https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%91 2026-04-05T14:52:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=141504&oldid=prev 2020-09-06T16:42:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93443:rev-141504:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%91&diff=93443&oldid=prev 2015-06-30T13:32:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה יד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עישור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד&lt;/b&gt; הוא מעשר עני, כמו בשנה השלישית, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדברי בית שמאי&lt;/b&gt; הסוברים שאחד בשבט הוא ראש השנה של השנה השלישית. ומשהחשיך ליל א&#039; בשבט נכנסה השנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עישור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד&lt;/b&gt; מעשר שני כדין השנה השניה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדברי בית הלל&lt;/b&gt; הסוברים שראש השנה הוא ט&quot;ו בשבט, ולפיהם בא&#039; שבט עדיין לא החלה השנה החדשה למנין שנות האילן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר&lt;/b&gt;: רבי עקיבא, שנהג שני עישורין, לא הסתפק אם הלכה כבית שמאי או כבית הלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה,&lt;/b&gt; שהסתפק כמי מהם יש לפסוק להלכה. וכדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; (ביכורים ב ו): אף על פי שאתרוג הוא מין אילן, בכל זאת דינו אינו כשאר אילנות לכל דבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתרוג שוה לאילן בג&#039; דרכים, ו&lt;/b&gt;שוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לירק בדרך אחד&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוה לאילן&lt;/b&gt; שהולכים בו אחר החנטה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;372&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בג&#039; דרכים&lt;/b&gt;: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לערלה&lt;/b&gt;. ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבעי&lt;/b&gt;. ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולשביעית&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;373&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;372.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וראה הערה הבאה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;373.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ערלה ורבעי אינן נוהגות בירקות כלל. ולכן תמה הריטב&quot;א על רש&quot;י שפירש שהאתרוג שוה לאילן לענין שהולכין בו אחר החנטה. וכתב הריטב&quot;א שהאתרוג שוה לאילן לענין ערלה ורבעי שנוהגות באתרוג כשם שהן נוהגות באילן. ושוה לאילן לענין שביעית שהולכין בו אחר החנטה כשם שנוהגין באילן (אבל בירק שביעית נוהגת לפי הלקיטה). וכן פירש רש&quot;י קידושין ב ב. אבל הרשב&quot;א והר&quot;ן הסכימו עם פירוש רש&quot;י כאן, וכן נראה מהתוספות. ובזה ביארו מדוע לא שנינו דברים נוספים הנוהגים באתרוג כבאילן כגון שאתרוג הוא כאילן ואינו נחשב כלאים בכרם. (והיינו מפני שהתנא מונה רק דברים הנוהגים באתרוג אחר חנטה או לקיטה). (תוספות מביאים עוד שאתרוג שוה לאילן שראש השנה שלו בשבט, כדלהלן בגמרא. והרשב&quot;א והריטב&quot;א והר&quot;ן מביאים שנוהג בו דין פאה כבאילן. אבל דעת תוספות קידושין ב א שאתרוג פטור מפאה. ועיין בהגהת המהדיר על הרשב&quot;א). ועיין ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;שוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לירק&lt;/b&gt; (שהולכים בו אחר הלקיטה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדרך אחד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבשעת לקיטתו&lt;/b&gt; של האתרוג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עישורו&lt;/b&gt; כדרך שנוהגים בירק. ואם חנט בשנה השניה ונלקט בשנה השלישית, מתעשר כדין השנה השלישית, מפני שרגילים להשקות את האתרוג במים שאובין והרי הוא &quot;גדל על כל מים&quot;. ולכן דינו למעשר הוא כדין הירק. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;374&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;374.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדוע אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים ואילו במעשר הוא שוה לאילן? רש&quot;י לעיל בעמוד א פירש שהדרשות שדרשו רבי עקיבא וריה&quot;ג שירק מתעשר אחר לקיטתו, אינן אלא אסמכתא. וחכמים תיקנו מעשר בירק מדבריהם. והם קבעו שהולכין בו אחר הלקיטה. ולפי זה מובן שבשלשה הדרכים שהן מדאורייתא (ערלה רבעי ושביעית נוהגים מדאורייתא בכל האילנות) בזה הלכו אחר החנטה כדין תורה. אבל מעשר שאינו נוהג מדאורייתא אלא בדגן תירוש ויצהר לדעת רש&quot;י (ראה לעיל הערה 314) בזה הלכו אחר הלקיטה כי גדל על כל מים. (ובדינים דרבנן הולכין אחר הלקיטה בדבר הגדל על כל מים). אבל דעת התוספות לעיל בעמוד א ד&quot;ה מה (בתירוץ השני) שהדרשא שדרשו רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי היא דרשא גמורה. ואף על פי שמעשר ירק הוא מדרבנן, הפסוק בא ללמד על שביעית שנוהגת בירק מן התורה, שהולכין בה אחר הלקיטה. ולפי זה קשה: מדוע לענין ערלה רבעי ושביעית הולכין באתרוג אחר החנטה? הרי האתרוג גדל על כל מים ! ותירצו תוספות: דבר זה נלמד מדרשת הגמרא לעיל (י א) בענין ערלה &quot;ובשנה הרביעית&quot; וגו&#039;. פעמים שברביעית ועדיין הפירות אסורים משום ערלה. (נראה שכונתם, שפסוק זה מדבר בכל האילנות החייבות בערלה ומכאן שהולכין באתרוג אחר חנטה בערלה ורבעי). והוסיפו תוספות בקידושין ג&#039;, שמאחר שאתרוג שוה לאילן בערלה ורבעי, אין לנו לחלקו משאר האילנות לענין שביעית והדרשא של &quot;גורן ויקב&quot; נדרשת לענין ירק בלבד. (כלומר, בדיני תורה האתרוג שוה לאילן לגמרי. ורק בדינים דרבנן הוא שוה לירק). ועיין טורי אבן וערוך לנר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבן גמליאל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt; חולק ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: אתרוג שוה לאילן לכל דבר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי עקיבא הסתפק אם ההלכה כרבן גמליאל שאתרוג מתעשר כשעת לקיטתו, והרי הוא נלקט בשנת מעשר עני, או שהלכה כרבי אליעזר שאתרוג מתעשר כשעת חנטתו, והרי הוא חנט בשנת מעשר שני, ולפיכך עישר שני עישורין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע לכאורה, שרבי עקיבא סובר כדעת בית שמאי, הסוברים שאחד בשבט הוא ראש השנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי לדעת בית הלל, אפילו אם הולכים אחר הלקיטה, הרי האתרוג נלקט לפני ט&quot;ו בשבט, וממה נפשך אין צורך להפריש אלא מעשר שני בלבד. ולהלן הגמרא תמהה על כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן על דברי תנא קמא (האומר שרבי עקיבא נהג שני עישורין, אחד כבית שמאי. ושני כבית הלל): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי עבדינן כתרי חומרי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי עושים כשתי חומרות הסותרות זו את זו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt;, הלא שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם הלכה כדברי בית הלל,&lt;/b&gt; מפני שיצאה בת קול ואמרה שהלכה כדבריהם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפני שיצאה בת הקול - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרוצה לעשות כדברי בית שמאי, עושה,&lt;/b&gt; והרוצה לעשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדברי בית הלל, עושה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;375&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;375.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י על פי הגמרא בעירובין (ו ב). וכתב הריטב&quot;א: אף על פי שמה שהיה היה, (ומה נפקא מינה בדבר?), בכל זאת התנא השמיענו בכל כיוצא בזה שנחלקו שני בתי דינים. שאלו רבים יותר. ואלו מחודדים יותר, (שדינם כדין מחלוקת בית שמאי ובית הלל קודם בת קול). (ועיין כיוצ&quot;ב בגמרא עירובין ז א). ויש בגמרא בעירובין שם תירוץ נוסף, שהברייתא כולה מדברת לאחר שיצאה בת קול, ונחלקו תנאים אם משגיחין בבת קול, תחילת הברייתא נשנית כדעת האומר שסומכין על בת קול, וסוף הברייתא היא כדעת רבי יהושע הסובר שאין משגיחין בבת קול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל העושה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל&lt;/b&gt; - הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והעושה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל&lt;/b&gt; בדברים הסותרים זה את זה (כדלהלן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו הכתוב אומר&lt;/b&gt; (קהלת ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והכסיל בחשך הולך&lt;/b&gt;&quot;. שאינו יודע להבחין על מי לסמוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בשתי מחלוקות שאינן סותרות אפשר לתפוס כקולת שניהם או כחומרת שניהם. שבדבר אחד סובר כבית שמאי ובדבר אחר כבית הלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיימת הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי&lt;/b&gt; רצה לעשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבית שמאי&lt;/b&gt; יעשה כדבריהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקוליהון ובחומריהון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; רצה לעשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבית הלל&lt;/b&gt; יעשה כדבריהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקוליהון ובחומריהון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי רבי עקיבא, שנהג באותה שנה מעשר שני ומעשר עני, נהג כחומרי בית שמאי ובית הלל בדברים הסותרים זה לזה. שהרי אם השנה היא שנת מעשר שני, בעל כרחך אין היא שנת מעשר עני!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא&lt;/b&gt; רצה לעשות כבית הלל (לפי שהלכה כמותם), אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמריה&lt;/b&gt; (לימודו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסתפק ליה, ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אמרו&lt;/b&gt; שהוא ראש השנה לאילן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בט&quot;ו בשבט אמרו&lt;/b&gt; שהוא ראש השנה לאילן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר: לא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה&lt;/b&gt; רבי עקיבא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר&lt;/b&gt; (שנחלקו אם הולכין באתרוג אחר החנטה או אחר הלקיטה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהג בה.&lt;/b&gt; והגמרא הניחה כי מאחר שהחנטה היתה לפני אחד בשבט, והלקיטה היתה לאחריו, לכן הוא עישר שני מעשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן תמהינן: וכי רבי עקיבא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבית שמאי&lt;/b&gt; הסוברים שבאחד בשבט ראש השנה לאילן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהג בה?!&lt;/b&gt; והלא הלכה היא כבית הלל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חנינא, ואיתימא&lt;/b&gt; (ואולי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנניא&lt;/b&gt; אמר זאת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אותו אחד בשבט לא היה בתחילת השנה השלישית (וכדעת בית שמאי). אלא השנה השלישית נכנסה בט&quot;ו בשבט שעבר, וכדעת בית הלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, באתרוג שחנטו פירותיו קודם ט&quot;ו דאידך שבט עסקינן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כאן אנו עוסקים באתרוג שחנט לפני ט&quot;ו בשבט שעבר, שהרי אתרוג יכול להשאר על האילן ולגדול כמה שנים, ואחר כך הוא נלקט באחד בשבט שאחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיות והלכה כבית הלל (שאחד בשבט עדיין שייך לשנה שעברה), נמצא שהאתרוג חנט בשנה השניה, ונלקט בשלישית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובדין הוא&lt;/b&gt; שרבי עקיבא היה נוהג שני עישורין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם היה לוקט את האתרוג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם לכן&lt;/b&gt; (בכסליו או בטבת וכיוצא בזה), שהרי כבר נכנסה השנה השלישית בט&quot;ו בשבט שעבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שהיה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך היה&lt;/b&gt;, שבאחד בשבט היתה הלקיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר&lt;/b&gt;: אמנם מדובר שרבי עקיבא ליקט את האתרוג בתחילת השנה השלישית (ולא בסופה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שהקשינו: וכי רבי עקיבא סובר כבית שמאי?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תשובתך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרוך ותני&lt;/b&gt;, הוסף על דברי רבי יוסי בר יהודה וכפול את מחלוקתם, ושנה כך: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;376&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;376.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבי יוסי בר יהודה אומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אחד בשבט היה, אלא ט&quot;ו בשבט היה,&lt;/b&gt; שהוא ראש השנה לאילן לדעת בית הלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כמנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה,&lt;/b&gt; שהרי לדברי הכל כבר נתחדשה השנה השלישית. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מנהג רבן גמליאל ורבי אליעזר נהג בה&lt;/b&gt; (שנחלקו אם הולכין באתרוג אחר הלקיטה או אחר החנטה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואגב שהבאנו את הברייתא הדנה באתרוג, אם דינו כאילן או כירק, מביאה הגמרא כמה מימרות בענין דין האתרוג:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר רב הונא: השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק,&lt;/b&gt; אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש השנה שלו&lt;/b&gt; לענין מעשר, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשרי,&lt;/b&gt; כשם שראש השנה לירק הרי הוא בתשרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; סתירה לרבה בר הונא מברייתא: דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: ליקט אתרוג&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב ט&quot;ו בשבט עד שלא תבוא השמש&lt;/b&gt; (לפני השקיעה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזר וליקט משתבוא השמש&lt;/b&gt; ונכנס ט&quot;ו בשבט, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין תורמין ומעשרין מזה&lt;/b&gt; שנלקט לפני שתבוא השמש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על זה&lt;/b&gt; שנלקט אחר כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש&lt;/b&gt; שנלקט בשנה הזאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הישן&lt;/b&gt; שנלקט בשנה שעברה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מן הישן על החדש.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה&lt;/b&gt; שנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישית&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנסת ל&lt;/b&gt;שנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעית,&lt;/b&gt; אזי מה שנלקט בשנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישית&lt;/b&gt; מפרישים ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר ראשון ומעשר עני,&lt;/b&gt; כדין השנה השלישית. ומה שנלקט ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעית,&lt;/b&gt; מפרישים ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר ראשון ומעשר שני.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;377&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;377.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; להלן הגמרא שואלת: מדוע לעיל (יב ב) הברייתא מביאה דוגמא של שנה שניה הנכנסת לשלישית ואילו כאן הגמרא מביאה דוגמא של שלישית שנכנסת לרביעית. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי שמעון בן אלעזר ודאי סובר שהולכין באתרוג אחר הלקיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0026_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot