https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99_%D7%90 פרשני:בבלי:ראש השנה י א - היסטוריית גרסאות 2026-04-05T14:57:59Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99_%D7%90&diff=141495&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:41:11Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:41, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93434:rev-141495:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99_%D7%90&diff=93434&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:32:30Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה י א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוסיפה הברייתא: אף על פי שאמרנו שהנוטע שלשים יום לפני ראש השנה משהגיע ראש השנה עלתה לו שנה ראשונה, בכל זאת אין שלשת שנות הערלה מסתיימות בראש השנה, אלא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופירות נטיעה זו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין עד ט&quot;ו בשבט.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערלה,&lt;/b&gt; הרי הפירות שחנטו לפני ט&quot;ו בשבט בשנה הרביעית הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רבעי&quot;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;258&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי הפירות שחנטו לפני ט&quot;ו בשבט בשנה החמישית, עדיין אסורים באכילה מחוץ לירושלים, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רבעי&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;259&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;258.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נטע רבעי היינו פירות שחנטו בשנה הרביעית לנטיעת האילן. ונאמר (ויקרא יט) &quot;ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים&quot;. ודינו להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני. ואם רצה לפדותו ולהעלות דמיו לירושלים, פודה ומוסיף חומש. (ויקרא שם. רמב&quot;ם מעשר שני ורבעי ט א-ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;259.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון הברייתא: &quot;ופירות נטיעה זו אסורין עד טו בשבט&quot;. ויש שדייקו מלשון זו, שדוקא בנטיעה זו שנטעה שלשים יום לפני ראש השנה. ולא עברה עליה שנה שלימה עד ראש השנה, הרי שפירותיה אסורים עד ט&quot;ו בשבט. אבל כל שעברה על הנטיעה שנה שלימה עד ראש השנה, אין פירותיה אסורים עד ט&quot;ו בשבט. (אלא בראש השנה הרביעית נעשו רבעי. ובראש השנה החמישית מותרים לגמרי). וכתב הרא&quot;ש (הלכות ערלה סימן ט) שאף מלשון רש&quot;י כאן משמע כן. ואף הסוברים כן נחלקו בדין זה: יש אומרים שהנוטע מיד אחרי ראש השנה, הפירות מותרים מיד אחר ראש השנה של השנה הרביעית. (בעל המאור אליבא דשיטה זו. ור&quot;י מלוניל. וכן דייק החזון איש מלשון הרמב&quot;ם נטע רבעי ט יב). (וכן כתב שיטת ריב&quot;ב בשם ה&quot;ר שמואל בר דוד. ומדבריו נראה שכל שנטע 30 יום לפני ט&quot;ו בשבט דינו כך. עיין שם). אבל הראב&quot;ד (שם) סובר שדוקא אם נטע לפני ראש השנה בתוך שלשים יום (שלא עלתה לו שנה בראש השנה) אין הפירות אסורים עד ט&quot;ו בשבט מפני שעברה עליהם שנה שלימה. וכן דעת הריטב&quot;א אליבא דשיטה זו. והרבה ראשונים סוברים שלעולם פירות הנטיעה אסורים עד ט&quot;ו בשבט. ואפילו אם נטעם לפני ראש השנה (רז&quot;ה, רשב&quot;א, ריטב&quot;א, ר&quot;ן, טור יו&quot;ד רצ&quot;ד וכן משמע מדברי תוספות כאן). להלכה: כתב החזון איש שיש להחמיר בארץ לאסור לעולם עד ט&quot;ו בשבט. ולהקל בחוץ לארץ (שכל המיקל בערלה בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ). והמיקל בארץ יש לו על מי לסמוך. (ערלה סימן יב ס&quot;ק ה, ודיני ערלה אות ו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי אף על פי שאחד בתשרי הוא ראש השנה ל&quot;נטיעה&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;260&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכל מקום, הרי כעבור שלש שנים, נעשית הנטיעה ל&quot;אילן&quot;, ואין השנה השלישית או הרביעית של שנות האילן נגמרות אלא בט&quot;ו בשבט. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;261&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;260.