פרשני:בבלי:שבת מד ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-06T13:37:06Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:37, 6 בספטמבר 2020
שורה 39:		שורה 39:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T13:07:19Z

Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T12:43:48Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|שבת מד ב}}

==חברותא==

ואם כן תיקשי: ומה נר חדש, דלהכי עבידא, בכל זאת כי לא הדליק בה - שרי לטלטולה.  1  מטה, דלאו להכי עבידא - לא כל שכן שאין היא מוקצה, על אף שייחדוה למעות!?

  1.  פמוטות בזמננו. כתב החזון איש [מד - יג] שבימינו הפמוטות הם מוקצה למרות שמדינא דגמרא מותר לטלטלם. כי בזמנם היו לפמוטות שימושים נוספים [כמבואר בתוס' ד"ה לא הניח] ולא בזמננו. והגר"מ פיינשטיין זצ"ל סבור כי כל שימוש בכלי, ואפילו אם הוא שימוש בכך שהוא ראוי ליתנו על גבי ניירות כדי שלא יתעופפו ברוח, הרי שימוש המתיר את טלטולו. 
 ומשנינן: אלא, אי איתמר - הכי איתמר:
 אמר רב יהודה אמר רב: א. מטה שיחדה למעות, הרי אם הניח עליה מעות מערב שבת - אסור לטלטלה אפילו אם ניטלו ממנה המעות לפני שבת. שאין זה ייחוד של "הזמנה" גרידא, אלא השתמש בה בפועל עבור מעות.
 לא הניח עליה מעולם מעות - מותר לטלטלה על אף שייחדה למעות.
 ב. לא יחדה למעות, ועתה בשבת יש עליה מעות - אסור לטלטלה.
 אין עליה מעות - מותר לטלטלה, אפילו היו עליה מעות בימי חול. והוא שלא היו עליה בין השמשות. כי אם היו המעות עליה בין השמשות וניטלו ממנה בשבת, על ידי גוי או תינוק, אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא.
 אמר עולא, מתיב רבי אלעזר:
 אדם או כלי המאהילים על מת או על קבר - נטמאים בטומאת מת.
 כלי עץ שמידת הנפח שלו היא למעלה מארבעים סאה המאהיל על המת - אינו נטמא כלל.
 והוא אף מהווה חציצה מפני הטומאה לכלים אחרים הנמצאים בתוכו. כי נחשב הדבר כאילו נמצאים הכלים ב"אהל" אחר, ואינם מאהילים על המת.
 לצורך חישוב מדידת נפחו של כלי העץ, אם הוא מכיל יותר מארבעים הסאה, מחשבים גם את עובי דפנות הכלי ואת בסיסי הרגליים הקטנות שהוא עומד עליהם.
 אחת הצורות של כלי עץ גדול, המכיל בחישוב כולל יותר מארבעים סאה, היא עגלה [הנקראת "שידה"] העשויה עץ המוקפת מחיצות, ובצידיה גלגלי עץ, ובתוכה מושבים לאנשים.
 האנשים והכלים המצויים בתוכה של עגלת העץ אינם נטמאים כאשר עוברת העגלה בבית הקברות ומאהילה על הקברים. כיון שהעגלה עצמה אינה נטמאת, עקב היותה גדולה מארבעים סאה. והיא אף חוצצת בין הטומאה ובין האנשים והכלים המצויים בתוכה.
 גלגל העץ של העגלה, הנקרא "מוכני", היה בו בית קיבול, והוא היה פחות מארבעים סאה. לעיתים הוא היה מחובר באופן קבוע בעגלה, ולעיתים באופן שניתן לפרקו ולהרכיבו.
 שנינו במשנה במסכת כלים פרק יח: השידה, העשויה עץ - מוכני, שהוא גלגל העץ שלה, בזמן שהיא [ה"מוכני" היא לשון נקיבה] נשמטת, שאין הגלגל קבוע בעגלה אלא הוא עשוי להתפרק ממנה ולחזור ולהיות מורכב בה, הרי אז אין הגלגל נחשב כחלק מן העגלה, אלא הוא כלי עץ בפני עצמו, ולכן דינה של אותה ה"מוכני" [גלגל העץ]:
