https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%98_%D7%91 פרשני:בבלי:ראש השנה כט ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-05T14:52:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%98_%D7%91&diff=141530&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:45:30Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l112">שורה 112:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 112:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93473:rev-141530:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%98_%D7%91&diff=93473&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:33:51Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה כט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכת הלחם&lt;/b&gt;, &quot;המוציא לחם מן הארץ&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של&lt;/b&gt; אכילת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצה&lt;/b&gt; בליל פסח, שמברכים לפני אכילתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכת היין של קידוש היום&lt;/b&gt;, שמברכים לפני הקידוש -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; שיברך, ויוציא בהן אחרים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בברכת &quot;על אכילת מצה&quot;, או בברכת הקידוש &quot;מקדש ישראל והזמנים&quot;, אין ספק שאף על פי שיצא, מוציא את חבירו, שהרי ברכות חובה הן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;102&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;102.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י, ר&quot;ן וריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך לענין ברכת המוציא שבאכילת מצה, וברכת היין שבקידוש, יש להסתפק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון ד&lt;/b&gt;ברכה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובה היא&lt;/b&gt;, שהאדם חייב באכילת מצה בליל פסח, ובשתיית היין בקידוש, ובעל כרחו הוא צריך לברך לפניהם, לפיכך נאמר בהן דין ערבות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפיק&lt;/b&gt;, והרי הוא מוציא את חבירו, אף על פי שהוא עצמו כבר יצא ידי חובתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכה&lt;/b&gt; על הלחם ועל היין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו חובה&lt;/b&gt; בפני עצמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא&lt;/b&gt;, אלא משום שנהנה הוא מברך, דנים את הברכות האלו כשאר ברכות הנהנין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;103&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומביאה הגמרא ראיה לפשוט את הספק: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;103.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א. (כנראה כוונתו, שאף על פי שכאן ברכות הנהנין הן חובה, בכל זאת לא השתנה דינן מדין ברכות הנהנין שבכל מקום, שהן רשות. ואי אפשר שאדם יוציא את חברו בהן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;, שאף ברכות אלו נידונות כברכות חובה, וגם אם יצא - מוציא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי&lt;/b&gt;, כאשר היינו בביתו של רב פפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה מקדש לן&lt;/b&gt;, היה מקדש ומוציא אותנו ידי חובתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי הוה אתי אריסיה מדברא&lt;/b&gt;, וכאשר מאוחר יותר, כשהגיעו אריסיו של רב פפי מן המדבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה מקדש להו&lt;/b&gt;. היה חוזר ומקדש להוציאם ידי חובתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שאף על פי שיצא ידי חובתו בקידוש, חוזר ומוציא אחרים אף בברכת בורא פרי הגפן. וכן לענין המוציא על המצה, שהרי דיניהם שוים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין&lt;/b&gt;, ויברך המוציא להוציאם, שהרי אין הם מחויבים בדבר, שהרי יכולים הם שלא לאכול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אם כן&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל עמהם&lt;/b&gt;, שאז הוא מחויב בדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל, פורס הוא לבניו ולבני ביתו&lt;/b&gt;, ומברך המוציא להוציאן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי לחנכן במצות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאיסור ברכה לבטלה אינו אלא מדרבנן, התירו לעשות כן לצורך חינוך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;104&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;104.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א. וכתב שכך היא דעת רבנו תם. (והוא לקמן בתוספות לג א ד&quot;ה הא). והמהדיר על הריטב&quot;א מביא שדעת הרמב&quot;ם (בפאר הדור סי&#039; קה) שאיסור ברכה לבטלה דאורייתא. וכן כתבו בתשו&#039; הגאונים (שערי תשובה קטו). ודעת הרשב&quot;א והר&quot;ן ותרומת הדשן כרבנו תם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;ברכת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלל ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגילה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פי שיצא מוציא&lt;/b&gt;, שהרי הכל חייבים בהן, וכל ישראל ערבים זה לזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק ראוהו בית דין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBרביעיB-BיוםBטוב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק רביעי - יום טוב&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הפרק שלפנינו ממשיך לעסוק בהלכות תקיעת שופר, ובענין אמירת פסוקי מלכיות, זכרונות ושופרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו כן מתבארים בפרק זה כמה תקנות של רבן יוחנן בן זכאי, בנוסף לתקנתו בתקיעת שופר בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקדש היו תוקעין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא&lt;/b&gt; היו תוקעים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במדינה&lt;/b&gt;, בירושלים וביתר המקומות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא יתבאר טעם הדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ויש אומרים שכל ירושלים היא בכלל המקדש. והמדינה היא חוץ לירושלים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א בשם תוספות והרמב&quot;ם (בפי&#039; המשניות ובהל&#039; שופר ב&#039; ח).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היינו בפני בית דין כמבואר בגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר: לא התקין רבן יוחנן בן זכאי&lt;/b&gt; שיתקעו בשבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ביבנה בלבד&lt;/b&gt;, שהיתה שם בימיו סנהדרין גדולה של שבעים ואחד זקנים, וכן בכל מקום שגלתה לשם סנהדרין גדולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל במקום שיש בו רק סנהדרין קטנה של עשרים ושלשה דיינים, לא היו תוקעים בראש השנה שחל בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין&lt;/b&gt; תוקעים בו (ויבואר בגמרא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. כאן חסר קטע מדברי המשנה, אודות מעלה מיוחדת שהיתה בירושלים יותר מאשר ביבנה. ויבואר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד זאת&lt;/b&gt; (מלבד המעלה שהיתה בירושלים, שתבואר בגמרא) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה ירושלים&lt;/b&gt;, בעודה בבנינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתירה על יבנה&lt;/b&gt;, לענין תקיעה בראש השנה שחל בשבת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכל עיר שהיא רואה&lt;/b&gt;, שרואים ממנה את ירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שומעת&lt;/b&gt; את קול השופר שבירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרובה&lt;/b&gt; לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכולה לבוא&lt;/b&gt;, שיכולים להגיע ממנה לירושלים, ואין נהר מפסיק בינה לירושלים - היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוקעין&lt;/b&gt; בה בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומדובר כאן לפני החורבן, לאחר שהסנהדרין גלו מלשכת הגזית וישבו בעיר ירושלים. שאז תקעו בכל ירושלים, ואף בעיירות הקרובות לה. אבל כשהסנהדרין ישבו בלשכת הגזית, לדעת רש&quot;י לא היו תוקעים אלא במקדש, כמבואר בתחילת המשנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך תירץ הריטב&quot;א את שיטת רש&quot;י: מה ששנינו בתחילת המשנה &quot;יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה&quot;, היינו שתקעו במקדש עצמו ולא בשאר כל ירושלים (וכנ&quot;ל). ולכאורה קשה: הרי בסיפא שנינו שבכל ירושלים ואף בערים הסמוכות לה תוקעים, ולא בבית המקדש בלבד! ולפיכך כתב הריטב&quot;א שלפני החרבן, כאשר הסנהדרין היו בלשכת הגזית שבמקדש, תקעו רק במקדש (ועל זה מדובר בתחלת המשנה). אבל אחר כך (עוד לפני החרבן) גלתה הסנהדרין לירושלים (כמבואר בגמרא להלן לא, סוף עמ&#039; א). ואז תקעו בכל ירושלים ובעירות הסמוכות לה. אך תוספות הוכיחו מקושיא זו, שהמדינה שהוזכרה בתחילת המשנה, היינו כל ארץ ישראל מלבד ירושלים (כך הביא הריטב&quot;א בשם תוספות. ודחה את דבריהם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביבנה, לא היו תוקעין&lt;/b&gt; בשבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בבית דין בלבד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt;, מנין למדנו את דין משנתנו, שאין תוקעים במדינה בראש השנה שחל בשבת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא: כתוב אחד אומר&lt;/b&gt; (ויקרא כג) על ראש השנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שבתון זכרון תרועה&quot;&lt;/b&gt;, ומשמע שאין מריעין ממש בשופר, אלא מזכירים פסוקים שהוזכרה בהם התרועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתוב אחד אומר&lt;/b&gt; (במדבר כט) על ראש השנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יום תרועה יהיה לכם&quot;&lt;/b&gt;, ומשמע שמריעים בשופר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה המקראות סותרים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, הכתוב הראשון, &quot;זכרון תרועה&quot;, מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב&lt;/b&gt; של ראש השנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחל להיות בשבת,&lt;/b&gt; ואסור לתקוע ולהריע, ולפיכך מזכירים פסוקי שופרות בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, הכתוב השני, &quot;יום תרועה&quot;, מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב&lt;/b&gt; של ראש השנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחל להיות ב&lt;/b&gt;יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חול.&lt;/b&gt; ואז תוקעים בשופר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שלמדנו מן הכתוב שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת, הרי &quot;תקנה&quot; זו היא דין מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: אי אפשר לומר שתקנה זו היא דין מן התורה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי מדאורייתא היא&lt;/b&gt;, אם מדאורייתא אין תוקעים בשופר בראש השנה שחל להיות בשבת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקדש היכי תקעינן!?&lt;/b&gt; איך התירו לחלל את השבת ולתקוע במקדש?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד,&lt;/b&gt; וכי אפשר לומר שתקיעה בשופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלאכה היא&lt;/b&gt;, עד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאצטריך קרא למעוטי&lt;/b&gt;, שהוצרך הכתוב למעט שאין מחללים בה את השבת (כשחל ראש השנה בשבת)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שתקיעת שופר אינה מלאכה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנא דבי שמואל&lt;/b&gt;: נאמר (במדבר כט): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל מלאכת עבודה לא תעשו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה, ואינה מלאכה&lt;/b&gt; של עבודה או יצירה, ולכן אין בה איסור מן התורה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא&lt;/b&gt; אף בשבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מישרא שרי&lt;/b&gt;, מותר לתקוע בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן הוא דגזור ביה&lt;/b&gt;, חכמים גזרו שלא יתקעו בראש השנה שחל בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרבה&lt;/b&gt;, מטעמו של רבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר&lt;/b&gt; (ואפילו עמי הארץ).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין הכל בקיעין&lt;/b&gt; (בקיאין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתקיעת שופר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, גזרו חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה&lt;/b&gt;, ואסרו את התקיעה בשבת, מחמת החשש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא&lt;/b&gt; מי שאינו בקי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יטלנו&lt;/b&gt; לשופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידו, וילך אצל הבקי&lt;/b&gt; במצות תקיעת שופר ובהלכותיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללמוד&lt;/b&gt; לתקוע והלכות תקיעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויעבירנו&lt;/b&gt; לשופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&#039; אמות ברשות הרבים&lt;/b&gt;. ויעבור על האיסור לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים בשבת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיינו טעמא דלולב&lt;/b&gt;. מטעם זה, שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים אף אסרו חכמים ליטול לולב בשבת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לחשוש גם שיוציאנו מרשות היחיד לרשות הרבים. והגמרא נקטה ד&#039; אמות ברשות הרבים, לומר לך, שאפילו אם היה השופר (מערב שבת) ברשות הרבים או בכרמלית, עדיין יש לחשוש שמא יטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים. ריטב&quot;א. וכעין זה כתב רש&quot;י במסכת סוכה מג א. אך תוספות כאן (ובמסכת סוכה שם) דחו את פירושו. ע&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיינו טעמא דמגילה&lt;/b&gt;. ומטעם זה אף אסרו לקרוא במגילה בפורים שחל בשבת (שמא יטלם אל הבקי ללמוד סדר נטילת לולב וקריאת המגילה, ויטלטלם ארבע אמות ברשות הרבים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך התירו לתקוע במקום שיש בית דין, מפני שבית דין מזהירים את העם שלא יטלטלו את השופר ברשות הרבים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רמב&quot;ם. וכן כתב הריטב&quot;א על המשנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי&lt;/b&gt; שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה ברייתא המתארת כיצד אירע שרבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנה זו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פעם אחת,&lt;/b&gt; משגלתה סנהדרין מירושלים ליבנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חל ראש השנה להיות בשבת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיו כל הערים&lt;/b&gt; שסביבות יבנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתכנסין&lt;/b&gt; לשם לשמוע תקיעת שופר משלוחי בית דין, כשם שהיו רגילים לעשות כאשר היתה הסנהדרין בירושלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה&lt;/b&gt;, שהיו גדולי הדור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתקע&lt;/b&gt; כדרך שהיו תוקעין בירושלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; בני בתירה: קודם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדון&lt;/b&gt; בדבר אם אכן התקיעה מותרת כאן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי יתכן שאפילו במקום שיש בית דין יש לגזור שמא יטול אדם את השופר בידו, וילך לבקי, ויטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם&lt;/b&gt; רבן יוחנן בן זכאי: קודם כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתקע. ו&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר כך נדון&lt;/b&gt; בדבר. ותקעו בשופר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שתקעו, אמרו לו&lt;/b&gt; בני בתירה לרבן יוחנן בן זכאי: עכשיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדון&lt;/b&gt; בדבר. האם בשנה אחרת, כשיחול ראש השנה בשבת, תוקעין בבית דין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם: כבר נשמעה קרן&lt;/b&gt; השופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה!&lt;/b&gt; גנאי הוא שנדחה את דברינו, ונאמר שטעינו בדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר: לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד.&lt;/b&gt; שהיה בה סנהדרין גדולה של שבעים ואחד זקנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין&lt;/b&gt; התקין רבן יוחנן בן זכאי שיתקעו בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: הרי תנא קמא כבר אמר &quot;התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בית דין&quot;, ולא אמר &quot;בכל מקום שיש סנהדרין&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדבריו גם במקום שאין סנהדרין גדולה, אלא בית דין של עשרים ושלשה בלבד, היו תוקעים בשופר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, זה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אמרו לו&lt;/b&gt; חכמים לרבי אלעזר: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו&lt;/b&gt; הם אותם דברים ממש שאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה חוזרת המשנה ושונה דבריו של התנא נוסף, בלשון &quot;אמרו לו חכמים לרבי אלעזר&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אכן שתי דעות חלוקות הן, דעתו של תנא קמא, ודעתו של התנא השונה &quot;אמרו לו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בי דינא דאקראי&lt;/b&gt;. יש הבדל בין דעת תנא קמא, לדעת &quot;אמרו לו&quot; לענין בית דין שנמצא באקראי בעיר, ואינו יושב שם באופן קבוע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת תנא קמא תוקעים שם שהרי יש שם בית דין, ואילו לדעת &quot;אמרו לו&quot;, צריך שבית הדין שבאותו מקום יהיה דומה ליבנה, בכך שיהיה קבוע במקום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך הם אמרו: אחד יבנה, ואחד כל מקום שיש בו בית דין הדומה בקביעותו ליבנה - תוקעים שם, ולא במקום שיושב בו בית דין באקראי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0056_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div> Micropedia bot