https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:שבת מה א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T11:15:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=140401&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:37:13Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92701:rev-140401:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=92701&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:07:21Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=92701&oldid=92457">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=92457&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:43:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת מה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי מיסתברא: דרב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה סבירא ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב: מניחין נר על גבי דקל בשבת,</b> לפי שאין לחשוש שמא ישתמש בדקל המחובר לקרקע כשיכבה הנר, דכיון שהוא הקצה אותו לבין השמשות הוא אתקצאי לכל היום, ולא יבוא ליטלו ולהשתמש בעץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מניחין נר על גבי דקל ביום טוב.</b> כי ביום טוב מותר לקחת את הנר, ויבוא להשתמש באילן המחובר לקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא, דרב כרבי יהודה סבירא ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> מובן הדבר, מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דשני</b>, שחילק רב, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין שבת</b>, שהנר מוקצה בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליום טוב</b>, שאין הנר מוקצה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b>, רב <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמעון סבירא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b>, תיקשי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי שבת ומה לי יום טוב!?</b> והרי בשניהם כשיכבה הנר הוא יכול לקחתו, ויש לחוש שיבוא אז להשתמש באילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב</b> בדין מוקצה <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה סבירא ליה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא בעו מיניה דרב: מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא</b>, נר חנוכה לאחר שכבה בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי חברי</b>, הפרסיים, שאינם מרשים להדליק אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבתא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר דמי.</b> ומוכח שסבר כרבי שמעון דלית ליה מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שעת הדחק שאני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא אמרו ליה רב כהנא ורב אשי לרב</b> [כשענה שמותר לטלטל את הנר], בתמיה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי הלכתא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> [כדאי, ראוי] <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק!</b> ומוכח כי שלא בשעת הדחק פסק רב כרבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: חטים שזרען בקרקע, וביצים ש</b>הניחם <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת תרנגולת</b> כדי שתחמם אותן ויצאו מהן אפרוחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b>, האם הם מוקצה לרבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם נאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי לית ליה לרבי שמעון מוקצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דלא דחייה בידים</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דדחייה בידים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אית ליה מוקצה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוקצה לרבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעון</b> [לגירסת רש"י יש להוסיף: בדבר הראוי] - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שמן שבנר</b> שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שהוא דולק</b>. לפי שאז יש בו הקצאה כפולה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל והוקצה למצותו</b>, של הדלקת נר שבת, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוקצה</b> אז גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיסורו</b>, שאסור ליטול ממנו שמן בשעה שהוא דולק משום איסור כיבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, שרק מכח הקצאה כפולה, של הקצאה מחמת איסור כיבוי והקצאה מחמת מצות הנר חל שם "מוקצה" על דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן יש לציין שלמרות שהקצאה למצוה והקצאה לשבת הם שני מושגים שונים לחלוטין, עם הלכות שונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי "מוקצה למצוה" משמעותו שחל על החפץ ייחוד למצותו [ואין זה ייחוד במחשבה גרידא אלא דוקא לאחר שקוימה בו מצוה!], ואין לפגוע בייחודו של החפץ לדבר מצוה על ידי עשיית שימושים בו שאינם של מצוה או להנות ממנו הנאות שאינן שייכות למצוה. וכמו כן אין החפץ נאסר בטלטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעומת זאת מוקצה בשבת הוא ענין איסור טלטול, ולא ענין של פגיעה בהקצאתו של החפץ, והוא חל במחשבה גרידא, מבלי שתעשה בחפץ פעולה כל שהיא שתקצה אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת, יסוד הדין הוא שוה בשני הענינים: שיש מושג של החלת שם "מוקצה" על חפץ על ידי האדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>[ורש"י במסכת סוכה לז ב כתב שהקצאה למצוה נלמדת מדפנות סוכה, האסורים בהנאה מהתורה גם לאחר שנפלה הסוכה, ואפילו בחול המועד, כיון שהוקצו למצות סוכה. אם כי מוקצה למצוה הנלמד מדפנות הסוכה הוא רק איסור דרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכנראה שכוונתו ללמוד את עצם מושג ההקצאה של אדם מכך שדפנות הסוכה נאסרים רק משום שהקצה אותם האדם והחיל עליהם הקצאה למצוה, ולא מצד שקיים בהם מצוה. שהרי אם יישב אדם בסוכה שנועדה לצל גרידא אך לא ייחדה לקיום מצות סוכה - הוא יקיים בכך מצות ישיבת סוכה אך דפנות הסוכה לא ייאסרו בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן כתב המאירי בתחילת מסכת ביצה, שיש קרוב לחמישים סוגי מוקצה בשבת וביום טוב, ויסוד לימודם הוא מההקצאה של סוכה, האסורה מהתורה כל שבעת ימי החג אפילו כשנפלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן מוכח שיש מושג של "הקצאה", שנתפש על החפץ הקצאתו של האדם].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הניחה הגמרא עתה שלפי רבי שמעון, רק במקום שיש הקצאה כפולה, מצד ההקצאה למצוה ומצד ההקצאה מכח האיסור, חל שם "מוקצה" על חפץ שהקצאו האדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז, יש לה לחלות הקצאתו, שני ביטויים, בשני הענינים השונים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. ביחס לשבת החפץ נאסר בטלטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ביחס לשימוש אחר, הוא נאסר בכל שימוש חוץ מאשר שימוש של המצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ליה</b> לרבי שמעון שחל שם "מוקצה" על דבר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוקצה</b> על ידי האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>למצותו</b> גרידא, ושיהיה אסור להשתמש בו מצד הקצאתו למצוה בלבד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> ביחס לדין מוקצה למצות סוכה: <b style='font-size:20px; color:black;'>סיככה</b> לסוכה <b style='font-size:20px; color:black;'>כהלכתה, ועיטרה</b> בנוי סוכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרמים</b>, בגדי צבעונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזין, אפרסקין, שקדים ורמונין, ואפרכלי</b> אשכולות <b style='font-size:20px; color:black;'>של ענבים, ועטרות של שבולין, יינות, שמנים וסלתות</b> [בתוך כלי זכוכית] - הרי הם מוקצים למצוותם, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור להסתפק מהן</b> גם בחול המועד, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מוצאי יום טוב האחרון</b> של שמחת תורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בשו"ת <b>חתם סופר</b> או"ח קפ"ד דן בשאלה אם מותר להוריד את האתרוג התלוי בסוכה לנוי כדי ליתנו לאדם הגר בעיר אחרת ואין לו אתרוג לצאת בו ידי חובת נטילת ארבעת המינים. ויסוד השאלה הוא האם "הוקצה למצוה" הוא דוקא למצוה המסוימת שהוקצה אליה או שהוא מוקצה לקיום מצוה ולא לשימוש חולין. ויש לעיין אם מותר לקחת מהסכך לצורך דפנות הסוכה. עיין בספר סוכה כהלכתה פרק ח' אות ב' שדן בזה. ה<b>חזון איש</b> [מט - יג] נסתפק אם מותר לטלטל הדס בבין השמשות שבין היום השביעי של סוכות ובין שמיני עצרת. האם נאמר שכיון שאסור אז להריח בו מספק שמא עדיין הוא מוקצה למצוותו הרי הוא אסור בטלטול, או שנאמר דממה נפשך מותר לטלטלו: כי אם עתה הוא היום השביעי הרי