https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%90 פרשני:בבלי:ראש השנה כב א - היסטוריית גרסאות 2026-04-29T01:18:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=141515&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:43:39Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93458:rev-141515:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=93458&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:33:17Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה כב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועכבן רבי עקיבא&lt;/b&gt; בלוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אמר רבי יהודה: חס ושלום שרבי עקיבא עיכבן&lt;/b&gt;, שהרי יש לחוש שמא לא יבואו לעתיד לבוא (כמו שאמר רבן גמליאל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שזפר, ראשה של גדר, עיכבן, ושלח רבן גמליאל, והורידוהו מגדולתו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אב ובנו שראו את החדש&lt;/b&gt;, את חידוש הלבנה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילכו&lt;/b&gt; לירושלים להעיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמצטרפין זה עם זה&lt;/b&gt; לעדות אחת (שהרי הקרובים אינם כשרים להעיד זה עם זה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם יפסל אחד מהן&lt;/b&gt;, שאם יכשל אחד מהם בדיבורו כשבית דין יבדקוהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצטרף השני עם אחר.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;506&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;506.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שאם נמצא בין העדים קרוב או פסול עדות כולם בטלה ואפילו אם יש שם יותר משני עדים, כמבואר במסכת מכות ו ב, כאן מדובר באופן שהפסול לא התכוין בשעת הראיה לבוא לבית דין ולהעיד. ובאופן זה, להלכה אין הוא פוסל את שאר העדים. מאירי. ועיין עוד שם. ובמסכת מכות שם (ועיין מנחת חינוך ד יז).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: אב ובנו וכל הקרובין&lt;/b&gt; הפסולים בשאר העדויות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרין לעדות החדש.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי: מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים, הוא ובנו ועבדו משוחרר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקבלו הכהנים אותו ואת בנו&lt;/b&gt; (כרבי שמעון שהקרובים כשרים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופסלו את עבדו&lt;/b&gt; המשוחרר, מפני שסברו שצריך שהעדים יהיו מיוחסים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;507&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;507.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשבאו לפני בית דין, קבלו אותו ואת עבדו&lt;/b&gt; המשוחרר, שדינו כדין ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופסלו את בנו&lt;/b&gt;, כדעת חכמים, הפוסלים את הקרובים לעדות החודש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב לוי: מאי טעמא דרבי שמעון?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (שמות יב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויאמר ה&#039; אל משה ואל אהרן, בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;למדנו מהמילה &quot;לכם&quot;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדות זו&lt;/b&gt;, עדות החדש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תהא כשרה בכם&lt;/b&gt;, משה ואהרן, אף על פי שאתם קרובים זה לזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt;, החולקים על רבי שמעון, מפרשים את הכתוב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדות זו&lt;/b&gt; (עדות החדש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תהא מסורה לכם&lt;/b&gt;, שאתם חשובי הדור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלחשובי הדור אני מוסר שיקבלו עדות ויקדשו את החדש. ולא בא הכתוב להכשיר את הקרובים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי מעשה בטוביה הרופא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ממעשה זה מוכח שבית דין שבירושלים סוברים כדעת תנא קמא, ולא כרבי שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חנן בר רבא: הלכתא כרבי שמעון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא&lt;/b&gt;: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי&lt;/b&gt; סובר כתנא קמא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה&lt;/b&gt; שהביא מוכיח כדברי תנא קמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת: הלכתא כרבי שמעון?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; רב חנן בר רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא זמנין סגיאין אמרית קמיה דרב&lt;/b&gt;, והלא פעמים רבות אמרתי לפני רב ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכתא כרבי שמעון, ולא אמר לי&lt;/b&gt; רב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מידי&lt;/b&gt; (כלום).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי תנית?&lt;/b&gt; איך אתה שונה את דברי משנתנו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב חנן בר רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפכא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;רבי יוסי אומר: אב ובנו וכל הקרובים כשרים לעדות החדש, אמר רבי שמעון מעשה בטוביה הרופא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב חנן בר רבא: אכן, לפי מה שאתה שונה הלכה כרבי שמעון, שהוכיח כדעתו של תנא קמא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום הכי&lt;/b&gt;, לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר לך&lt;/b&gt; רב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מידי&lt;/b&gt; (כלום).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר טבי בריה דמרי טבי, אמר מר עוקבא, אמר שמואל: הלכתא כרבי שמעון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו הן הפסולין&lt;/b&gt; לעדות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;508&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;508.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מוכח שכל הפסולין שהוזכרו במשנתנו אינם פסולים אלא מדרבנן (מלבד העבדים כפי שיבואר להלן). ולכן משנתנו לא מונה אלא את הפסולים הללו, ולא מונה עוברי שאר עבירות. תוספות וראשונים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המשחק בקוביא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרגיל להשתתף במשחק בקוביא שמהמרים בה על כספים, והוא פסול לעדות מפני שלוקח כספים מחבירו שלא כדין, שכן &quot;אסמכתא לא קניא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, כספים שניתנו על ידי אדם שסמך על כך שהוא ירויח, אין זו גמירות דעת, והכסף לא נקנה לחבירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי הוא כגזלן, הפסול לעדות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;509&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר (שמות כג): &quot;אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס&quot;. ודרשו חז&quot;ל: &quot;אל תשת עד חמס&quot; (גזלן). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;510&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;509.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זו דעת רמי בר חמא, במסכת סנהדרין כה א. אבל דעת רב ששת שהמשחק בקוביא אינו בכלל אסמכתא, ופסול משום שאינו עוסק בישוב העולם. ופירש רש&quot;י שלפיכך אינו בקי בטיב דינים ומשא ומתן ואינו ירא חטא. אבל עיין רמב&quot;ם גזילה ו י. וטור ושו&quot;ע שע ב. הרש&quot;ש דייק מדברי הסמ&quot;ע שאסמכתא אינה קונה אף מדאורייתא. (וכן נראה מדברי תוספות ד&quot;ה אלו). אבל עיין ב&quot;ח חו&quot;מ ר&quot;ז. וש&quot;ך ונתיבות שם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;510.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רשע דחמס פסול לדברי הכל. והיינו רשע העובר עבירה מחמת חימוד ממון. ובכלל זה האוכל נבילות לתיאבון, שעושה זאת מחמת חימוד ממון, שבשר הנבילה זול יותר מבשר כשר. (סנהדרין כז א ורש&quot;י שם). רשע העובר עבירה שלא מחמת חימוד ממון (כגון האוכל נבילות להכעיס), נחלקו אביי ורבא בדינו: לאביי - פסול. (שחכמים דרשו &quot;אל תשת רשע עד&quot;) לרבא - כשר. והלכה כאביי. וכתב הרמב&quot;ם עדות י ב שדוקא העובר על לאו שיש בו מלקות או מיתה הוא בכלל רשע הפסול לעדות. ומכל מקום גזלן פסול לעדות אף על פי שאינו לוקה, משום שהוא בכלל עד חמס. שם הלכה ד, וכסף משנה שם. ועיין מנחת חינוך לז טו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדאורייתא אין גזלן פסול לעדות, אלא כשנוטל ממון מחבירו שלא בהסכמתו, כעין שנאמר: &quot;ויגזול (חטף) את החנית מיד המצרי&quot; (שמואל ב כג). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;511&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל משחק בקוביה, שאינו חוטף ממון חבירו, הרי הוא כשר לעדות מן התורה, אלא שחכמים פסלוהו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;512&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;511.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ונראה שכוונתו שאין גזלן מדאורייתא אלא הנוטל ממון מחבירו נגד רצונו. וכמו שביארנו בפנים. וכן משמע קצת מרש&quot;י ד&quot;ה ומלוי בריבית. אבל הרש&quot;ש הבין שכוונת רש&quot;י שאין גזלן דאורייתא אלא החוטף בזרוע, ולפיכך הקשה על רש&quot;י שהרי אף הכופר בפקדון פסול מדאורייתא, אף על פי שאינו חוטף בזרוע.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;512.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מוכח שלא נמנו במשנתנו אלא גזלנים מדרבנן. ולפיכך פירש רש&quot;י שהמשחק בקוביא אינו גזלן מדאורייתא משום שאינו כעין &quot;ויגזול את החנית מיד המצרי&quot;. אבל התוספות כתבו, שהמשחק בקוביא אינו פסול מדאורייתא, כיון שאינו נחשב גזלן בעיני עצמו, היות והמפסיד נותן את הממון מדעתו. ומשמע מדבריהם שהמשחק בקוביא עובר איסור דאורייתא, אלא שאינו יודע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומלוי בריבית&lt;/b&gt;, פסולים מדרבנן ולא מן התורה, מפני שהלוה נתן למלוה את ריבית מדעתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;513&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;513.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י, וזה כשיטתו בהערה הקודמת. ותוספות (שנחלקו על רש&quot;י) כתבו, שמדובר בריבית דרבנן, או שמדובר אפילו בריבית דאורייתא אלא שאין המלוה בריבית יודע שהוא עובר איסור, מפני שנדמה לו שרק הממשכן את חבירו בעל כרחו עובר איסור, אבל הנוטל מחבירו מדעתו אינו עובר. והראשונים הקשו על פירוש זה. והריטב&quot;א פירש, שכוונת משנתנו לפסול את הלוה בריבית, והוא אינו פסול אלא מדרבנן, מפני שנראה לרוב בני אדם שלא אסרה תורה איסור ריבית אלא על המלוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפריחי יונים&lt;/b&gt;. המשתתף במשחק הימורים על יונים, שאומר אם יונתך תקדים את יונתי - הכסף נתון לך. והרי זה כעין משחק בקוביא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;514&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסוחרי שביעית&lt;/b&gt;, העושים סחורה בפירות שביעית ועוברים על מה שנאמר (ויקרא כה) &quot;והיתה שבת הארץ לכם לאכלה&quot;. ודרשו חז&quot;ל, &quot;לאכלה&quot; ולא לסחורה. וכל אלו פסולים מדרבנן, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;515&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שחכמים חשדום שכשם שהם רגילים לעבור על הדת למען בצע כסף, כך יעידו שקר למען ממון ושוחד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;516&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;514.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וזו דעה אחת במסכת סנהדרין כה א. אבל רב חמא בר אושעיא מפרש שם שזה המלמד יונים להביא יונים אחרות אל השובך שלו. וכתבו תוספות שאין בזה גזל אלא מפני דרכי שלום.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;515.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו תוספות, שמדובר כאן בסוחרי שביעית בזמן הזה שהיא מדרבנן, או שמדובר אפילו בזמן הבית, בסחורה שאינה אסורה אלא מדרבנן. (ובריטב&quot;א כתב שאיסור סחורה הוא לאו הבא מכלל עשה ולכן אינם נפסלים על ידי זה. ועיין קצוה&quot;ח נב א. ועיין תירוץ נוסף בריטב&quot;א).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;516.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים באדם שעבר איסורים דרבנן: מהרמב&quot;ם (עדות י ג) נראה שפסול מדרבנן לעדות. וכן פסק בשלחן ערוך לד ג. אבל הרמ&quot;א הביא שיש חולקים וסוברים שהעובר איסור דרבנן אינו נפסל לעדות אלא אם כן עבר מחמת חימוד ממון. (וזו דעת ר&#039; ירוחם ותוספות ועיטור. ע&quot;ש). והביא הגר&quot;א שם סייעתא לדבריהם ממה שהמשנה (כאן ובסנהדרין כד ב) אינה מונה בכלל הפסולים דרבנן אלא פסולי חמס בלבד (שעוברים עבירות שיש בהם חימוד ממון) ולא עוברי שאר איסורי דרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדים&lt;/b&gt; כנענים פסולים מן התורה, מפני שדין העבד כדין האשה. ואשה פסולה לעדות (כמבואר בבבא קמא פח א). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;517&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;517.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עבדים נמנו במשנתנו אף על פי שהם פסולים מן התורה, משום שרבי שמעון (לעיל) מכשיר את הקרובים לעדות החדש. והייתי יכול לומר שכיוצא בזה אף עבדים כשרים, מפני שאין בהם חשש שקר, אלא שהם פסולים משום גזירת הכתוב. (תוספות רשב&quot;א ריטב&quot;א). והמשנה לא פירשה שנשים פסולות לעדות החדש מפני שיש ללמוד זאת מהמשך המשנה: &quot;זה הכלל: כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשירין לה&quot;. רשב&quot;א ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל: כל עדות שאין האשה כשירה לה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף הן&lt;/b&gt;, הפסולים המוזכרים במשנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן כשירין לה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: זה הכלל: כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשרין לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; עדות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה כשירה לה&lt;/b&gt;, כגון להעיד על אשה עגונה שמת בעלה, או להעיד על סוטה שהיא נטמאה, כדי שלא תשתה ממי המרים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף הן כשרין לה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: זאת אומרת&lt;/b&gt;, יש להוכיח ממשנתנו, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזלן דדבריהם&lt;/b&gt; (כגון משחק בקוביא ומפריחי יונים, מלוי בריבית וסוחרי שביעית, שהוזכרו במשנה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשירין לעדות אשה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוקא גזלן מדרבנן, אבל גזלן דאורייתא שחצוף עד כדי כך לגזול בפרהסיא, לא הכשירוהו חכמים לעדות אשה, אף על פי שהכשירו את האשה והעבד שהם פסולים מדאורייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שראה את החדש&lt;/b&gt;, חידוש הלבנה, בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו יכול להלך&lt;/b&gt; לבית דין ברגליו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוליכים אותו על החמור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;518&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;518.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועוברים בזה על איסור דאורייתא של &quot;מחמר&quot; (כלומר מנהיג את הבהמה עם משא עליה, וגורם לה לטלטל משא ברשות הרבים, ולצאת מחוץ לתחום), שזה איסור לאו ואין בו מיתה וכרת. ריטב&quot;א (על פי שבת קנד ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי שאסור להוציא משא על הבהמה בשבת, ואדם חולה שאינו יכול ללכת על רגליו חשוב כמשוי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;519&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;519.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, אף על פי שחי נושא את עצמו, והנושא אדם חי פטור, בכל זאת חולה הרי הוא ככפות, והנושאו בשבת ברשות הרבים חייב. (על פי תפארת ישראל, ועיין מפרש על הרמב&quot;ם קדוש החדש ג ג ותוספות יום טוב כאן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו במטה&lt;/b&gt; נושאים אותו, על אף שהמיטה היא משאוי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם צודה להם&lt;/b&gt;, אם יש אורבים בדרך (ואלו הם הבייתוסים והכותים שהיו אורבים להם לעכבם כדי להטעות את החכמים) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקחין בידן מקלות&lt;/b&gt;, אף על פי שהם מטלטלים בידים ברשות הרבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היתה דרך רחוקה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקחין בידם מזונות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;520&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;520.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תחילה חידשה המשנה, שמותר לחלל שבת ולעבור על איסור מחמר, שאין בו אלא לאו בלבד. ואחר כך הוסיפה המשנה שמותר אף לטלטל בידים מקלות ומזונות. ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעל מהלך &quot;לילה ויום&lt;/b&gt;&quot;, באופן שיספיקו להגיע לירושלים עוד ביום השבת, ויוכלו בית דין לקדש את החודש בזמנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחללין את השבת, ויוצאין לעדות החדש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (ויקרא כג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אלה מועדי ה&#039;&lt;/b&gt; מקראי קודש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר תקראו אותם במועדם&quot;.&lt;/b&gt; הזהיר הכתוב שקריאת המועדים מקראי קודש תהיה במועדם ולא אחר כך. והדבר תלוי בקידוש החדש על ידי בית דין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק ארבעה ראשי שנים&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0001_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשניB-BאםBאינםBמכירין&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שני - אם אינם מכירין&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המשנה ממשיכה לעסוק בעדות החדש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; בית הדין המקדשים את החדש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן מכירין אותו&lt;/b&gt;, את העד העולה לירושלים בשבת, היו בית הדין שבעירו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלחין עמו אחר להעידו&lt;/b&gt;, להעיד עליו שהוא כשר לעדות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מהירושלמי נראה שמשנתנו מדברת בימות החול. והשמיענו התנא שצריך שבית דין יכירו את העדים. ולדעת הירושלמי השמיענו התנא עוד, שאפילו אם עד אחד המעיד על נאמנות העד, די בכך, אבל מסקנת הבבלי שצריך שני עדים. והפני יהושע ביאר בדעת תוספות, בהסבר התלמוד שלנו, שמשנתנו מדברת בשבת, והשמיענו התנא שמחללין שבת אף כדי להעיד על נאמנות העד. וכעין זה פירש בערוך לנר (להלן עמוד ב ד&quot;ה בגמרא וחד) למסקנת הגמרא. עיין שם. אך מדברי הראשונים להלן (בעמוד ב&#039; על שאלת הגמרא &quot;אי הכי מאי למימרא&quot;) נראה שהמשנה מדברת בימות החול (ולפיכך הוצרכו להוכיח ממקומות אחרים שמחללים שבת כדי להעיד על נאמנות העד). עיין רשב&quot;א ר&quot;ן וריטב&quot;א וכן נראה מתוי&quot;ט (וראה להלן הערה 3 בסוגריים). ומכל מקום, הלכה למעשה לדעת כל הראשונים, מחללין שבת כדי להעיד על נאמנות העד. וטעם הדבר מבואר להלן (הערה 2).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה היו&lt;/b&gt; בית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבלין עדות החדש מכל אדם&lt;/b&gt;, אף אם לא הכירוהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקלקלו הבייתוסים&lt;/b&gt; (הגמרא תפרש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.&lt;/b&gt; ולפיכך שנינו לעיל שהוצרכו בית דין שבעירו לשלוח עמו אחר להעיד עליו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע שמדאורייתא אין צריך שבית דין יכירו את העדים, אלא חכמים תקנו כן. והקשה הטורי אבן: אם כן, היאך אפשר לחלל את השבת בשביל תקנה דרבנן (כמבואר בהערה הקודמת) ? הרי מדאורייתא אף אם לא מכירים את העדים, הם נאמנים (ואין בית דין יכולים לתקן לעבור על איסור חילול שבת דאורייתא בקום ועשה) ! ותירץ: מאחר שחכמים תקנו שלא יקבלו עדים שאין בית דין מכירם, ממילא יש צורך לחלל שבת כדי לקיים את דין קידוש החדש דאורייתא. שהרי אם בית דין לא יכירו את העדים הם לא יקדשו את החדש. וכן מבואר בלשון הריטב&quot;א (להלן ע&quot;ב ד&quot;ה רב אשי בתוך הדברים). והרשב&quot;א והר&quot;ן (שם באמצע ד&quot;ה אי הכי).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; מהו טיבו של ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אחר&quot;&lt;/b&gt; שמשלחים עמו? - עד א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע שעד אחד נאמן להכשירו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0041_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div> Micropedia bot