https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:שבת כא א - היסטוריית גרסאות2026-05-08T01:03:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=140353&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:31:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:31, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92653:rev-140353:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=92653&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:05:47Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=92653&oldid=92410">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=92410&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:40:34Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת כא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: הא דאמר רמי בר אבין - <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b> הא כולם מכירים את הזפת והשעוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למקח וממכר,</b> שהמוכר לחברו שעוה יכול לתת לו פסולתא דדובשא בלי לתקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כל אלו</b> המינים <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו</b> במשנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בהן</b> נר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, עושין מהן מדורה</b> [כיון שהאש גדולה - כל אחד מבעיר את השני] - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין להתחמם כנגדה, בין להשתמש לאורה</b> של המדורה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומותר לעשות כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אם עושה את המדורה <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי קרקע, בין על גבי כירה</b> [גירסת הרי"ף: <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי מנורה</b>].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אסרו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לעשות מהן פתילה לנר בלבד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנינו במשנה: ולא בשמן קיק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שמן קיק?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא,</b> שאלתי ליורדי הים - מהו שמן קיק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו</b> [בירושלמי, תני רבי ישמעאל: "ואת הקאת" זה הקיק. יפה עינים]. ומשמנו של העוף הזה אין מדליקים נר שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יצחק בריה דרב יהודה אמר</b>: שמן קיק הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משחא דקאזא,</b> שמן העשוי מגרעיני צמר גפן [כותנה].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר</b>: כעין אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>קיקיון דיונה</b> הנביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי</b>, אני ראיתי את <b style='font-size:20px; color:black;'>קיקיון דיונה. ולצלוליבא</b> [מין אילן סרק] <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומדפשקי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי,</b> והוא גדל בביצות המים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל פום חנותא מדלן יתיה,</b> ומדלים אותו על פתחי החנויות כדי שיעשה צל ויעשה ריח טוב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפרצידוהי</b> מהגרעינים שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי משחא</b> שמן. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא,</b> כל החולים שבמערבא נחים בצילו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת,</b> מה היה טעמם בגזירה זו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהאור מסכסכת בהן,</b> היינו שאין האש קבועה במקום אחד אלא היא קופצת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פירוש אחר: שאינה אחוזה בפתילה עצמה אלא מסביבה, ומתוך כך חששו חכמים שמא תכבה, וידליקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן</b> נר של שבת - מה היה טעמם בגזירה זו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ש</b>שמנים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין נמשכים אחר הפתילה,</b> ומתוך כך יש לחוש שמא יבוא להטות את הנר בשבת [וחייב משום מבעיר] <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אם עבר והדליק בדברים האסורים בהדלקה, פסק <b>הרמ"א</b> <small>(רפד)</small> שאסור להשתמש לאורו. ונחלקו <b>האחרונים</b> האם האיסור הוא אפילו על תשמיש קל, דעת ה<b>מגן אברהם</b> שהחשש הוא שמא יטה, ולכן אפילו תשמיש קל נאסר. וה<b>נתיב חיים</b> חולק עליו וסובר שלא חוששים בתשמיש קל שמא יטה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>הרמ"א</b> <small>(רסד, א)</small> הביא דעת י"א, שאם הדליק נר אחד מדברים המותרים ושאר הנרות הדליק מנרות אסורים, מותר להשתמש לאורו, וסיים הרמ"א, שלצורך שבת יש להקל. וה<b>אחרונים</b> נחלקו האם ההיתר של הרמ"א הוא באופן שכל הנרות דולקים באותו החדר או אפילו אם דולקים בחדר אחר. דעת <b>המגן אברהם</b> שאפילו אם הנר המותר דולק בחדר אחר, הרי הוא מתיר להשתמש בכל הנרות בבית, כי ע"י נר זה הוא זוכר שלא להטות. אך ה<b>אליהו רבה</b> סובר שהיתר הרמ"א הוא רק אם הנר דולק באותו החדר. והוכיח ה<b>משנה ברורה</b> מכך ש<b>הגר"א</b> מדמה דין זה לנר חנוכה שהשמש מתיר להשתמש לאור הנרות, מוכח שגם דעת הגר"א כהאליהו רבה שהרי בחנוכה השמש עומד ממש על הנרות, וגם בשבת זהו אופן היחיד שהתירו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה אביי מרבה</b>: אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שיתן לתוכן שמן כל שהוא</b> הראוי להדלקה, שעל ידי הוספת השמן הם נמשכים אחר הפתילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וידליק</b> בהם נר שבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי גזרינן דילמא</b> כיון שיהיה מותר להדליק בהם על ידי הוספת שמן, זימנא אחרינא <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי לאדלוקי</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינייהו,</b> מבלי שיוסיף בתוכם שמן, ולכן יש סברא לגזור שבכל אופן לא ידליק בשמנים אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b> גזרו בזה רבנן, ומותרים בהדלקה באופן שמוסיף שמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אין מדליקין</b> בהן כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי ש</b>גזרו חכמים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין</b> בהן כמות שהן, גזרו גם לאסור אפילו כשנתן בהם שמן הראוי להדלקה, שמא ידליקם כמות שהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> מברייתא, דקתני: <b style='font-size:20px; color:black;'>כרך דבר</b> מהסוג <b style='font-size:20px; color:black;'>שמדליקין בו, על גבי דבר שאין מדליקין בו</b>, ועשאם לפתילה אחת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בו</b> נר של שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: של בית אבא</b>, בביתו של רבן גמליאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין.</b> ואע"פ שאגוז אינו ראוי לפתילה [וכדתנן לקמן כז ב כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת</b> בברייתא, בדברי רבן שמעון בן גמליאל, שאם כרך פתילה על גבי אגוז - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדליקין!</b> ושמע מינה דכל שמערב מין הכשר להדלקה עם שאינו כשר להדלקה מותר להדליק בו, ואת אמרת אין מדליקין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אדמותבת לי</b> על דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>מד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סייעינהו מד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא</b>, דאמר: כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו, אין מדליקין בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא קשיא</b>. כי מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"מעשה רב</b>" היא הקושיה. שהיות ורבן שמעון בן גמליאל העיד שכך נהגו לעשות בבית רבן גמליאל - משמע שהלכה היא. [ועיין רש"י לקמן קכו ב ד"ה מעשה רב]. ולכן העדיף להקשות עליו מדברי רשב"ג מאשר לסייע לו מדברי תנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום, קשיא</b> על רבה שאסר, מדברי רבן שמעון בן גמליאל. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, שהיו משתמשים באגוז כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להדליק</b> בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> להדלקה היה נצרך האגוז, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>להקפות,</b> כדי להעמיד את הפתילה כדי שתצוף על השמן, ולכך שרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי להקפות</b> היו משתמשים באגוז - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דתנא קמא</b> דאסר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה</b> ברייתא - דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל היא. ו</b>ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>חסורי מיחסרא. והכי קתני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כרך דבר שמדליקין בו</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי דבר שאין מדליקין בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים</b>: שכרך בו כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להדליק</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם כרכו כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להקפות מותר</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבן שמעון בן גמליאל אומר: של בית אבא היו כורכים פתילה על גבי אגוז</b> כדי להקפות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני,</b> ומי סברת דלהוסיף שמן על מין שאין מדליקין בו אסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב ברונא אמר רב: חלב מהותך</b> - נמס [ועיין ר"ן אם הפירוש מבושל או שלא נקרש] <b style='font-size:20px; color:black;'>וקרבי דגים שנמוחו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם נותן לתוכו שמן כל שהוא, ומדליק</b> בהם;.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמע מינה שמועילה הוספת שמן בדבר שאין מדליקין בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b>, חלב מהותך וקרבי דגים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מימשכי</b>, מושכים הם את השמן וראויים להדלקה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינייהו</b>, כמות שהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני</b>, שאמרו במשנה שאסור להדליק בהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מימשכי בעינייהו</b>, ואינם ראויים כמות שהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו השניים דממשכי, ראוי היה שיהיה מותר להדליק בהם כמות שהן אף ללא הוספה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וגזרו רבנן על חלב מהותך</b> שלא ידליק בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חלב שאינו מהותך,</b> לפי שכשאינו מהותך אינו נמשך אחר הפתילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גזרו <b style='font-size:20px; color:black;'>על קרבי דגים שנמוחו</b> שלא ידליק בהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום קרבי דגים שלא נמוחו</b>, שאינם נמשכים אחר הפתילה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליגזור</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> שיהיה אסור להדליק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן לתוכן שמן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שלא נתן לתוכן שמן</b>, כדי שלא יבואו להדליק בהם ללא שמן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: איסור הדלקתם <b style='font-size:20px; color:black;'>היא גופא גזירה, ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה?!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> [ולכן קיימא לן דחלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן בהם שמן מותר להדליק בהם, ואינם דומים לשאר פסולי הדלקה. ועיין מה שהקשה בתוס' ישנים]. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> <b>התוספות ישנים</b> הקשו, שעדיין זה נקרא גזירה לגזירה, כי מהותך אסור אטו שאינו מהותך, ושאינו מהותך אסור שמא יטה? ודחקו ליישב שכיון שאי אפשר שלא יטה הוי כודאי ונחשב כגזירה אחת. וב<b>אבן האזל</b> <small>(ממרים ב)</small> כתב לייסד, שיש חילוק בין <b>גזירה</b> דרבנן לבין <b>סייג</b> דרבנן. שגזירה ענינה שגזרו חכמים שלא יעשה מעשה מסוים, כי חששו שמא יכשל ויעשה גם מעשה אחר של איסור, אבל סייג דרבנן, זהו חשש של חז"ל שמא באותו המעשה עצמו שהוא עושה הוא יכשל לעבור באיסור, וכגון מה שקבעו חז"ל סייג לזמן קריאת שמע, כי חששו שמא יבוא מן השדה וירדם, ונמצא שעובר על אותה המצוה ממש. וגם כאן החשש שמא יטה הוא חשש של מעשה ההדלקה באינו מהותך, שאנו חוששים שמא ידליק בשבת בהטיתו, נחשב הדבר כסייג, וב<b>סייג</b> לא אומרים שאין גוזרים גזירה לגזירה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בהם</b> נר של מנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שנאמר</b> בציווי הדלקת נרות המנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"להעלות נר תמיד".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא תני לה</b> להלכה זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא אמר לה</b> איך משמע מהפסוק שאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי דריש לה: "להעלות" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתהא שלהבת</b> של המנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה מאיליה</b> מבלי שיצטרכו לתקנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שתהא עולה על ידי דבר אחר,</b> שתצטרך תיקון והטיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנה בסוכה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מבלאי מכנסי הכהנים</b> ממכנסי הכהנים שבלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהמיניהם</b> - ומהאבנטים הישנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו מפקיעין</b> - קורעים, ועושין מהם פתילות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהן, מדליקין</b> מנורות של שמחת בית השואבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא מכנסי הכהנים והאבנטים היו עשויים מצמר ופשתן [דכתיב: "שש משזר ותכלת וארגמן", ושש הוא פשתן, ותכלת הוא צמר] ותניא לעיל: הוסיפו עליהן את הצמר שאין מדליקין בו. ומשמע שאף כי אסור להדליק פתילות צמר לכבוד שבת בכל זאת למקדש שרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמחת בית השואבה שאני</b>. דלא כתיב בה "להעלות", ורק בהדלקת המנורה הוא דכתיב "להעלות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דתני רבה בר מתנה: בגדי כהונה שבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיעין אותן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהן היו עושין פתילות למקדש</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, דאיירי הכא בבגדי כהונה <b style='font-size:20px; color:black;'>דכלאים</b>, דאית בהו צמר, ושמע מינה דלהדלקת המנורה נמי שרי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ראה <b>בתוספות</b> שביארו היאך הותר להדליק בפתילות אלו. וה<b>חזון איש</b> מקשה עוד, מכיון שמותר להשתמש בבלאות אלו להדלקת מנורת המקדש, שחיובה הוא מדאורייתא, מדוע שיהא מותר להשתמש בהם גם לפתילות בשמחת בית השואבה, ולכאורה אין זה נחשב כנעשית מצוותו? ותירץ <b>החזון איש</b> שמכיון שאין בגדי כהונה עומדים לשמש כפתילות, אלא הוקדשו רק ללבישה לכהנים, אם כן כשלא ראויים יותר לכהנים ללבישה נחשבים כנעשית מצוותן וראויים לכל הדלקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> איירי בבגדים העשויים מכלאיים [מכנסים ואבנטים] אלא בגדים <b style='font-size:20px; color:black;'>דבוץ</b>, העשויים מפשתן לבד, כמו הכותנות, ובלא צמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בהן בשבת,</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין בהן בחנוכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין בשבת</b> של חנוכה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין בחול</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> <b>הפני יהושע</b> מקשה שבכל השמנים חוששים בשבת שמא יטה כי אינם דולקים יפה, ולכן אסורים גם בחנוכה, אבל שמן שריפה אין מדליקין בו בשבת בגלל שאין שורפין קדשים בשבת ואם כן מדוע לאסור אותו גם בחנוכה? ואכן הביא מדברי <b>הירושלמי</b> ששמן שריפה כשר בדיעבד לנר חנוכה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כבתה</b> נר חנוכה לאחר ההדלקה - <b style='font-size:20px; color:black;'>זקוק לה</b> לתקנה ולהדליקה שנית. הלכך, צריך לכתחילה לתקנה באופן שלא תכבה, כי שמא תכבה, ויפשע, ולא יתקנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב <b>הבית הלוי</b> שמכיון שהטעם שאין מדליקין בשמנים ופתילות אלו בחנוכה בימות החול, כי חוששים שמא יפשע ולא יתקן, נמצא שאדם שאין לו אפשרות להדליק בנרות אחרים אלא רק באלו, בדיעבד מחויב הוא להדליק בהם, ואמנם אם יכבו הנרות יהיה חייב לשוב לתקנם ולהדליקם. ה<b>אבי עזרי</b> חולק על דבריו כי מסתבר שחכמים פסלו את השמנים והפתילות הללו לגמרי והפקיעו אותם ממצות הדלקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהא שהוסיף רב הונא שדין זה נאמר בין בשבת ובין בחול, למדנו לדין נוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>להשתמש לאורה</b> של נר חנוכה. שלכן הוסיף רב הונא כי גם בשבת של חנוכה אסור להדליק בפתילות שאינן מושכות את השמן יפה, מחמת החשש "שמא יטה" כדי להשתמש באורן, ויתקנם. מכלל, שמותר להנות מאורה של נר חנוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב חסדא אמר</b>: שמנים אלו שאין מדליקין בהם נר של שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדליקין בהן</b> נר חנוכה <b style='font-size:20px; color:black;'>בחול, אבל לא בשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי טעמיה?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0040_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot