https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:ראש השנה לא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-05T14:52:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=141534&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:45:59Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:45, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l134">שורה 134:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 134:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93477:rev-141534:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=93477&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:34:02Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ראש השנה לא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיבנה לאושא</b>, בימי רבן גמליאל הנשיא גלתה הסנהדרין למקום מגוריו שבאושא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאושא</b> חזרו <b style='font-size:20px; color:black;'>ליבנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיבנה</b> חזרו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאושא</b>, בימי רבן שמעון בנו של רבן גמליאל. (ומפני שהוא היה גר באושא גלתה הסנהדרין אחריו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאושא לשפרעם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשפרעם</b> גלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית שערים</b> ששם גר רבי יהודה הנשיא (המכונה "רבי").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבית שערים</b> גלו <b style='font-size:20px; color:black;'>לציפורי</b>. כאשר רבי חלה הוליכוהו לציפורי, וגלתה הסנהרין אחריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>י. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומצפורי</b> גלתה הסנהדרין <b style='font-size:20px; color:black;'>לטבריא</b>. כאשר רבי עבר לגור שם (בימי אנטונינוס הרומאי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטבריא עמוקה מכולן</b>. כלומר, בזמן שגלו לטבריא היתה הסנהדרין מושפלת יותר משהיתה בשאר כל מסעותיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה כט): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושפלת</b> (כאשר תשפילי לטבריא, אזי) <b style='font-size:20px; color:black;'>מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר אומר: שש גלויות גלו</b> הסנהדרין. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה כו):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כי השח יושבי מרום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריה נשגבה ישפילנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישפילה עד ארץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יגיענה עד עפר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל לשון שפלות שבפסוק נדרשת על גלות אחת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"השח" - זו גלות אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ישפילנה" - זו גלות שניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ישפילה" - זו גלות שלישית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"עד ארץ" - זו גלות רביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"יגיענה עד עפר" - אלו שתי גלויות נוספות: שהיה הכתוב יכול לומר "ישפילנה עד ארץ ועפר", והמילה יגיענה מיותרת, לפיכך דרשו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"יגיענה" - זו גלות חמישית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"עד עפר" - זו גלות שישית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: ומשם</b>, מן הגלות האחרונה שבטבריא, שנאמר עליה לעיל "ומעפר תשח אמרתך" - <b style='font-size:20px; color:black;'>עתידין ליגאל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה נב): <b style='font-size:20px; color:black;'>התנערי מעפר</b> (מטבריא), <b style='font-size:20px; color:black;'>קומי שבי"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> על פי מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו מביאה תקנה נוספת של רבן יוחנן בן זכאי בענין קידוש החודש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן קרחה: ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי: שאפילו ראש בית דין</b> נמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום</b> שמחוץ למקום ישיבת הסנהדרין, ועיקר קידוש החודש תלוי בו. וכמו ששנינו לעיל (כד א) שבשעת קדוש החודש היה ראש בית הדין אומר "מקודש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת, התקין רבן יוחנן בן זכאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הועד</b>. למקום ישיבת הסנהדרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והסנהדרין יקדשו את החדש בלא ראש בית הדין.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה מעשה, שממנו נלמד כי תקנת רבן יוחנן בן זכאי האמורה במשנתנו אינה אמורה אלא לענין עדות החדש בלבד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא איתתא, דאזמנוה לדינא, קמיה דאמימר בנהרדעי</b>. מעשה באשה שהוזמנה לדין בבית דינו של אמימר אשר בנהרדעא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזל אמימר למחוזא, ולא אזלא בתריה</b>. באותו הזמן הלך אמימר (שהיה ראש בית הדין) למחוזא, והאשה נשארה בנהרדעא, ולא הלכה אחריו להתדיין לפניו במחוזא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתב פתיחא עילווה</b>, כתב אמימר שטר חרם על אותה אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> הקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב אשי לאמימר: והא אנן תנן</b>, הלא שנינו במשנתנו: התקין רבן יוחנן בן זכאי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ראש בית דין בכל מקום, שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אף על פי שאתה (אמימר) היית במחוזא, אין האשה צריכה ללכת אלא לבית דינך אשר בנהרדעא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אמימר</b> תשובה לרב אשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b>, דברי משנתנו אמורים, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין עדות החדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם הדבר משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאם כן</b>, אם תטריח את העדים ללכת אחר ראש בית הדין - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצאת מכשילן לעתיד לבוא</b>, שלא יבואו להעיד כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, בענין דיני ממונות, נאמר (משלי כב): <b style='font-size:20px; color:black;'>"עבד לוה לאיש מלוה"</b>. ובעל כרחו חייב הלוה לבוא לדין, ועל כן חייב ללכת אחר ראש בית הדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזו אחד מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדברי הברייתא מבואר שתשע תקנות התקין רבן יוחנן בן זכאי. ומבארינן אלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאי פירקא</b>. שש תקנות נישנו בפרק זה, עד כה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. התקנה שבברייתא הזאת - שלא יעלו הכהנים בסנדליהן לדוכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וחמש התקנות דלהלן נישנו במשניות דלעיל:)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. שיהיו תוקעים בבית דין בראש השנה שחל בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. שיהיה לולב ניטל בכל מקום, כל שבעת ימי הסוכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. שיהא יום הנף העומר (טז ניסן) כולו אסור בחדש בזמן הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. משעה שחרב המקדש יקבלו עדים בראש השנה כל היום. (ואפילו אחרי מנחה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. שלא יהיו עדי החדש הולכים אחר ראש בית הדין, אלא למקום הוועד (ישיבת הסנהדרין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא</b>, עוד תקנה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>דפירקא קמא</b>, ששנינו אותה בפרק ראשון (לעיל כא ב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. שבזמן הזה אין עדי החודש מחללים שבת אלא על ניסן ועל תשרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, תקנה אחרת מוזכרת בברייתא דלהלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. גר שמתגייר אינו נכנס בבריתו של הקב"ה, ואינו מותר לאכול בקדשים - עד שיעשה כפי שעשו אבותינו, כאשר הקב"ה כרת עמהם ברית (כמבואר בחומש שמות כד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הם ארבעת הדברים אשר עשו אבותינו כשנכנסו לברית:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(א) מילה. (ב) טבילה. (ג) הרצאת דמים (זריקת דם על המזבח). (ד) הזאת דמים על העם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שגם הגר צריך שיזו עליו דם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(כך מוכיחה הגמרא בכריתות ט א. ואף על פי שלא הוזכרה בפסוק טבילה, בכל זאת מאחר והוזכרה הזאת דמים, אין הזאה בלא טבילה. ומכאן שאף טבילה היתה שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי לקיים את זריקת הדמים והזאתם, צריך הגר להביא לכל הפחות שתי תורים או שני בני יונה לעולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דמי הקן היו רבע שקל, שהוא חצי דינר. ובענין זה תיקן רבן יוחנן בן זכאי תקנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: גר שנתגייר בזמן הזה</b> שבית המקדש חרב (ואי אפשר להביא קרבן ולזרוק את דמו ולהזותו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיצניע רובע</b> שקל <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>שם <b style='font-size:20px; color:black;'>קינו</b>, לקנות בו קן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, שני תורים או בני יונה לעולה - לעתיד לבוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי</b> שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>בן אלעזר: כבר נמנה עליה</b> בית דינו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן יוחנן</b> בן זכאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>וביטלה</b> להלכה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני התקלה</b>. שמא יבואו להנות מאותן מעות, וימעלו בהקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, בתקנה התשיעית, יש <b style='font-size:20px; color:black;'>פלוגתא</b> (מחלוקת) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב פפא ורב נחמן בר יצחק</b>, מהי אותה תקנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר</b>: אותה תקנה היתה בענין <b style='font-size:20px; color:black;'>כרם רבעי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כרם בשנה הרביעית לנטיעתו, צריך להעלות את הפירות לירושלים, ולאכלם שם. ואם קשה לו, יכול לפדותם ולהעלות את דמיהם לירושלים, ולקנות בהם מאכל, ולאכלו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והתקין רבן יוחנן בן זכאי תקנה בענין זה. כדלהלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר</b>: אותה תקנה היתה בענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לשון של זהורית</b>, שהיתה מלבינה ביום הכיפורים בשעה שדחפו את השעיר המשתלח מן הצוק בעזאזל. וכדלהלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מבארת מה הן אותן שתי תקנות שנחלקו בהן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר: כרם רבעי</b> תיקן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: כרם רבעי היה עולה</b> בעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>לירושלים</b>. תיקנו שיהיה חייב להעלות את הפירות לירושלים ולא את פדיונן, אם היה הכרם בתוך מרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך יום</b> מירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל צד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שמחוץ לירושלים מותר מן התורה לפדות את הפירות, תיקנו חכמים שלא יפדום סמוך לירושלים בתוך מרחק של מהלך יום לכל צד. (הטעם יבואר להלן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזו היא תחומה: אילת מן הדרום</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ועקרבת מן הצפון</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>לוד מן המערב</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וירדן מן המזרח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר עולא ואיתימא</b> (ואולי) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר עולא אמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טעם</b> לתקנה זו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לעטר</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>שוקי ירושלים בפירות.</b> לפיכך אסרו לפדות את הפירות הקרובים לירושלים בתוך מהלך יום אלא חייב להעלותם לירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא: כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד,</b> בין ירושלים ללוד (שהרי שנינו לעיל שלוד ממערב ירושלים, ומכאן שירושלים ממזרח ללוד), <b style='font-size:20px; color:black;'>בצד כפר טבי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאחר שאסור לפדות את הפירות שבאותו מקום, והיה קשה לרבי אליעזר להעלות את הפירות לירושלים, לפיכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביקש רבי אליעזר להפקירו לעניים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו תלמידיו: רבי! כבר נמנו חבריך עליו</b>, על האיסור לפדות את הפירות הקרובים לירושלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והתירוהו!</b> התירו לפדותם, מפני שחרבה ירושלים, ולכן אין צורך לעטרה בפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר רב פפא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן "חבירך"</b>, מי הם חבריו של רבי אליעזר, שהוזכרו בברייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן יוחנן בן זכאי</b> ובית דינו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וזו התקנה התשיעית שהתקין רבן יוחנן בן זכאי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מבארת את דעתו של רב נחמן בר יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר</b>: התקנה התשיעית היתה בענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לשון של זהורית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אולם מבחוץ,</b> וכאשר דחו את השעיר מן הצוק בעזאזל, היתה הלשון מלבינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים (כצמר אדום) - כשלג ילבינו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>הלבין, היו</b> העם <b style='font-size:20px; color:black;'>שמחין</b> מפני שהיה זה סימן שהתכפרו עוונותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הלבין, היו עצבין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>התקינו, שיהו קושרין אותו אל פתח אולם מבפנים</b>, כדי שלא יראוהו העם, ולא יעצבו אם לא ילבין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין היו מציצין ורואין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הלבין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היו שמחין. לא הלבין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היו עצבין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> והיו מתרפין ידיהן. רבנו אליקים יומא סז א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע</b> שבעזאזל, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחציו בין קרניו של שעיר המשתלח,</b> ורק המשלח את השעיר לעזאזל היה רואה אם הלבינה אותה לשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובברייתא לא התפרש מי התקין תקנה זו. ודעת רב נחמן בר יצחק, שרבן יוחנן בן זכאי ובית דינו התקינו תקנה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על דעת רב נחמן בר יצחק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק מאי טעמא</b> (מדוע) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר כרב פפא</b> שהתקנה ששנינו בענין כרם רבעי נתקנה על ידי רבן יוחנן בן זכאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b> רב נחמן בר יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי סלקא דעתך</b>, אם יעלה בדעתך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבן יוחנן בן זכאי</b> התקין את התקנה ששנינו בענין כרם רבעי, יש להקשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדוע תלמידיו של רבי אליעזר אמרו לו "כבר נמנו חבריך עליו והתירוהו"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי רבן יוחנן בן זכאי - <b style='font-size:20px; color:black;'>חבריו דרבי אליעזר, מי הוה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי רבן יוחנן ובית דינו חבריו של רבי אליעזר היו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי רבן יוחנן בן זכאי - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבו</b> של רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן למד רב נחמן בר יצחק שלא רבן יוחנן בן זכאי התקין את התקנה ששנינו בענין כרם רבעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, רב פפא, הסובר שרבן יוחנן בן זכאי התקין תקנה זו, יענה על טענת רב נחמן בר יצחק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>האומרים לרבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידים</b> שלו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו, לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבך</b>"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין זה דרך ארץ שיאמר התלמיד לרבו: "כך וכך אמר רבך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן משום דרך ארץ אמרו לו: "כבר נמנו חבריך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על דעת רב פפא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב פפא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא אמר כרב נחמן בר יצחק</b> (הסובר שהתקנה הנשנית בענין לשון של זהורית, רבן יוחנן בן זכאי תיקנה)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b> רב פפא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי סלקא דעתך</b>, אם יעלה בדעתך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבן יוחנן בן זכאי</b> התקין תקנה זו, יש להקשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בימי רבן יוחנן בן זכאי</b>, כאשר היה רבן יוחנן מורה הלכות ומתקן תקנות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי הוה</b>, האם היה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשון של זהורית מלבין?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: כל שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי, מאה ועשרים שנה</b> היו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים שנה עסק בפרקמטיא</b> (בסחורה). <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים שנה למד</b> תורה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים</b> שנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> לתלמידים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא</b> בברייתא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים שנה קודם שנחרב הבית, לא היה לשון של זהורית מלבין, אלא מאדים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנן</b> במשנה לעיל (ל ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>"משחרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן שרבי יוחנן חי אף לאחר החורבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן ארבעים שנותיו האחרונות של רבן יוחנן בן זכאי (שבהם היה מלמד לאחרים ומתקן תקנות) היו בתוך אותם ארבעים השנים האחרונות לפני החרבן, ובאותן שנים מעולם לא הלבינה לשון של זהורית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בענין תקנת הלשון של זהורית שנינו: "הלבין - היו שמחים, לא הלבין - היו עצבין, התקינו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן שבשעת התקנה עדיין היה הלשון מלבין לפעמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן שתקנה זו נתקנה לפני שהיה רבן יוחנן בן זכאי מורה הוראה ומתקן תקנות! <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, רב נחמן בר יצחק, הסובר שרבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנה זו, יענה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אותם ארבעים שנה</b> (שבאמצע חייו של רבן יוחנן בן זכאי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד יושב לפני רבו הוה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר מילתא</b>, רבן יוחנן בן זכאי אמר לפני רבו שראוי לתקן שלא יקשרו את הלשון על פתח ההיכל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסתבר טעמיה</b> והסתבר טעמו לפני רבו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0060_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>Micropedia bot