https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%97_%D7%90 פרשני:בבלי:ראש השנה יח א - היסטוריית גרסאות 2026-04-05T14:39:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=141507&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:42:39Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l120">שורה 120:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 120:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93450:rev-141507:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=93450&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:33:03Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה יח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, בפסוק שנאמר בו כי ה&#039; ישא פנים, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם גזר דין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, בפסוק שנאמר שה&#039; אינו נושא פנים, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר גזר דין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן קשה על מה שאמר רבי יוחנן שתשובה מקרעת גזר דין!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי&lt;/b&gt; גם כאן ששנינו שתשובה אינה מקרעת גזר דין, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;גזר דין של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחיד&lt;/b&gt;, אבל גזר דין של ציבור הרי הוא נקרע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מוכיחה שתנאים נחלקו ביחיד שעשה תשובה אם נקרע גזר דינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגזר דין דיחיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי היא&lt;/b&gt;, שנחלקו תנאים בדבר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: היה רבי מאיר אומר: שנים שעלו למטה&lt;/b&gt; מחמת מחלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחוליין שוה&lt;/b&gt;, ושניהם התפללו שיתרפאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן שנים שעלו לגרדום&lt;/b&gt; (של בית משפט נכרי שדנים בו להריגה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לידון, ודינן שוה&lt;/b&gt;, ושניהם נידונים על דבר אחד, ושניהם התפללו שינצלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולבסוף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה ירד&lt;/b&gt; ממטת חוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה לא ירד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה ניצל&lt;/b&gt; מן הגרדום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה לא ניצל.&lt;/b&gt; אם תשאל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני מה: זה ירד, וזה לא ירד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או מפני מה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה ניצל, וזה לא ניצל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תשובתך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה התפלל ונענה, וזה התפלל ולא נענה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמא תמשיך ותשאל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני מה זה נענה&lt;/b&gt; בתפלתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה לא נענה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תשובתך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה התפלל תפלה שלמה&lt;/b&gt;, בכוונה, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נענה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה לא התפלל תפילה שלמה&lt;/b&gt; בכוונה, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נענה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר אומר: כאן&lt;/b&gt;, האדם שנענה, התפלל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם גזר דין.&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, האדם שלא נענה, התפלל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר גזר דין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שרבי מאיר סובר שתשובה מבטלת אפילו גזר דין של יחיד, ורבי אלעזר חולק עליו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;427&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;427.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ר&quot;ח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יצחק אמר: יפה צעקה&lt;/b&gt; (תפילה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאדם בין קודם גזר דין, בין לאחר גזר דין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כל פנים, לדברי הכל, גזר דין של הציבור נקרע על ידי תשובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגזר דין דצבור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי מיקרע!?&lt;/b&gt; וכי הוא נקרע?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא כתוב אחד&lt;/b&gt; (ירמיה ד) אומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כבסי מרעה לבך&lt;/b&gt; ירושלים למען תושעי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב&lt;/b&gt; (שם ב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי&lt;/b&gt; (אפילו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם תכבסי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנתר, ותרבי לך בורית&lt;/b&gt; (מיני חומרי כביסה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכתם עונך לפני&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי לכאורה הכתובים סותרים זה לזה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, האם לא צריך לומר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, הפסוק האומר שעוונות ירושלים יתכבסו בתשובה, מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם גזר דין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, הפסוק האומר שעונות ירושלים לא יתכבסו בתשובה, מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר גזר דין?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן, שאפילו גזר דין של צבור אינו נקרע על ידי תשובה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כך יש לתרץ את הסתירה בפסוקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידי ואידי&lt;/b&gt;, זה וזה, שני הכתובים מדברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר גזר דין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, שלא יתכבסו עונותיהם, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגזר דין שיש עמו שבועה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, שעונותיהם יתכבסו, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגזר דין שאין עמו שבועה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;מו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב שמואל בר אמי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב שמואל בר אמי, ואמרי לה&lt;/b&gt; (ויש אומרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין לגזר דין שיש עמו שבועה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינו נקרע!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (שמואל - א ג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולכן נשבעתי לבית עלי, אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה&lt;/b&gt;: דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר&lt;/b&gt;: דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה ואביי מדבית עלי קאתו&lt;/b&gt;, היו מבני בניו של עלי הכהן, ונאמר על בית עלי (שם ב): &quot;וכל מרבית ביתך ימותו אנשים&quot;. כלומר, צעירים, ולא יאריכו ימים יותר מעשרים שנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;428&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;428.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ר&quot;ח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה דעסק בתורה חיה&lt;/b&gt; (חי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעין שנין.&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי דעסק בתורה&lt;/b&gt; ואף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגמילות חסדים, חיה שיתין שנין&lt;/b&gt;, חי שישים שנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt; ברייתא המדברת על בני עלי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משפחה אחת היתה בירושלים, שהיו מתיה מתין בני י&quot;ח שנה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם, דכתיב ביה&lt;/b&gt; (שם): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכל מרבית ביתך ימותו אנשים&lt;/b&gt;&quot;, צעירים פחות מבני עשרים שנה (ר&quot;ח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכו ועסקו בתורה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחיו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכו ועסקו בתורה, וחיו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיו קורין אותה &quot;משפחת רבן יוחנן&quot;, על שמו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מניין לגזר דין של צבור שאינו נחתם?&lt;/b&gt; ומיד הגמרא תמהה: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו נחתם?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; (ירמיה ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכתם עונך לפני&quot;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כך שאל רב: מנין לגזר דין של צבור, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב שנחתם&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקרע?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (דברים ד): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כה&#039; אלהינו&lt;/b&gt; (העונה לנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל קראנו אליו&quot;.&lt;/b&gt; משמע בכל אופן שהציבור צועקים, גזר דינם נקרע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכתיב&lt;/b&gt; (ישעיה נה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דרשו ה&#039; בהמצאו&lt;/b&gt;, קראוהו בהיותו קרוב&quot;. ומשמע כי דוקא בזמן שה&#039; נמצא וקרוב לאדם, תפילתו נשמעת! (ולהלן יתבאר מתי הוא זמן זה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt;, באותו פסוק מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביחיד,&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt;, שאמרנו שגזר דין של ציבור שנחתם הרי הוא נקרע, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצבור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביחיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימת!?&lt;/b&gt; אימתי הוא הזמן שה&#039; קרוב אל האדם ותפלתו נשמעת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר (בשמואל - א כה): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויהי כעשרת הימים&lt;/b&gt; (כעבור עשרה ימים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויגף ה&#039; את נבל&lt;/b&gt; (על חטאו) &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;י&#039; ימים מאי עבידתייהו!?&lt;/b&gt; מדוע ה&#039; המתין עשרה ימים עד אשר המית את נבל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוד שלח לנבל עשרה עבדים, ולכל אחד מהם נתן נבל סעודה, ולפיכך המתין הקב&quot;ה עשרה ימים עד שהמיתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר אבוה: אלו י&#039; ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים&lt;/b&gt;, שהמתין לו הקב&quot;ה שישוב בתשובה, ולא שב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו&lt;/b&gt; (לפני ה&#039;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבני מרון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;כבני מרון&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא תרגימו כבני אמרנא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בבבל פירשו שהכוונה לבני הכבשים העוברים דרך פתח צר שבדיר, אחד אחד, כדי לקבוע את הטלה העשירי למעשר בהמה. וכמו כן בדין שבראש השנה כל אחד ואחד עובר בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון&lt;/b&gt;, שהדרך צרה, ואין שנים יכולים ללכת שם זה לצד זה, מפני שיש מדרון תלול משני צידי הדרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יהודה אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל&lt;/b&gt;: &quot;מרון&quot; הוא מלשון מרות ואדנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כחיילות של בית דוד&lt;/b&gt;, שהיו יוצאין בזה אחר זה, ומונים אותם בצאתם לקרב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנא&lt;/b&gt;: אף על פי שכל אחד נידון בפני עצמו, בכל זאת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכולן נסקרין בסקירה אחת&lt;/b&gt;, בהבטה אחת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;429&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;429.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ר&quot;ח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא&lt;/b&gt; אף אנו למדנו דבר זה ממשנתנו, שהוכיחה שכל באי עולם עוברים כבני מרון מהכתוב (תהילים לג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם&quot;: מאי קאמר?&lt;/b&gt; מה התכוון הזה הכתוב לומר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא הכי קאמר&lt;/b&gt;, אם נאמר שלכך התכוין:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברנהו לכולי עלמא, ומייחד לבייהו כהדדי&lt;/b&gt;. הקב&quot;ה מנהיג את כל העולם, ומייחד את לבו של זה שיהיה כלבו של זה, הרי אין לומר כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא קא חזינן דלאו הכי&lt;/b&gt;, הרי בעינינו אנו רואים שאין הדבר כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו&lt;/b&gt; (האם לא) בהכרח ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היוצר רואה יחד&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבם&lt;/b&gt; בסקירה אחת, שנאמר במקרא הקודם &quot;השגיח אל כל יושבי הארץ&quot;, ועל זה אמר הכתוב: היוצר את יושבי הארץ רואה יחד את לבם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבין אל כל מעשיהם&lt;/b&gt;&quot; - ודן כל אחד לפי מעשיו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;430&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;430.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ר&quot;ח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מכאן ועד תחילת פרק שלישי, הוא ענין קידוש החדש, והדברים הנלווים אליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בזמן המשנה היו מקדשים את החדשים על פי ראיית הלבנה, ולא על פי החשבון כבימינו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ראש השנה חל בראש חדש תשרי, והיו מקדשים את החודש בו ביום:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה חדשים&lt;/b&gt; במשך השנה, היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השלוחין&lt;/b&gt; של בית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין&lt;/b&gt; ומודיעים לבני הגולה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;431&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אימתי קדשו את החדש. כי יש חדשים שיש בהם 29 ימים, ומקדשים את החדש הבא ביום השלושים. ויש חדשים שהן 30 יום, ומקדשים את החדש הבא ביום השלושים ואחד: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;431.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אבל הריט&quot;א פירש שהשלוחין יצאו לארץ ישראל, והוסיף עוד שנראה מדברי התלמוד שאף לבבל יצאו השלוחין. ואף ברמב&quot;ם (קדוש החודש ה) מוכח שהשלוחין היו יוצאין אף לארץ ישראל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ניסן&lt;/b&gt; היו יוצאים השלוחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני הפסח&lt;/b&gt;, כדי שידעו בני הגולה מתי חל הפסח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;432&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;432.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והשלוחין הלכו מרשא חדש עד הפסח בימות החול בלבד אבל לא בשבתות. רש&quot;י. ובמקום שאל היו שלוחי בית דין מגיעים, היו עושים שני ימים יום טוב. ריטב&quot;א (וכך מבואר בגמרא). (כתב טורי אבן: בפשטות משמע מלשון משנתנו ומלשון רש&quot;י הנ&quot;ל שהשלוחין היו הולכים עד ערב פסח, וכן בתשרי עד ערב סוכות. אבל נראה שהלכו אף בחול המועד עד ערב יו&quot;ט האחרון עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אב, מפני התענית&lt;/b&gt;, שידעו מתי חל צום תשעה באב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;433&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;433.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא תפרש מדוע השלוחין לא יצאו בתמוז וטבת שגם בהם יש תעניות. והשלוחים הלכו כל שמונת הימים שמראש חדש עד התענית חוץ מן השבתות. רש&quot;י. ובמקום שלא היו שלוחי בית דין מגיעים היו צמים יום אחד בלבד, מפני שאין רוב הציבור יכולים לצום יומיים רצופים בלי הפסקה ביניהם, ומסתבר שהתענו בעשירי באב, שמאחר שיש ספק מתי ט&#039; באב, עדיף להתענות בעשירי. מפני שאפילו אם האמת היא שהוא י&#039; (ולא ט&#039;) בכל זאת הרי עיקר החרבן היה בעשירי, ואף על פי שעיקר החרבן היה בעשירי, ואף על פי שתיקנו לצום בתשיעי שהוא התחלת החרבן, בכל זאת, כאשר יש ספק עדיף להתענות בעשירי שהוא ספק תשיעי. ריטב&quot;א. (עיין שם טעם נוסף לדבר).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אלול, מפני ראש השנה&lt;/b&gt;. שבדרך כלל חודש אלול הוא חסר (29 יום), וראש השנה חל ביום השלשים. אבל אם לא ידעו מתי חל ראש חדש אלול, לא יוכלו לדעת מתי חל ראש השנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן הודיעום השלוחים מתי חל ראש חדש אלול, ועשו את ראש השנה ביום השלשים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;434&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;434.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. אבל תוספות כתבו שמספק נהגו יומיים בקדושת ראש השנה, ביום השלשים וביום השלשים ואחד. וכן כתב הריטב&quot;א, וכן דעת הרמב&quot;ם קדוש החדש ה ז (ועיין לחם משנה שם). ועיין תוספות רי&quot;ד שהוכיח כדעת רש&quot;י. ובטורי אבן הביא שרש&quot;י עצמו כתב בכמה מקומות שעושים ראש השנה יומיים. ועיין ערוך לנר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על תשרי&lt;/b&gt;, לאחר שבית דין קדשו את תשרי, היו השלוחין יוצאים למחרת, והולכים עד מקום שיכולים להגיע עד סוכות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני תקנת המועדות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היו מודיעים לבני הגולה אם עיברו בית דין את אלול, וראש השנה היה ביום השלושים ואחד, ואפילו אם לא עיברו את החדש היו יוצאין (אף על פי שבני הגולה בין כה וכה סומכין על הרוב ואומרים שאלול היה חסר), כדי שלא יהא לבם נוקפם ביום הכיפורים ובסוכות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;435&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כסליו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני חנוכה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;435.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וזהו כשיטתו בהערה הקודמת שסומכין על הרוב שאלול חסר ועושים יום אחד בלבד. אבל לדעת הסוברים (שם) שמחמת הספק היו נוהגים יומיים בראש שנה, ולא סמכו על זה שעל פי רוב אלול חסר, אם כן אף בסוכות היו עושים יומיים יום טוב, והוצרכו השלוחין להודיעם מתי התקדש תשרי כדי שיעשו יום אחד בלבד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל אדר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני הפורים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;436&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;436.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים מביאים בשם הירושלמי שעל סיון לא יצאו מפני חג השבועות, משום שחג השבועות הוא לאחר ספירת 49 ימי העומר, ואין לו תאריך קבוע בסיון. וכדלעיל בגמרא ו ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשהיה בית המקדש קיים&lt;/b&gt; היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן&lt;/b&gt;, פסח שני (הנקרא פסח קטן מפני שהוא יום אחד), החל בי&quot;ד אייר, ומי שהיה טמא או שהיה בדרך רחוקה בי&quot;ד ניסן, ולא יכל להקריב פסח ראשון, צריך לדעת מתי חל י&quot;ד אייר, שאז הוא מקריב פסח שני. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;437&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;437.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מה ששנינו בתחילת המשנה - &quot;על ששה חדשים השלוחין יוצאין&quot;, מתייחס אף לזמן שבית המקדש היה קיים, ואף על פי שיצאו גם על אייר, מכל מקום הרי לא יצאו על אב. שהרי לא התענו בזמן שבית המקשד היה קיים. טורי אבן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: על ששה חדשים השלוחין יוצאין: ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליפקו נמי אתמוז וטבת!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדוע השלוחין אינם יוצאים בתמוז וטבת, שהרי יש בהם ימי תענית כשם שיש באב!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0033_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div> Micropedia bot