https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B_%D7%90פרשני:בבלי:שבת כ א - היסטוריית גרסאות2026-04-27T03:30:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=140351&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:30:54Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:30, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92651:rev-140351:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92651&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:05:43Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92651&oldid=92408">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92408&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:40:30Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת כ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בגבולין</b> אסור לעשות כן. דחיישינן שמא יגמור הבערתה בשבת. אלא מאחיזין את האש בעצים רק אם יש די זמן ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתאחוז האור ברובו</b> של העץ קודם השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: בפחמין</b> די בכך שתאחז בהם האש <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל שהוא</b>. ואף שאין זמן בכדי שתאחוז האש ברובן. כי מאחר ונאחזה בהם האש בכל שהוא, שוב אין צריך לחתות בהם. שאין דרכם להכבות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: אין צולין בשר בצל וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> הוא שיעור הצליה הנצרך להחשיבן כצלויים מבעוד יום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בן דרוסאי היה לסטים, ובישל את מאכליו שליש בישול. ומאחר שנצלו בשיעור כזה קודם השבת, שוב מותר להשהותם בשבת כי שוב אין לחשוש שמא יחתה בגחלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והעולה לכאורה משמעתין, דמתניתין כחנניה היא. אבל לחכמים, כל זמן שלא נתבשל כל צרכו אסור להשהותו. וכן איתא לקמן לז ב, דמסיפא דמתניתין מוכח כן. מדקתני, דפת שכבר קרמו פניה מותר להשהותה, ואף שעדיין לא נאפתה כל צרכה. ומכאן פסקו רש"י ורבינו חננאל שם, כחנניה. דהרי סתם מתניתין כוותיה. אבל ה<b>רמב"ם</b> פסק כחכמים. ועם זה כתב בפרק ד הלכה טז: אין צולין בשר בצל וביצה על גב האש, אלא כדי שיצולו מבעוד יום, ויהיו ראויים לאכילה. והיינו כמאכל בן דרוסאי. [וכבר הקשה כן הרא"ש לקמן לח ב בסתירת דברי הרי"ף]. וגם פסק דין המשנה לגבי פת דסגי שיקרמו פניה, אף דלא הוי כל צרכה. ומבואר מדבריו דמתניתין איירי במונח הבשר ממש על הגחלים. דבהכי לא חיישינן לחיתוי לאחר שהגיע למאכל בן דרוסאי. ובהא אף חכמים דחנניה מודו, דמותר להשהותו. ולא פליגי אלא בבישול, או כשהצלי מונח בסמוך לאש ולא על הגחלים. ויעויין במשבצות זהב ריש סימן רנ"ד [הובא לעיל י"ח בהערה 10]. וה<b>רא"ש</b> שם כתב בשם רבינו יונה, דמתניתין איירי בגרופה וקטומה. דמותר להשהות עליה אף לחכמים, לאחר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי. והעולה מדבריו דכל שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אסור להשהותו אף בגרוף וקטום. והוא דבר שלא הוזכר בפוסקים. ועיין בחידושי <b>רבי</b> <b>עקיבא איגר</b> שם, שנתפלא על זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: כל שהוא</b> מבושל בידי ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאכל בן דורסאי</b> - שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו</b> בגמר בישולו על ידי נכרי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>"בישולי נכרים</b>". הרי שלאחר בישול בן דורסאי חשיב כבר כמבושל. והכא נמי, אין לגזור בו משום שמא יחתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: חנניא אומר: כל שהוא</b> מבושל קודם השבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאכל בן דרוסאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר להשהותו בשבת על גבי כירה</b>, כדי שיגמר בישולו בשבת. ואף על פי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין</b> הכירה <b style='font-size:20px; color:black;'>גרופה</b> מגחלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף</b> אינה <b style='font-size:20px; color:black;'>קטומה</b> [שלא פזר אפר על הגחלים להפיג חומם], לא חיישינן בה שמא יחתה בגחלים מאחר שנחשב כבר כמבושל. והיינו כרב, דקאמר "כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין נותנין פת</b>. רבי אליעזר אומר: כדי שיקרום התחתון שלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: דרך האפיה של ככרות לחם היא להדביק את העיסות לדפנות התנור סביב. ולכן יש להסתפק לאיזה צד של ככר הלחם קרי רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>"תחתון</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>האיך</b> צד של הככר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>דבוק <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי</b> דופן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנור</b>, ולפי זה מחמיר רבי אליעזר יותר מתנא קמא. כי לתנא קמא די שיקרמו פני הככר הפונים לחלל התנור, שממהרים לקרום יותר מהצד הדבוק לדופן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> קרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"תחתון" להאיך</b> צד <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>פונה ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גבי האור</b> [לפנים חלל התנור]. ולפי זה בא רבי אליעזר להקל. כי לפי הצד הזה תנא קמא סובר דבעינן שיקרמו כל פניה מבעוד יום. ואף הצד הדבוק לתנור [תוספות בדעת רש"י].