פרשני:בבלי:שבת לד ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-06T13:34:33Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:34, 6 בספטמבר 2020
שורה 65:		שורה 65:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T10:04:24Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:04, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b>: ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל</b> כמו גפת (פסולת זיתים לאחר כבישתם) וזבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו מבעוד יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא יטמין ברמץ</b> (שהוא אפר המעורב בגחלים), לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בה גחלת</b>.</span>		</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b>:  <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל</b> כמו גפת (פסולת זיתים לאחר כבישתם) וזבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו מבעוד יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא יטמין ברמץ</b> (שהוא אפר המעורב בגחלים), לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בה גחלת</b>.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ויטמין</b> אפילו ברמץ שיש בו גחלת, ומה בכך!? שהרי מבעוד יום אין לחשוש שמא יבוא להרתיח את הקדירה, שהרי אכן מותר לו אז להרתיחה!?</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ויטמין</b> אפילו ברמץ שיש בו גחלת, ומה בכך!? שהרי מבעוד יום אין לחשוש שמא יבוא להרתיח את הקדירה, שהרי אכן מותר לו אז להרתיחה!?</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יטמין מבעוד יום קדירה שלא התבשלה כל צורכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יחתה בגחלים</b> לאחר חשיכה, כדי שתתבשל בשבת. ולכן גזרו שלא להטמין מבעוד יום אפילו קדירה שהתבשלה כל צורכה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יטמין מבעוד יום קדירה שלא התבשלה כל צורכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יחתה בגחלים</b> לאחר חשיכה, כדי שתתבשל בשבת. ולכן גזרו שלא להטמין מבעוד יום אפילו קדירה שהתבשלה כל צורכה.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T13:06:35Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:06, 30 ביוני 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל</b> כמו גפת [פסולת זיתים לאחר כבישתם] וזבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו מבעוד יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא יטמין ברמץ</b> [שהוא אפר המעורב בגחלים], לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בה גחלת</b>.</span>		</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל</b> כמו גפת (פסולת זיתים לאחר כבישתם) וזבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו מבעוד יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא יטמין ברמץ</b> (שהוא אפר המעורב בגחלים), לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בה גחלת</b>.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ויטמין</b> אפילו ברמץ שיש בו גחלת, ומה בכך!? שהרי מבעוד יום אין לחשוש שמא יבוא להרתיח את הקדירה, שהרי אכן מותר לו אז להרתיחה!?</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: ויטמין</b> אפילו ברמץ שיש בו גחלת, ומה בכך!? שהרי מבעוד יום אין לחשוש שמא יבוא להרתיח את הקדירה, שהרי אכן מותר לו אז להרתיחה!?</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יטמין מבעוד יום קדירה שלא התבשלה כל צורכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יחתה בגחלים</b> לאחר חשיכה, כדי שתתבשל בשבת. ולכן גזרו שלא להטמין מבעוד יום אפילו קדירה שהתבשלה כל צורכה.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יטמין מבעוד יום קדירה שלא התבשלה כל צורכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יחתה בגחלים</b> לאחר חשיכה, כדי שתתבשל בשבת. ולכן גזרו שלא להטמין מבעוד יום אפילו קדירה שהתבשלה כל צורכה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומצינו במשנה לקמן, שגזרו חכמים שלא להשהות קדירה על האש, ואפילו מבושלת כל צרכה, עד שיגרוף את הגחלים או עד שיקטום [שיפזר עליהם אפר], כדי שלא יבוא לחתות בגחלים. ולכן אסור להטמין ברמץ שיש בו גחלת. וגזרו חכמים שלא להטמין בכל דבר שמוסיף הבל, ואפילו אין שם גחלת, כדי שלא יבואו להטמין ברמץ.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומצינו במשנה לקמן, שגזרו חכמים שלא להשהות קדירה על האש, ואפילו מבושלת כל צרכה, עד שיגרוף את הגחלים או עד שיקטום (שיפזר עליהם אפר), כדי שלא יבוא לחתות בגחלים. ולכן אסור להטמין ברמץ שיש בו גחלת. וגזרו חכמים שלא להטמין בכל דבר שמוסיף הבל, ואפילו אין שם גחלת, כדי שלא יבואו להטמין ברמץ.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: פרק הזמן הקרוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות</b> הרי הוא -</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: פרק הזמן הקרוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות</b> הרי הוא -</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> אם יש בו גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן היום ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הלילה</b>.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק</b> אם יש בו גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן היום ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הלילה</b>.</span>
שורה 22:		שורה 22:
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא?</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא?</b></span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לענין טומאה</b> של זב.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לענין טומאה</b> של זב.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"זב" הוא אדם שיצאה מגופו פעמיים זיבה, ביום אחד, או בשני ימים הסמוכים זה לזה. והרי הוא טמא עד שיעברו עליו שבעה ימים נקיים מזיבה, שאז הוא טובל במי מעין [מים חיים], ונטהר.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"זב" הוא אדם שיצאה מגופו פעמיים זיבה, ביום אחד, או בשני ימים הסמוכים זה לזה. והרי הוא טמא עד שיעברו עליו שבעה ימים נקיים מזיבה, שאז הוא טובל במי מעין (מים חיים), ונטהר.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו כן, אם יצאה הזיבה בפעם אחת בלבד אלא שהתמשכה יציאת הזיבה בפרק זמן שהיו בו שני ימים סמוכים, וכגון, שיצאה הזיבה סמוך לסוף היום ונמשכה עד ללילה, השייך ליום הבא. שנחשב הדבר כאילו ראה שתי ראיות בשני ימים סמוכים. והרי הוא טמא משום זב.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו כן, אם יצאה הזיבה בפעם אחת בלבד אלא שהתמשכה יציאת הזיבה בפרק זמן שהיו בו שני ימים סמוכים, וכגון, שיצאה הזיבה סמוך לסוף היום ונמשכה עד ללילה, השייך ליום הבא. שנחשב הדבר כאילו ראה שתי ראיות בשני ימים סמוכים. והרי הוא טמא משום זב.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה שלש ראיות של זיבה ביום אחד או ביומיים או בשלשה ימים סמוכים זה לזה הרי הוא חייב בקרבן זב, ואסור בכניסה למקדש ובאכילת בשר קדשים עד שיביא את קרבנו. <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ראה</b> זיבה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שני ימים, בין השמשות</b>, וכגון שראה את הזיבה הראשונה בבין השמשות שלאחר יום ראשון ואת השניה בבין השמשות שלאחר יום שני</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה שלש ראיות של זיבה ביום אחד או ביומיים או בשלשה ימים סמוכים זה לזה הרי הוא חייב בקרבן זב, ואסור בכניסה למקדש ובאכילת בשר קדשים עד שיביא את קרבנו. <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ראה</b> זיבה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שני ימים, בין השמשות</b>, וכגון שראה את הזיבה הראשונה בבין השמשות שלאחר יום ראשון ואת השניה בבין השמשות שלאחר יום שני</span>
שורה 63:		שורה 63:
	</span>		</span>

	==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]		==דרשני המקוצר==



			[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-06-30T12:43:08Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|שבת לד ב}}

==חברותא==

 ואמר רבא: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל כמו גפת [פסולת זיתים לאחר כבישתם] וזבל, ואפילו מבעוד יום - גזירה שמא יטמין ברמץ [שהוא אפר המעורב בגחלים], לפי שיש בה גחלת.
 אמר ליה אביי: ויטמין אפילו ברמץ שיש בו גחלת, ומה בכך!? שהרי מבעוד יום אין לחשוש שמא יבוא להרתיח את הקדירה, שהרי אכן מותר לו אז להרתיחה!?
 אמר ליה רבא: גזירה שמא יטמין מבעוד יום קדירה שלא התבשלה כל צורכה, ויחתה בגחלים לאחר חשיכה, כדי שתתבשל בשבת. ולכן גזרו שלא להטמין מבעוד יום אפילו קדירה שהתבשלה כל צורכה.
 ומצינו במשנה לקמן, שגזרו חכמים שלא להשהות קדירה על האש, ואפילו מבושלת כל צרכה, עד שיגרוף את הגחלים או עד שיקטום [שיפזר עליהם אפר], כדי שלא יבוא לחתות בגחלים. ולכן אסור להטמין ברמץ שיש בו גחלת. וגזרו חכמים שלא להטמין בכל דבר שמוסיף הבל, ואפילו אין שם גחלת, כדי שלא יבואו להטמין ברמץ.
 תנו רבנן: פרק הזמן הקרוי בין השמשות הרי הוא -
 א. ספק אם יש בו גם מן היום וגם מן הלילה.
 ב. ספק כולו מן היום.
 ג. ספק כולו מן הלילה.
 ולכן, מטילין אותו לחומר שני ימים. וכפי שיבואר לקמן.
 ואיזהו "בין השמשות" - משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין, שנראת אדמומית החמה בעבים.
 הכסיף, השחיר, החלק התחתון של השמים ועדיין לא הכסיף החלק העליון, מחמת קרני האור של החמה המופנים כלפי מעלה - הרי זה בין השמשות.
 ורק כאשר הכסיף, השחיר, גם החלק העליון והשוה לתחתון - זהו לילה, דברי רבי יהודה.
 רבי נחמיה אומר: אורך הזמנן של בין השמשות הוא: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל, ואז הוא לילה.
 רבי יוסי אומר: בין השמשות הוא זמן קצר ביותר, כהרף עין, כזמן של קריצת העין, ברפיון. זה הלילה נכנס וזה היום יוצא. ואי אפשר לעמוד עליו מחמת הזמן הקצר. ולפני כן הוא יום ממש.
 אמר מר: מטילין אותו, את בין השמשות, לחומר שני ימים.
 למאי הלכתא?
 אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לענין טומאה של זב.
 "זב" הוא אדם שיצאה מגופו פעמיים זיבה, ביום אחד, או בשני ימים הסמוכים זה לזה. והרי הוא טמא עד שיעברו עליו שבעה ימים נקיים מזיבה, שאז הוא טובל במי מעין [מים חיים], ונטהר.
 כמו כן, אם יצאה הזיבה בפעם אחת בלבד אלא שהתמשכה יציאת הזיבה בפרק זמן שהיו בו שני ימים סמוכים, וכגון, שיצאה הזיבה סמוך לסוף היום ונמשכה עד ללילה, השייך ליום הבא. שנחשב הדבר כאילו ראה שתי ראיות בשני ימים סמוכים. והרי הוא טמא משום זב.
 ואם ראה שלש ראיות של זיבה ביום אחד או ביומיים או בשלשה ימים סמוכים זה לזה הרי הוא חייב בקרבן זב, ואסור בכניסה למקדש ובאכילת בשר קדשים עד שיביא את קרבנו. דתנן: מי שראה זיבה בשני ימים, בין השמשות, וכגון שראה את הזיבה הראשונה בבין השמשות שלאחר יום ראשון ואת השניה בבין השמשות שלאחר יום שני
 -
 הרי הוא ספק לטומאה.
 כי מצד אחד יתכן שהיו שתי הראיות בשני ימים סמוכים, ביום ראשון וביום שני, ונטמא.
 שהרי יתכן ובין השמשות של יום ראשון הוא כולו מיום ראשון ובין השמשות של יום שני הוא כולו מיום שני, ונמצא שראה שתי ראיות של זיבה בשני ימים סמוכים.
 וכמו כן יתכן שבין השמשות שלאחר יום ראשון הוא כבר לילו של יום שני, ואילו בין השמשות שלאחר יום שני גם הוא יום שני, ונמצא שראה שתי ראיות ביום אחד.
 ומאידך, יתכן שראה את שתי הראיות בשני ימים שאינם סמוכים, שבין השמשות שאחרי יום ראשון היה יום ראשון, ובין השמשות שלאחר יום שני היה כבר לילו של יום שלישי, ונמצא שיום שני היה יום נקי מראיה, שהפריד בין שני הימים של הראיה, ואינו נעשה בכך זב.
 וכמו כן הרי בידו ספק לחיוב לקרבן.
 כי יתכן גם שהראיה הראשונה היתה ביום ראשון ואילו השניה היתה גם ביום שני וגם ביום שלישי, ונחשבת כשתי ראיות בשני ימים סמוכים, ונמצא שראה שלש ראיות בשלשה ימים סמוכים, והרי הוא חייב קרבן.
 וכיון שהדבר ספק, הוא מביא חטאת העוף הבאה על הספק, ואותה חטאת נמלקת, ומזים מדמה על המזבח, אך אינה נאכלת. כי שמא אינו זב שחייב בקרבן, והרי היא נבילה, כיון שנמלקה כדין קרבן העוף ולא נשחטה כדין עוף חולין.
 ואם ראה ראיה אחת ביום אחד בין השמשות - הרי הוא ספק לטומאה. כי שמא היתה הראיה גם ביום הקודם וגם בליל היום הבא, ונחשבת כשתי ראיות. או שמא היתה ראיה אחת ביום אחד בלבד.
 ועתה מבארת הגמרא את זמן בין השמשות שבברייתא:
 והוינן בה: הא גופה קשיא.
 אמרת: איזהו בין השמשות - משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין. ומשמע לכאורה שהוא הזמן שעדיין לא השחיר אפילו החלק התחתון של כיפת הרקיע.
 הא אין פני המזרח מאדימים, וכבר הכסיף התחתון, ואף על פי שעדיין לא הכסיף העליון - לילה הוא.
 ואילו הדר תנא, בהמשך הברייתא: הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון - בין השמשות!?
 אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: כרוך, חברם יחד, ותני הכי: א. איזהו בין השמשות - משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין.
 ב. והכסיף התחתון ועדיין לא הכסיף העליון - נמי בין השמשות.
 ב. הכסיף העליון והשוה לתחתון - לילה.
 ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הכי קתני:
 א. משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין - יום.
 ב. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון - בין השמשות.
 ג. הכסיף העליון והשוה לתחתון - לילה.
 ואזדו רבה, המאריך את זמן בין השמשות, וכולל בו גם את הזמן "משתשקע חמה כל זמן שפני מזרח מאדימים", ורב יוסף, המקצר את הזמן של בין השמשות ומגבילו רק לזמן שהכסיף התחתון ולא העליון - לטעמייהו.
 דאיתמר: שיעור בין השמשות - בכמה?
 אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: זמן הליכה של שלשה חלקי מיל.
 והוינן בה: מאי שלשה חלקי מיל?
 אילימא תלתא פלגי מילא, שלשה חצאי מיל - אם כן, נימא: מיל ומחצה.
 אלא, תלתא תילתי מילא, שלשה שלישי מיל - אם כן, נימא: מיל.
 אלא: תלתא ריבעי מילא שלשת רבעי המיל.
 ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: זמן הליכה של שני חלקי מיל.
 והוינן בה: מאי שני חלקי מיל?
 אילימא תרי פלגי מילא, שני חצאי מיל - אם כן, לימא: מיל.
 ואלא תרי רבעי מילא - אם כן, לימא חצי מיל.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0067_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלהB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]