https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:שבועות לט א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T04:00:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=144198&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T15:36:13Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:36, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבועות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99102:rev-144198:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=99102&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:45:44Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:45, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים לו</b> בית דין, לנשבע: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי יודע</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים לו</b> בית דין, לנשבע: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי יודע</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> כתב רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' אות מ"ה: ואם חייבו בית דין את האדם להשבע שבועה. והוא יודע אשר פיו דיבר שוא, אסור לקבל עליו השבועה לאמור "אנכי אישבע" למען הפחיד את חבירו, אף על פי שאין לו בלבבו להשבע. שנאמר "לא תשא" ויש בכלל משמעו שלא תקבל להשבע לשוא!</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> כתב רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' אות מ"ה: ואם חייבו בית דין את האדם להשבע שבועה. והוא יודע אשר פיו דיבר שוא, אסור לקבל עליו השבועה לאמור "אנכי אישבע" למען הפחיד את חבירו, אף על פי שאין לו בלבבו להשבע. שנאמר "לא תשא" ויש בכלל משמעו שלא תקבל להשבע לשוא!</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96463:rev-99102:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=96463&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:37:27Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבועות לט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים לו</b> בית דין, לנשבע: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי יודע</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא"!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> כתב רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' אות מ"ה: ואם חייבו בית דין את האדם להשבע שבועה. והוא יודע אשר פיו דיבר שוא, אסור לקבל עליו השבועה לאמור "אנכי אישבע" למען הפחיד את חבירו, אף על פי שאין לו בלבבו להשבע. שנאמר "לא תשא" ויש בכלל משמעו שלא תקבל להשבע לשוא!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד אומרים לו בית הדין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה נאמר בהן "ונקה",</b> שמנקה הקב"ה לעוון העובר את אותה העבירה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן נאמר</b> "כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ינקה</b> ה' את אשר ישא את שמו לשוא"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד אומרים לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה נפרעין</b> את עונש העבירה רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנו</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן,</b> בשבועת שקר, מענישין ונפרעין <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וממ שפחת ו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר: "אל תתן את פיך לחטיא</b> (לגרום שיענש על ידי חטאך) - <b style='font-size:20px; color:black;'>את בשרך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין "בשרו" אלא קרובו, שנאמר: "ומבשרך לא תתעלם"!</b> ומוכח שאף "בשרו", דהיינו משפחתו, נתפשים ונענשים בחטאו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> בביאור לימוד הגמרא מהפסוק, עיין מהרש"א (חידושי אגדות) כתובות עב א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן ממנו ומכל העולם כולו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (בספר הושע ד ב כאשר מונה הנביא את חטאי ישראל יושבי הארץ, ומונה כך) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלה, וכחש,</b> ורצח, וגנוב, ונאף" וגו'. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> פירשו התוס' ד"ה שנאמר (וכן הרמב"ן) דלאו דוקא כל עבירות שבתורה אין נפרעין מכל העולם, דהרי ברציחה וניאוף גם נפרעין מכל העולם. אלא הכונה היא כלפי חייבי לאוין. שרק בהם חמורה השבועה בכך שנפרעין ממנו ומכל העולם. והוסיף הרמב"ן, שנפרעין מכל מעולם אף מחמת שאר עבירות הכתובות במקרא בספר הושע. (ד ב) והם, גנוב ורצוח ונאוף. אבל בשאר חייבי כריתות, לא נאמרה חומרא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו"אלה וכחש" - הוא עוון שבועת שקר. ובהמשך שם כתוב: "על כן תאבל הארץ ואומלל כל יושב בה" - בסיבתו של זה הנשבע לשקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו שנפרעין ממנו ומכל העולם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> העיר הבכור שור: מה הוא האיום לנשבע מכך ששאר בני אדם נענשים על ידו? ותירץ, שודאי נפרעין ממנו על שגרם פורענות לעולם ועונש הרבים תלוי בו. ובזה מאיימים עליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה</b> - העובר עליהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש לו זכות תולין לו,</b> ממתינין לו ואין מענישין אותו במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים ושלשה דורות. ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן נפרעין ממנו לאלתר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר בזכריה ה (לקמן תבאר הגמרא איך ילפינן מפסוקים אלו):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ואשא עיני ואראה מגילה עפה. ויאמר אלי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- זאת האלה (הקללה) היוצאת על פני כל הארץ ... <b style='font-size:20px; color:black;'>הוצאתיה</b> (לאלה הזאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>נאם ה' צבאות ובאה</b> (האלה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אל בית הגנב, ואל בית הנשבע בשמי לשקר, ולנה בתוך ביתו וכלתו, ואת עציו ואת אבניו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודורשת הגמרא פסוקים אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוצאתיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאלתר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובאה אל בית הגנב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה הגונב דעת הבריות.</b> היינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין לו ממון אצל חבירו</b> ובכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>טוענו</b> שחייב לו <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשביעו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואל בית הנשבע בשמי לשקר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמשמעו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא למדת: כי דברים שאין אש ומים מכלין אותן</b> כמו אבני הבית - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבועת שקר מכלה אותן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאחר שהזהירו בית דין את העומד להשבע בכל האזהרות החמורות האלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> לאחר כל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר, איני נשבע!</b> אלא מקבל עליו לשלם - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטרין</b> (משלחין) <b style='font-size:20px; color:black;'>אותו מיד</b>, כדי שלא יתחרט ויחזור בו ויבקש להישבע, אלא ישלם מיד מה שקיבל עליו על ידי כך שלא רצה להישבע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> בכל אופן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: הריני נשבע! העומדין שם אומרים זה לזה: סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה! וגומר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשמשביעין אותו, אומרים לו: הוי יודע שלא על</b> מה שב<b style='font-size:20px; color:black;'>דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעת המקום ועל דעת ב"ד</b> (לקמן בעמוד ב מבואר מה בין דעתו, לבין דעת המקום, ולדעת בית דין). <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל</b> (בפרשת אתם ניצבים) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> דברים כט יג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דעו, שלא על דעתכם אני משביע אתכם, אלא על דעת המקום ועל דעתי. שנאמר: ולא אתכם לבדכם,</b> כלומר, לא אתכם, במה שיש בדעתכם ובמחשבות לבבכם, אנכי כורת את הברית הזאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי את אשר ישנו פה</b> עימנו עומד היום לפני ה' אלהינו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לי</b> מה שנאמר בשבועה זו שהשביע משה את ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אותן העומדין על הר סיני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורות הבאים,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וגרים העתידין להתגייר,</b> מנין שאף הם בכלל זה? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> העיר המהרש"א ממה שכתוב בגמרא במסכת נדה, שמשביעין את האדם בשעת לידה. וקשה, והלוא כבר השביעוהו בסיני, כמבואר בגמרא "דורות הבאין". וביאר, שהשבועה בסיני הינה על הנשמות של דורות הבאים, לפי שהיו הנשמות שם בהר סיני. ואילו בשעת לידה, משביעין את הגוף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: ואת אשר איננו</b> פה עימנו היום. אלא העתיד להיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> בכלל הברית, האלה, והשבועה שנאמרו בסיני <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מצוות שקיבלו עליהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מהר סיני, אבל מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה</b> שלא נתקבלה בסיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שאף היא בכלל זאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: (במגילת אסתר) <b style='font-size:20px; color:black;'>"קימו וקבלו היהודים עליהם"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימו מה שקבלו</b> על עצמם <b style='font-size:20px; color:black;'>כבר</b> בהר סיני! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> שיטת הרמב"ם היא שכל המקיים מצוה מדרבנן, הריהו מקיים גם מצוה מדאורייתא של "ועשית ככל אשר יורוך". וכן העובר על איסור דרבנן, עובר על "לא תסור", שאף הוא מן התורה. והקשה האילת השחר: אם קיבלו בסיני מצוות אלו של "ועשית" ו"לא תסור" שהם כוללות את כל מצות דרבנן. מדוע צריך ללימוד המיוחד של "קיימו וקיבלו"? וצ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את כל דברי הברייתא מתחילתה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא לבאר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אף היא בלשונה נאמ רה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנן: אלו</b> הדברים שדינם באמירה, ואף הם <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרין בכל לשון: פרשת סוטה</b> (כאשר משביעין את הסוטה שלא נטמאה - ישביעוה בלשון שהיא שומעת ומבינה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וידוי מעשר,</b> כשגומר אדם להפריש מעשרות של השנה השלישית, שנת המעשר, ומוציאן מביתו, מתודה: <small>(דברים כו יג)</small> "ביערתי הקודש מן הבית" זה מעשר שני, "וגם נתתיו ללוי" זה מעשר ראשון, "ולגר ליתום ולאלמנה" זה מעשר עני. ווידוי זה אף הוא נאמר בכל לשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריאת שמע, ותפלה, וברכת המזון, ושבועת העדות, ושבועת הפקדון</b> נאמרים אף הם בכל לשון שמבין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> במסכת סוטה (לב ב, לג א) מבארת הגמרא הטעם, מדוע דברים אלו נאמרים בכל לשון. קריאת שמע: דכתיב "שמע ישראל" - בכל לשון שאתה שומע. תפלה: משום שבקשת רחמים היא, וצריך האדם להבין מה שמבקש. ברכת המזון: דכתיב (דברים ח) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך - בכל לשון שאתה מברך. שבועת העדות: דכתיב (ויקרא ה) ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה - בכל לשון שהיא שומעת. שבועת הפקדון - אתיא (בגזירה שוה) "תחטא - תחטא" משבועת העדות שאף אותה משביעין בכל לשון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקאמר</b> התנא שבברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי שבועת הדיינין</b> אף היא בלשונה נאמרה ולכן נשבע בכל לשון שמבין בו! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> ברש"י לעיל דף לח ב פירש ש"בלשונה", בכל לשון שהוא מבין בו. אולם הר"י מיגא"ש פירש ש"בלשונה נאמרה" היינו בלשון הקודש. והקשה על זה הרמב"ן מדברי התוספתא במסכת סוטה פרק ז' שמפורש שם ששבועת העדים והדיינין, נאמרת בכל לשון. ולכן פירשו הרמב"ן והריטב"א דבלשונה, היינו בכל לשון, וכדברי התוספתא. הרמב"ם בפרק י"א מהלכות שבועות הלכה ח' והלכה י"ד, הביא אף הוא מחלוקת זו אם נשבע בלשון הקודש דוקא או שנשבע בכל לשון. ופסק שמשביעין אותו בלשון שיבין הנשבע. והיינו בכל לשון וכדברי הראשונים הנ"ל. ואכן צ"ע בדברי הר"י מיגא"ש. (ועיין בהערות הגרמ"ש שפירא שליט"א על חיודשי הר"י מיגא"ש ביישוב הדברים). עוד כתב הר"י מגא"ש, כי אף שהשבועה עצמה תהא בלשון הקודש, אולם, כאשר מסדר את הכפירה או הטענה לפני הדיינין להשביעו עליה, אינו צריך לסדרה בלשון הקודש. אלא מסדרה בלשון חול שמדבר ומבין בה, ורק את השבועה מוציא בלשון הקודש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: אומרין לו</b> לנשבע <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי יודע, שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> הזדעזע העולם דוקא במאמר זה של הקב"ה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום ד</b>מאמר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיהב</b> (ניתן) <b style='font-size:20px; color:black;'>בסיני</b>, ולכן נזדעזע העולם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלוא מאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר דברות</b> אף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי בסיני אתיהב!?</b> ולא מצינו שנזדעזע כך העולם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא,</b> הסיבה שנזדעזע העולם בשעה שאמר הקב"ה "לא תשא", <b style='font-size:20px; color:black;'>היא משום דחמירא</b> שבועת שקר, יותר משאר עבירות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי חמירא</b> שבועת שקר יותר מכולן? <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: אלו הן</b> עבירות <b style='font-size:20px; color:black;'>קלות</b> (קלות הם בכך שמתכפרות בתשובה בלבד) - עבירת <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> ועבירת <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשה, חוץ מ"לא תשא"</b>, שהיא עבירת השבועה לשקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הן עבירות <b style='font-size:20px; color:black;'>חמורות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו כריתות ומיתות ב"ד ולא תשא עימהן!</b> ומוכח שעבירת לא תשא אינה חמורה יותר מחייבי כריתות ומיתות בי"ד, אלא היא באותה חומרא שלהן. ומדוע נאמר ששבועת שקר חמורה מכולן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> חומרתה היא<b style='font-size:20px; color:black;'>, כדקתני טעמא</b> בהמשך דברי הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה נאמר בהן "ונקה" וכאן נאמר "לא ינקה"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: וכי כל עבירות שבתורה לא נאמר בהן לא ינקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> בי"ג מידות (שמות לד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונקה לא ינקה"</b> ופסוק זה נאמר על שאר עוונות? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> רש"י בפירושו על הפסוק (שמות לד ז) פירש שלפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העוון לגמרי אלא נפרע ממנו מעט מעט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b>, דברי הפסוק "ונקה" ו"לא ינקה" שנאמרו בי"ג מידות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> למה שפירש <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי אלעזר, דתניא: רבי אלעזר אומר: אי אפשר לומר "ונקה", ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כבר נאמר</b> באותו הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא ינקה". אי אפשר לומר "לא ינקה" שכבר נאמר "ונקה", הא</b> סתירה זו לכאורה, במשמעות דברי הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד</b> ניתן לבארה? אלא הביאור הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b> ואילו בשבועה אינו מנקה אפילו לשבים - אלא עד שיפרע מהם! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> כתב המהרש"א שאף בשאר עבירות, אין הקב"ה מכפר על ידי התשובה אלא התשובה תולה ויום הכיפורים הוא שמכפר. כמבואר במסכת יומא בפרק יום הכיפורים. אולם כאן, בשבועה אף יום הכיפורים אינו מכפר אלא רק על ידי פירעון! אבל הרמב"ן כתב, ששבועת שקר לא חמורה יותר מחייבי כריתות לענין זה. אלא חמורה היא יותר מחייבי לאוין, והרי היא כמו חייבי כריתות לענין כך שלא מועילה בה תשובה, ואף יום הכיפורים אינו מכפר. אלא רק יסורים מכפרים על כך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד נאמר בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו. וכאן ממנו וממשפחתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל עבירות שבתורה ממשפחתו לא</b> נפרעים? <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> בפרשת המעביר בנו למולך. <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו", ותניא, אמר רבי שמעון: אם הוא חטא, משפחתו מה חטאת?</b> ומדוע נענשת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר לך: אין לך משפחה שיש בה</b> מוכס שנוטל ממון שלא כדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין כולה מוכסין,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין לך משפחה <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בה לסטים שאין כולה לסטים,</b> ומדוע? <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שמחפין עליו.</b> ומשום החיפוי נחשבים גם הם כמוהו, שאף הם נחשבים כליסטים ומוכסין. ואם כן, אנו רואים שבעוד עבירות נפרעים ממנו וממשפחתו. ולא רק בשבועת שקר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, במעביר בנו למולך, אמנם נענשת גם משפחתו. אך נענשים הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדינא אחרינא.</b> בדין ובעונש אחר. לפי שהפורענות הבאה על המשפחה, קלה היא מן הפורענות שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בנשבע לשקר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בדינא דידיה,</b> עימו באותו דין ובאותו עונש - נענשים גם בני משפחתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחילוק זה בין עונשו של המעביר בנו למולך לדין עונשה של משפחתו, נלמד <b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא: רבי אומר "והכרתי אותו"</b> (האמור במעביר בנו למולך) <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר</b> מדוע נאמר "אותו" והלוא ודאי שכיון שהוא בעל העבירה, הוא נידון בכרת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התשובה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שנאמר "ושמתי אני את פני</b> באיש ההוא ובמשפחתו" <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> להילמד מכך הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל המשפחה כולה</b> תידון <b style='font-size:20px; color:black;'>בהיכרת</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "אותו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אותו בהיכרת, ולא כל המשפחה כולה בהיכרת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיעוט זה של דין המשפחה נאמר רק במעביר בנו למולך אך לא בנשבע לשקר, שאף משפחתו נידונת בדינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד נאמר בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו. וכאן ממנו ומכל העולם כולו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (הושע ד - א): "שמעו דבר ה' בני ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלוקים בארץ. (פסוק ב:) <b style='font-size:20px; color:black;'>אלה וכחש</b> ורצח וגנב ... " אלה וכחש - הרי זו שבועה לשקר. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב,</b> בהמשך שם נאמר (פסוק ג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"על כן תאבל הארץ</b> ואמלל כל יושב בה ... " ומשמע, שעל עוון שבועת שקר, נפרעים מכל מעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא עד דעביד להו לכולהו,</b> יתכן כי אין העולם נענש אלא אם כן נעשו כל העבירות הללו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סלקא דעתך.</b> לא יתכן לומר כך. <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ירמיהו כג י): <b style='font-size:20px; color:black;'>"מפני אלה אבלה הארץ".</b> ו"אלה" הינה שבועה שקר. ומוכח שרק משום כך - נענש העולם כולו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכ</b>י ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כל עבירות שבתורה מכל העולם לא</b> נפרעים? <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב "וכשלו איש באחיו"</b> כשלו ונענשו <b style='font-size:20px; color:black;'>איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה</b> ונענשים בעוון חבריהם, ואם כן אנו רואים שגם בעבירות אחרות נפרעים מכולם?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0076_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div>Micropedia bot