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שהפירות אסורים עד ט&quot;ו בשבט, נפקא מינה ממה שראש השנה לנטיעה בתשרי, לענין הנוטע 30 יום לפני ראש השנה חשוב שנה. ואילו ראש השנה לנטיעה היה בט&quot;ו בשבט, אז הנוטע 30 יום לפני ט&quot;ו בשבט היתה עולה לו שנה. תוספות, ריטב&quot;א. (עיין בדבריהם). (ולדעת הסוברים בהערה הקודמת שהנוטע שנה שלימה לפני ראש השנה אין הפירות אסורים אלא עד ראש השנה של השנה הרביעית. אם כן יש נפקא מינה במה שתשרי הוא ראש השנה, אף לענין זה).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;261.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: הפירות החונטים בין ראש השנה לט&quot;ו בשבט חנטו על ידי מי הגשמים של שנה שעברה, (שהעלו שרף באילן, ואותו שרף מגדל את הפירות עתה), ולפיכך הם נחשבים פירות ערלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנין לנו שאף לאחר שכלו שלשת שני ערלה מלאות, עדיין נוהג איסור ערלה על הפירות שחנטו לפני ט&quot;ו בשבט בשנה הרביעית? וכן מנין לנו שדין רבעי נמשך גם מעבר לשנה הרביעית, עד ט&quot;ו בשבט שאחריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה&lt;/b&gt;, יש אומרים זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרבי ינאי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; (ויקרא יט, כג כה): &quot;שלש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובשנה הרביעית&lt;/b&gt; יהיה כל פריו קדש הלולים לה&#039;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובשנה החמישית&lt;/b&gt; תאכלו את פריו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאה האות ו&#039; להוסיף על הענין הראשון, ולומר: שלש שנים יהיה לכם ערלים, ואף בשנה הרביעית יהיה ערלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן לענין רבעי: בשנה הרביעית יהיה פריו קדש, ואף בשנה החמישית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פעמים ש&lt;/b&gt;הפירות חונטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעית, ועדיין&lt;/b&gt; הנטיעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה משום ערלה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;262&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דהיינו, כשחנטו הפירות לפני ט&quot;ו בשבט. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;262.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דהיינו, הפירות אסורים בהנאה לעולם משום ערלה. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פעמים ש&lt;/b&gt;הפירות חונטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחמישית, ועדיין&lt;/b&gt; הנטיעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה משום רבעי&lt;/b&gt;, כשהם חונטים לפני ט&quot;ו בשבט. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;263&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;263.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הסוברים (לעיל הערה 259) שהנוטע פחות משלשים יום לפני ראש השנה אין הפירות אסורים עד ט&quot;ו בשבט, פירשו את הגמרא &quot;פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה&quot;, היינו כשנטעה שלשים יום לפני ראש השנה. והגמרא נקטה לשון &quot;פעמים&quot;, מפני שאם נטעה סמוך לראש השנה הרי אין הפירות אסורים עד ט&quot;ו בשבט. ומכאן הוכיחו כדבריהם (שהנוטע סמוך לראש השנה אין הפירות אסורים עד ט&quot;ו בשבט). אולם הרז&quot;ה והריטב&quot;א דחו ראיה זו. ופירשו, שמאחר שרוב הפירות אינם חונטים לפני ט&quot;ו בשבט, ואין הדבר הזה מצוי אלא מעט ובמקצת ממיני האילנות, לפיכך נקטה הגמרא לשון &quot;פעמים&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: הנוטע המבריך והמרכיב פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימן בשביעית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא&lt;/b&gt;, האם צריכים אנו לומר שהברייתא הזאת היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כרבי מאיר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי&lt;/b&gt;, שאם תאמר שהברייתא נשנית על ידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר,&lt;/b&gt; יקשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אמר&lt;/b&gt; רבי מאיר להלן שאפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד בשנה חשוב&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה&lt;/b&gt; שלימה! ואם כן, אפילו אם נטע פחות משלשים יום לפני ראש השנה צריך שתעלה לו למנין שנה ראשונה של שנות ערלה? ומבארת הגמרא היכן מצינו שרבי מאיר סובר שיום אחד בשנה חשוב כשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: &quot;פר&quot; האמור בתורה סתם&lt;/b&gt;, כל מקום שנאמר בתורה &quot;פר&quot; סתם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;264&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי הוא פר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עשרים וארבעה חדש&lt;/b&gt; (שנתיים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד, דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;264.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, שלא התפרשו מנין שנותיו בתורה. (ואפילו אם נכתב בתורה &quot;פר בן בקר&quot;) רש&quot;ש. עיין שם. (וכן מוכח ברש&quot;י להלן ד&quot;ה פר, ובתוספות ד&quot;ה עגל).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר אומר&lt;/b&gt;: פר האמור בתורה סתם, הרי הוא פר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן עשרים וארבעה חדש, ו&lt;/b&gt;עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים יום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מקום שנאמר עגל בתורה סתם&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן שנה&lt;/b&gt; (כמו שנאמר: &quot;עגל וכבש בני שנה&quot;. ויקרא ט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכל מקום שנאמר &quot;עגל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן בקר&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;265&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן שתים&lt;/b&gt; שנים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;266&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכל מקום שנאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;פר&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;267&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן שלש&lt;/b&gt; שנים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;265.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היינו ביום השמיני של המילואים, שנאמר (ויקרא ט): &quot;קח לך עגל בן בקר לחטאת&quot;. רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;266.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר שם: &quot;קח לך עגל בן בקר לחטאת, ואיל לעולה, תמימים&quot;. המילה &quot;תמימים&quot; מתייחסת בין לעגל בן הבקר, ובין לאיל, ולא נאמר &quot;תמים&quot; על כל אחד בפני עצמו. ולפיכך דרשו בתורת כהנים שהשוה הכתוב פר בן בקר לאיל, ששניהם יהיו תמימים אף בשנות חייהם, וכשם שאיל הוא כבש בן שנתיים, אף עגל בן בקר כן. ומנין שהאיל הוא בן שנתיים? מפני שמאחר שכבש הוא בן שנה (כמבואר בתורה כמה פעמים), ממילא איל הוא בן שנתיים. (רש&quot;י והגהת הב&quot;ח על פי תורת כהנים).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;267.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואפילו כשנאמר &quot;פר בן בקר&quot; רש&quot;י, תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר אימתי נחשב הפר בן שלש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת רבי מאיר משנכנס יום אחד בשנה השלישית הרי הוא בן שלש. מפני שיום אחד בשנה חשוב שנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לדעת רבי אלעזר רק כאשר עברו שלשים יום בשנה השלישית הרי הפר בן שלש, כי שלשים יום בשנה חשובים שנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שבברייתא לעיל שנינו שהנוטע פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אם אם נאמר שהברייתא נשנית על ידי רבי מאיר, יקשה: מדוע הנוטע פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה? הרי לדעת רבי מאיר יום אחד בשנה חשוב שנה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיישבת הגמרא את הברייתא אף לדעת רבי מאיר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תימא&lt;/b&gt; שהברייתא נשנית גם לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt;, יש ליישב את דברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי&lt;/b&gt; אימתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר רבי מאיר&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום אחד בשנה חשוב שנה&lt;/b&gt;, דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסוף&lt;/b&gt; מנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;268&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכגון יום אחד בתחילת השנה השלישית, שהיא סוף השנים הנצרכות להכשיר את הפר להקרבה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בתחלת&lt;/b&gt; מנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה,&lt;/b&gt; כגון ביום הראשון של השנה הראשונה של הנטיעה, שהיא בתחילת מנין שנות הערלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; אמר רבי מאיר שיום אחד חשוב שנה, אלא מודה הוא בזה שדוקא שלושים יום חשובים שנה. ומתירוץ הגמרא עולה שהשנה שבסוף המנין קל יותר להחשיב בה יום בשנה כמו שנה, מאשר השנה שבתחילת המנין. שהרי בסוף מנין השנים לדעת רבי מאיר יום אחד בשנה חשוב שנה. ואילו בתחילת המנין דוקא שלשים יום חשובים שנה. ומוכיח רבא שאין לומר כן, אלא אדרבה, סוף המנין חמור מתחילתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: איך יתכן לומר כדברי התרצן לעיל שסוף המנין קל מתחילתו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו קל וחומר הוא&lt;/b&gt; שתחילת המנין עדיף על סופו לענין שהמקצת יחשב ככולו?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;268.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת הספרים שלפנינו, &quot;בסוף שנה&quot;. אבל ברש&quot;י הגירסא &quot;בסוף שנים&quot;. וכן ברבנו חננאל. וכן הגיה הרש&quot;ש בגמרא. (ועיין ריטב&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אשה שראתה דם בימי נדתה, מדאורייתא אינה צריכה למנות שבעה ימים נקיים מדם, אלא מונה שבעה ימים מתחילת ראייתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו אם ראתה דם כל שבעת הימים, אלא שפסקה לראות לפני סוף היום השביעי, הרי מן התורה היא יכולה להטהר מיד, בערב שאחרי היום השביעי, שאז היא טובלת ונטהרת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;269&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואפילו אם האשה ראתה דם ביום הראשון של תחילת ראייתה סמוך לשקיעה, הרי מיד כשהגיעה השקיעה עלה לה אותו היום למנין שבעת הימים שהיא צריכה למנות לימי נדותה, ואינה צריכה למנות מכאן ואילך אלא רק עוד ששה ימים נוספים, כדי שתוכל לטבול ולהטהר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;269.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אשה שראתה דם בימי נדתה, מדאורייתא צריכה למנות שבעה ימים לטומאתה. ואפילו אם שפעה דם כל אותם הימים, פוסקת בטהרה (בנקיות) ביום השביעי לפני בין השמשות, וטובלת בערב. ומיום השמיני ואילך במשך 11 יום, הם &quot;ימי זיבה&quot;, שאם ראתה באותם הימים יום אחד, פוסקת בטהרה בו ביום, וטובלת למחרת, ו&quot;משמרת&quot; את היום ההוא שלמחרת בדיני טומאה, שאם תראה בו הרי היא טמאה למפרע. וכן אם ראתה יומיים, משמרת את היום השלישי. אך אם ראתה שלשה ימים רצופים, הרי היא זבה גדולה, וסופרת שבעה ימים שלימים נקיים בטהרה. שבעת הימים הנקיים צריכים להיות בשלימות בנקיות, משקיעת החמה ואילך. אבל ביום האחרון, אינה צריכה לספור אלא את תחילתו, ורשאית לטבול מדאורייתא ביום. אבל חכמים אסרו לטבול עד הערב, שמא תראה דם במשך היום, ונמצאה טמאה למפרע. (נדה עג א). וכיום, אשה הרואה דם, בין בימי הנדות ובין בימי הזיבות, ואפילו טיפה בלבד, סופרת שבעה ימים נקיים, כדי שלא יבואו לכלל טעות (נדה סו א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה נדה, שאין תחלת היום&lt;/b&gt; השביעי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולה לה בסופה&lt;/b&gt;, אלא היא חייבת להמתין כל היום, ולטבול רק בערב שאחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף על פי כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוף היום&lt;/b&gt; הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולה לה בתחילתה&lt;/b&gt;, לגבי זה שאם ראתה דם סמוך לשקיעת החמה, עולה לה אותו היום למנין שבעת ימים, ואינה צריכה למנות מכאן ואילך אלא ששה ימים נוספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה, שיום אחד עולה לה בסופה&lt;/b&gt;, לגבי מנין השנים המכשירות את הפר להקרבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0017_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div> Micropedia bot