https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:שבועות מו א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T04:11:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=144212&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T15:37:59Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:37, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבועות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99107:rev-144212:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=99107&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:46:01Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:46, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: אין מכאן ראיה דלא כרב ושמואל. משום שניתן להעמיד שגם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא ו</b>גם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של המשנה הזו, מדברות באופן שהשכירות נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>בראיה</b>. כלומר בעדים.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: אין מכאן ראיה דלא כרב ושמואל. משום שניתן להעמיד שגם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא ו</b>גם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של המשנה הזו, מדברות באופן שהשכירות נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>בראיה</b>. כלומר בעדים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שלא הזכירה המשנה ברישא שעל הפועל להביא את עידי השכירות כראיה, כשם שהזכירה בסיפא שהפועל המוציא מבעל הבית צריך להביא ראיה לדבריו, היא משום שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיה דלשלם קתני</b> במשנה זו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שלא הזכירה המשנה ברישא שעל הפועל להביא את עידי השכירות כראיה, כשם שהזכירה בסיפא שהפועל המוציא מבעל הבית צריך להביא ראיה לדבריו, היא משום שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיה דלשלם קתני</b> במשנה זו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, הזכירה המשנה רק את הראיה שצריך להביא הפועל, כדי שישלם לו בעל הבית את שכרו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, הזכירה המשנה רק את הראיה שצריך להביא הפועל, כדי שישלם לו בעל הבית את שכרו.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96477:rev-99107:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=96477&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:37:56Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבועות מו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: אין מכאן ראיה דלא כרב ושמואל. משום שניתן להעמיד שגם <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא ו</b>גם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של המשנה הזו, מדברות באופן שהשכירות נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>בראיה</b>. כלומר בעדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שלא הזכירה המשנה ברישא שעל הפועל להביא את עידי השכירות כראיה, כשם שהזכירה בסיפא שהפועל המוציא מבעל הבית צריך להביא ראיה לדבריו, היא משום שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיה דלשלם קתני</b> במשנה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, הזכירה המשנה רק את הראיה שצריך להביא הפועל, כדי שישלם לו בעל הבית את שכרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיה דשבועה</b> הראיה שיצטרך השכיר להביא ולהוכיח שהוא בכלל שכיר, ועל ידי כך יוכל לישבע וליטול - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קתני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאין הראיה, מועילה לו באופן ישיר ליטול ממון. אלא רק מועילה לו שיוכל לישבע וליטול מכח תקנת המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא הזכירה התנא. (אף שלעצם נטילת השכר מבעל הבית, צריך השכיר את ראיה זו כדי לישבע וליטול).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה בר אבא: שלחו ליה מבי</b> מביתו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רב, לשמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ילמדנו רבינו: אומן אומר שתים קצצת לי</b> בשכרי<b style='font-size:20px; color:black;'>. והלה</b> בעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר לא קצצתי לך אלא אחת. מי נשבע?