https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:ראש השנה כג א - היסטוריית גרסאות
2026-04-17T22:44:56Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=141517&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T16:43:54Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98202:rev-141517:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=98202&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:13:55Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת נעביד נמי אמלא</b>, אם תאמר שישיאו משואות גם כאשר החדש הקודם היה מלא, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיטעי</b>, יבואו לטעות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת נעביד נמי אמלא</b>, אם תאמר שישיאו משואות גם כאשר החדש הקודם היה מלא, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיטעי</b>, יבואו לטעות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b>, ויסתפקו בדבר: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>חסר הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא עביד מאתמול</b>, והטעם שלא השיאו משואות אתמול - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא אפשר</b> להדליק בליל שבת.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b>, ויסתפקו בדבר: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>חסר הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא עביד מאתמול</b>, והטעם שלא השיאו משואות אתמול - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא אפשר</b> להדליק בליל שבת.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> (שמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא הוא, ובזמנו עבדו</b>. שלכן השיאו את המשואות במוצאי שבת, בזמן הקבוע. דהיינו, ביום השלשים ואחד בערב.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> (שמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא הוא, ובזמנו עבדו</b>. שלכן השיאו את המשואות במוצאי שבת, בזמן הקבוע. דהיינו, ביום השלשים ואחד בערב.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93460:rev-98202:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%90&diff=93460&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:33:22Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ראש השנה כג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת נעביד נמי אמלא</b>, אם תאמר שישיאו משואות גם כאשר החדש הקודם היה מלא, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למיטעי</b>, יבואו לטעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b>, ויסתפקו בדבר: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>חסר הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא עביד מאתמול</b>, והטעם שלא השיאו משואות אתמול - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא אפשר</b> להדליק בליל שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> (שמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא הוא, ובזמנו עבדו</b>. שלכן השיאו את המשואות במוצאי שבת, בזמן הקבוע. דהיינו, ביום השלשים ואחד בערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליעביד בין אמלא בין אחסר</b>, ישיאו משואות בין בחודש מלא בין בחודש חסר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מקלע ראש חדש בערב שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ליעביד כלל</b>. וכאשר יחול ראש חדש לאחר חודש חסר בערב שבת, לא ידליקו משואות כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון</b> שידעו <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא עבדינן</b> משואות על חודש חסר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מוצאי שבת, ועבדינן</b> משואות במוצאי שבת רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אמלא</b>, על חודש מלא, הרי כיון שלא ישיאו במוצאי שבת, ממילא <b style='font-size:20px; color:black;'>מידע ידעי</b> (יבינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דחסר הוא</b>. ומחמת שראש חדש חל בערב שבת לא יכלו להשיא משואות בערב (מפני שהוא שבת)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי אתו למטעי</b>. אף על פי כן, עדיין יבואו לטעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> יאמרו: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא עבדי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>איתנוסי הוא דאיתנוסי</b>. נאנסו בשכרות בסעודת השבת, ולכן לא הדליקו במוצאי שבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> קשה: אם כן, מה הרווחנו בכך שאין מדליקין בחדש מלא, עדיין כאשר יחול ראש חדש מלא בשבת ולא ידליקו במוצאי שבת, יאמרו שהחדש חסר ובית דין נאנסו, ולכן לא השיאו משואות במוצאי שבת! ותירצו תוספות: אילו היו מתקנים שמשיאין משואות בין בחדש חסר ובין במלא, אזי יש לחשוש שכאשר לא ידליקו במוצאי שבת, הציברו יתלה זאת באונס, אבל מאחר שתיקנו שמשיאין משואות רק בחדש חסר, הרי באופן קבוע פעמים שמדליקים ופעמים שלא, ואין שום סיבה שכאשר אין משיאין משואות יתלו זאת באונס, אלא יתלו זאת בכך שהחדש מלא, שזהו דבר השכיח. (כלומר, שהם רגילים בכך שבכל חדש מלא אין מדליקין). וכן כתבו הרשב"א והר"ן. ועיין בעל המאור והמאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליעביד</b> משואות רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אמלא, ולא ליעביד</b> משואות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחסר כלל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעולם ישיאו משואות רק אחרי חודש מלא, ולא אחרי חודש חסר (אפילו כאשר חל בשאר ימי השבוע). ואז, כאשר יקדשו את ראש חדש ביום השלושים שחל בערב שבת, ולא ידליקו במוצאי שבת, הכל ידעו שקידשו היום את החדש, ולא יתלו את הדבר בשכרות. כי מאחר שבכל החדשים החסרים אין משיאין בהם משואות, יאמרו שאף חדש זה חסר, ויתלו זאת בדבר השכיח (ולא בשכרות שאינה שכיחה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b> לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שאם ישיאו משואות רק לאחר חדש מעובר, לעולם יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>ביטול מלאכה לעם</b> בראש השנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>שני ימים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כאשר יחול ראש השנה ביום השלושים, ולא ישיאו משואות בערב, עדיין לא ידעו העם שקידשו את החדש, עד למחרת בלילה (שיראו שאין משיאין משואות אף הערב), ונמצא שמחמת הספק (שמא היום ראש השנה), היו בטלים ממלאכה יומיים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. אבל תוספות כתבו שמדובר כאן בכל ראש חדש (ולאו דוקא בראש השנה). שהיו רגילים שלא לעשות מלאכה בראש חדש, כמבואר במסכת מגילה (כב ב). וכן פירשו הרשב"א והר"ן. והוכיחו תוספות (במגילה שם) שדוקא הנשים נהגו שלא לעשות מלאכה. אבל האנשים עשו מלאכה. וכן כתב רש"י שם. וכתב רש"י שהטעם שהוסיף הקב"ה יום טוב לנשים, הוא מפני שבזמן עשיית העגל במדבר, לא הסכימו הנשים לתת את נזמי הזהב שלהן לצורך העגל. (וכן כתבו תוספות כאן בשם "רגילין לומר"). ועיין בטורי אבן בהסבר דעת רש"י כאן (שלא ביאר שיש ביטול מלאכה בכל ראש חדש). ועיין ערוך לנר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, תיקנו שישיאו משואות רק לאחר חודש חסר. ואם קידשו את ראש השנה ביום השלשים, היו משיאין משואות במוצאי ראש השנה, ואז ידעו הכל שקדשו את החדש ביום השלשים, ולמחרת יוכלו לעשות מלאכה. ולא יהיו בטילים ממלאכה אלא בחודש מעובר (שאף ביום השלשים בטלו ממלאכה שמא היום יום טוב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד היו משיאין משואות?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין כלונסות</b> של ארז <b style='font-size:20px; color:black;'>וכו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: ד' מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש</b> (מיני אילנות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהו <b style='font-size:20px; color:black;'>קתרום?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: אדרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רב שילא אמרי: מבליגא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, ויש אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו גולמיש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכולם הם שמות עצים שהיו ידועים בזמנם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מה שאמר רב יהודה שיש ארבעה מיני ארזים, <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגא</b>, חולק הוא על המימרא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבה בר רב הונא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבה בר רב הונא, אמרי ביה רב</b> (כך אמרו תלמידי רב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה מיני ארזים הם,</b> וחלקם הוזכרו בכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה מא): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אתן במדבר: ארז, שטה והדס, ועץ שמן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אשים בערבה ברוש, תדהר ותאשור יחדו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארז</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ארזא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שטה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>תורניתא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>הדס</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסא</b> (הדס). <b style='font-size:20px; color:black;'>עץ שמן</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרסמא</b> (אפרסמון). <b style='font-size:20px; color:black;'>ברוש</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ברתא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>תדהר</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שאגא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>תאשור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שוריבנא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b>, כל אלו בסך הכל, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה הוו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב דימי אמר: הוסיפו עליהם</b> עוד שלשה אילנות שאף הם מיני ארזים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלונים, אלמונים, אלמוגין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלונים</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בוטמי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמונים</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בלוטי</b> (אלה). <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמוגין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>כסיתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b>, יש אומרים שהוסיפו שלשה מינים אחרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>ארונים, ערמונים, אלמוגין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארונים</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ערי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ערמונים</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>דולבי</b> (ערמונים). <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמוגין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>כסיתא</b>. אלמוגים הגדלים בקרקעית הים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב שדיברנו על האלמוגים, מביאה הגמרא אגדתא, המדברת עליהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ישעיהו התנבא שעתיד לצאת נחל מים דק מבית המקדש, שבסופו יתרחב מאד, עד כדי כך ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"וצי אדיר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יעברנו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מהו "צי אדיר"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: זו בורני</b> - ספינה <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה</b> שעושים בה מעשה גבורה, ולכן היא נקראת "צי אדיר". ואדיר הוא לשון גבורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עבדו</b>, למה היתה מיועדת ספינה זו, ואיזו גבורה היו עושים באותה ספינה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא</b>, מביאים ששת אלפי איש, שיעבדו במשך שנים עשר חדשי השנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, יש אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>תריסר אלפי גברא בשיתא ירחי שתא</b>. מביאים שנים עשר אלף איש שיעבדו במשך ששה חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעמידים את הספינה בים, באזור שגדלים בו אלמוגים, על מנת לעקור אלמוגים מקרקעית הים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטעני לה חלא עד דשכנא</b>. וממלאים בה חול עד שקרקעיתה שוכנת על קרקע הים, ושוליה מעל פני הים. ובאיזור שבו גדלים האלמוגים אין הים עמוק כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונחית בר אמוראי, וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא, וקטר להו בספינתא</b>. ויורד צוללן, וקושר חבלי פשתן עבים (שאינם מתנתקים בקלות), ראשם האחד באלמוגים, וראשם השני בספינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונטלי חלא ושדו לבראי</b>. ונוטלים את החול שבספינה ומשליכים אותו החוצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה דמדליא עקרא ומתיא</b>. וככל שהספינה מתרוממת היא עוקרת את שרשי אילן האלמוגים, ומביאה אליה את האלמוגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אותם אלמוגים הם יקרים עד כדי כך, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מחליף על חד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תרין בכספא</b>. מחליפים אותם בעד כמות כפולה של כסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מוסיפה בענין האלמוגים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלת פרוותא הויין</b>. שלשה נמלים חשובים היו בים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי בי ארמאי</b>, שני נמלים היו שייכים לרומאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא דבי פרסאי</b>. ונמל אחד היה שייך לפרסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי ארמאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסקן כסיתא</b>. הרומאים העלו מן הים אלמוגים באמצעות בר אמוראי (צוללן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבי פרסאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסקן מרגנייתא</b>. הפרסים העלו מן הים מרגליות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקרייא "פרוותא דמשמהיג</b>". ונמל הפרסים היה נקרא נמל המלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב שהבאנו לעיל את הפסוק "אתן במדבר ארז". מביאה הגמרא דרשה שנאמרה על פסוק זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: כל</b> עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה מא): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אתן במדבר ארז, שטה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין "מדבר" אלא ירושלים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (ישעיה סד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ציון מדבר היתה ירושלים שממה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מביאה מימרא נוספת של רבי יוחנן באגדה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה</b> לאחרים - הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דומה להדס שבמדבר</b> (שהוא כהדס, וסביבו יש מדבר), <b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא דליתהני מיניה</b>, שאין מי שיהנה מריחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b>, יש אומרים שהמשילו את ההדס שבמדבר לדבר משובח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמידי חכמים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דומה להדס במדבר, דחביב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מביאה עוד מימרא של רבי יוחנן באגדה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים, שאין להם תקנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר (ישעיה ס): <b style='font-size:20px; color:black;'>"תחת הנחשת</b> שנטלו הבבלים מישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>אביא</b> לעתיד לבוא <b style='font-size:20px; color:black;'>זהב</b>, שהוא מעולה מן הנחשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותחת הברזל אביא כסף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותחת העצים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נחשת. ותחת האבנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ברזל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכאן שתחת כל דבר שנטלו הגויים מישראל, יקבלו ישראל דבר מעולה ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תחת רבי עקיבא וחביריו</b> שהרגום עובדי כוכבים באכזריות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי מביאין!?</b> והיינו, שאין להם תקנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועליהם</b> על אותם עובדי כוכבים <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אומר</b> (יואל ד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונקיתי</b>, אם אבוא לנקות את העכו"ם משאר העוונות, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמם לא נקיתי"</b>. לא אנקה אותם על ששפכו את דמם של ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאין היו משיאין משואות</b> וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבית בלתין</b> וכו'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בית בלתין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0043_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot