https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:שבועות יד א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T01:27:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90&diff=144153&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T15:30:41Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:30, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת שבועות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99090:rev-144153:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90&diff=99090&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:45:16Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:45, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך יש להם כפרה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת מקדש וקדשיו.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך יש להם כפרה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת מקדש וקדשיו.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה הם מתכפרין</b> עליה?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה הם מתכפרין</b> עליה?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב שיתכפרו בפרו של אהרן, שהרי הותר מכללו אצל ביתו, ואל יתכפרו בשעיר הנעשה בפנים, שהרי לא הותר מכללו.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב שיתכפרו בפרו של אהרן, שהרי הותר מכללו אצל ביתו, ואל יתכפרו בשעיר הנעשה בפנים, שהרי לא הותר מכללו.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96414:rev-99090:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90&diff=96414&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:35:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|שבועות יד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כך יש להם כפרה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת מקדש וקדשיו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה הם מתכפרין</b> עליה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב שיתכפרו בפרו של אהרן, שהרי הותר מכללו אצל ביתו, ואל יתכפרו בשעיר הנעשה בפנים, שהרי לא הותר מכללו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא, מה שאמר התנא בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואם נפשך לומר, הרי הוא אומר "בית אהרן ברכו את ה'" וגומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אם נפשך לומר"?</b> איזה פירכא איכא שהוצרך התנא להביא לימוד נוסף?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היינו פירכא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא, "ביתו" כתיב</b> וממעט בכך שאר הכהנים. לפיכך, בא הכתוב הנוסף ולימד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כולן קרויין ביתו, שנאמר "בית אהרן ברכו את ה', יראי ה' ברכו את ה'"!</b> ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי "אשר לעם", להכי הוא דאתא</b>, למעוטי שעיר הפנימי שלא יתכפרו בו הכהנים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא מיבעי ליה דקאמר רחמנא מדעם</b> (משל עם) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליהוי!</b> שלא נאמר שהכהן הגדול מביאו לשעיר הפנימי משלו כשם שפרו של כהן גדול בא משלו, קא משמע לן שאת השעיר צריך להביא משל ציבור!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> דמיבעי להביאו משל ציבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ומאת עדת בני ישראל</b> יקח שני שעירים" <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי "אשר לו", להכי הוא דאתא!?</b> דאמרינן היה לנו למעט את הכהנים מכפרת פרו של כהן גדול מהמיעוט "אשר לו", אילולי מצינו פסוק אחר "בית אהרן", (או משום שהותר "אשר לו" מכללו אצל ביתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי, מיבעי ליה לכדתניא</b>: נאמר בפרו של כהן גדול שלש פעמים המיעוט "אשר לו". מהמיעוט הראשון ילפינן כי פרו של כהן גדול - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלו הוא מביא ואינו מביא משל ציבור. יכול לא יביא משל ציבור</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הציבור מתכפרין בו, אבל יביא משל אחיו הכהנים, שאחיו הכהנים מתכפרין בו, תלמוד לומר</b> פעם שניה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר לו". יכול לא יביא</b> משל ציבור או משל אחיו הכהנים לכתחילה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם הביא</b> משלהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר? תלמוד לומר שוב,</b> בפעם השלישית <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר לו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שנה עליו הכתוב לעכב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי, כיצד היה לנו הוה אמינא למילף מ"אשר לו", שאין הכהנים מתכפרים בפרו של כהן גדול? ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, הכי קא קשיא ליה: מאי שנא ב</b>שעיר הפנימי <b style='font-size:20px; color:black;'>דעם, דלא מכפר</b> על הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא קא חסרי ביה</b> הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>ממונא,</b> שלא נקנה השעיר הפנימי מכספם של הכהנים (עיין תוס'!), <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "אשר לעם".</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פרו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאהרן נמי לא קא חסרי ביה ממונא</b>, שהרי למדנו ממיעוטא ד"אשר לו" שחייב להביאו משלו בלבד. ולכן, הוה אמינא שאין הכהנים מתכפרים בו כשם שאינם מתכפרים בשעיר הפנימי שלא בא מכספם. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקאמר</b> התנא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן קרויין ביתו</b>. ונכללו בכפרת בני ביתו של אהרן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרבי שמעון</b>, דאמר אין הכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח אלא בפרו של כהן גדול, היינו דבעינן לשלש כפרות שייעשו בפר זה, דומיא דשלש הכפרות שנאמרו בישראל, והם: א. טומאת מקדש וקדשיו שלא היתה ידיעה בסוף, שהשעיר הפנימי תולה לו עד שיוודע לו ויביא קרבן יחיד. ב. טומאת מקדש וקדשיו שלא היתה ידיעה בתחילה, שלעולם לא יתכפר לו בקרבן יחיד והשעיר החיצון מכפר עליו. ג. שאר עבירות, המתכפרות בשעיר המשתלח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לדברי רבי שמעון מובן <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דכתיב</b> בפרו של כהן גדול <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי וידוין</b> שמתודה הכהן הגדול לפני שחיטה, ובנוסף, מתן <b style='font-size:20px; color:black;'>דם</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הפר,</b> שגם הוא נחשב מעשה של כפרה, וביחד הן שלש כפרות של הכהנים כנגד שלשת הכפרות של הישראלים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> כפרה <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד שעיר הנעשה בפנים,</b> והיא תולה לכהנים על טומאת מקדש וקדשיו שהיתה להם ידיעה בתחילה אך לא בסוף, עד שיוודע להם ויביאו קרבן יחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד</b> כפרה <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד שעיר הנעשה בחוץ</b>, שמכפרת על אותם שהיתה להם ידיעה בסוף אך לא בתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד</b> כפרה <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד</b> כפרת שאר עבירות <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעיר המשת לח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לרבי יהודה</b> תקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי וידוין</b> ומתן <b style='font-size:20px; color:black;'>דם הפר למה לי?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחד וידוי ודמו</b> של פר <b style='font-size:20px; color:black;'>סגיא!</b> שהרי לרבי יהודה מתכפרים הכהנים על שאר עבירות בשעיר המשתלח כמו ישראל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: שני וידוין אלו יש בהם צורך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד לו,</b> לכפרת הכהן הגדול בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד לביתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתנא דבי רבי ישמעאל: כך היא מידת הדין נוהגת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוטב יבוא זכאי ויכפר על חייב, ואל יבוא חייב ויכפר על החייב!</b> ולכן, תחילה מתכפר הכהן הגדול בוידויו הראשון, ולאחר מכן מתודה עליו ועל אחיו</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק שבועות שתים</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0001_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשניB-BידיעותBהטומאה"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שני - ידיעות הטומאה</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. האוכל קודש בטומאה בשוגג, וכן הנכנס למקדש בטומאה בשוגג, חייב להביא קרבן חטאת "עולה ויורד" ("קרבן עולה ויורד", הוא קרבן חטאת שהעשיר מביא בהמה, והדל מביא תורים או בני יונה, והדל ביותר "דלי דלות", מביא מנחה). ומשנתנו מבארת באיזו העלמה חייב אדם קרבן עולה ויורד אם אכל קודש בטומאה, או שנכנס למקדש בטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אין אדם חייב על ההעלמות שיתפרשו להלן במשנתנו, אלא אם כן היתה לו בהם ידיעה בתחילה, קודם העבירה, וידיעה בסוף, לאחר העבירה. ומשום שהדין כן, כשבאה המשנה ללמדנו מה הן "ההעלמות" שחייבים עליהן, מתייחסת המשנה בלשונה לידיעה הנצרכת להעלמה, ואומרת "ידיעות הטומאה". ובגמרא יתבאר, אם התייחסות המשנה היא לידיעה הקודמת להעלמה, או לזו שלאחריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. לשון הכתוב (ויקרא ה ב) בחיוב קרבן עולה ויורד באופנים אלו, הוא: "או נפש אשר תגע בכל דבר טמא, או בנבלת חיה טמאה, או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא, ונעלם ממנו, והוא טמא ואשם. או כי יגע בטומאת אדם לכל טומאתו אשר יטמא בה, ונעלם ממנו והוא ידע ואשם ... והיה כי יאשם לאחת מאלה"; ויש לנו ללמוד ממה שאמר הכתוב "ונעלם", שצריך שתהא ידיעה בתחילה, דמשמע "מכלל דידע"; וממה שאמר הכתוב "והוא ידע", למדנו לידיעה בסוף; וממשמעות הכתוב "ונעלם ממנו והוא טמא", למדנו שחייבים על העלם טומאה, ושאר ההעלמות נלמדות מכפל לשון הכתוב "ונעלם ונעלם". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיעות הטומאה</b> - שאם נעלמה ממנו ידיעה זו בשעה שעבר ואכל קודש בטומאה, או שנכנס למקדש בטומאה, הרי הוא חייב קרבן עולה ויורד - הן: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> א. זו שאמרנו: אין אדם חייב אלא כשידע בתחילה, אף שכן היא שיטת משנתנו, מכל מקום אין שיטה זו מסכמת, ויש מן התנאים שאינם מצריכים ידיעה בתחילה<b>;</b> ויש מן התנאים שאם כי מצריכים הם ידיעה בתחילה, מכל מקום אינם מחייבים על העלם קודש ועל העלם מקדש, ואילו שיטת התנא קמא שבמשנתנו היא, שהוא חייב אף על אלו<b>;</b> ומשנתנו רבי היא, שהוא סובר: אין אדם חייב אלא כשהיתה לו ידיעה בתחילה, וחייב אף על העלם קודש ומקדש, וטעמו כפי שנתבאר בפנים<b>;</b> ראה בכל זה בסוגיית הגמרא לעיל דף ד, ובסיפא של משנתנו, ובסוגיית הגמרא לקמן יד ב. ב. אם לא היתה לו ידיעה בתחילה, לא די שאינו חייב בקרבן עולה ויורד, אלא אף בחטאת קבועה אינו חייב, ואף שעבירה זו זדונה כרת, וכל שזדונה כרת חייב חטאת, וחטאת קבועה אינה צריכה ידיעה בתחילה<b>;</b> וכמבואר בתוספות לקמן יט א ד"ה הרי, ראה שם הטעם לדעת רבינו תם ולדעת התוספות. ברם נחלקו שם בעלי התוספות לדעת הפוטר על העלם מקדש אם חייב הוא חטאת קבועה, ולדעת רבינו תם הרי הוא חייב<b>;</b> אך התוספות חלקו עליו ומשום ש"כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו, עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש".</span> </span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> המפורשות בתורה, האחת באכילת קודש, ואחת בכניסה למקדש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהן ארבע</b>, על ידי צירופם של עוד שתים - האחת בקודש ואחת במקדש - הנלמדות מריבויי הכתובים. כיצד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נטמא, וידע</b> שנטמא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בין שידע בשעה שנטמא, בין שנודע לו לאחר מכן קודם העבירה, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>נעלמה ממנו הטומאה, ו</b>אולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>זכור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>את הקודש</b> (יודע על מה שלפניו שהוא קודש) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעלם ממנו הקודש</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> שהיה סבור חולין הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>זכור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>את הטומאה</b> (יודע הוא שטמא הוא) - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> יש לעיין בלשון המשנה, מדוע לא אמרה: ידע שזה קודש ונעלם ממנו הקודש, כעין שאמרה לגבי העלם טומאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעלמו ממנו זה וזה</b> (טומאה וקודש) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכל את הקודש, ו</b>עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידע</b> שהוא אוכל קודש בטומאה, אלא באחת מההעלמות הנזכרות הרי הוא עומד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>משאכל</b> (לאחר שאכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>ידע</b> שהיה טמא בשעת אכילה, והבשר שאכל קודש הוא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל אלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה</b> חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה ויורד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לנו "אחת שהיא שתים" באכילת קודש בטומאה, כי העלם הטומאה מפורש בתורה, כדכתיב "ונעלם ממנו והוא טמא", ומשמע שנעלמה ממנו הטומאה; ואילו העלם הקודש אינו מפורש בתורה אלא מדרשה הוא נלמד, משום שנאמר "ונעלם ונעלם" שני פעמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הוא גם לענין כניסה למקדש בטומאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נטמא וידע</b> שנטמא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>נעלמה ממנו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה, ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>זכור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>את המקדש</b>, כלומר: יודע הוא שזה מקדש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעלם ממנו מקדש, ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>זכור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>את הטומאה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעלם ממנו זה וזה</b> (טומאה ומקדש) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנס למקדש ו</b>עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידע</b>, אלא עומד הוא באחת מן ההעלמות שנזכרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>משיצא</b> מן המקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>ידע</b> את אשר נעלם ממנו בשעת עבירה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה</b> חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה ויורד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לנו אחת שהיא שתים בכניסה למקדש, כי העלם הטומאה מפורש בתורה, ואילו העלם המקדש נלמד מדרשה ד"ונעלם ונעלם". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ואם שגג באיסור, כתב בפשיטות ב"מנחת ברוך" סימן ט ענף א שאינו חייב לכולי עלמא קרבן עולה ויורד<b>;</b> ובדין חטאת קבועה, בפשוטו הדין תלוי במחלוקת בעלי התוספות שהובאה בהערה לעיל<b>;</b> וראה מה שכתב בזה ב"מנחת ברוך" שם. ומיהו ב"מנחת חינוך" מצוה קכג (ד"ה וכבר הבאתי) כתב: כבר הבאתי לעיל דחייב חטאת (בשאר חייבי כריתות) אפילו הזיד בלאו ושגג רק בכרת הוי ליה שוגג:. הכי נמי כאן, דאם אכל קודש או נכנס למקדש אפילו אם הזיד בלאו ושגג רק בכרת חייב קרבן<b>;</b> משמע דפשוט לו שחייב על שגגת האיסור<b>;</b> וראה עוד ב"חזון איש" הוריות סימן טו י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת המשנה מה היא כניסה למקדש שהוא חייב עליה אם נכנס שם בטומאה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד הנכנס</b> בטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעזרה</b> שנתקדשה בראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד הנכנס לתוספת העזרה</b> שהוסיפו עליה לאחר מכן, הרי זה חייב בקרבן עולה ויורד -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך חייב הוא אף על התוספת, כי היא קדושה כקדושת העזרה שנתקדשה בתחילה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוסיפין על העיר</b> ירושלים לענין אכילת קדשים קלים ומעשר שני, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל העזרות, אלא במלך</b>. כלומר, על פי מלך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על פי <b style='font-size:20px; color:black;'>נביא, ו</b>על פי <b style='font-size:20px; color:black;'>אורים ותומים</b>, ועל פי <b style='font-size:20px; color:black;'>סנהדרין של שבעים ואחד; ובשתי תודות</b> (שני לחמי תודה) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> שהיו נושאים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> סביב התוספת שבאו להוסיף, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובשיר</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ובית דין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מהלכין</b> סביב התוספת שבאו להוסיף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תודות</b> מהלכות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריהן</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל ישראל</b> מהלכים <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריהם</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> בגמרא יתבאר, שאת ירושלים היו מקדשים בשני לחמי תודה של חמץ, ואילו את העזרה היו מקדשים בשיירי מנחה, והן מצה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ברש"י לקמן טו ב ד"ה זו כנגד זו, נראה, שהיו כהנים נושאים את לחמי התודה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון רש"י, שכתב: והיו נושאין אותה בהיקף סביב, ומשמע קצת שהיו מהלכים מארבע רוחות ההיקף החדש, ואף מאותה רוח שכבר קדושה בקדושת העזרה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> בתוספות פסחים סד א נראה שהלויים היו אומרים את השיר<b>;</b> והקשו שם: הרי אין אומרים שירה אלא על היין, וכתבו דשלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה שלא על היין.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב ב"תוספות יום טוב": ואם תאמר ואמאי לא חשיב גם מלך ונביא וכו' (אלא "ובית דין מהלכין") ? ויש לומר: אין הכי נמי, שהם לא היו מהלכין כלל, ואלא הא דתנן "במלך וכו"' על פי מלך קאמרינן, וכן לשון הרמב"ם בפרק ו מהלכות בית הבחירה "אין מוסיפין וכו' אלא על פי המלך ועל פי נביא ובאורים ותומים"<b>;</b> ראה עוד שם. ומיהו מה ששנינו "ובית דין מהלכין", היינו אותן סנהדרין של שבעים ואחד שנזכרו תחילה, וכנראה מלשון התוספות יום טוב, וכן הוא כמעט מפורש בסנהדרין יד ב, דמפרשינן התם: כיצד משכחת לה שיצאו סנהדרין "כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות, כדתנן: אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד"<b>;</b> ואם לאו שהיו הסנהדרין עצמם מהלכים, למה צריכים הם לצאת למקום<b>;</b> וכן משמע מלשון רש"י שם שכתב: כגון שיצאו להוסיף על העיר: על ירושלים וצריך לקדש התוספת בשתי תודות ובשיר, וכוונתו, דמאחר שמקדשים אותם בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין אחריהם, אם כן צריכים הם לצאת מן המקום. אך ראה ב"יד רמה" שם, שכתב שני ביאורים: האחד: בית דין יצאו למקום כדי לתחם אותו, והשני: משום מתניתין דשבועות דבעינן תודות ושיר ובית דין מהלכין אחריהן<b>;</b> ולפי פירושו הראשון של הרמ"ה אין להוכיח מאותה סוגיא שהיו בית דין של שבעים ואחד מהלכים אחריהם<b>;</b> וכאשר באמת משמע מלשון המשנה דבתחילה קראם "סנהדרין" ושוב קראם "בית דין", והיינו משום ד"בית דין" אין הכוונה לסנהדרין. וקצת יש להוכיח בשיטת רש"י, דלא מיבעיא שהיו בית דין מהלכין אחריהן, אלא כל אלו שנזכרו היו מהלכין, שאם לא כן לא היה לו לרש"י להשמיט את לשון המשנה "ובית דין מהלכין אחריהן", ומזה משמע, דכיון שהזכירה הגמרא את המשנה שאין מוסיפין על העיר אלא במלך ובסנהדרין של שבעים ואחד, ום באותה משנה כתוב שהיו מקדשים בשתי תודות ובשיר, אם כן ממילא משמע דכל אלו הנזכרים במשנה היו מהלכים אחרי התודות.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ראה בהגהות הגר"א לקמן טו ב, שאין גורסים במשנה "ושתי תודות אחריהן", אלא "ושתי תודות וכל ישראל אחריהם"<b>;</b> ושם בגמרא מתבאר, שבית דין היו מהלכים אחרי שתי התודות.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0025_L2"></nowiki><nowiki name="דףBידB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי שבועות (פרשני)]]</div>Micropedia bot