פרשני:בבלי:שבת מז א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-06T13:37:42Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 6 בספטמבר 2020
שורה 46:		שורה 46:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T13:07:28Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:07, 30 ביוני 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הנח לנר שמן ופתילה</b> - שאיסור טלטולם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל דנעשה</b> הכלי בשעת דליקת הנר <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיס ל</b>שלהבת, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר האסור</b> בשבת. ובסיס למוקצה אסור לטלטל, משום שה"בסיס" הרי הוא כטפל לדבר המוקצה שעליו, ולכן אסור לטלטלו כמותו. [ועיין בהערה הראשונה בדף מד א מפני מה השלהבת היא מוקצה].</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הנח לנר שמן ופתילה</b> - שאיסור טלטולם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל דנעשה</b> הכלי בשעת דליקת הנר <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיס ל</b>שלהבת, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר האסור</b> בשבת. ובסיס למוקצה אסור לטלטל, משום שה"בסיס" הרי הוא כטפל לדבר המוקצה שעליו, ולכן אסור לטלטלו כמותו. (ועיין בהערה הראשונה בדף מד א מפני מה השלהבת היא מוקצה).</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא אמר רבי רומנוס: לי התיר רבי לטלטל מחתה</b> של לבונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b> [יחד עם] <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרה!</b> שהתיר לי את טלטול האפר המוקצה יחד עם המחתה שאינה מוקצה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא אמר רבי רומנוס: לי התיר רבי לטלטל מחתה</b> של לבונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b> (יחד עם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרה!</b> שהתיר לי את טלטול האפר המוקצה יחד עם המחתה שאינה מוקצה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרבי אסי</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר רבי יוחנן הכי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: נוטל אדם בנו והאבן בידו, או כלכלה</b> [סל] <b style='font-size:20px; color:black;'>והאבן בתוכה.</b> ואינו חושש משום טלטול מוקצה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרבי אסי</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר רבי יוחנן הכי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: נוטל אדם בנו והאבן בידו, או כלכלה</b> (סל) <b style='font-size:20px; color:black;'>והאבן בתוכה.</b> ואינו חושש משום טלטול מוקצה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן</b>: הכא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלכלה מלאה פירות עסקינן.</b> שהיא בסיס לדבר המותר והאסור, ועיקר הבסיס הוא לפירות שאינם מוקצה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן</b>: הכא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלכלה מלאה פירות עסקינן.</b> שהיא בסיס לדבר המותר והאסור, ועיקר הבסיס הוא לפירות שאינם מוקצה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא דייק רבי זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> דמטלטלין את הקערה שיש בה אבן, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית בה פירי. הא לית בה פירי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מטלטלין;, לפי שהכלכלה היא בסיס לאבן.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא דייק רבי זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> דמטלטלין את הקערה שיש בה אבן, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית בה פירי. הא לית בה פירי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מטלטלין;, לפי שהכלכלה היא בסיס לאבן.</span>
שורה 44:		שורה 44:
	</span>		</span>

	==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		==דרשני המקוצר==



			[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T12:43:56Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|שבת מז א}}

==חברותא==

ולכן, הנח לנר שמן ופתילה - שאיסור טלטולם הוא הואיל דנעשה הכלי בשעת דליקת הנר בסיס לשלהבת, שהיא דבר האסור בשבת. ובסיס למוקצה אסור לטלטל, משום שה"בסיס" הרי הוא כטפל לדבר המוקצה שעליו, ולכן אסור לטלטלו כמותו. [ועיין בהערה הראשונה בדף מד א מפני מה השלהבת היא מוקצה].
 אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא אמר רבי רומנוס: לי התיר רבי לטלטל מחתה של לבונה, ב [יחד עם] אפרה! שהתיר לי את טלטול האפר המוקצה יחד עם המחתה שאינה מוקצה.
 אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: וכי מי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: נוטל אדם בנו והאבן בידו, או כלכלה [סל] והאבן בתוכה. ואינו חושש משום טלטול מוקצה.
 ואמר על כך רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא, בכלכלה מלאה פירות עסקינן. שהיא בסיס לדבר המותר והאסור, ועיקר הבסיס הוא לפירות שאינם מוקצה.
 והשתא דייק רבי זירא: טעמא דמטלטלין את הקערה שיש בה אבן, משום דאית בה פירי. הא לית בה פירי - לא מטלטלין;, לפי שהכלכלה היא בסיס לאבן.
 ונוקטת הגמרא את לשון הכתוב בדניאל ד:
 אשתומם רבי אסי כשעה חדא, ואמר: הכא נמי לא מדובר שהמחתה היתה בסיס לאפר בלבד אלא - דאית בה קרטין, חתיכות לבונה הראויים להרחה, שאינם מוקצה, ולכן יכול לטלטל את המחתה ואגב כן מיטלטל גם האפר.
 אמר אביי: קרטין - בי רבי, בביתו של רבי שהיה עשיר - מי חשיבי? ואם כן, נמצא שהאפר אינו טפל, והטילטול מתייחס גם אליו.
 וכי תימא - חזו הקרטין לעניים, ולכן אפילו בבית רבי הם חשובים, ושפיר מטלטלין למחתה עם האפר.
 אי אפשר לומר כן.
 כי והתניא: בגדי עניים, כגון אריגים קטנים שיש בהן רק שלש על שלש אצבעות, נחשבים כבגד לגבי קבלת טומאה - רק לעניים!
 בגדי עשירים שיש בהם שלשה על שלשה טפחים, נחשבים כבגד לגבי טומאה גם לעשירים.
 אבל בגדים דעניים - לגבי עשירים לא חשיבי בגד, ובהיותם אצלם אינם מקבלים טומאה כלל.
 והוא הדין לדין מוקצה של הקרטין, שבטילה חשיבותם בהיותם אצל עשירים.  1 

  1.  דעת הרמב"ן והר"ן שדבר אשר לא ראוי לשימוש לבעליו הוא מוקצה לכל, כמו בגדי עניים המצויים אצל עשיריים, שהם מוקצה גם לעניים. ולכן, אשה שנדרה הנאה מככר שלה, על אף שלא אסרתו על כל העולם, הוא אסור בטלטול לכל. ואלו התוס' בדף מו ב בד"ה מי יימר כתבו, שהואיל וחזי לאכילה לאחרים הרי אפילו כלפי הנודרת עצמה הוא אינו מוקצה. ועיין בסוף דבריהם כאן בד"ה בגדי עניים לעניים. והמגן אברהם בסוף סימן ש"ח הביא את המחלוקת הזאת. והחזון איש מג כ כתב שיתכן שאין מחלוקת ביניהם, אלא הדבר תלוי בהשתמשות האדם: לדעת הר"ן מדובר באופן שאין דעתה ליתנו לאחרים, ולכן דומה דין נדר לבגדי עניים אצל עשירים, שכוונתם לזרוק לאשפה ולא ליתנם לעניים, ולכן הוו מוקצה. ואלו תוס' מדבר באשה שבאופן רגיל אין דעתה למנוע את האוכל אם יזדמנו אורחים, ולכן לא הוי מוקצה. ובספר מגילת ספר סימן נ' דן בתרופות הראויות לחולים ולא לבריאים אם מותר לבריאים לטלטלם, והוא דומיא דהאמור לעיל. 
 אלא אמר אביי: מותר היה לטלטל את המחתה, מידי דהוה כמו שנפסק בהלכה אגרף לגבי כלי של ריעי, של צואה, שהתירו לטלטלו על אף היותו מוקצה.
 אמר רבא: שתי תשובות לחלק בדבר בין המחתה עם האפר לגרף של ריעי:
 חדא: גרף של ריעי - מאיס, והאי מחתה - לא מאיס.
 ועוד: גרף של ריעי - מיגלי, הוא מגולה למעלה ולכן התירו לסלקו.
 ואילו האי מחתה שיש בה אפר, הרי גם אם נתייחס ללכלוך האפר כאל ריעי, יש לחלק בינה ובין גרף של ריעי שהרי היא מיכסי, מכוסה, ואין צורך לסלקה מעליו.
 אלא אמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, הוה מטלטלינן כנונא מחתה ובה שברי עצים מוקצים אגב קיטמא, האפר שהיה בה, והיה האפר מיוחד מערב שבת לכיסוי, ואף על גב דאיכא עליה שברי עצים, שהם מוקצה, לא איכפת לן, כמו שמטלטלים כלכלה עם אבן, אגב הפירות שבה.
 מיתיבי: ושוין רבי יהודה ורבי שמעון שנחלקו בנר ישן מאוס שאם יש בה בנר גם שברי פתילה - שאסור לטלטל, ולא מתירים לטלטל את שברי הפתילה, שאינם חשובים, אגב הנר.
 אמר אביי: בגלילא שנו, שאין בגדי פשתן מצויים להם וחשובים להם אפילו שברי פתילות, ולכן אין היתר לטלטלם אגב הנר.
 לוי בר שמואל אשכחינהו לרבי אבא ולרב הונא בר חייא דהוו קיימי אפיתחא דבי רב הונא.
 אמר להו: מהו להחזיר מטה העשויה להתפרק של טרסיים, צורפי נחושת העוברים ממקום למקום ונושאים עמם את המטה המתפרקת, בשבת?
 אמרו ליה: שפיר דמי ואין בכך משום מלאכת מכה בפטיש, שמכוחה נאסר כל תיקון כלי.
 אתא לקמיה דרב יהודה, אמר: הא רב ושמואל, דאמרי תרוייהו: המחזיר מטה של טרסיים בשבת - חייב חטאת! כי הם סוברים שהרכבת המטה המפורקת נחשבת כתיקון כלי.
 מיתיבי: המחזיר קנה מנורה העשויה להתפרק בשבת - חייב חטאת.
 קנה סיידין העשוי מכמה חלקים - לא יחזיר. ואם החזיר - פטור אבל אסור.. כיון שבאופן תדיר הוא מרכיב ומפרק.
 רבי סימאי אומר: קרן, כלי נגינה שהיא עגולה, ותקועים בה חלילים, וכדי לפרק ולהרכיב את החלילים שלה צריך מעשה אומן, הרי המרכיב אותה - חייב.
 אבל קרן פשוטה, שכל אדם יכול להרכיב את חליליה, ועושים כך תדיר - פטור על הרכבתה.
 והרי מטה של טרסיים דומה לקנה מנורה, שחייבים על הרכבתה חטאת, ואיך התירו רבי אבא ורב הונא בר חייא להרכיבה בשבת? ומשנינן: אינהו, דאמור כי האי תנא.
 דתניא: מלבנות המטה, כלי קיבול קטנים המונחים מתחת לרגלי המטה כדי שלא יירקבו הרגליים, וכרעות, רגלי המטה, וכן לווחים של סקיבס שהם עצים קטנים הניתנים בקשת על מרכז היתר, במקום שמותחים בו את החץ, שניטלו ממקומם - לא יחזיר. ואם החזיר - פטור ...
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0093_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמזB-Bב"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]