עדיין יום חול הוא, ואין כאן איסור טלטול. ואם עתה הוא היום השמיני הרי מותר להריח בו, ומה שנמנע מהאדם להריח בו הוא מכח טעות האדם [שטועה שמא עתה הוא עדיין היום השביעי], ומוקצה בטעות אינו מוקצה. וסיים החזון איש שמסתבר שמותר לטלטלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האיסור להסתפק מהם בשמיני עצרת ובשמחת תורה אינו מחמת ההקצאה למצוה, שהרי אין מצות סוכה נוהגת אז. אלא מדין מיגו דאיתקצאי לבין השמשות של כניסת יום טוב אחרון [שהרי אם רוצה לאכול בבין השמשות הוא חייב לאכול בסוכה כי שמא הזמן הזה הוא עדיין חג הסוכות], איתקצאי לכל היום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>[ועיין תוס' שכתב שהדין הזה הוא רק לרבי יהודה. ורק הדין הקודם, לגבי הקצאתו של נוי הסוכה בחול המועד הוא לרבי שמעון].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם התנה עליהן</b> שישתמש בהם במשך חג הסוכות - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל לפי תנאו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי ד</b>האי ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא</b> כדי שנוכל להוכיח ממנה שמודה רבי שמעון בהוקצה למצוותו גרידא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: אין נוטלין עצים מן הסוכה</b> שנפלה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> של חג הפסח או חג השבועות. דכיון שהוקצו העצים מערב יום טוב, משום סתירת אהל, הרי מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכוליה יומא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> נוטל <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הסמוך לה</b> לסוכה. כגון מחבילות עצים שסמך לסוכה ולא היקצם לדפנות הסוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון מתיר</b> ליטול מעצי הסוכה שנפלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין</b> תנא קמא ורבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>בסוכת החג</b> שנפלה <b style='font-size:20px; color:black;'>בחג</b> הסוכות <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא אסורה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> מוכח בגמרא שעצי סוכה אינם אסורים אלא מכח הקצאתם למצוה. ומשמע לכאורה שדין זה הוא רק מדרבנן. והקשו הראשונים שבמסכת סוכה דף ט א מתבאר שחל שם שמים על הסוכה, והיא אסורה מדאורייתא. ומצינו שלשה תירוצים: א. דעת <b>הר"י</b> שהאיסור מהתורה היא רק בעודה קיימת, והכא איירי לאחר שנפלה, שאז אסורה רק מדרבנן. ב. דעת <b>רבינו תם</b> שרק על החלק שבסוכה הדרוש לקיום מצוה [ז' טפחים על ז' טפחים] חל האיסור מהתורה ולא על יתר הסוכה, שעליה אין איסור אלא מדרבנן. ג. <b>הבית יוסף</b>, <b>והט"ז</b> [סימן תרל"ח] תירצו, שרק הסכך אסור מהתורה ואילו הדפנות אסורות רק מדרבנן [וזוהי שיטת הרא"ש במסכת סוכה].</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם התנה עליה</b> שיוכל להשתמש בעצים בחג - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל לפי תנאו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מהקצאתם של עצי הסוכה שנפלה, שאסור להשתמש בהם אפילו בחול המועד, שמודה רבי שמעון במוקצה למצוותו גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אכן, סובר רבי שמעון שיש מוקצה למצוה גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואנן, הכי קאמרינן: לא אסר רבי שמעון אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>"כעין שמן שבנר" קאמרינן</b>. ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל והוקצה</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>למצותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוקצה</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>משך זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורו.</b> שכל עוד יש איסור לכבות את הנר משום שהוא דולק אסור אז להשתמש בשמן הנוטף ממנו, משום שבאותו הזמן הוא מוקצה למצוותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן אסור לטלטלו אז, כיון שאינו ראוי אז לשימוש, שהרי אי אפשר להדליקו בשבת כדי לקיים בו מצותו [ואיסור הטילטול אינו משום הקצאתו של האדם מטלטולו בשבת, שאין מקום להקצאה שכזאת לפי רבי שמעון. אלא, כיון שחלה ההקצאה למצוה - שוב אין לו שימוש. והרי הוא מוקצה מחמת גופו!]</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל משכבה הנר שוב אין הוא מוקצה, לא למצוותו ולא לטלטולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין שמן שבנר, בשעה שהוא דולק,</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל והוקצה</b> אז <b style='font-size:20px; color:black;'>למצותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוקצה ל</b>משך זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות</b> תאנים <b style='font-size:20px; color:black;'>וצימוקים</b> של ענבים <b style='font-size:20px; color:black;'>בלבד</b>. שמעלים אותם לגג להתייבש בשמש, ומשעה שהם מונחים מעט בשמש הם אינם ראויים לאכילה עד שמתייבשים לגמרי. וכשמצטרפת לכך גם הדחייה שדחאם בידים הרי הם מוקצים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> בדברי שמואל שאין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד מתבאר כי דוקא היכא דאיכא תרתי, דחיה בידים ולא חזו, הווי מוקצה לרבי שמעון, אבל דחיה בידים גרידא, כגון חטים שזרען בקרקע או שלא חזו גרידא כמו פצעילי תמרה, אין זה מוקצה. ולכאורה הדבר תמוה. מאי שנא מנר שכבה בשבת, שלפי רבי שמעון הוא אינו מוקצה על אף שדחאו בידים ואינו ראוי בשעה שדולק מחמת איסור כיבוי, ובכל זאת לאחר שנהיה ראוי הוא אינו מוקצה. וכאן, בהכרח, מדובר בגרוגרות וצימוקים שנתקנו ונהיו ראויים בשבת, כי אם אינם עדיין ראויים לאכילה פשיטא שהם מוקצה גם בלא דחיה בידים ! ? ומבאר ה<b>חזון איש</b> [מד ו] שדברי שמואל מתייחסים למקרה שהם ראויים במקצת לאכילה ולא לגמרי. וכן מבואר ב<b>רש"י</b> במסכת ביצה [מ - ב] שפצעילי תמרה הם תמרים שאין אוכלים אותם, אבל יש אנשים שכן אוכלים אותם, ולכן הם מותרים - כיון שלא דחאם בידים. עוד כתב החזון איש שגם באופן שנתקנו לגמרי בשבת אסר רבי שמעון, משום שבכניסת השבת אינו יושב ומצפה שיגמר בשבת, ובצורה שכזאת אסר גם רבי שמעון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי רק גרוגרות וצימוקים שמתקלקלים בתחילת הייבוש הם מוקצה לרבי שמעון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי אחרינא לא</b> הוו מוקצה לרבי שמעון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>היה אוכל בתאנים, והותיר, והעלן</b>, את התאנים הנותרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לגג</b> כדי לייבשן שם ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לעשות מהן גרוגרות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שהיה אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>בענבים, והותיר, והעלן לגג לעשות מהן צימוקין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאכל</b> מהם בשבת משום שהם מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיזמין</b> אותם לאכילה מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אתה אומר ב</b>מי שהיה אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרסקין וחבושין, ובשאר כל מיני פירות</b> שאינם מתקלקלים כשמעלים אותם לייבוש, שאם העלם כדי לייבשם הרי הם מוקצה, כיון שהקצם לייבוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b>, מיהו התנא של הברייתא הזאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבי יהודה</b> דאית ליה מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי פשיטא דהוו מוקצה. שהרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה היכא דלא דחייה בידים</b> אלא רק הכניסם לאוצר הם צריכים הזמנה לפי שרבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>אית ליה מוקצה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דדחייה בידים</b> שמעלן לראש הגג להתייבש - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שהם מוקצה, ואמאי לא נקט שהכניסם לאוצר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון היא</b>, ומוכח שגם פירות שאינם מתקלקלים בתחילת הייבוש הם מוקצה ולא רק גרוגרות וצימוקים, כי דחייה בידים גרידא דייה לאסור משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, ו</b>אדם שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> בתאנים והותיר <b style='font-size:20px; color:black;'>אצטריכא ליה</b> לאשמעינן שגם אז הווי מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא: כיון דקאכיל ואזיל</b> בשעה שהעלן לגג אין זו הקצאה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא ליבעי הזמנה, קמשמע לן</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דהעלן לגג אסוחי אסחי לדעתיה מינייהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי שמעון בר רבי, מרבי</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0089_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot