https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91 פרשני:בבלי:שבת יד ב - היסטוריית גרסאות 2026-05-08T07:31:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=140344&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T13:30:02Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:30, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92640:rev-140344:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=92640&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:05:19Z <p>Automatic page editing</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91&amp;diff=92640&amp;oldid=92397">הצגת שינויים</a> Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=92397&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T12:40:09Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|שבת יד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דהך גזור ברישא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא תו&lt;/b&gt;, גזירה דידים הבאות מחמת ספר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt; והא בין כך הן פוסלות את התרומה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר, ואכתי איכא נפקא מינה מאידך גזירה, דאף אם נגע בספר לאחר נטילה ולא הסיח דעתו, אפילו הכי ידיו טמאות משום רבי פרנך. ויש לומר, דמשום הא לא היו גוזרים. דלא שכיחא שיגע בספר מיד אחר נטילה. אבל למאי דמסיק, דידים מחמת ספר גזור ברישא, גזרו בכל גוונא. ואף אי נגע בהם לאחר נטילה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ומדבריהם נראה דדין רבי פרנך שייך אף בידים נטולות. אבל &lt;b&gt;הרמב&quot;ן&lt;/b&gt; כתב, דבידים נטולות לא הוי גזרינן. משום דמותר ליגע בהם בספר תורה. וכל דין רבי פרנך הוא רק בידים מסואבות. אך הקשה לפי זה, דאם כן לאחר גזירת ידים, תו ליכא שום נפקא מינה מהא דספרים מטמאים את הידים, דהרי בין כך טמאות. ואם כן, לענין מה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה במסכת ידים, איזה ספר מטמא את הידים. ותירץ, דמשום נטולות בלבד שנגעו בספר לא הוי גזרינן. אבל מאחר דגזרו תחלה בידיים הבאות מחמת ספר, כבר גזרו בכל הידים ולא חילקו בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הך&lt;/b&gt; דידים הבאות מחמת ספר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזור ברישא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. והדר גזור בכולהו ידים שאינן נטולות, שיפסלו את התרומה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויעויין ב&lt;b&gt;ביאור הלכה&lt;/b&gt; סימן קס&quot;ה, שדן בנוגע בתוך הסעודה בספר תורה, אם צריך ליטול שוב ידיו. והביא שם דעת החיי אדם שהצריך נטילה, שהרי הספר מטמא את הידים. וכתב, דאין דבריו מוכרחים. דאפשר דרק בתרומה גזרו. אבל לא גזרו בזה אף בחולין משום סרך תרומה, כמו דגזרו בסתם ידים. ואף בתרומה עצמה, הא תליא בפלוגתת הראשונים שהובאה לעיל [בהערה 1], אי אף בידים נטולות איכא לגזירת רבי פרנך. ויעויין ב&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt;, ידים סימן ז&#039;, שדן בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו במתניתין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטבול יום&lt;/b&gt; פוסל את התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: והא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבול יום&lt;/b&gt;, מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא הוא&lt;/b&gt; אסור בתרומה ופוסל אותה, ולאו מגזירת י&quot;ח דבר הוא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; &quot;נפש אשר תגע בו [באחד מן הטומאות], וטמאה עד הערב, ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא השמש וטהר&lt;/b&gt;, ואחר יאכל מן הקדשים, כי לחמו הוא&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ומוקמינן להאי קרא בתרומה. הרי להדיא שאינו נטהר לתרומה לאחר שטבל, אלא עד שיעריב שמשו. ואמאי קתני ליה בכלל דברים הפוסלים משום גזירה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פסוק זה עוסק באיסור אכילת תרומה לטבול יום, ולא לענין שפוסל את התרומה. אלא שביבמות עה א מייתי קרא אף להא דפוסל. דכתיב לגבי כלי שנטמא: &quot;במים יובא וטמא עד הערב וטהר&quot;. והיינו דכל שלא העריב שמשו, פוסל הכלי את התרומה, אף לאחר שהוטבל. &lt;b&gt;רש &quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סמי&lt;/b&gt; [הסר] &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן טבול יום&lt;/b&gt;, ולא תמנה אותו במנין י&quot;ח דבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאוכלין שנטמאו במשקין&lt;/b&gt; פוסלים את התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשקין&lt;/b&gt; טמאין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאי&lt;/b&gt;, מה היתה טומאת המשקין שמהם נטמאו האוכלין? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא במשקין הבאין&lt;/b&gt; [שנטמאו] &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת שרץ&lt;/b&gt;, שהם ראשונים לטומאה, הרי טמאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא נינהו!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולרבי עקיבא פריך, דאית ליה דטומאת משקין לטמא אחרים היא מדאורייתא. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב, דאף למאן דאמר דטומאת משקין לטמא אחרים דרבנן היא, פריך שפיר. דטומאה זו אינה מי&quot;ח דבר, אלא מתקנת נביאים היא. כדכתיב בחגי ב יב. וקרי לה הכא דאורייתא, משום דכעין דאורייתא היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; גבי מגע שרץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכל משקה אשר ישתה&lt;/b&gt; בכל כלי - יטמא&quot;. וכיון שהמשקין ראשונים לטומאה, הרי הם עושים את האוכלין לשניים. וכיון שכן, מדאורייתא פוסלים אוכלים אלו את התרומה. שהרי שני עושה שלישי בתרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;[ואף על גב שהפסוק הזה עוסק במשקין שנטמאו מאויר כלי חרס, לאחר שנטמא הכלי בשרץ, ולא במשקין שנטמאו משרץ עצמו. ואם כן, המשקין הללו אינם אלא שניים, והאוכל הנוגע בהם הוא שלישי, ושלישי הרי אינו פוסל את התרומה - מכל מקום, ניתן ללמוד מטומאה זו בקל וחומר למשקין שנגעו בשרץ עצמו, את עצם טומאתן. וכיון שנטמאו באב הטומאה, הרי הם ראשונים לטומאה, ופוסלים את התרומה מן התורה]. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשיא, נימא דיו לבא מן הדין להיות כנידון, ולא יהיו אלא שניים, ולא יטמאו אוכלין דחולין לפסול את התרומה. ויש לומר, דאין דבר הנוגע בשרץ שלא יהיה ראשון. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ו&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כתב דמוכרח כן, מהא דקיימא לן דשלישי עושה רביעי בקדש מדאורייתא. ולא משכחת לה אלא במשקין שנטמאו משרץ, ועושין את האוכל הנוגע בהם לשני, והוא עושה אחרים לשלישיים, ושוב חוזר המשקה השלישי ועושה את בשר הקודש רביעי. דמזה מוכרח דהמשקה שנגע בשרץ נעשה ראשון. דהא ליכא לאוקמא באוכל שנגע בשרץ שמטמא אוכל אחר, דהרי אין אוכל מטמא אוכל או משקה מטמא משקה. דאין טומאה עושה כיוצא בו. אלא או אוכל מטמא משקה, או משקה מטמא אוכל. וה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; תמה על דבריו. דהא אין מקרא מפורש דרביעי פסול בקודש. אלא מקל וחומר ילפינן לה. ואפשר דאין הכי נמי, דלא משכחת רביעי בקודש. ויעויין שם במה שתירץ בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, משנתנו מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשקין הבאין מחמת ידים&lt;/b&gt;. שנגעו בהם בידים שאינן נטולות. ומדאורייתא הרי הם טהורים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עשאום חכמים כראשונים לטומאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה משום משקין הבאים מחמת&lt;/b&gt; נגיעה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרץ&lt;/b&gt;, שהם ראשונים מדאורייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוא הדין אם נגעו המשקין בכל הדברים הפוסלים את התרומה מגזירת י&quot;ח דבר, שנעשים המשקים &quot;תחלה&quot; לטומאה, כדין ראשונים לטומאה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ועוד מצינו למימר דהך גזירה דכל הפוסל את התרומה מטמא את המשקין להיות תחלה, גזירה קדמונית היא ולא מי&quot;ח דבר. אבל זה נאמר רק בפוסלין את התרומה מדאורייתא. ובגזירת י&quot;ח דבר נתחדש דאף פוסלין דרבנן עושין את המשקין לראשון לטומאה. &lt;b&gt;פני&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יהושע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;[ודוקא במשקין גזרו כן, משום שהם מסוגלים בקלות לקבל טומאה, שהרי אינן צריכים שום תיקון והכשר לקבלת טומאה. אבל אוכלין שצריכים הכשר מים לפני שיקבלו טומאה - לא גזרו בהם].&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכלים שנטמאו במשקין&lt;/b&gt;, פוסלים את התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלים דאיטמאו במשקין&lt;/b&gt; טמאין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאי&lt;/b&gt;, איירי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; שנטמאו הכלים בנגיעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשקין דזב&lt;/b&gt;, כגון זובו ומי רגליו - הרי משקין אלו אב הטומאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא נינהו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב &quot;וכי ירוק הזב בטהור&lt;/b&gt;, וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכי קאמר רחמנא: אפילו אם לא נגע הטהור ברוק, אלא ירק הזב על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שביד&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;, והטהור נושא את הרוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טימאתי לך&lt;/b&gt; אותו ואת בגדיו מחמת טומאת משא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון דאשכחן דמטמאין משקין דזב אדם וכלים [דהיינו &quot;בגדיו&quot;], אלמא משקין דזב - אב הטומאה הם. שהרי אין אדם וכלים נטמאים אלא מאב הטומאה בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, אם נגעו המשקים של הזב, שהם, כאמור, אב הטומאה, בכלים, נעשו הכלים ראשון לטומאה. והאוכלין הנוגעין בהם נעשים שניים. ופוסלים במגען את התרומה מדאורייתא. ואמאי תני להו בכלל י&quot;ח דבר!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, מיירי מתניתין בכלים שנגעו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשקין הבאים&lt;/b&gt; [שנטמאו] &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת שרץ&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאז המשקין הם ראשונים לטומאה, ואין ראשון מטמא מדאורייתא אדם וכלים. וגזרו חכמים על כלים אלו טומאה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה משום&lt;/b&gt; כלים שנטמאו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקין דזב&lt;/b&gt;, שהם מטמאין את הכלים מדאורייתא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוא הדין דהוי מצי למימר שנטמאו הכלים ממשקין הבאים מחמת ידים. אלא לרבותא נקט &quot;הבאים מחמת שרץ&quot;. לאשמועינן, דאף אלו אין מטמאין כלי אלא מדרבנן. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וכבר נחלקו בזה הרמב&quot;ם והראב&quot;ד בפרק ז&#039; מאבות הטומאות הלכה ב&#039;. דהרמב&quot;ם כתב: אין לך ולד טומאה שמטמא כלים אלא משקין טמאין בלבד. וטומאה זו מדבריהם. והוא שיהיו אותן המשקין טמאין מחמת אב מאבות הטומאות, בין של תורה ובין של דבריהם ! וה&lt;b&gt;ראב&quot;ד&lt;/b&gt; השיג עליו: אפילו במשקין הבאין מחמת ידים גזרו שיטמאו את הכלים ! ואף לה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; לא בעינן שיטמאו המשקין דוקא מאב הטומאה, בשביל שיטמאו כלים. שהרי להדיא כתב שם בהלכה ה&#039;, שאף אם נטמאו מראשון או משני לטומאה הרי הם מטמאין כלים. אלא דביסוד הדין דמשקין נעשין תחלה נאמר, דלא יעכב במשקין סדר קבלת טומאה דראשון ושני. אלא לעולם יחשב כאילו קבלו המשקין את הטומאה מאב הטומאה עצמו. ולכך, כל ששורש הטומאה בא מאב הטומאה, מטמאין המשקין כלים, אף אם נטמאו משני. אבל היכא שנטמאו מידים וכדומה, הרי אין כאן אב הטומאה שנוכל לומר שממנו נמשכת הטומאה למשקין. ולכך, אף דנעשים תחילה, אינם מטמאים כלים. &lt;b&gt;חידושי רבי אריה לייב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מלין&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וצריך עיון, דבאוכלין שנטמאו ממשקין, נמי לגזור מהאי טעמא. ולמה איצטריך למיגזר בהו משום משקין הבאין מחמת שרץ. &lt;b&gt;תוספות יום&lt;/b&gt; &lt;b&gt;טוב&lt;/b&gt;. וגם קשה, דלפי הטעם הכא, למה לא יהיו האוכלין הנוגעים בהם ראשונים לטומאה, כמו אוכלין הנוגעין במשקין דזב? ויטמאו את התרומה לעשותה שניה שתטמא תרומה שלישית. ואמאי קתני ד&quot;פוסלין&quot; את התרומה בלבד. &lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי גזירת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמידי בית שמאי ובית הלל גזור&lt;/b&gt;, כדאיתא במתניתין ד&quot;רבו שם בית שמאי על בית הלל&quot;? והלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמאי והלל&lt;/b&gt; עצמם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזור&lt;/b&gt; כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: יוסי בן יועזר איש צרידה, ויוסי בן יועזר איש ירושלים, גזרו טומאה על ארץ העמים&lt;/b&gt; שתטמא כטומאת מת, משום ספק קברות שבה. כי אף קבר נכרי מטמא בטומאת מת [לחכמים אף באוהל, ולרבי שמעון רק במגע ובמשא].&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן, הם גזרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כלי זכוכית&lt;/b&gt; שיקבלו טומאה, אף שלא נמנו בתורה עם הכלים המקבלים טומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמעון בן שטח תיקן&lt;/b&gt; שיכתוב ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתובה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאשה&lt;/b&gt;, &quot;כל נכסי אחראין לכתובתה&quot;. כי בתחלה היה מייחד לה נכסים מסוימים לכתובתה. וכשהיה כועס עליה, היה אומר לה: טלי כתובתך וצאי! לכך תיקן שלא ייחד לה נכסים, אלא ישעבד כל נכסיו לכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזר&lt;/b&gt; שמעון בן שטח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאה על כלי מתכות&lt;/b&gt;. ולקמן מפרש לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמאי והלל גזרו טומאה על הידים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, דשמאי והלל עצמם גזרו כן, ולא תלמידיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; לתרץ, דהא דקתני בברייתא שמאי והלל, הכוונה היא ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמאי וסיעתו והלל וסיעתו&lt;/b&gt;, והם עצמם היו עם תלמידיהם במחלוקת של י&quot;ח דבר, ומשום כן קתני במתניתין &quot;בית שמאי ובית הלל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא ליכא למימר הכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר רב יהודה אמר שמואל: י&quot;ח דבר גזרו&lt;/b&gt; באותו יום. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;אותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;י&quot;ח דברים נחלקו&lt;/b&gt; בית שמאי ובית הלל. אלא שרבו בית שמאי על בית הלל ונפסקה הלכה כמותם. ואם כן, ליכא למימר דהלל ושמאי היו שם. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילו הלל ושמאי לא נחלקו אלא בג&#039; מקומות&lt;/b&gt; בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: בג&#039; מקומות נחלקו&lt;/b&gt; הלל ושמאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו לא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; לתרץ, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתו אינהו&lt;/b&gt; [שמאי והלל] ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזור&lt;/b&gt; על הידים שאינן נטולות, שיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתלות&lt;/b&gt; את התרומה שנגעו בה. כלומר, שנפסלת לאכילה, אבל אין שורפין אותה כדין תרומה טמאה מדאורייתא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתו תלמידייהו&lt;/b&gt; ותקנו שיטמאוה הידים לגמרי כעין טומאה דאורייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגזרו לשרוף&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודין תרומה טמאה בשריפה הוא מדרבנן, כי היכי דלא ליתי בה לידי תקלה. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, לקמן כה א. ו&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; שם כתבו, דמדרבנן הריהי בשריפה מן התורה. אי נמי, מדאורייתא היא בשריפה, משום דאף תרומה איקרי &quot;קדש&quot;. אכן צריך עיון, ל&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; דכתב לקמן טז א, דאין תרומה נשרפת על טומאה דרבנן, מלבד היכא דגזרו בה משום ספק טומאה דאורייתא דאית בה. וכן הקשה ה&lt;b&gt;מקדש דוד&lt;/b&gt; לשיטתו, מהא דמוכח מדבריו בפסחים יד ב דתרומה שנטמאה בכלים שנטמאו במשקין, דטומאתן מדרבנן, ונשרפת. ותירץ, דטעמא דאינה נשרפת בטומאה דרבנן, היינו משום הפסד תרומה. ואף דבין כך אינה עומדת לאכילה חיישינן דלמא יבוא אליהו ויבטל הגזירה, ותחזור התרומה להיתרה. שהרי בית דין מבטל דברי בית דין חבירו אם גדול הוא הימנו בחכמה ובמנין. אבל בגזירות י&quot;ח דבר, איתא בעבודה זרה לו א, שאפילו יבוא אליהו ובית דינו ויבטלון, אין שומעין להם. וכיון דלעולם לא תחזור התרומה להיתרה, שפיר נשרפת, ואין בזה הפסד תרומה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא ליכא למימר הכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר אילפא: ידים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחלת גזירתן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשריפה!&lt;/b&gt; שמעיקרא כבר תקנו שהתרומה הנוגעת בהם, שיהיה דינה כדין תרומה טמאה לגמרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אתו אינהו&lt;/b&gt; [שמאי והלל] ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזור&lt;/b&gt; על הידים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא קבלו מינייהו&lt;/b&gt; [שלא נתקבלה הגזירה בציבור]. והדר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתו תלמידייהו&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזרו&lt;/b&gt; כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקבלו מינייהו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכתי&lt;/b&gt;, לא בית שמאי ובית הלל גזרו על הידים, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלמה&lt;/b&gt; המלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזר&lt;/b&gt; כן. כדכתיב &quot;ואזן וחקר&quot;. ודרשינן, שעשה אזנים לתורה. ככלי שנוטלים אותו באזניו ואין נוגעין בו. כלומר, שעשה סייג והרחקה לעבירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועירובין הם סייג להוצאת שבת. שלא יוציא מרשות היחיד לרשות היחיד בלא עירוב, כדי שלא יבוא להוציא לרשות הרבים. ונטילת ידים היא סייג לטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יהודה אמר שמואל: בשעה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיקן שלמה, עירובין ונטילת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידים, יצתה בת קול ואמרה&lt;/b&gt;: [משלי כג] &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בני, אם חכם לבך&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישמח לבי גם אני&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובעירובין לא גריס &quot;נטילת&quot; ידים. אלא &quot;גזר על הידים&quot;. וכן מוכרח מגופא דסוגיין. דהרי מבואר לקמן, דשלמה גזר טומאת ידים לקודש ולא לתרומה. ובקודש לא סגי בנטילה אלא טעון טבילת ידים. &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בעירובין כד ב, למה נקט הני תרי בדוקא. והא גזר נמי על השניות. ויש ליישב, דודאי הרבה גזירות הוו קודם שלמה המלך. אלא דהחידוש באלו הוא, דלא אסר בלבד אלא עשה בהם תיקון. שאסר הוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד, ותיקן לשם כך עירוב להתירה. וכן גזר טומאה על הידים, ותיקן להם נטילה להוציאן מטומאתן. &lt;b&gt;חתם סופר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי שיש המזלזלין בנטילת ידים, אמרה בת קול: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חכם בני ושמח לבי, ואשיבה חורפי דבר&lt;/b&gt;&quot; [מהרש&quot;א].&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0027_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div> Micropedia bot