https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:ראש השנה לה א - היסטוריית גרסאות2026-04-05T14:52:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=141541&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:46:52Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:46, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94020:rev-141541:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=94020&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:37:04Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ראש השנה לה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי סליק רבי אבא מימי</b>, כאשר רבי אבא הפליג בספינה לים (לארץ ישראל), וחזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>פירשה</b>, פירש את דברי רבי יוחנן על פי מה ששמע מחכמי ארץ ישראל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאמר רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מודים חכמים לרבן גמליאל</b> - מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בברכות של ראש השנה, ושל יום הכיפורים</b> שביובל, שאף הבקי יוצא ידי חובתו בחזרת הש"ץ. והטעם יבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאמר רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה</b> כרבן גמליאל, שיש לדייק מדבריו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דפליגי</b>, שחכמים עדיין חולקים על רבן גמליאל - מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בברכות דכל השנה</b>. שבזה חכמים סוברים שאין הש"ץ מוציא את הבקי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני!</b> אין זה כך. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר</b>, הרי אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנה ציפוראה</b> (מהעיר ציפורי) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן גמליאל בברכות של ראש השנה, ושל יום הכיפורים</b> שביובל. ומכאן, שאף בברכות ראש השנה ויום הכיפורים חולקים חכמים על רבן גמליאל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, הגמרא מתרצת באופן אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב נחמן בר יצחק: מאן מודים</b> מי הם החכמים שאמר רבי יוחנן עליהם שהם מודים לרבן גמליאל? - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר</b> הוא, ולא שאר החכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאמר רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה</b> כרבן גמליאל, שיש לדייק מדבריו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דפליגי</b> - שחולקים על רבן גמליאל - אלו הם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>, שאר החכמים, חוץ מרבי מאיר, שעדיין עומדים במחלוקתם ולא הודו לרבן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ברכות של ראש השנה, ושל יום הכיפורים</b> שביובל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שליח ציבור מוציא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הרבים ידי חובתן</b> ואפילו את הבקיאים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר,</b> שהודה לרבן גמליאל בברכות ראש השנה ויום הכיפורים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כשם ששליח ציבור חייב</b> להתפלל בעצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כך כל יחיד ויחיד</b> הבקי בתפילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> להתפלל בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מבארת את טעמו של רבי מאיר, שמחלק בין ברכות ראש השנה ויום הכיפורים לתפלת כל ימות השנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא הני</b>, מדוע שונות הברכות של ראש השנה, ושל יום הכיפורים שביובל, מברכות כל השנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום דנפישי קראי</b>, אם נבאר שיש פסוקים רבים במוספין של ראש השנה, ויום הכיפורים של יובל, מפני שמזכירים שם את פסוקי קרבנות המוסף, ואת פסוקי מלכיות, זכרונות ושופרות. וחששו שהיחידים יטעו בהם מחמת שהם מרובים, ולכן תיקנו שאף הבקיאים יוצאים בחזרת הש"ץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר</b>, הרי אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב חננאל אמר רב: כיון ש</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בתפילת מוסף: "נעשה ונקריב לפניך (קרבנות מוסף) כמצות רצונך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בתורתך כתוב לאמר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינו צריך</b> לומר את פסוקי המוספין! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;77&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;77.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והיינו, שפסוקי קרבנות מוסף אינן מעכבים. (ובלבד שאמר "נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך") אבל פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות מעכבים. אבל רבותיו של רש"י פירשו, שרב חננאל אמר שגם פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות אינם מעכבים. ורש"י תמה על כך: הרי לדעת חכמים (לעיל לב א) אין פוחתין מעשרה מלכיות ועשרה זכרונות ועשרה שופרות. ואפילו רבי יוחנן בן נורי שסובר שאין זה מעכב בדיעבד, בכל זאת גם לדעתו שלשה פסוקים מעכבים. ולפיכך רש"י פירש שדוקא פסוקי קרבנות המוספין אינם מעכבים. וכן דעת הרז"ה (לעיל ח ב בדפי הרי"ף). אבל רוב הראשונים מפרשים כרבותיו של רש"י. ונאמרו כמה תירוצים על קושית רש"י: א. דעת רבנו תם. שמי שאמר "ובתורתך כתוב לאמר" (בסדר ברכת מלכיות או זכרונות ושופרות), יצא בזה ידי פסוקי מלכיות וזכרונות ושופרות. ודוקא אם התחיל להזכיר פסוקים, לא יפחות מעשרה לרבנן, ומשלשה לרבי יוחנן בן נורי. (תוספות, ורא"ש). ב. הר"ן פירש שרב חננאל סובר כרבי יוחנן בן נורי, שאם אמר שלשה פסוקים יצא. וכך אמר רב חננאל: אם אמר במלכיות "כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד. ככתוב בתורתך, וכן כתוב בדברי קדשך. וכן כתוב על ידי הנביאים", יצא. והרי זה כאילו הזכיר שלשה פסוקים למלכיות זכרונות ושופרות. (הר"ן לעיל ח ב בדפי הרי"ף ד"ה כיון). ג. הרמב"ם (שופר ג ח) כתב שאם אמר "ובתורתך כתוב לאמר" והזכיר פסוק אחד של תורה יצא. ותמה עליו הר"ן (שם) הרי זה שלא כדברי חכמים ורבי יוחנן בן נורי. (שהרי משמע מהרמב"ם שלא כהתירוצים הנ"ל). ופירש הרב המגיד שם, שלדעת הרמב"ם רבי יוחנן בן נורי אמר שלא יפחות משלשה פסוקים למלכיות זכרונות ושופרות בסך הכל. דהיינו שלכל אחד מהם צריך לומר פסוק אחד. ורב חננאל סובר כרבי יוחנן בן נורי, ובא לחדש שאותו פסוק אחד צריך להיות פסוק מן התורה, ולא מן הנביאים או הכתובים. (להלכה: הרמ"א בסימן תקצא סעיף א הביא את דברי רבנו תם, שאם לא התחיל לומר שום פסוק אלא "ובתורתך כתוב לאמר" יצא. והמשנה ברורה הביא בשם מגן אברהם שהעתיק את דברי הר"ן שצריך לומר אף "ובדברי קדשך כתוב לאמר" "ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר". וזה כדברי הר"ן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, זה שברכות ראש השנה, ויום הכיפורים של היובל שונות מתפלות שאר ימות השנה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאושי ברכות</b>, שהברכות עצמם תשע הן, והן ארוכות, ומטעות, והכל אינם בקיאין בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך תיקנו שאפילו הבקיאין יוצאים בחזרת הש"ץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>. עתה דנה הגמרא בגוף דברי רב חננאל אמר רב, שהוזכרו לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חננאל אמר רב: כיון ש</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בתפילת מוסף: "נעשה ונקריב לפניך (מוספין) כמצות רצונך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בתורתך כתוב לאמר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינו צריך</b> לומר את פסוקי המוספין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבור מינה</b>, בני הישיבה הבינו, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי ביחיד</b>, שהדברים אמורים דוקא בתפילת היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בצבור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתמר</b>, לא נאמר דין זה. אלא בצבור צריך לומר את פסוקי המוסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר</b>, נאמר בבית המדרש: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: אחד יחיד ואחד צבור, כיון שאמר</b> בתפילתו <b style='font-size:20px; color:black;'>"ובתורתך כתוב לאמר"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>שוב אינו צריך</b> לומר את הפסוקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב ששנינו לעיל בדברי רבן גמליאל שהתקינו את תפילת לחש כדי שהש"ץ יסדיר תפילתו בפיו, מביאה הגמרא מימרא של רבי אלעזר בכעין זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: לעולם יסדיר אדם תפילתו</b>, ישנן את תפילתו, כדי שלא יתבלבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר כך יתפלל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא: מסתברא מילתיה דרבי אלעזר בברכות של ראש השנה, ושל יום הכפורים, ושל פרקים</b>, מועדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> בתפילה <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל השנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> צריך לשנן אותה לפני שמתפללים, כי מן הסתם היא שגורה בפיו ולא יטעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איני!</b> הרי יש סתירה לדברי רבי אבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא רב יהודה מסדר צלותיה, ומצלי</b>. היה משנן את תפלתו עד שתהא סדורה בפיו, ורק אחר כך התפלל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b>, שונה רב יהודה משאר האנשים. שרב יהודה היה עסוק בתלמודו והיה מסיים כל שלשים יום את תלמודו, ורק אז היה מתפלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כפרקים דמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאחר שבין תפילה אחת לחברתה היה ממתין שלשים יום, הרי זה כתפילת הרגלים, שיש חשש שבתוך השלשים יום הללו נשכח ממנו סדר התפילה, ואינו שגור על לשונו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא דנה בדעת רבן גמליאל, הסובר שהש"ץ מוציא בתפילתו אפילו את היחידים הבקיאים בסדר התפילה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אחא בר עוירא, אמר רבי שמעון חסידא: פוטר היה רבן גמליאל אפילו</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עם שבשדות</b>, שאינם שומעים את הש"ץ, ואף על פי כן הם יוצאים בתפילתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מלשון רב אחא בר עוירא (שאמר בשם רבי שמעון חסידא) "אפילו עם שבשדות", משמע, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מבעיא</b> שהוא פוטר <b style='font-size:20px; color:black;'>הני דקיימי הכא</b>, שאין צריך לומר שהש"ץ פוטר את האנשים הנמצאים בעיר ולא בשדות, ואפילו כשאינם בבית הכנסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה!</b> מסתבר יותר לפטור את אנשי השדות מאנשי העיר. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b>, אנשי השדות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אניסי</b>, אנוסים מלבוא לבית הכנסת, שהרי הם מחוץ לעיר, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b>, אנשי העיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אניסי</b>, שהרי הם קרובים לבית הכנסת, ויכולים לבוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וראיה לדבר: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני אבא בריה דרב בנימין בר חייא</b> ברייתא: אף על פי שהעם שבשדות הם מתברכים על ידי ברכת הכהנים, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>עם שמאחורי כהנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן בכלל ברכה</b>, כי הם יכולים לבוא לפני הכהנים, ויפנו הכהנים אליהם ויברכום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם לא באו אינם בכלל הברכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן נלמד, שאף לענין לצאת בחזרת הש"ץ, מסתבר יותר לפטור את העם שבשדות שאינם יכולים לבוא, מאשר לפטור את אנשי העיר שיכלו לבוא ולא באו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, כי אתא</b> כאשר בא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבין</b> מארץ ישראל לבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יעקב בר אידי</b>: כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון חסידא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא פטר רבן גמליאל</b> את מי שאינו שומע את חזרת הש"ץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עם שבשדות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאניסי במלאכה</b>, מפני שהם אנוסים במלאכתם שבשדה, ואינם יכולים לבוא לבית הכנסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אדם הנמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיר</b>, ולא בא לבית הכנסת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יוצא בתפילת הש"ץ. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;78&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;78.&nbsp;</b> על פי ר"ח, וטור או"ח תקצא. והוסיף הטור, שמצוה שיתפללו היחידים, כי מי שרוצה לצאת בתפילת הש"ץ צריך שיכוין לכל מה שאומר הש"ץ, ואם חיסר אפילו מילה אחת לא יצא, ואין כל אדם יכול לעמוד בזה. הילכך, טוב שיתפלל כל יחיד ויחיד. וכן נוהגין. (ועיין שם ובבית יוסף).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק יום טוב<br />
<BR>וסליקא לה מסכת ראש השנה</b></center><br />
<BR></span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>Micropedia bot