 א. אין חבור לה לענין טומאה.
 שאם ה"שידה" אינה מכילה ארבעים סאה והיא מקבלת טומאה, הרי אם נטמאה העגלה לא נטמאה בכך גם המוכני, לפי שהיא כלי הנבדל ממנה.
 וכן אם נטמאה המוכני לא נטמאה העגלה.
 וכן אם העגלה מכילה ארבעים סאה ואינה נטמאת, בכל זאת המוכני נטמאת, כיון שאינה חלק מהעגלה, אלא היא כלי בפני עצמו.
 ב. ואין נמדדת המוכני עמה, עם השידה, לשער אם יש בעגלה בצירוף המוכני ארבעים סאה.
 ג. ואין מצלת עמה באהל המת. שאם עוברת העגלה בבית הקברות ומעל דפנות העגלה מלמעלה בולטים החוצה כלים, ומתחתם של הכלים נמצא גלגל העגלה, אין עובי הגלגל חוצץ ביניהם ובין הטומאה שהם מאהילים עליה. כי אין הגלגל חלק מהעגלה אלא הוא כלי נפרד, שיש בו בית קיבול שהוא פחות מארבעים סאה, ומקבל טומאה, ואינו חוצץ בפניה [על פי הר"ב במשניות בגירסא המתוקנת שם, והמהרש"א כאן].
 ד. ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות. כי אם לא היה הגלגל כלי בפני עצמו אלא חלק מהעגלה עצמה היה מותר לגרור את העגלה בשבת על אף שהמעות מונחות על הגלגל, כיון שאין המעות מונחות על עיקר הכלי אלא על דבר הנספח אליו. אבל כיון שהגלגל הוא כלי בפני עצמו אסור לגרור את העגלה יחד עם הגלגל והמעות שעליו, כי הגרירה של הגלגל היא גרירת כלי בפני עצמו, ואסור לגוררו בגלל המעות המצויות עליו.
 ומדייקינן: הא אין עליה של המוכני עתה מעות - שריא בטלטול, אף על גב דהוו עליה המעות בין השמשות!
 ומשנינן: ההיא מתניתין דמסכת כלים - רבי שמעון היא, דלית ליה מוקצה בדבר הראוי, ולא אמרינן בו מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא.
 ואילו רב - כרבי יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0088_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:07, 30 ביוני 2015
שורה 7:		שורה 7:
	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה נר</b> חדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלהכי עבידא,</b> בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כי לא הדליק בה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי לטלטולה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 1 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה, דלאו להכי עבידא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שאין היא מוקצה, על אף שייחדוה למעות!?		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה נר</b> חדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלהכי עבידא,</b> בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כי לא הדליק בה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי לטלטולה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 1 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה, דלאו להכי עבידא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שאין היא מוקצה, על אף שייחדוה למעות!?

	<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> פמוטות בזמננו. כתב החזון איש [מד - יג] שבימינו הפמוטות הם מוקצה למרות שמדינא דגמרא מותר לטלטלם. כי בזמנם היו לפמוטות שימושים נוספים [כמבואר בתוס' ד"ה לא הניח] ולא בזמננו. והגר"מ פיינשטיין זצ"ל סבור כי כל שימוש בכלי, ואפילו אם הוא שימוש בכך שהוא ראוי ליתנו על גבי ניירות כדי שלא יתעופפו ברוח, הרי שימוש המתיר את טלטולו.</span> </span>		<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> פמוטות בזמננו. כתב החזון איש (מד - יג) שבימינו הפמוטות הם מוקצה למרות שמדינא דגמרא מותר לטלטלם. כי בזמנם היו לפמוטות שימושים נוספים (כמבואר בתוס' ד"ה לא הניח) ולא בזמננו. והגר"מ פיינשטיין זצ"ל סבור כי כל שימוש בכלי, ואפילו אם הוא שימוש בכך שהוא ראוי ליתנו על גבי ניירות כדי שלא יתעופפו ברוח, הרי שימוש המתיר את טלטולו.</span> </span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי איתמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי איתמר</b>:</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי איתמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי איתמר</b>:</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב</b>: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה שיחדה למעות,</b> הרי אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הניח עליה מעות</b> מערב שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לטלטלה</b> אפילו אם ניטלו ממנה המעות לפני שבת. שאין זה ייחוד של "הזמנה" גרידא, אלא השתמש בה בפועל עבור מעות.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב</b>: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מטה שיחדה למעות,</b> הרי אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הניח עליה מעות</b> מערב שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לטלטלה</b> אפילו אם ניטלו ממנה המעות לפני שבת. שאין זה ייחוד של "הזמנה" גרידא, אלא השתמש בה בפועל עבור מעות.</span>
שורה 18:		שורה 18:
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא אף מהווה חציצה מפני הטומאה לכלים אחרים הנמצאים בתוכו. כי נחשב הדבר כאילו נמצאים הכלים ב"אהל" אחר, ואינם מאהילים על המת.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא אף מהווה חציצה מפני הטומאה לכלים אחרים הנמצאים בתוכו. כי נחשב הדבר כאילו נמצאים הכלים ב"אהל" אחר, ואינם מאהילים על המת.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לצורך חישוב מדידת נפחו של כלי העץ, אם הוא מכיל יותר מארבעים הסאה, מחשבים גם את עובי דפנות הכלי ואת בסיסי הרגליים הקטנות שהוא עומד עליהם.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לצורך חישוב מדידת נפחו של כלי העץ, אם הוא מכיל יותר מארבעים הסאה, מחשבים גם את עובי דפנות הכלי ואת בסיסי הרגליים הקטנות שהוא עומד עליהם.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אחת הצורות של כלי עץ גדול, המכיל בחישוב כולל יותר מארבעים סאה, היא עגלה [הנקראת "שידה"] העשויה עץ המוקפת מחיצות, ובצידיה גלגלי עץ, ובתוכה מושבים לאנשים.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אחת הצורות של כלי עץ גדול, המכיל בחישוב כולל יותר מארבעים סאה, היא עגלה (הנקראת "שידה") העשויה עץ המוקפת מחיצות, ובצידיה גלגלי עץ, ובתוכה מושבים לאנשים.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האנשים והכלים המצויים בתוכה של עגלת העץ אינם נטמאים כאשר עוברת העגלה בבית הקברות ומאהילה על הקברים. כיון שהעגלה עצמה אינה נטמאת, עקב היותה גדולה מארבעים סאה. והיא אף חוצצת בין הטומאה ובין האנשים והכלים המצויים בתוכה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האנשים והכלים המצויים בתוכה של עגלת העץ אינם נטמאים כאשר עוברת העגלה בבית הקברות ומאהילה על הקברים. כיון שהעגלה עצמה אינה נטמאת, עקב היותה גדולה מארבעים סאה. והיא אף חוצצת בין הטומאה ובין האנשים והכלים המצויים בתוכה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גלגל העץ של העגלה, הנקרא "מוכני", היה בו בית קיבול, והוא היה פחות מארבעים סאה. לעיתים הוא היה מחובר באופן קבוע בעגלה, ולעיתים באופן שניתן לפרקו ולהרכיבו.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גלגל העץ של העגלה, הנקרא "מוכני", היה בו בית קיבול, והוא היה פחות מארבעים סאה. לעיתים הוא היה מחובר באופן קבוע בעגלה, ולעיתים באופן שניתן לפרקו ולהרכיבו.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה במסכת כלים פרק יח: השידה, העשויה עץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכני</b>, שהוא גלגל העץ <b style='font-size:20px; color:black;'>שלה, בזמן שהיא</b> [ה"מוכני" היא לשון נקיבה] <b style='font-size:20px; color:black;'>נשמטת</b>, שאין הגלגל קבוע בעגלה אלא הוא עשוי להתפרק ממנה ולחזור ולהיות מורכב בה, הרי אז אין הגלגל נחשב כחלק מן העגלה, אלא הוא כלי עץ בפני עצמו, ולכן דינה של אותה ה"מוכני" [גלגל העץ]:</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה במסכת כלים פרק יח: השידה, העשויה עץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכני</b>, שהוא גלגל העץ <b style='font-size:20px; color:black;'>שלה, בזמן שהיא</b> (ה"מוכני" היא לשון נקיבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>נשמטת</b>, שאין הגלגל קבוע בעגלה אלא הוא עשוי להתפרק ממנה ולחזור ולהיות מורכב בה, הרי אז אין הגלגל נחשב כחלק מן העגלה, אלא הוא כלי עץ בפני עצמו, ולכן דינה של אותה ה"מוכני" (גלגל העץ):</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חבור לה</b> לענין טומאה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חבור לה</b> לענין טומאה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם ה"שידה" אינה מכילה ארבעים סאה והיא מקבלת טומאה, הרי אם נטמאה העגלה לא נטמאה בכך גם המוכני, לפי שהיא כלי הנבדל ממנה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם ה"שידה" אינה מכילה ארבעים סאה והיא מקבלת טומאה, הרי אם נטמאה העגלה לא נטמאה בכך גם המוכני, לפי שהיא כלי הנבדל ממנה.</span>
שורה 27:		שורה 27:
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם העגלה מכילה ארבעים סאה ואינה נטמאת, בכל זאת המוכני נטמאת, כיון שאינה חלק מהעגלה, אלא היא כלי בפני עצמו.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם העגלה מכילה ארבעים סאה ואינה נטמאת, בכל זאת המוכני נטמאת, כיון שאינה חלק מהעגלה, אלא היא כלי בפני עצמו.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נמדדת</b> המוכני <b style='font-size:20px; color:black;'>עמה</b>, עם השידה, לשער אם יש בעגלה בצירוף המוכני ארבעים סאה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נמדדת</b> המוכני <b style='font-size:20px; color:black;'>עמה</b>, עם השידה, לשער אם יש בעגלה בצירוף המוכני ארבעים סאה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מצלת עמה באהל המת</b>. שאם עוברת העגלה בבית הקברות ומעל דפנות העגלה מלמעלה בולטים החוצה כלים, ומתחתם של הכלים נמצא גלגל העגלה, אין עובי הגלגל חוצץ ביניהם ובין הטומאה שהם מאהילים עליה. כי אין הגלגל חלק מהעגלה אלא הוא כלי נפרד, שיש בו בית קיבול שהוא פחות מארבעים סאה, ומקבל טומאה, ואינו חוצץ בפניה [על פי הר"ב במשניות בגירסא המתוקנת שם, והמהרש"א כאן].</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מצלת עמה באהל המת</b>. שאם עוברת העגלה בבית הקברות ומעל דפנות העגלה מלמעלה בולטים החוצה כלים, ומתחתם של הכלים נמצא גלגל העגלה, אין עובי הגלגל חוצץ ביניהם ובין הטומאה שהם מאהילים עליה. כי אין הגלגל חלק מהעגלה אלא הוא כלי נפרד, שיש בו בית קיבול שהוא פחות מארבעים סאה, ומקבל טומאה, ואינו חוצץ בפניה (על פי הר"ב במשניות בגירסא המתוקנת שם, והמהרש"א כאן).</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות.</b> כי אם לא היה הגלגל כלי בפני עצמו אלא חלק מהעגלה עצמה היה מותר לגרור את העגלה בשבת על אף שהמעות מונחות על הגלגל, כיון שאין המעות מונחות על עיקר הכלי אלא על דבר הנספח אליו. אבל כיון שהגלגל הוא כלי בפני עצמו אסור לגרור את העגלה יחד עם הגלגל והמעות שעליו, כי הגרירה של הגלגל היא גרירת כלי בפני עצמו, ואסור לגוררו בגלל המעות המצויות עליו.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות.</b> כי אם לא היה הגלגל כלי בפני עצמו אלא חלק מהעגלה עצמה היה מותר לגרור את העגלה בשבת על אף שהמעות מונחות על הגלגל, כיון שאין המעות מונחות על עיקר הכלי אלא על דבר הנספח אליו. אבל כיון שהגלגל הוא כלי בפני עצמו אסור לגרור את העגלה יחד עם הגלגל והמעות שעליו, כי הגרירה של הגלגל היא גרירת כלי בפני עצמו, ואסור לגוררו בגלל המעות המצויות עליו.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אין עליה</b> של המוכני עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b> בטלטול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דהוו עליה</b> המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות!</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אין עליה</b> של המוכני עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שריא</b> בטלטול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דהוו עליה</b> המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות!</b></span>
שורה 37:		שורה 37:
	</span>		</span>

	==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		==דרשני המקוצר==



			[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]