</b> האם האומן נשבע ונוטל את השכר שתובע, או בעל הבית נשבע ונפטר מתביעת השכיר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> שמואל: <b style='font-size:20px; color:black;'>בזו</b> במקרה זה ששאלת - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישבע בעל הבית</b> שבועת מודה במקצת, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ויפסיד אומן!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> בביאור דין שבועה זו, ישנם ב' שיטות בראשונים. א. דעת תוספות היא, שמדובר רק היכן שלא פרע כלל, והרי הוא מודה במקצת, ב. דעת הר"י מיגאש והרמב"ם שמדובר כאשר פרע כבר או ששילם לו ב'הילך'. וחיוב שבועה זו הוא מתקנת חכמים משום 'כדי חייב' של שכיר.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> הפני יהושע (בבא מציעא קיב ב) הוכיח שהשבועה האמורה כאן אינה שבועה מדאורייתא. כיון שבגמרא לעיל (מב ב) מבואר ששבועת מודה במקצת מן התורה, נאמרה במקום שרוצה הנתבע להשתמט מן התובע, ומשום כך מודה רק במקצת. ומשביעין אותו כדי שיודה בכל. ואילו כאן אין מקום להשתמטות זו, כיון שעובר הוא ב'בל תלין', ועל כרחך ששבועה זו - מדרבנן היא. (ועוד הוכיח כן מהא דאמרינן בכל מקום שחשיד אממונא לא חשיד אשבועתא. כיון שיתכן שמילוה ישנה יש לו ללווה על המלוה, ומשום כך כופר בממון שחייב לו. אולם כאן לא קיים טעם זה, ומשום כך הרי הוא חשוד לשבועה מן התורה. ועיין שם בדבריו שהאריך בזה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמו של דבר הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>קציצה ודאי מידכר דכירי אינשי.</b> (את הסכום אותו קצץ עם הפועל, ודאי זוכר בעל הבית). ואם כן, אין כאן את הטעם שבעל הבית טרוד בפועליו ושוכח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני, והא תני רבה בר שמואל: קצץ</b> בעל הבית עם הפועל כמה ישלם לו בשכרו. ונחלקו ביניהם על כמה קצצו הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא מחברו עליו הראיה! ואי לא מייתי האומן ראיה, פקע</b> מיד זכותו, ופטור בעל הבית, אפילו מבלי שישבע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי,</b> והלוא לדברי שמואל צריך הדין להיות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ישבע בעל הבית,</b> ורק אז יפטר מטענתו של האומן. ורק אם אכן נשבע בעל הבית - <b style='font-size:20px; color:black;'>יפסיד</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אומן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והתירוץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבנחמן</b>: דברי רבה בר שמואל שמביא האומן ראיה, אין פירושם שכך יהיה הדין המוחלט במקרה זה. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדדין קתני.</b> כלומר, או כך או כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או מביא</b> האומן <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיה</b> ויטול האומן, <b style='font-size:20px; color:black;'>או ישבע בעל הבית</b> ואם אכן נשבע, אז - <b style='font-size:20px; color:black;'>ויפסיד</b> אומן<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: הנותן טליתו לאומן</b> וקצץ לו שכר על עבודתו. ולאחר העבודה <b style='font-size:20px; color:black;'>אומן אומר קצצת לי שתים</b> בשכרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדין הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל זמן שטלית ביד אומן,</b> ועדיין לא הוציא אותה בעל הבית חזרה<b style='font-size:20px; color:black;'>, על בעל הבית להביא ראיה</b> שאינו חייב לו אלא אחת. ורק לאחר מכן מוציא את הטלית מיד האומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנה לו</b> האומן. והטלית נמצאת כעת בידי בעל הבית, הרי שתלוי הדבר אימתי תובעו האומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנו</b>, כלומר בזמן התשלום תובעו לשלם לו - <b style='font-size:20px; color:black;'>נשבע</b> האומן <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטל,</b> כמו שתובע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ברם, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר זמנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא מחברו עליו הראיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת מכך הגמרא: מבואר שאם תובעו האומן בזמנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נשבע ונוטל.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי?</b> הרי שנינו שאם קצץ בעל הבית את שכרו של הפועל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ישבע בעל הבית ויפסיד אומן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: הא מני</b> - הלכה זו, בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה היא. דאמר</b> רבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל זמן ששבועה נוטה אצל בעל הבית</b> (שהרי מעיקר הדין חייב בעל הבית שבועה, וכגון שקצץ. שהרי האומן תובעו שתים והוא מודה באחת, והרי הוא נחשב כמודה במקצת, וחייב שבועה מדאורייתא), <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיר נשבע ונוטל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך גם ברייתא זו היא אליבא דרבי יהודה והשכיר נשבע ונוטל. אך חכמים סוברים, שכיון שדרך בעלי הבית לזכור את הקציצה, ישבע בעל הבית ויפסיד אומן! ודנה בזה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הי רבי יהודה?</b> היכן אמר רבי יהודה דין זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבי יהודה דמתניתין,</b> שהרי אמר רבי יהודה במשנתנו שאין השכיר נשבע ונוטל, אלא עד שתהיה שם הודאה במקצת, הרי ששם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחמורי קא מחמיר,</b> מחמיר רבי יהודה על השכיר יותר מחכמים, ומגביל את כוחו, לישבע וליטול רק במקרה שיש שבועה דאורייתא ביניהם<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבי יהודה אומר</b> אין השכיר נשבע ונוטל אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שתהא שם מקצת הודאה.</b> ואם כן, כיצד ניתן לומר שהברייתא המאפשרת לשכיר להישבע וליטול אפילו בקצץ, אתיא כרבי יהודה המחמיר, ולא כרבנן המקילים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> אין דין זה לפי דברי רבי יהודה במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי יהודה דברייתא</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: שכיר, כל זמן שלא עבר עליו זמנו,</b> ועדיין עומד הוא בתוך זמן התשלום<b style='font-size:20px; color:black;'>, הרי זה נשבע ונוטל. ואם לאו</b> אלא כבר עבר עליו זמנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נשבע ונוטל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יהודה: אימתי</b> נשבע השכיר ונוטל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שאמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך. והוא אומר התקבלת מהן דינר זהב. או שאמר לו</b> השכיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים קצצת. והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת</b> - הרי נשבע השכיר ונוטל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל,</b> אם אמר לו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שכרתיך מעולם. או שאמר לו: שכרתיך ונתתי לך שכרך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא מחבירו עליו הראיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר כאן שרבי יהודה אינו מחלק בין אם קצץ עימו או לא קצץ. ובשניהם נשבע השכיר ונוטל (ובתנאי שתבע בזמנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מבואר שהברייתא של 'נותן טליתו לאומן' ומתדיינים ביניהם על גובה הקציצה, והדין הוא שנשבע האומן ונוטל - כרבי יהודה דברייתא היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב שישא בריה דרב אידי: אלא,</b> לדבריך, שביארת שהברייתא של נותן טליתו לאומן ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קצץ</b> לו שכרו, ונחלקו ביניהם על הקציצה, שהדין הוא שנשבע השכיר ונוטל - וביארת שברייתא זו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה היא ולא רבנן,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- דבר זה לא יתכן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, היכי דמחמיר רבי יהודה</b> על השכיר (במקום שלא קצצו השכר, והויכוח ביניהם הוא אם שילם לו שכרו או שלא שילם לו כלל, ולדעת רבי יהודה אינו נשבע ונוטל כלל), <b style='font-size:20px; color:black;'>מקילי רבנן</b> ואיפשרו לשכיר לישבע וליטול, היתכן לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דמקיל רבי יהודה,</b> במקום שכבר יש שבועה של מודה במקצת. וכגון שקצץ ונחלקו כמה קצץ, ולדעת רבי יהודה נתבאר שהשכיר נשבע ונוטל, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מחמרי רבנן</b> ואינם מאפשרים לשכיר להשבע וליטול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי על אחת כמה וכמה היה על רבנן לאפשר לו לישבע וליטול!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל זה מוסיפה הגמרא ומקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא מאי,</b> האם תאמר שדברי הברייתא דלעיל הינם לדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא הא דתני רבה בר שמואל: קצץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>המוציא מחבירו עליו הראיה. מני?</b> לדעת מי דין זה? הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> לדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> ולא לדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(שהרי לדעת רבי יהודה, באופן זה נשבע ונוטל. ואילו לדעת רבנן, הלוא רצית להוכיח, שרבנן הם בעלי הברייתא הנ"ל והם הסוברים שאם קצץ - נשבע ונוטל?)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>: לעולם הא דקתני דבקצץ נשבע השכיר ונוטל - רבי יהודה היא. והא דתני רבה בר שמואל דבקצץ המוציא מחברו עליו הראיה - רבנן היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהקשינו כיצד יתכן שרבי יהודה המחמיר במשנתנו ומאפשר להישבע וליטול רק היכא דאיכא שבועה מדאורייתא, הוא זה המאפשר ב'קצץ' להישבע וליטול, ולא רבנן המקילים להישבע וליטול אפילו במקום שאין שבועה דאורייתא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- תשובתך היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא קמיפלגי</b> רבי יהודה רבי יהודה ורבנן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה סבר</b>: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקום שיש שבועה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא, עבדו ליה</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>תקנתא לשכיר</b>, ותיקנו להעביר את השבועה מבעל הבית אל השכיר, שישבע הוא ויטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>במקום שאין שבועה התורה, אלא רק שבועה <b style='font-size:20px; color:black;'>בדרבנן, הואי</b> האי שבועה <b style='font-size:20px; color:black;'>תקנתא, ותקנתא לתקנתא לא עבדינן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, לא נתקן תקנה נוספת מדרבנן, להעביר אל השכיר את השבועה שהתחייב בה בעל הבית - מתקנתא דרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן בקצץ, שיש שבועה דאורייתא, תקנו שישבע השכיר שבועה מדרבנן, במקום השבועה דאורייתא של השוכר, ויטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שבועה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן נמי עבדינן תקנתא לשכיר.</b> ולפיכך כשנחלקו אם שילם לו או לא, עבדינן תקנתא להעביר את השבועה מדרבנן של בעל הבית - אל השכיר. כדי שיוכל לישבע וליטול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הויכוח הוא ביניהם על הקציצה, על אף שהשבועה היא מדאורייתא, לא תיקנו חכמים להעבירה אל השוכר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>וקציצה מידכר דכיר,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> ובדעת רבי יהודה הסובר שגם בקציצה נשבע ונוטל, ביאר הר"י מיגאש דדעת רבי יהודה היא, שגם בקציצה אינו זוכר כיון שטרוד הוא. ולכך השכיר נשבע ונוטל. אולם הפני יהושע ביאר שגם רבי יהודה מודה שבקציצה מידכר דכיר. והסיבה שמחמיר עליו רבי יהודה, היא משום שרבי יהודה חולק בעיקר טעם תקנת השכיר. וסובר כמו הסלקא דעתך בגמרא לעיל, דמשום כדי חייו של השכיר ישבע ויטול. ולא משום טירדא. ולכך, גם בקציצה - נשבע ונוטל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו התקנה להעביר מהבעל הבית לשוכר היא משום שבעל הבית טרוד בפועליו ואינו זוכר אם שילם אם לאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>נגזל כיצד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו.</b> ולא ראו העדים אם מישכנו. אלא ראו רק שנכנס אליו במטרה למשכנו. ואם כן, קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא לא מישכנו?</b> ומה אם ידוע לנו שנתכוין למשכנו, הלוא אין הוכחה מכך שאכן מישכנו בסוף. ומחמת מה יוכל התובע להישבע וליטול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי לא אמר רב נחמן האי מאן דנקיט נרגא בידיה</b> (מי שלקח גרזן בידו) <b style='font-size:20px; color:black;'>, ואמר איזיל ואקטליה לדקלא דפלניא</b> (אלך ואקצוץ את הדקל של פלוני), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשתכח דקטיל ושדי</b> (ואכן לאחר מכן נמצא הדקל קצוץ ומוטל על הקרקע),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שבמקרה זה<b style='font-size:20px; color:black;'>, לא אמרינן דהוא קטליה.</b> וכל עוד אין עדים שאכן הוא שקצץ את האילן, אין לנו להחזיקו, שאכן הוא זה שקצץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כיון שאין אנו תולין שאכן הוא קצץ את הדקל, מדוע אמר כן? אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא עביד איניש דגזים ולא עביד</b>. עשוי אדם להגזים, ולא לממש את דבריו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> כתב התוספות בשם הרוקח, שסברא זו דעביד איניש דגזים, אינה נאמרת אלא בסתם אדם. לפי שיותר מסתבר לומר שהגזים בדבריו מאשר לתלות שאכן הלך והזיק. אולם באדם המוחזק בכך לעשות מעשים כאלו - לא אומרים דגזים, אלא תולין שהזיק. וכתבו אחרונים, שמדברי התוספות מוכח כדעת ר' אחא לעיל לד א, שאם היה גמל אוחר (בועט) בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו - בידוע שזה, האוחר, הרגו! ואף שאין לנו עדות על כך, מכל מקום הולכים אחר האומדנא בדיני ממונות. וכיון שאומדין שגמל זה הרג, חייב הבעלים בנזקו. וכך היא דעת התוספות כאן, שאם מוחזק האדם להזיק, אומדין שאכן הזיק - וחייב!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי,</b> נאמר גם כאן, כי אף שהודיע הגזלן על כונתו למשכן את חברו, הרי יתכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דגזים</b> שמגזים בדבריו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עביד.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b> ומחמת מה ישבע התובע ויטול? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> ומבואר, שאם העדים לא ראו בשעה שיצא והוא טוען לא נטלתי כלום - אינו נשבע ונוטל. וכך מבואר ברי"ף. והרמב"ם בפרק ד' מהלכות גזלה ואבדה הלכה ד' הוסיף, שאפילו אם מכחיש את העדים ואומר לא נכנסתי כלל - גם כן פטור!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשכנו!</b> אכן מעידים העדים שמשכנו, ולא רק שנתכוין למשכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אם כן: מדוע ישבע הנגזל ויטול, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליחזי מאי משכנו?</b> יעידו העדים מה משכנו ויטול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והתירוץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יוחנן</b>: מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בטוענו</b> בעל הבית, הנגזל, שנטל ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>כלים</b> קטנים הניטלין ומוסתרים <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת כנפיו,</b> תחת כנפי בגדו. ואין העדים יכולים לראות מהם הכלים שנטל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> כך פירשו רש"י והר"ן, וכן משמע בדברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות גזלה ואבידה הלכה ב', שכתב כי הממשכן רק נכנס לבית חברו בפני עדים. אך לא ידעו העדים עם מה יצא בידיו. אולם התוספות ושאר ראשונים פירשו, שראו העדים מקצת הכלים. ובעל הבית טוען שנטל הממשכן והטמין, יותר ממה שראו העדים. וכתב התוספות שלכאורה מכאן מוכח דלא כדעת רבי חייא בבבא מציעא ג א. דתני רבי חייא שם, האומר מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום, והעדים מעידים אותו שיש לו חמישים זוז, נותן לו חמישים זוז וישבע על השאר. שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, (כלומר, שהרי הודאת פיו מחייבתו שבועה אם הודה במקצת. והוא הדין שיתחייב שבועה על ידי עדות העדים, באם חייבוהו במקצת התביעה). והוכיח התוספות, דאילו היה הדין כדברי רבי חייא, הרי ששבועתו של הגזלן במשנתנו היתה שבועת מודה במקצת מן התורה, שהרי העדים מעידים שנטל מקצת הכלים, ועוד, דאילו היה כדברי רבי חייא, לא היה צריך רבי יהודה לחלוק במשנתנו ולהעמיד דוקא באופן שהודה הנתבע במקצת. והלוא לדברי רבי חייא, הרי זה שבועת מודה במקצת ממש?! (ויתכן, שמחמת כך פירשו הרש"י והר"ן שאין העדים מעדים שנטל, על מנת להעמיד דברי משנתנו אף כרבי חייא). ויישב ר"י שאין להוכיח מכאן דלא כרבי חייא. משום שאפשר להעמיד דברי משנתנו בכגון שהגזלן החזיר לו את מה שראו העדים שנטל, וממילא שוב אינו תובעו אלא על השאר. ועל השאר אין עדות, ואף הוא אינו מודה לו, אלא כופר הכל. ועל כהאי גוונא חידשו חכמים שהתובע נשבע ונוטל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמוכח מדברי העדים שנטל ממנו כלים, אך אין הם יודעים כמה ואיזה כלים נטל - משום כך ישבע בעל הבית ויוציא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b> (מימרא זו אינה קשורה לדין שבועת משניתנו, אלא בפני עצמה היא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b>): <b style='font-size:20px; color:black;'>ראוהו</b> העדים <b style='font-size:20px; color:black;'>שהטמין כלים תחת כנפיו, ויצא</b> מבית חברו כאשר הכלים טמונים תחת כנפיו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> כך היא גירסת רש"י ורוב הראשונים. אולם הר"ח והרי"ף גרסו: 'ד'אמר רב יהודה: ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הם בידי - אינו נאמן. ודחו הראשונים גירסא זו, כיון שעצם כך שראוהו העדים נוטל כלים תחת כנפיו, יש בזה כדי לחייבו את שבועת משנתנו. ואין צריך שיוסיף ויאמר 'לקוחין הם בידי' על מנת שיתחייב שבועה. אלא אף אם מעידין העדים שנטלן בתורת משכון - ישבע הנגזל ויטול.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0090_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div>Micropedia bot