https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91
פרשני:בבלי:ראש השנה כד ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T12:50:38Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=141520&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T16:44:15Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:44, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98203:rev-141520:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=98203&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:13:57Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עושה</b> מנורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>של חמשה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל ששה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל שמונה</b> נרות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עושה</b> מנורה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>של חמשה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל ששה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל שמונה</b> נרות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>של שבעה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>של שבעה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אף על פי שבענין המנורה נאמר: "ועשית מנורת זהב טהור", בכל זאת הגמרא במנחות (כח ב) דורשת מן הכתוב, שאם עשאה משאר מתכות היא כשרה, לפיכך אסור לעשות כדוגמתה גם משאר מתכות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אף על פי שבענין המנורה נאמר: "ועשית מנורת זהב טהור", בכל זאת הגמרא במנחות (כח ב) דורשת מן הכתוב, שאם עשאה משאר מתכות היא כשרה, לפיכך אסור לעשות כדוגמתה גם משאר מתכות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93463:rev-98203:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=93463&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:33:28Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ראש השנה כד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עושה</b> מנורה <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>של חמשה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל ששה</b> נרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושל שמונה</b> נרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנורה <b style='font-size:20px; color:black;'>של שבעה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אף על פי שבענין המנורה נאמר: "ועשית מנורת זהב טהור", בכל זאת הגמרא במנחות (כח ב) דורשת מן הכתוב, שאם עשאה משאר מתכות היא כשרה, לפיכך אסור לעשות כדוגמתה גם משאר מתכות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> שנאמר: "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה". ודרשו חז"ל: "ועשית מנורת" - הרי זה כלל. "זהב טהור" - פרט. "מקשה "תיעשה" - חזר וכלל, ו"כלל ופרט וכלל" מלמד שצריך שהכלל יהיה כעין הפרט. כשם שהפרט (זהב) הרי הוא מתכת, אף הכלל מדבר במיני מתכות בלבד. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שאף אם עשו במקדש מנורה מעץ, הרי היא כשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי</b>, כאשר נצחו את היונים והוציאום מירושלים וטיהרו את המקדש, והיו עניים ולא יכלו לעשות את המנורה מזהב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהם נלמד שאף מנורת עץ כשרה (וטעמו של רבי יוסי בר יהודה מפורש במנחות שם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> ומובא ברש"י כאן, והיינו, שרבי יוסי בר יהודה דורש את הפסוק הנ"ל (בהערה הקודמת) בדרך לימוד של "ריבוי ומיעוט" (ולא ב"כלל ופרט") ומדרך זו למדים שהתורה מרבה את כל המינים ואינה ממעטת אלא מין אחד. והיינו מנורה של חרס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו חכמים</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה</b> שאף מנורה של עץ כשרה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי המנורה שעשו מלכי בית חשמונאי לא של עץ היתה! אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שפודין של ברזל היו, וחיפום בבעץ</b>, בדיל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> רש"י עבודה זרה מג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>העשירו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשאום של כסף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזרו והעשירו</b> יותר - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשאום של זהב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעולם אין המנורה כשרה בשל עץ, אלא בשל מתכת בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדברי הברייתא למדנו שאין איסור לעשות כדמות השמשים של ה', אלא רק בדומים להם ממש. ומאחר שאי אפשר לעשות כדמות הלבנה ממש, מותר לעשות כצורתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמשין שאי אפשר לעשות כמותן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי!?</b> וכי מותר לעשות כמותן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: נאמר (שמות כ): <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תעשון אתי"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומניחה הגמרא שהשמשים ב"מרום" הם השמש והירח והכוכבים, שאי אפשר לעשות כמותם ממש!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא אסרה תורה</b> לעשות כדמות השמש והירח והכוכבים שבמרום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> זה שאסרה תורה לעשות הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דמות "ארבעה פנים" בהדי הדדי</b>. פני שור, אדם, אריה ונשר בחיה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה כדוגמת חיות הקדש, כמבואר בתחילת ספר יחזקאל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> שלחיות הקודש יש 4 פנים לכל אחת מהן. והיינו פני שור אדם אריה ונשר. במסכת חגיגה (יב ב) אמרו שיחזקאל הפך את השור לכרוב, וליפכך מסתפק הש"ך (יו"ד קמא כ), האם מה שהזכיר רש"י כאן שור, זה לאו דוקא, או שמאחר שהיה שור במרכבה בזמן שנאמר המקרא, לפיכך גם בזמננו אסור לעשות צורת 4 פנים ושור ביניהם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעות "אתי" - דמות החיות השוכנות אצלי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> רש"י עבודה זרה מג.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מעתה, פרצוף אדם לחודיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תשתרי!?</b> מאחר שאחד מארבעת הפנים של חיות הקדש הם פני אדם, ואמר אביי שאין איסור אלא כאשר עושים את דמות ארבעת הפנים יחד, אם כן, מותר לעשות דמות פרצוף אדם לבדו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמה</b>, למה <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: כל הפרצופות מותרין</b> לעשות כדוגמתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מפרצוף אדם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב אידי: מפרקיה דאביי שמיעא לי</b>, שמעתי משיעורו של אביי, שכך הוא דרש את הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תעשון אתי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשון אותי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, כדמות אדם, לפי שכך אני נראה בו לנביאים בחזיונם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> ר"ח ריטב"א. (אבל חס ושלום שיהיה לבורא יתברך דמיון לגוף כלל. ריטב"א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר שמשין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי!?</b> וכי מותר לעשות כדמות שאר השמשין חוץ מצורת אדם? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: "לא תעשון אתי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון: אופנים, ושרפים, וחיות הקודש, ומלאכי השרת!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> בשלחן ערוך (יורה דעה קמא ד) פסק (על פי הגמרא בעבודה זרה מג) שאין איסור אלא בארבעת הפנים ביחד. (אדם שור אריה ונשר), או צורת שרפים ואופנים, ומלאכי השרת וצורת אדם. וקשה: הרי מבאור בגמרא שצורת אדם לבדו אסורה ! (א) הר"ן תירץ שכאשר צורת האדם מצורפת לצורות נוספות, הייתי חושב שדבר זה מותר מפני שאין זו צורת אדם, וכן אין זו צורת מלאכי השרת שלהם כנפים. ולכן הוצרך הכתוב לאוסרו. וכן תירצו תוספות בתירוצם הראשון. ותמה הט"ז (שם ס"ק א): לפי זה אם יעשה צורת אדם עם פרצוף אחד או שנים מהחיות הנ"ל יהיה מותר? ולא שמענו דבר זה ! (ב) הט"ז (שם) תירץ שהפסוק משמיענו שאם עשה צורת ד' חיות יחד צריך לפחות (לחסר ולהזיק) לכל ארבעת הצורות. (ג) תוספות בתירוץ שני מתרצים שהפסוק משמיענו שאם היתה לפניו צורת אדם עשויה, אסור לו להוסיף עליה את צורות שלשת הפרצופין האחרים. וכן כתב הש"ך שם בשם הסמ"ק. (ד) הש"ם שם מביא תירוץ נוסף של תוס', שהפסוק השמיענו שהעושה צורת ארבעת פרצופין עובר בשני לאוין. כתב הט"ז (שם), שאין איסור אלא כשעושה צורת אדם שלם, וכן בכל ארבעת החיות. אבל אם עושה את פניהם בלבד, מותר. עיין שם. (וכן כתב הש"ך סוף ס"ק כה בענין כל הצורות ע"ש).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון</b>, ברקיע השביעי העליון, שנאמר "אתי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל חמה, לבנה, כוכבים ומזלות, אינם גבוהים כל כך, אלא ברקיע השני הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי שמשין <b style='font-size:20px; color:black;'>שבמדור התחתון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי!?</b> וכי מותר לעשות כדוגמתן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: נאמר (שמות כ): "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת". ודרשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר בשמים"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות חמה ולבנה, כוכבים ומזלות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ממעל"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות מלאכי השרת!</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי תניא ההיא</b>, כל כוונת הברייתא ההיא, היא לענין שאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבדם,</b> אבל מותר לעשותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b>, אם הברייתא מדברת לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבדם,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>שלשול</b> תולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן נמי</b> אסור לעבוד! ולמה הזכירה הברייתא רק את שוכני השמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי</b>. אכן הברייתא בהמשך דבריה אומרת שאף לשלשול אסור לעבוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אשר בארץ"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים</b> (מוצאי מים) <b style='font-size:20px; color:black;'>וגאיות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מתחת"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות שלשול קטן</b> (הדר מתחת לארץ בתוך הקרקע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך הגמרא דוחה את דברי אביי: ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועשייה גרידתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי מותר לעשות כצורת השמשים שבמרום שלא על מנת לעבדם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: "לא תעשון אתי"</b> - מלמד, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני, כגון: חמה ולבנה כוכבים ומזלות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן מוכח שאסור לעשות כצורת שמשי מרום אפילו שלא על מנת לעבדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת קושית הגמרא דלעיל: איך היו לרבן גמליאל צורות לבנה? הרי אסור לעשותם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b> שונה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל, דאחרים</b>, נכרים <b style='font-size:20px; color:black;'>עשו לו</b> אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שגזרו חכמים שאסור לומר לנכרי לעשות דבר איסור, לצורך מצוה התירו (תוספות. ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רב יהודה, דאחרים עשו לו</b> צורה אסורה בטבעתו (טבעת ובראשה חותמת, שבה היה רגיל לחתום), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על פי כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא</b> ("שנון") <b style='font-size:20px; color:black;'>! סמי</b> השחת <b style='font-size:20px; color:black;'>עיניה ד</b>צורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דין</b>. השחת את צורתה של זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> (שם) <b style='font-size:20px; color:black;'>חותמו בולט הוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אסור לעשות כן <b style='font-size:20px; color:black;'>משום חשדא</b> שיחשדוהו שהוא עובד לצורה זו עבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא: טבעת</b> ובה צורה שאסור לעשותה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חותמו בולט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור להניחה</b> באצבעו מפני החשד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר לחתום בה</b> על שעוה (כפי שנהגו בימיהם), כי כאשר חותמים בה על השעוה, בליטת הצורה שבטבעת, גורמת לשעוה לשקוע באותה צורה, ומותר לעשות צורה שוקעת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> הגמרא לא תירצה לעיל שלרבן גמליאל היו צורות לבנה שוקעות. ומכאן למד רבנו תם, שלענין חמה לבנה וכוכבים אפילו צורה שוקעת אסור. מפני שאינם בולטים ברקיע. (כן כתבו תוספות והרא"ש בשם רבנו תם ור"י וריב"א בעבודה זרה מ"ג. וכן הביא הטור יו"ד קמ"א בשם ר"ת). ועיין הגהת הגר"א שו"ע יו"ד קמ"א סעיף קטן כ"ה. והט"ז (יו"ד קמ"א ס"ק י"ב) מביא בשם הרמב"ן והר"ן שאפילו בשאר הצורות אסור גם אם אינן בולטות, וכן מסקנת הטור. ולפיכך כתב שלהלכה אין להקל בזה. (וכל זה בצורה שלימה, וכמו שנתבאר לעיל בסוף הערה 33).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>חותמו שוקע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר להניחה</b> באצבעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור לחתום בה</b> על שעוה, כי בשעוה נעשית צורה בולטת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, שמואל אמר לרב יהודה שישחית את הצורה הבולטת שהיתה בטבעתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתוך דברי הגמרא להלן יתבאר מדוע רבן גמליאל לא היה צריך להשחית את הצורות שבידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי חיישינן לחשדא?!</b> וכי אנו חוששין לחשד זה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ההיא בי כנישתא ד"שף ויתיב</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>בנהרדעא</b>, והלא באותו בית כנסת שהיה ב"שף ויתיב" (שם מקום) אשר בנהרדעא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ביה אנדרטא</b>, צורת דמות המלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו עיילי</b>, היו נכנסים בו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב, ושמואל, ואבוה דשמואל, ולוי, ומצלו התם</b>, ומתפללים שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא חיישי לחשדא</b>, לא חששו שיחשדו בהם שמא הם מתפללים לעבודה זרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן ראיה שאין חוששים לחשד זה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: צורה השייכת ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבים,</b> כגון בבית הכנסת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b>, היא שונה מצורה השייכת ליחיד, שמותר לקיימה היות ואין חושדים ברבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבן גמליאל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד הוא!</b> ואף על פי כן, הוא השתמש בצורות הלבנה שהיו לו ולא חשש לחשד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אף על פי שהצורות היו שלו בלבד, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>רבן גמלאל <b style='font-size:20px; color:black;'>נשיא הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיחי רבים גביה</b>. רבים שכיחים בביתו, והרי זה כצורה של רבים, שאין חושדים בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא</b>, ואם תרצה, תוכל לתרץ, שצורות הלבנה שביד רבן גמליאל <b style='font-size:20px; color:black;'>דפרקים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה</b> - היו עשויות חוליות, ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת עדים, ולא ראו זאת כל יום, ולפיכך אין חשד בדבר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> רש"י במסכת עבודה זרה מג ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא</b>: רבן גמליאל עשה בעצמו את צורות הלבנה שבידו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> משום שכדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להתלמד עבד</b>, עשה זאת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> ריטב"א ד"ה ואי בעית אימא דפרקים הוה. עיין שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> (דברים יח): "לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם". ודרשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא תלמד</b> על מנת <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אתה למד</b> לעשות על מנת <b style='font-size:20px; color:black;'>להבין ולהורות.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה שבאו שנים</b> עדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו ראינוהו</b> (את חידוש הירח) ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שחרית במזרח</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0046_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot