https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91 פרשני:בבלי:ראש השנה כו ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-05T14:52:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=141524&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:44:45Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:44, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93467:rev-141524:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=93467&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:33:36Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה כו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קבען פלניא!&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא הוה ידע&lt;/b&gt; לוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר ליה&lt;/b&gt; אותו אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא&lt;/b&gt;, בא לוי, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאיל בי מדרשא&lt;/b&gt;, בבית המדרש, מה התכוין האדם שאמר &quot;קבען פלוני&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה&lt;/b&gt;: מלשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזלן אמר לך!&lt;/b&gt; כלומר, גזלני פלוני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (מלאכי ג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;היקבע אדם אלהים!?&lt;/b&gt; כי אתם קובעים אותי! ואמרתם: במה קבענוך? - המעשר והתרומה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, בני ישראל גוזלים את הקב&quot;ה בכך שאינם נותנים את המעשר והתרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: אי הואי התם&lt;/b&gt;, אילו אני הייתי שם (ולא לוי), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא ליה&lt;/b&gt; הייתי אומר לאותו אדם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי&lt;/b&gt; (איך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבעך?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קבעך?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; מדוע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבעך?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וממילא הוה ידעינא&lt;/b&gt;. ומתוך תשובתו הייתי מבין מה פירוש &quot;קבען פלניא&quot;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיהו&lt;/b&gt;, לוי, שלא עשה כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: מילתא דאיסורא קאמר ליה&lt;/b&gt;. חשב שהכוונה לדבר איסור, ולא שייך לשאול עליו &quot;איך קבעך&quot;, וכדומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במסכת מגילה (יז א) שנינו שאם קרא את המגילה בפורים לסירוגין, יצא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוו ידעי רבנן מאי &quot;סירוגין&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמעוה לאמתא דבי רבי, דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי&lt;/b&gt;, שמעו את השפחה של בית רבי, שראתה את התלמידים נכנסים לבית המדרש קבוצות קבוצות, בהפסקות ביניהם, שלא נכנסו כולם בבת אחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה להו: עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן הבינו שסירוגין היינו חלקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכוונת המשנה במגילה: הקורא את המגילה חלקים חלקים שלא ברצף אחד יצא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה נוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במסכת יומא שנו בברייתא (יח א) ששבעת ימים לפני יום הכיפורים היו מונעים את הכהן הגדול מלאכול שום וחלוגלוגות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יומא חד, שמעוה לאמתא דבי רבי, דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה&lt;/b&gt;, יום אחד שמעו את השפחה של בית רבי, שראתה אדם שמפזר מין ירק (הנקרא פרפחינה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה ליה: עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה נוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוו ידעי רבנן מאי&lt;/b&gt; מה פירוש הכתוב במשלי (פרק ד), האמור על התורה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;סלסלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרוממך&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יומא חד, שמעוה לאמתא דבי רבי, דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה ליה: עד מתי אתה מסלסל בשערך?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שפירוש הכתוב &quot;סלסלה&quot;, חפש והפוך, במטמונים שבתורה. ואז, התורה &quot;תרוממ ך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה נוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוו ידעי רבנן מאי&lt;/b&gt; כוונת הכתוב (ישעיה יד): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וטאטאתיה&lt;/b&gt; (את בבל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במטאטא השמד&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יומא חד, שמעוה לאמתא דבי רבי, דהוות אמרה&lt;/b&gt; (שהיתה אומרת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבירתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא&lt;/b&gt;. קחי מטאטא וטאטאי את הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה נוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוו ידעי רבנן מאי&lt;/b&gt;, מה פירוש הכתוב (תהילים נה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;השלך על ה&#039; יהבך והוא יכלכלך&quot;.&lt;/b&gt; לא הבינו את פירוש המלה &quot;יהבך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה: יומא חד, הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא&lt;/b&gt;, יום אחד הלכתי עם ישמעאלי אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה דרינא טונא&lt;/b&gt;, ונשאתי משא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר לי&lt;/b&gt; הישמעאלי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקול יהביך&lt;/b&gt;, הרם משאך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושדי אגמלאי!&lt;/b&gt; השלך על גמלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן ש&quot;יהבך&quot; שהוזכר בפסוק היינו משאך. ופירוש הפסוק הוא כך: השלך על ה&#039; יהבך - בטח בה&#039; שיסייע לך. ואז, אם תבטח בו, הוא יכלכלך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף על פי ששנינו במשנה הקודמת שכל השופרות כשרים לתקיעת שופר (חוץ משל פרה - לדעת רבנן), בכל זאת, לכתחילה - &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירשו תוספות בתחילת דבריהם. וכן פירשו הרמב&quot;ן והריטב&quot;א. (וכן מוכח מהרא&quot;ש והר&quot;ן). אבל יש מפרשים שמשנתנו מדברת לענין עיכובא ולא לענין לכתחילה בלבד. (רשב&quot;א וריטב&quot;א בשם יש מפרשים. ועיין גם בסוף תוד&quot;ה של יעל).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופר של ראש השנה&lt;/b&gt;, צריך שיהיה שופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של יעל&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשוט&lt;/b&gt; ולא כפוף. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוא מין חיה. רש&quot;י. אבל הערוך מפרש שהיא כשבה נקבה. ותוספות והראשונים מסכימים עם פירוש רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; טעם הדבר יתבאר בגמרא. וכתבו הרמב&quot;ן והריטב&quot;א שהמצוה היא שהשופר יהיה פשוט, ואין הבדל בין שופר של איל לשופר של יעל. והתנא נקט יעל מפני שבדרך כלל הוא פשוט. ועיין ריטב&quot;א. וכן כתבו הרא&quot;ש והר&quot;ן להלן בגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בבית המקדש היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פיו מצופה זהב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;תוקעים בבית המקדש ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי חצוצרות מן הצדדין&lt;/b&gt;, שהיו שני אנשים תוקעים בחצוצרות משני צידי התוקע בשופר - ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופר&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאריך&lt;/b&gt; בתקיעתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחצוצרות מקצרות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלאחר שהשתתקו החצוצרות, עדיין נשמע קול השופר, מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמצות היום בשופר&lt;/b&gt; (ובגמרא יתבאר מה כוונת המשנה כאן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובתעניות&lt;/b&gt;, תקעו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שופרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של זכרים&lt;/b&gt; אילים שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפופין, ופיהן&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצופה כסף, ושתי חצוצרות באמצע&lt;/b&gt; בין שתי השופרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובתעניות ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופר&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצר&lt;/b&gt; בתקיעתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצוצרות&lt;/b&gt; היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאריכות&lt;/b&gt; - מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמצות היום בחצוצרות&lt;/b&gt;, היות ותקעו לאסיפת העם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל איסוף העם היה בחצוצרות, שנאמר (במדבר י): &quot;עשה לך שתי חצוצרות כסף. והיו לך למקרא העדה&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אבל הרמב&quot;ם (תעניות א א) והרע&quot;ב מביאים את הכתוב שם: &quot;וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות&quot;. ומכאן שמצוה לזעוק ולהתריע בחצוצרות על כל צרה שבאה על הציבור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוה&lt;/b&gt; יום הכיפורים של שנת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היובל לראש השנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתקיעה&lt;/b&gt;, שבשניהם תוקעים בשופר של יעל פשוט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי שאין סיבת תקיעתו דומה לתקיעת ראש השנה, שהרי תקיעת ראש השנה היא לזכרון ולתפילה, ואילו התקיעה של יום הכיפורים היא סימן לשילוח העבדים ולהשמטת מכירת השדות. בכל זאת, דינו כראש השנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היות שהגמרא לומדת שדיני השופר של היובל ושל ראש השנה שוים, משום שבשניהם נאמר &quot;שביעי&quot;, ולומדים זה מזה בגזירה שוה. (להלן לד א). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, כמו שביום הכיפורים תוקעים בשופר, כך גם בראש השנה תוקעים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו שבראש השנה תוקעים בשל יעל כך גם ביום הכיפורים תוקעים בשל יעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן, שוה היובל לראש השנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לברכות&lt;/b&gt;, שאומרים במוסף של יום הכיפורים של יובל תשע ברכות, ובהן שלוש ברכות ראשונות, ושלוש אחרונות כבכל יום, ובאמצע שלש ברכות - מלכיות, זכרונות, ושופרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; חולק ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: בראש השנה תוקעין בשל זכרים&lt;/b&gt; אילים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביובלות בשל יעלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי יהודה אינו לומד את ראש השנה והיובל בגזירה שוה (מפני שלא קיבל גזירה שוה זו מרבותיו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי לוי: מצוה&lt;/b&gt; לכתחילה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שיהיה שופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של ראש השנה ושל יום הכיפורים&lt;/b&gt; של יובל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שופרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפופין&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירשו כל הראשונים מלבד הרמב&quot;ם ותוספות (סד&quot;ה של יעל), ראה בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושל כל השנה&lt;/b&gt; בתעניות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שופרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשוטין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכאן למדו הראשונים שההקפדה היא על כפיפות ופשיטות השופר, ולא על מין הבהמה. ומה שהוזכר &quot;יעל פשוט&quot; או &quot;זכרים כפופין&quot; לאו דוקא. אלא שדרך שופרות היעלים שהם פשוטים, ושופרות הזכרים כפופין. ומכל מקום כתבו הראשונים שנהגו לתקוע בשופר של איל, מצוה מן המובחר, זכר לעקידת יצחק. אבל הרמב&quot;ם (שופר א א) כתב שכל השופרות פסולים חוץ מקרן של כבש (כלומר שדוקא שופר של איל כשר. וכל מין הכבשים הוא בכלל האיל). ונראה מדברי הר&quot;ן שלדעת הרמב&quot;ם צריך ששופר הכבש יהיה כפוף. ואם לאו הרי הוא פסול. אך הראשונים חולקים על דברי הרמב&quot;ם. וסוברים שסוגייתנו מדברת רק לענין לכתחילה. שצריך שהשופר יהיה כפוף בין ממין איל בין משאר המינים. ודעת תוספות בסוף דבריהם (בד&quot;ה של יעל) שהשופר צריך להיות כפוף לעיכובא. (ועיין לעיל פרק ראשון הערה 403).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על רבי לוי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt;, הרי שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופר של ראש השנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של יעל פשוט!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt;, רבי לוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר כי האי תנא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי יהודה אומר: בראש השנה היו תוקעין בשל זכרים כפופין, וביובלות בשל יעלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולימא&lt;/b&gt;, היה ראוי לרבי לוי לומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הלכתא כרבי יהודה&quot;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת &quot;הלכתא כרבי יהודה&quot;,&lt;/b&gt; אזי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt;, הייתי אומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; בשופר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של יובל נמי כרבי יהודה סבירא ליה&lt;/b&gt;, שתוקעים בו בשל יעלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; רבי לוי, ואמר: &quot;מצוה של ראש השנה ויום הכיפורים בכפופין. ושל כל השנה (בתעניות) בפשוטין&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת את טעמיהם של תנא קמא ורבי יהודה: והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt;, במה נחלקו חכמים ורבי יהודה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר&lt;/b&gt;, רבי יהודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: בראש השנה, כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי&lt;/b&gt;. ככל שאדם מכופף את נפשו בתפילתו לארץ עדיף יותר, ותקיעת השופר של ראש השנה באה לתפילה, ולהזכיר עקידת יצחק. ולכן תוקעים בשופרות כפופין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביום הכיפורים&lt;/b&gt; של יובל, שאין התקיעה באה לתפילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה דפשיט איניש, דעתיה טפי מעלי&lt;/b&gt;. ככל שאדם פושט את לבו ומיישרו, עדיף יותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן תוקעים בו בשופרות פשוטין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדי שהשופר יזכיר לאדם לפשוט את עקמימות הלב, ולשוב בתשובה. (ע&quot;פ רמב&quot;ן רשב&quot;א וריטב&quot;א). וגם לפשוט את ראשנו בתפילה למעלה. שנאמר (איכה ג מא): &quot;נשא לבבנו אל כפים&quot; וגו&#039;. (ריטב&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר&lt;/b&gt;, תנא קמא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי!&lt;/b&gt; ככל שאדם מיישר את נפשו, עדיף, מפני שנאמר (איכה ג): &quot;נשא לבבנו אל כפיים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביום הכיפורים&lt;/b&gt; של יובל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי,&lt;/b&gt; שוה הוא לראש השנה, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגמר גזירה שוה&lt;/b&gt; &quot;שביעי שביעי&quot;, ללמד שדיניהם שוים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובתעניות&lt;/b&gt;, (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - אין הבדל בין פשוט לכפוף. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב מהרש&quot;א שמרש&quot;י מוכח שלא גרס כן. והיינו משום שרש&quot;י מפרש שבתעניות תקנו לתקוע בכפופין משום היכר, ולא משום סברא זו. אבל מהריטב&quot;א נראה שגרס כגירסתנו. ופירש שמשום היכר, כדי להבדיל בין תקיעות תענית שאינם חיוב גמור, ואין סדר התקיעות ולא פסולי השופר מעכבין בהם. מה שאין כן בתקיעות דאורייתא - תקנו לעשותם בשופרות כפופין, משום שנאמר &quot;הלכוף כאגמון ראשו&quot;, כאדם הנכלם ונחפר שמעשיו הביאו לו את הצרה הזאת. ומכל מקום עיקר טעם התקיעות שבתענית, רש&quot;י מפרש שהוא משום כינופיא. כלומר כדי לאסוף את העם. ואף הריטב&quot;א מביא טעם זה. והוסיף טעם נוסף - כדי להעלות את התפילה בתקיעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכדי להבדילם מראש השנה ויום הכיפורים, תיקנו שיתקעו בכפופין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי לוי סובר כדעת רבי יהודה לענין שופר של ראש השנה, שתוקעים בכפוף משום שבתפילה צריך שהאדם יכופף את לבו. וסובר שלומדים את יום הכיפורים מראש השנה בגזירה שוה, הלכך בשניהם תוקעים בכפופים (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0050_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div> Micropedia bot