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי אליעזר אומר: אין נותנין פת לתנור אלא כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור</b> מבעוד יום. והם הקרויים במשנתנו "תחתון שלה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>משלשלין את הפסח</b> בתנור עם חשיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> מותר לעשות כן? והא קתני ברישא אין צולין "אלא כדי שיצולו מבעוד יום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דבני חבורה</b> של פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>זריזין הן</b>. ולא חיישינן בהו שיבואו לחתות בגחלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ובעירובין קג א איתא דאביי לית ליה האי טעמא. והא דלא גזרו בפסח, היינו משום דאין שבות במקדש. <b>רשב"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאו הכי</b> דזריזין הן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> היו מתירין להם לעשות כן? <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר מר</b>: בישרא <b style='font-size:20px; color:black;'>דגדיא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שריק</b> [נטוח] פי התנור <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שריק, שפיר דמי</b> להשהותו בשבת, אף אם לא הגיע לבישול מאכל בן דורסאי. כי מאחר דהרוח מזיקה לו לא חיישינן שיגלה פי התנור ויחתה. והרי הפסח בא מכבש בן שנתו, ובין כך לית לן למיחש ביה למידי. ולמאי איצטריך לטעמא ד"זריזין הן"!? ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, שהתרנו בגדי, איירי בבשר גדי <b style='font-size:20px; color:black;'>דמינתח</b> לנתחים, ולכן הרוח מזיקה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בקרבן פסח, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מינתח</b> השה לנתחים, אלא נצלה כשהוא שלם. כדכתיב "על ראשו ועל קרבו". ואם יגלה את פי התנור לא תקלקלנו הרוח. הלכך חיישינן לחיתויי, אי לאו הא דזריזין הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאחיזין את האור</b> במדורת בית המוקד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> דעבדינן הכי, ולא חיישינן שיבעירוה בשבת כדחיישינן בגבולין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תבערו אש בכל מושבותיכם</b> ביום השבת". וממעטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"בכל מושבותיכם</b>" דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתה מבעיר. אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד</b> שהיא במקדש, ואינה נחשבת ב"מושבותיכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב אשי: אי הכי,</b> שגם האש שבבית שבבית המוקד, שאינה מכלל עבודת הקרבנות, התמעטה מ"מושבותיכם" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשבת</b> עצמה <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהיה מותר להבעיר אש במדורת בית המוקד. ואילו במשנתנו לא קתני אלא שלגזירה דרבנן בערב שבת לא חיישינן במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב חסדא: קרא</b> ד"בכל מושבותיכם", לא לכך הוא בא. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא, למשרי אברים ופדרים</b> של קרבנות ערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאתא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> לומר שמקטירים אותם כל הלילה ואפילו בשבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> אבל מדורת בית המוקד ודאי לא דחיא שבת. דהא לאו צורך גבוה היא, אלא צורך כהנים. והא דלא גזור בה בערב שבת עם חשיכה, היינו משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כהנים זריזים הן</b>, וכולם בני תורה וחרדים הם. וזכורים מאיסור הבערה בשבת, ולא אתו לחיתויי משתחשך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ומיירי מאברים ופדרים דחול, שכבר משלה בהם האור מבעוד יום. דאי לאו הכי, קיימא לן דאין עולת חול קריבה בשבת. <b>תוספות</b>. עוד כתבו, דאין לפרש דקאי על איברי שבת שקרבין בשבת, ואין משהין את הקטרתם למוצאי שבת, משום דההיא לא ילפינן מ"מושבותיכם" אלא מ"עולת שבת בשבתו". וצריך עיון, דלכאורה האי קרא מישתעי בקרבנות המיוחדים לשבת, כגון מוסף השבת. ולא לתמיד שאינו קרבן של שבת בדוקא. וכן מוספי ראש חודש או של מועדות שחלים בשבת, אינם בכלל עולת שבת. ושפיר יש לומר דלהכי איצטריך קרא ד"מושבותיכם". <b>שפת אמת</b>.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ונסתפק ריב"א, אי דוקא קרבנות תמיד דחול מותר להקטיר בליל שבת, משום דתמיד דוחה שבת. או בכל הקרבנות מיירי. ואף בקרבנות שאין הקרבתם דוחה שבת. דשמא לאחר שמשלה בהם האור נעשו כלחמו של מזבח להתירם בשבת. <b>תוספות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובגבולין</b> אין מבעירין עם חשיכה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתאחוז</b> האור ברובו מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "רובן"</b> של עצים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>: שתאחוז האש ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אחד ואחד</b> מהעצים ולא סגי שתאחז האש ברוב מנין העצים. אלא אם יש עץ אחד שלא אחזה האש ברובו, חיישינן שיבוא לגמור הבערתו משתחשך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: אם אחזה האש בעצים, עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ש</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאמרו "הבא עצים</b> דקים <b style='font-size:20px; color:black;'>ונניח תחתיהן</b> בשביל להבעירם", קרינן בהו "אחז אור ברובו". ומותר להבעירם אף אם לא אחזה האש בכל עץ ועץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רב חייא לסיועיה לשמואל</b>: כתיב גבי הדלקת נרות המנורה, "להעלות נר תמיד". ודרשינן, שמצות ההדלקה היא, עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתהא שלהבת עולה מאליה. ולא שתהא שלהבת</b> המנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה על ידי דבר אחר</b>. אלמא, בכי האי גוונא הויא הדלקה. ובמקום שהקפיד הכתוב שלא תכבה, כגון במנורה, סגי שתהא שלהבת עולה מאליה, ואין צריך שתהא הפתילה שורפת ברובה. והוא הדין הכא לגבי מדורה [רש"י בפירוש אחד, ותוספות. עוד הביא רש"י דאיכא דתנו לה לגבי הבערת מדורה בערב שבת. והיינו ממש דינא דמתניתין, וכדשמואל].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עץ יחידי</b>, כיצד מותר להאחיז בו את האור בערב שבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b>: משתכנס האש בתוך העץ, עד שישרף <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב עביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>: משיאחז האור <b style='font-size:20px; color:black;'>ברוב היקפו</b> של העץ מבחוץ. ואף שלא נאחזה בו מבפנים ברובו, מותר. ואיפכא נמי, אם אחזה האש ברובו מבפנים ולא ברוב היקפו, אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: כיון דפלוגתא היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכך</b> אזלינן לחומרא, ותרוייהו בעינן. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן רוב עוביו, ובעינן</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב היקפו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: לימא האי פלוגתא - בפלוגתא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא אמר</b>: מבעירין את העצים בערב שבת, אם יספיקו לבעור מבעוד יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שישחת העץ מ</b>להיות ראוי ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכת אומן</b>. והיינו, שישרף רוב עוביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי שתאחז האש משני הצדדין</b> מבעוד יום. והיינו רוב היקפו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שאין ראיה לדבר</b>, אבל יש <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר לדבר</b> שלאחר שאחזה האש בשני צידיו, שוב הולך ודולק ואינו כבה, דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היצלח למלאכה!?</b>". שכל שאחזה האש בשני צידיו, בידוע שהוא יבש מבפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>[והא דכתיב בסיפא דקרא "היצלח למלאכה"? בעץ גפן מישתעי התם. אבל בשאר עצים, אין נשחת ממלאכה באחיזת האור בשני קצותיו, כדמוכח בשמעתין. תוספות].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב ביהויקים "והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>את <b style='font-size:20px; color:black;'>האח לפניו מבערת</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אח"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: אחוונא</b> [עץ ערבה].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: עצים</b> גדולים <b style='font-size:20px; color:black;'>שנדלקו באחוונא</b> [באמצעות ערבה]. וקרי להו "אח" על שם שנדלקים באחוה, שהקטן מדליק את הגדול. ולפי פשוטו של מקרא, משמע שהוא הכלי שמבערין עליו את האש. רש"י שם].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא מלשונם של אנשים כרב, ש"אחוונא" הוא עץ הערבה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא דאמר להו</b> לאנשים שלידו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן בעי</b> מי מעונין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אחוונא?</b> ולאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתכח</b> נמצא שהציע להם <b style='font-size:20px; color:black;'>ערבתא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: מותר להבעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>קנים</b> בערב שבת עם חשיכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריכין</b> שיאחז האור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b>ן מבעוד יום, לפי שאינם כבים, אלא דולקים והולכים. הלכך ליכא למיחש בהו שמא יחתה בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אגדן</b> לקנים יחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין</b> הם אחיזת האש ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b>ן מבעוד יום, כדי שיותר להבעירן. שלפי שאין שלהבת יכולה ליכנס בינותם, עלולים הם להכבות ויבוא לחתותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גרעינין</b> של תמרה - אם עשה מהם מדורה לכשיבשו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריכין</b> שתאחז אש ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b>ן משום שאין דרכם להכבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנן בחותלות</b> [כלים העשויים מלולבין] ונתן את החותלת בתוך המדורה כשהיא מלאה בגרעינין, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכים</b> הם אחיזת האור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b>ן. דבלאו הכי, חיישינן שיכבו משתחשך ויבעירן. לפי שצבורין הם יחד, ואין השלהבת נכנסת ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב חסדאי</b> לרב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, איפכא מסתברא: קנים</b>, שאינם מאוגדים, צריכים רוב, לפי שיותר יש לחוש בהם שיכבו. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמבדרן</b>, שמפוזרים לכאן ולכאן, והקנה הבולט החוצה לא ימצא את חבירו להדלק ממנו. אבל כש<b style='font-size:20px; color:black;'>אגדן</b> אין לחוש כל כך שיכבו, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מבדרן</b> נינהו, וכל אחד ידלק מחבירו. הלכך אין צריך שתאחז האש ברובם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>גרעינין</b> שאינם צבורים צריכים רוב, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מבדרן</b>, ואינם מדליקים אחד את חבירו. אבל כש<b style='font-size:20px; color:black;'>נתנן בחותלות</b> לא בעו רוב. משום דליכא למיחש בהו שיכבו, דהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מבדרן</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0038_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot