https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:שבת יג ב - היסטוריית גרסאות2026-05-08T01:03:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=140342&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:29:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבת (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97882:rev-140342:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=97882&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:03:32Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:03, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא במה ששנינו "אלו פוסלין את התרומה (במגעם: אדם) האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא במה ששנינו "אלו פוסלין את התרומה (במגעם: אדם) האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני!</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדכתיב "פוסלין את התרומה", משמע שנעשית התרומה רק "פסולה" לאכילה במגעם בה אך אינה נעשית "טמאה" לענין שתפסול תרומה אחרת במגעה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדכתיב "פוסלין את התרומה", משמע שנעשית התרומה רק "פסולה" לאכילה במגעם בה אך אינה נעשית "טמאה" לענין שתפסול תרומה אחרת במגעה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן</b> האי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> דאית ליה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפסל פסלי</b> את התרומה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טמויי</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מטמו</b> לתרומה, שתיעשה היא עצמה טמאה שיהיה בכוחה לפסול תרומה אחרת?</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן</b> האי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> דאית ליה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפסל פסלי</b> את התרומה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טמויי</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מטמו</b> לתרומה, שתיעשה היא עצמה טמאה שיהיה בכוחה לפסול תרומה אחרת?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=92638&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:05:15Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=92638&oldid=92395">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=92395&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:40:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבת יג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושימש תלמידי חכמים הרבה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה מת בחצי ימיו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>?! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ולא השיבו לה שהכונה לעולם הבא, משום דכתיב "חייך ואורך ימיך". ומשמע, "חייך" בעולם הזה, "ואורך ימיך" לעולם הבא, ליום שכולו ארוך. <b>תוספות הרא"ש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היה אדם מחזירה דבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר אליהו: <b style='font-size:20px; color:black;'>פעם אחת נתארחתי אצלה, והיתה מסיחה כל אותו מאורע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרתי לה: בתי, בימי נדותך</b>, שהם שבעת הימים מהראיה הראשונה של דם נדות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה הוא אצלך</b> [איך נהג עמך]? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה לי: חס ושלום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו באצבע קטנה לא נגע בי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוספתי לשואלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בימי ליבוניך</b>, שהם שבעת הימים הנקיים מדם שצריכה הזבה [שהיא האשה שראתה דם במשך שלשה ימים רצופים <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא "עת נדתה</b>"] למנות לאחר גמר הראיה האחרונה, וצריכה ללבוש בהם בגדים לבנים כדי לבדוק עצמה שלא נסתרה הספירה על ידי ראית דם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו אצלך</b> באותם הימים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמרה לי: באותם ימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עלתה על דעתו</b> לעשות בי <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b> [תשמיש].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו!</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נשא</b> בעלך <b style='font-size:20px; color:black;'>פנים לתורה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי אמרה תורה "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב</b>" [ואיסור זה כולל גם אשה הטמאה בטומאת זיבה], שאף קירוב בשר לבד אסור. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן פירש ה<b>רמב"ן</b> בספר המצוות בלא תעשה שנ"ג. ומזה הוכיח דאין קירוב בשר מן התורה, אלא מדרבנן. ולהכי קרי לה "שלא נשא פנים", כלומר לא החמיר על עצמו. דאילו הוי דאורייתא היה צריך לומר "שעבר על דברי תורה". אבל ה<b>רמב"ם</b>, דאית ליה דאיסור דאורייתא הוא, יפרש, דקאי על הקדוש ברוך הוא. שלא נשא פנים לתורתו של אותו תלמיד. <b>מגילת אסתר</b>. וכן משמע מ<b>תנא דבי אליהו</b>, דאיתא שם: "ברוך המקום שהרגו, שאין לפניו משוא פנים" ! <b>שפת אמת</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כל זמן שלא טבלה הרי היא עדיין בטומאתה, ואסורה לו מן התורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> וכדדרשינן מ"תהיה בנדתה", בהוייתה תהא עד שתבוא במים [רש"י]. ולהכי קאמר עליו "שלא נשא פנים לתורה", לדרוש דרשה זו. [מהרש"א]. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. ולפי זה, מאחר דעדיין לא טבלה, אין שום חילוק בין חומר ימי הנידות לימי הליבון של זבה. ומה ששאלה אליהו על ימי הליבון של זבה, היינו משום שידע שכך היה המעשה. ו<b>רבינו תם</b> פירש, שהמדובר בנדה בלבד. אלא, שבזמנם הם היו רגילים לטבול לטומאת נדות שתי טבילות. אחת לאחר ז' ימים הראשונים מהראיה הראשונה. ואז היא היתה נטהרת מן התורה. ואחת לאחר ז' ימים נקיים, שנהגו לספור אותם לחומרא, מדרבנן, גם בנדה, ולטבול שוב לאחריהם. ומשום כך הקל בה בעלה בימי הליבון. שכבר היתה מותרת לו מן התורה. וקסבר שלא החמירו חכמים אלא בתשמיש ולא בקירוב בשר. ולהכי מייתי קרא ד"לא תקרב", לומר שהקריבה חשובה כמעשה עצמו ולפיכך אין לחלק ביניהם, אף לענין חומרה שהחמירו חכמים. <b>ריטב"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי, אמר</b>: הא דהקל אותו חסיד בזה, היינו משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מטה חדא</b> [רחבה] <b style='font-size:20px; color:black;'>הואי</b>. וכיון שלא היו בקירוב בשר, קסבר שמותר לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במערבא אמרי, אמר רבי יצחק בר יוסף</b>: היה ישן עמה, כש<b style='font-size:20px; color:black;'>סינר</b> שהיא חגורה בו, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפסיק בינו לבינה</b>. ומשום כך הקל בעצמו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> הדינים האמורים בפירקין, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ההלכות שאמרו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון, כשעלו לבקרו</b>. ובגמרא יבואר על איזו משנה קאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונמנו</b> שם, שעמדו למנות מי הם המרובים ומי הם המועטים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נמצא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבו</b> תלמידי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי על</b> תלמידי <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הלל</b> במנין. ולפיכך נפסקה הלכה כמותם בהלכות אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וי"ח דברים גזרו בו ביום</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרב יוסף</b>: כיצד שנינו במתניתין -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלו</b> מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון" <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>, בלא וי"ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דלמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואלו</b> מן ההלכות" <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר אביי את הספק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואלו" תנן</b>, בוי"ו החיבור, וקאי משנתנו על <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> הלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרן</b> במתניתין דלעיל. לומר, שהלכות אלו ש"לא יפלה את כליו" ו"לא יקרא לאור הנר" נאמרו בעלית חנניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או "אלו" תנן</b>, בלא וי"ו החיבור. ולפי זה קאי מתניתין על הני הלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעינן למימר</b> במתניתין ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לקמן</b>. שרק הן נאמרו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: אין פולין לאור הנר, ואין קורין לאור הנר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו מן ההלכות שנאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שדיני המשנה דלעיל הם מי"ח דברים, ולא דיני המשנה דלקמן. ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"ואלו" תנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד ימי רבי לא היו כותבים את דברי התורה שבעל פה. שאסור היה לכתוב את כל המשניות והברייתות, משום "דברים שבעל פה אי אתה רשאי להעלותם על הכתב". עד שהתיר רבי לכותבם משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יוצא מן הכלל היתה "מגילת תענית", שכתבו להם בכתב לזכרון על מגילת ספר את כל הימים שבהם נעשה להם נס ונגאלו מצרותיהם, כדי לדעת שימים אלו אסורים הם בתענית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מי כתב</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>"מגילת תענית</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו: חנניה בן חזקיה וסיעתו</b> כתבום. לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו מחבבין את הצרות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> שהנס אשר נגאלו בו מהצרות, היה חביב עליהם להזכירו ולשבח בו את הקדוש ברוך הוא. וכתבום לימים אלו כדי לעשותם יום טוב, ושלא להתענות בהם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כן פירש רש"י. וכתב ה<b>מהרש"א</b>, דאין לשון "את הצרות" משמע כן. ופירש, שחיבבו את הצרות עצמן, כדאמרינן "חביבין יסורין" [שממרקים עוונותיו של אדם]. ולכך עשו יום טוב ביום שנגאלו, שמתוך כך יזכרו בצרה החביבה עליהם. שכשם שמברכין על הטובה מברכים על הרעה. ולכך קראו לספר זה "מגילת תענית", משום דכל עיקרן של הימים הטובים ההם לא נתייסד אלא על שם התעניות שהיו להם בעת הצרה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן גמליאל: אף אנו מחבבין את הצרות. אבל מה נעשה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם באנו לכתוב</b> את כל הצרות והנסים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אנו מספיקין!</b> שמתוך שתדירים הם, היה לנו לעשות יום טוב בכל יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b>: הא דלא כתבינן ימים אלו, היינו משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין שוטה נפגע</b>. כלומר אין השוטה מרגיש בפגעים רעים הבאים עליו. וכך אנו אין מרגישים בצרות, וממילא אין אנו מכירין בנס ההצלה מהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: אין בשר המת מרגיש באיזמל</b>, הסכין, המחתך בו. ומשל הוא למי שמורגל בצרות, שכבר אינו מרגיש בהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איני, וכי אין המת מרגיש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב יצחק: קשה רימה</b>, התולעת, העוקצת <b style='font-size:20px; color:black;'>למת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמחט בבשר החי</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "אך בשרו עליו יכאב, ונפשו עליו תאבל</b>". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> וכתב ה<b>תוספות יום טוב</b>, באבות פרק א', במשנה ד"מרבה בשר מרבה רימה", דאין הכונה לצער גופני, שהרי ודאי אין למת שום הרגשה בבשרו. אלא צער הוא לנפש המת, כשהיא רואה בניוול הגוף. והוכיח כן גם מדברי הרשב"א בתשובה שס"ט. הן אמנם דמסוגיין צריך עיון לדבריהם. דאם כן, מאי קפריך מינה על "איזמל בבשר המת". <b>שפת אמת</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא, אין בשר המת</b> [בשר שיבש] <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>נמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>גוף אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>חי, מרגיש באיזמל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: ברם, זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שאלמלא הוא,</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>נגנז ספר יחזקאל</b>. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו דבריו</b> של ספר יחזקאל <b style='font-size:20px; color:black;'>סותרין</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי תורה</b> [כגון "כל נבילה וטרפה מן העוף ומן הבהמה, לא יאכלו הכהנים". דמשמע לכאורה שישראלים מותרים לאוכלם. וכגון חטאת האמורה שם בכהן שנטמא מת, שמביאה כשנטהר לאחר שבעת ימים שאין לה רמז בתורה]. ובקשו חכמים לגונזו משום כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה עשה</b> חנניה בן חזקיה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העלו לו</b> לעלייתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ג' מאות גרבי שמן</b>, למאור ולמזונות לכל זמן ישיבתו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וישב בעליה, ודרשן</b> לכל הכתובים שנראים כסותרים דברי תורה, עד שיישב את הסתירות כולן [וכגון בנבילה וטריפה שודאי אסורים באכילה אף לישראל. אלא משום שהותרה מליקה לכהנים באכילה בחטאת העוף, הוצרך להזהירם על מליקת חולין, שנבילה היא].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמנה עשר דבר גזרו</b> בו ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ניהו שמנה עשר דבר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשעה מהם, הם דברים שגזרו בהם שיפסלו את התרומה מדרבנן, לאוסרה באכילה כתרומה טמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנן: אלו פוסלין את התרומה</b> במגעם: א. אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל</b> שיעור כחצי פרס <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון</b> לטומאה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. ומקורו מהא דאיתא ביומא פ ב, דכחצי פרס של אוכלין טמאין פוסל את הגויה [של האדם האוכלן] מלאכול בתרומה. ונראה משיטתו דהיינו גזירה דהכא. והא דנאסר באכילת תרומה, והא דפוסל את התרומה במגעו, הכל חדא גזירה. ומי"ח דבר היא. אבל ה<b>תוספות</b> כתבו דשתי גזירות נינהו: א. ההיא ד"פוסל את הגויה" מלאכול בתרומה, שהיא גזירה קדמונית. ושיעורה בחצי פרס. וטעמה משום שיבוא לטעות ולומר שמותר להגיע תרומה באוכל טמא, כמו שמותר לאכול תרומה אחר שאכל אוכלין טמאין, אף שהם נוגעין זה בזה בתוך מעיו. ב. גזירה דהכא, שפוסל את התרומה במגעו, שהיא גזירה מאוחרת. ושיעורה בכביצה של אוכלין טמאין. שהרי הטעם המבואר לקמן בהך גזירה [שמא יאכל אוכלין טמאין, ויתן אז משקין תרומה בפיו בעוד האוכל הטמא נמצא שם] שייך אף בכביצה. ואף לאחר גזירה זו, עדיין צריך לגזירה הקדמונית, במקום שאכל חצי פרס מעט מעט, בפחות פחות מכביצה, בשיעור זמן של כדי אכילת פרס. דבכהאי גוונא הרי הוא נפסל מטעם הגזירה הקדמונית. אבל מהך גזירה די"ח דבר, אינו נפסל ואינו פוסל את התרומה, אלא אם כן היה שיעור כביצה בבת אחת בתוך פיו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מן התורה אין האדם נטמא באכילת דבר טמא אלא אם אכל נבלת עוף טהור, בעת אכילתה בלבד. וכל שכן שאדם האוכל אוכל שהוא ראשון לטומאה, שאינו נטמא על ידו. ורבנן גזרו על האדם האוכל אוכל ראשון לטומאה שיהיה שני לטומאה. ואף שאין השני לטומאה מטמא מאכל חולין, הרי הוא פוסל את התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל</b> חצי פרס מ<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שני</b> לטומאה, גזרו בו להיות שני לטומאה, והרי הוא פוסל את התרומה במגעו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> והוצרך למינקט תרוייהו. דאי אמר "אוכל אוכל ראשון" בלבד, אכתי לא ידעינן שאף האוכל שני פוסל את התרומה. ואי קאמר "אוכל אוכל שני", הוי אמינא דדוקא באוכל שני אינו מטמא את התרומה אלא פוסלה בלבד. אבל "האוכל אוכל ראשון" אף מטמא את התרומה, לפסול תרומה אחרת. קא משמע לן דתרויייהו שוין הן. <b>תוספות</b>. ועדיין צריך עיון, דזה אינו מיישב אלא למה הוצרך התנא למינקט תרוייהו. אבל עדיין קשה למה הוצרכו לתקן תקנה נפרדת לאוכל אוכל ראשון. ויעויין במהרש"א שכתב, דמעיקרא לא הוי קשיא להו, אלא על דברי התנא. אבל בעצם הגזירה, באמת חדא גזירה היא לאוכל ראשון ואוכל שני. וכן הוא לחד תירוצא בתוספות לקמן יז א. ויעויין עוד בצל"ח ובשפת אמת במה שכתבו בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>השותה</b> רביעית <b style='font-size:20px; color:black;'>משקין טמאין</b> - אף שמן התורה אינו נטמא, מדרבנן הוא נעשה שני לטומאה, ופוסל את התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. וכן טמא שטבל ונטהר מטומאתו, ובו ביום [ואפילו לאחר שהעריב השמש וכבר הותר בתרומה. תוס'] <b style='font-size:20px; color:black;'>בא ראשו ורובו במים שאובין</b> - גזרו בו שייעשה שוב על ידי המים השאובין שני לטומאה, ויפסול את התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף מי שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b> גמור קודם לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> גזרו עליו טומאה, והרי הוא פוסל את התרומה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> אבל טהור שבא במים שאובין אינו נטמא. ולא גזרו בו אלא בנפילה. שכן היתה הרגילות, להפיל עליהם מים שאובין אחר הטבילה במים סרוחים, ולא לטבול בהם. <b>תוספות</b>. אבל ה<b>רמב"ם</b> בפרק ט' מאבות הטומאות הלכה א' משמע לא כן. אלא אף טהור הבא במים שאובין פוסל את התרומה. משנה למלך שם. עוד נסתפק שם, אי אף בביאת מים בעינן שיעור ג' לוגין, או דדוקא בנפילה נאמר שיעור זה. אבל בביאת מים, כל שבא ראשו ורובו במים נטמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן גזרו כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הספר</b> שהוא מכ"ד כתבי הקודש של תורה נביאים וכתובים - פוסל תרומה במגעו כדין שני לטומאה הנוגע בתרומה. [האם גזרו שהספר עצמו ייחשב כשני לטומאה או שרק גזרו על תרומה הנוגעת בו שתפסל - עיין תוס' ד"ה תנא. והר"ש במסכת ידים כתב: מהיכי תיתי לטמאות את הספר!?].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הידים</b>, קודם נטילתם הרי הן שניות, ופוסלות את התרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והטבול יום</b> [שכבר טבל לטומאתו, אלא שעדיין לא העריב שמשו] פוסל את התרומה במגעו. אך אינו ממנין י"ח דבר, לפי שמדאורייתא הוא פוסל את התרומה, ולא משום גזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאוכלים</b> שנטמאו במשקין טמאין, הרי הם שניים לטומאה. ויבואר לקמן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> וכל טומאות אלו אינן כטומאות דאורייתא, ולא בעינן בהו "הערב שמש". אלא טהור מיד לכשיטבול. רש"י בשם הערוך. וכן דייק המשנה למלך בפרק ט' מאבות הטומאה הלכה א', מדברי הרמב"ם שם בענין טומאת מים שאובין, דלא בעינן בה הערב שמש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>והכלים שנטמאו במשקין</b> טמאין, נעשים שניים לטומאה, ופוסלים את התרומה. ויבואר לקמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקמפרש ואזיל לכל תשעת הדברים האלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש שלשה חילוקים בסדר הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. בחולין מצינו שכל אחד מאבות הטומאה עושה את כל הנטמא ממנו לראשון לטומאה. ואותו ראשון לטומאה עושה את כל הנטמא ממנו לשני לטומאה. אבל אין השני עושה אחריו שלישי לטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. בתרומה נתחדש שאפילו שני לטומאה פוסל מאכילה את התרומה הנוגעת בו [ויליף לה מטבול יום, שדומה לשני לטומאה בכך שהוא אסור בתרומה, והרי הוא פוסל את התרומה].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. בקדשים נתחדש שאף השלישי לטומאה פוסל את הקדשים שנוגע בהם. [ויליף לה ממחוסר כפורים, שדומה לשלישי לטומאה בכך שהוא מותר בתרומה ואסור רק באכילת קדשים, ופוסל את הקדשים].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא במה ששנינו "אלו פוסלין את התרומה [במגעם: אדם] האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדכתיב "פוסלין את התרומה", משמע שנעשית התרומה רק "פסולה" לאכילה במגעם בה אך אינה נעשית "טמאה" לענין שתפסול תרומה אחרת במגעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן</b> האי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> דאית ליה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>האוכל אוכל ראשון, והאוכל אוכל שני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפסל פסלי</b> את התרומה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טמויי</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מטמו</b> לתרומה, שתיעשה היא עצמה טמאה שיהיה בכוחה לפסול תרומה אחרת?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0025_L2"></nowiki><nowiki name="דףBידB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי שבת (פרשני)]]</div>Micropedia bot