https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%98_%D7%90 2026-04-29T00:02:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=141509&oldid=prev 2020-09-06T16:42:54Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93452:rev-141509:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%98_%D7%90&diff=93452&oldid=prev 2015-06-30T13:33:06Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה יט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אם אכן היה הדבר בזמן שבית המקדש היה קיים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותיפוק ליה&lt;/b&gt;, דיו שיהיה יום שמחה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי גם לפני שבטלו את הזכרת השם מן השטרות, כבר היה אותו היום יום שמחה, שהרי בזמן הבית נהגו שמחה, ביום שנהרג בו גדליה בן אחיקם!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב: לא נצרכה&lt;/b&gt;, לא הוצרכו חכמים לקבוע יום זה במגילת תענית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאסור&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את&lt;/b&gt; היום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלפניו&lt;/b&gt; (ב&#039; תשרי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי כתוב במגילת תענית: הימים האלה, הם, ולפניהם, ולאחריהם אסורים בתענית (או בהספד).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולולי שהיו חכמים קובעים יום זה במגלת תענית, היה היום שלפניו מותר בתענית, ולכן קבעוהו מחדש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;455&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;455.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברוב המקומות עשו ראש השנה יומיים. ולא היה צורך לאסור את יום ב&#039; בתשרי בתענית שהרי הוא יום טוב של ראש השנה. אלא רק בירושלים כשידעו שקדשו את החדש ביום ל&#039;, לא נהגו ראש השנה אלא יום אחד. ריטב&quot;א (ד&quot;ה שלאחר ר&quot;ח. ועיין שם). וזה כשיטתו (לעיל הערה 434) שבכל מקום נהגו לעשות יומיים ראש השנה, היות שלא ידעו אם קדשו בית דין את החדש בזמנו. אבל לדעת רש&quot;י (שם) שנהגו יום אחד ראש השנה. אין צריך להדחק כדברי הריטב&quot;א הנ&quot;ל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ולהלן הגמרא מקשה, שגם לולי זאת היה היום שלפניו אסור, משום שהוא יום שלפני צום גדליה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלפניו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; היה אסור בתענית, גם לולי שקבעוהו ליום טוב מחדש. שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיפוק ליה&lt;/b&gt;, די בכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה ליה יום שלאחר ראש חדש&lt;/b&gt; תשרי. וראש חודש הרי הוא מועד, ולפיכך יש לאסור אף את היום שאחריו בתענית! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;456&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש חדש&lt;/b&gt; - מועד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; הוא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;457&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;456.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קשה: מדוע הגמרא נקטה שהוא יום שלאחר ראש חדש, ולא נקטה שהוא יום שלאחר ראש השנה, שהוא יום טוב גמור? ותירץ הריטב&quot;א: ראש השנה הוא מועד מדאורייתא, ומועדים מדאורייתא אינם צריכים חיזוק. ולא אסרו את הימים שלפניהם ושלאחריהם כמו שמבואר בתירוץ הגמרא שבסמוך, והגמרא כאן היתה סבורה שראש חדש הוא מועד מדרבנן (ולכן מקשינן שיש לאסור את ב&#039; תשרי מפני שהוא יום שלאחר ראש חדש שהוא מועד מדרבנן).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;457.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש אומרים שראש חדש אינו ממש דאורייתא ו (ראה להלן, הערה 464)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מועד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בעי חיזוק&lt;/b&gt;. אין צורך לחזק את האיסור להתענות בו, על ידי שנאסור את הימים הסמוכים לו, מפני שהוא מדאורייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל מועדים שהם מדרבנן, אילו לא אסרו חכמים להתענות בסמוך להם, יש לחשוש שמא יבואו להתענות במועד עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מוכיחה מברייתא שמועדים דאורייתא אינם צריכים חיזוק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: הימים האלה הכתובין במגילת תענית, אסורין בין לפניהם בין לאחריהם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבתות וימים טובים,&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הם אסורים&lt;/b&gt; במספד ותענית, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניהן ולאחריהן, מותרין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הפרש בין זה לזה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הללו&lt;/b&gt;, שבתות וימים טובים, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הללו&lt;/b&gt;, המועדים הכתובים במגילת תענית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי סופרים&lt;/b&gt; (חכמים) הם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודברי סופרים צריכין חיזוק.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא חוזרת להקשות על מה שאמרנו כי היום שבטלה בו הזכרת השם מהשטרות, היה בזמן הבית, והוצרכו לקבעו מחדש כדי לאסור את היום שלפניו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי בלאו הכי היה ב&#039; בתשרי אסור, משום שהוא יום שלפני ג&#039; בתשרי שנהרג בו גדליה, ונהגו בו בזמן הבית שמחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויום זה אינו נוהג מדאורייתא, ואם כן חוזרת השאלה: מדוע הוצרכו לקבוע את ג&#039; בתשרי מחדש ליום שמחה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי&lt;/b&gt;: יום שנהרג בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדליה בן אחיקם&lt;/b&gt;, יום שמחה המוזכר ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי קבלה&lt;/b&gt; (בספרי הנביאים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודברי קבלה&lt;/b&gt; הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדברי תורה דמו&lt;/b&gt;, שאינם צריכים חיזוק, והיום שלפניו לא נאסר מחמתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב טובי בר מתנה&lt;/b&gt; סתירה לדברי האומרים שבטלה מגילת תענית, מדברי מגילת תענית עצמה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר במגילת תענית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעשרים ותמניא ביה&lt;/b&gt;, בכ&quot;ח אדר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא&lt;/b&gt;. הגיעה בשורה טובה ליהודים שאינם צריכים לסור מהכתוב בתורה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;לפני כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזרה המלכות גזרה שלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעסקו בתורה, ושלא ימולו את בניהם, ושיחללו שבתות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא&lt;/b&gt; גברת חשובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת, שכל גדולי רומי מצויין אצלה, אמרה להם: בואו והפגינו בלילה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכו והפגינו בלילה&lt;/b&gt; כדי שישמעו השרים וירחמו עליהם, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי שמים&lt;/b&gt;, למען הקב&quot;ה! וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אחיכם אנחנו!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בני אב אחד אנחנו!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בני אם אחת אנחנו!?&lt;/b&gt; שאותה מלכות, מבני עשיו היתה, והרי הוא בן יצחק אבינו ורבקה אמנו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;458&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;458.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי מהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועזרה ההפגנה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטלום&lt;/b&gt; לגזירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואותו היום&lt;/b&gt; (כ&quot;ח אדר) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשאוהו יום טוב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא הבינה שמעשה זה היה בזמן הזה, ומכאן קשה על הסוברים שבטלה מגילת תענית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי סלקא דעתך&lt;/b&gt;, אם יעלה בדעתך ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטלה מגילת תענית,&lt;/b&gt; קשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמייתא בטול&lt;/b&gt;, הימים הראשונים, המנויים במגילת תענית כימים טובים על נסים שארעו בעבר, אף על פי שהם נהגו בזמן הבית, ביטלום חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרנייתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוסיפין!?&lt;/b&gt; וכי ראוי להוסיף עתה ימים אחרים שלא נהגו בהם מעולם שמחה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt;, ואם תרצה לתרץ כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי&lt;/b&gt;, גם מעשה זה היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שבית המקדש&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיים,&lt;/b&gt; קשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא יהודה בן שמוע&lt;/b&gt; שיצא להפגין עם חביריו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמידו דרבי מאיר&lt;/b&gt; היה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי מאיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר הכי הוה&lt;/b&gt;, חי לאחר החרבן, שהרי הוא היה מתלמידי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, שחי בזמן החורבן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;459&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;459.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי מאיר היה תלמידו של רבי עקיבא (כמבואר בעירובין יג א), ורבי אליעזר היה רבו של רבי עקיבא (כמבואר בסנהדרין סח א), ורבי אליעזר היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי שחרב הבית בימיו. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שיהודה בן שמוע היה תלמידו של רבי מאיר, ממה ששנינו בענין טומאת כלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלי טמא שנשבר, ובטל מלהיות כלי, בטלה טומאתו הראשונה. אך חכמים גזרו בכלי מתכות, שאם חזר ותיקנן, חזרו לטומאתם הראשונה, אף על פי שלא נטמאו מחדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלי זכוכית טמאים שנשברו, אפילו אם חזר ותיקנם אינם חוזרים לטומאתן הראשונה. מפני שכלי זכוכית אינם מקבלים טומאה מדאורייתא כלל, אלא רק מדרבנן, ולפיכך לא גזרו עליהם שאם חזר ותיקנם יחזרו לטומאתם הראשונה (שבת טז א ב). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;460&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; במסכת שבת (טו ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי זכוכית ש&lt;/b&gt;נטמאו, ואחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניקבו&lt;/b&gt;, שנקבו אותם כדי לטהרם מידי טומאתם, על ידי שביטלום מתורת &quot;כלי&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לאחר שניקבום ונטהרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הטיף לתוכן אבר&lt;/b&gt;, עופרת, כדי לסתום את הנקב, וחזר להיות כלי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;460.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאין כלי מתכות, הניתכים באש, טמאים, אלא רק המינים שהוזכרו בתורה (במדבר לא): הזהב, הכסף, הנחשת, הברזל, הבדיל והעופרת. רש&quot;י (בעמוד ב סוף ד&quot;ה וחכמים). הזכוכית בכלל מתכת היא. כיון שגם היא נתכת באש, אלא שלא הוזכרה בכתוב. ולכן אינה מקבלת טומאה. רש&quot;ש. ע&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבן שמעון בן גמליאל&lt;/b&gt;: נחלקו חכמים בשאלה האם חזר הכלי לטומאתו הראשונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהודה בן שמוע מטמא, משום רבי מאיר&lt;/b&gt;. מפני שהאבר הוא מין ממיני המתכות, ומאחר שהוא הגורם לזכוכית לחזור לתורת כלי, נתנו לכלי דין של כלי מתכת, והרי הוא חוזר לטומאתו הראשונה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;461&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;461.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות תמהו: הרי האבר לא היה בכלי כשהכלי היה טמא, ואם כן איך יתכן שהכלי יחזור לטומאתו הראשונה משום האבר שבתוכו, בזמן שהאבר עצמו מעולם לא נטמא? ומטעם זה הסכימו לפירושו השני של רש&quot;י, שיבואר להלן בהערה הבאה. (וכן כתב הריטב&quot;א בשם ר&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0035_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot