקא להשהות מותר [לאחר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי], לפי שחיתוי מועט לא יועיל לו, מאחר שהוא מגולה ושליט ביה אוירא. אבל בהטמנה, שעושין לצורך מחר, חיישינן לשמא יחתה אף בקדרה חיה או מבושלת. לפי שמעט חיתוי מועיל לו ליתפס חומו. וה<b>ראשונים</b> כתב שיש חומר בהטמנה מבשהייה משום שעושין את ההטמנה לצורך היום למחר, וצריך חיתוי שלא יתקרר. מה שאין כן שהייה, שהיא לצורך אכילת הערב, ואינה צריכה כל כך חיתוי. וכתבו ה<b>סמ"ג</b> ועוד ראשונים, דאסור להטמין אף דבר שנתבשל כל צרכו. ודלא כ<b>רבינו ירוחם</b> שנסתפק בדעת רבינו תם בזה. וכתב דלא פירש רבינו תם לאיסור, אלא בנתבשל כמאכל בן דרוסאי. <b>בית יוסף</b> סימן רנז.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ולא אסרו הטמנה, אלא כשמטמין ומדביק סביב הקדרה, דומיא דרמץ. אבל אם יש אויר בין דפנות הדבר שמטמינים בו לבין הקדרה, לא חשיב הטמנה. אלא דינו כשהיה בעלמא. <b>תוספות</b>. ומטעם זה התירו לעשות חפירה גדולה ולחממה היטב, ולהטמין בה הקדרה. וכן להטמין בתנור. לפי שאין דפנות התנור והחפירה נוגעות בקדירה. וה<b>ריטב"א</b> כתב עוד טעם להתיר בזה. שלא גזרו בדבר המוסיף הבל, אלא כשהוא מטלטל, דומיא דרמץ. וה<b>מרדכי</b> כתב עוד בטעמא דמילתא, דלא גזרו אלא בדבר המוסיף הבל מחמת עצמו, ולא בדבר שהוא חם מחמת דבר אחר. לפי שהוא הולך ומתקרר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושני דינים נאמרו באיסור הטמנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. איסור הטמנה משחשיכה, לאחר כניסת השבת. שאז אסור להטמין בין בדבר המוסיף הבל [חום], ובין בדבר שאינו מוסיף הבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם האיסור הזה הוא משום דחיישינן שמא ימצא את הקדירה צוננת, ויבוא להרתיחה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. איסור הטמנה בערב שבת, מבעוד יום, שאז אסור להטמין רק בדבר המוסיף הבל. אבל בדבר שאין מוסיף הבל מותר להטמין עד הלילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם האיסור הוא, משום שחששו חכמים שאם נתיר לו להטמין בדבר המוסיף הבל יש לחשוש שמא יבוא להטמין גם ברמץ שיש בו גחלים. ואם יטמין בו, חיישינן שמא יחתה בגחלים בשבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>, ויתחייב משום מבעיר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ולא חשיב גזירה לגזירה, משום דדוקא כשיגזור בית דין גזירה בזמן מסוים, ואחר כך ישוב ויגזור גזירה לאותה גזירה, חשיב כגזירה לגזירה, ואין עושין כן. אבל אם יהיו שתי הגזירות בשעה אחת, הרשות בידם. והוא מה שאמרו "כולהו חדא גזירה היא". כי מי שגזר גזירה זו, ראה שלא תתקיים גזירה זו אלא אם כן גזירה אחרת תחזק אותה. <b>פירוש המשניות</b> <b>להרמב" ם</b>.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כן היא גירסת <b>רש"י</b> לעיל לד א. אבל ה<b>ר"ח</b> וה<b>רי"ף</b> שם גרסי איפכא. וכן כתב ה<b>רמב"ם</b> בפרק ד מזמנים הלכה ב, וזה לשונו: מן הדין היה, שטומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום, וישאר התבשיל טמון בשבת. שהרי משהין על האש בשבת. אבל אסרו חכמים להטמין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום, גזירה שמא תרתיח הקדרה בשבת, ויצטרך לגלותה עד שתנוח הרתיחה, ויחזור ויכסה בשבת, ונמצא טומן בדבר המוסיף הבל בשבת שהוא אסור. [ובפירוש המשניות הוסיף בזה, דלעולם מעיקר הדין אף בשבת גופה היה לנו להתיר הטמנה בדבר המוסיף הבל. לפי שלא נאסרה בשבת אלא תוספת חימום בתולדת האש. ואלו אינם מתולדות האש. אלא שאסרו אותם מחמת גזירה, שמא ירתיח באש. ויעויין ב<b>אבן האזל</b>, שהשוה זאת לגזירת בישול בתולדת חמה אטו תולדת האור]. לפיכך מותר להטמין בדבר המוסיף הבל בין השמשות. שסתם קדרות בין השמשות כבר רתחו ונחו מבעבוען. וכיון שנחו שוב אינן רותחין. ובהלכה ג' כתב: וכן מן הדין היה, לטמון התבשיל בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת עצמה. אבל אסרו חכמים דבר זה. גזירה שמא יטמין ברמץ, ויהיו בו ניצוצות של אש, ונמצא חותה בגחלים. וב<b>ראב"ד</b> שם השיג עליו. ופירש גירסת הרי"ף בענין אחר. ועל פי דרכו, אף לגירסת הרי"ף אסור להטמין בדבר המוסיף הבל אף בין השמשות. ואין זה קל יותר מהטמנה מבעוד יום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה הראשונה של פרק זה עוסקת בדין הטמנה מבעוד יום, שלא נאסרה אז ההטמנה אלא בדבר המוסיף הבל.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה טומנין</b> מבעוד יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמה אין טומנין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין טומנין: לא בגפת</b> [פסולת זיתים לאחר שנסחטו בבית הבד], <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בזבל, ולא במלח, ולא בסיד, ולא בחול</b> - בכל אלו אין טומנין, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>לחים</b> ובין כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>יבשין</b>, מפני שהם מוסיפים הבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אין טומנין, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בתבן, ולא בזגין</b> [פסולת הענבים לאחר שנסחטו ליין], <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא במוכין</b> [כל דבר רך, כגון צמר גפן, ותלישי צמר רך של בהמה, ובגדים בלויים שגררו אותם], <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בעשבין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהן לחין</b>, מפני שבהיותם לחים הם מוסיפים הבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל טומנין בהן</b> בכל אלו [בתבן ובזגין ובמוכין ובעשבין], <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהן יבשין</b>, מפני שאז אין הם מוסיפים הבל.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: גפת</b> זו, ששנינו במתניתין שאין טומנין בה - האם בגפת <b style='font-size:20px; color:black;'>של זיתים תנן</b> הכי, משום שההבל שלה מרובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> גפת <b style='font-size:20px; color:black;'>דשומשומין</b> אינה מוסיפה הבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושפיר דמי</b> להטמין בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b>, אף בגפת <b style='font-size:20px; color:black;'>דשומשומין תנן</b> שאסור להטמין בה, ךפי שאף היא מוסיפה הבל. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שכן</b> שאסור להטמין בגפת <b style='font-size:20px; color:black;'>דזיתים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע, דאמר רבי זירא משום חד דבי רבי ינאי: קופה</b> מלאה מוכין יבשים <b style='font-size:20px; color:black;'>שטמן בה</b> קדירה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור להניחה על גפת של זיתים</b>. ואף שהמוכין מצד עצמם אינם מוסיפים הבל ואין בהם משום הטמנה, מיהו על ידי הגפת של זיתים הנמצאת תחתיה עולה החום למעלה, ומרתיח את הקדרה שבקופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאיסור הוא משום "הטמנה", שאסור ליתן קדירה, הטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל, במקום שמוסיף הבל, על אף שמקור החום אינו תולדת האש [ועליו כשלעצמו מותר ליתן קדירה שאינה טמונה!], כיון שנעשה בזאת שילוב של הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל עם מקור שמוסיף הבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> כי גפת <b style='font-size:20px; color:black;'>של זיתים תנן</b>. שדוקא היא מוסיפה הבל, ולא גפת דשומשומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם אימא לך,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לענין הטמנה</b> בגפת עצמה, אף בגפת <b style='font-size:20px; color:black;'>דשומשומין נמי אסור</b>, משום שאף היא מוסיפה הבל.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0095_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot