https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%90 2026-04-05T14:39:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%90&diff=141503&oldid=prev 2020-09-06T16:42:10Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:42, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93442:rev-141503:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%93_%D7%90&diff=93442&oldid=prev 2015-06-30T13:32:46Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה יד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכא&lt;/b&gt;, הוצרך שמואל להשמיענו את כל שלשת המאמרים הללו, כי אי אפשר ללמוד מאמר אחד מחבירו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הלכה כרבי שמעון שזורי&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt; הייתי אומר שטעמו של שמואל הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקסבר &quot;יש בילה&quot;&lt;/b&gt; (וכפי שסובר רבי שמעון שזורי עצמו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לכל אין בילה&lt;/b&gt;, חוץ מיין ושמן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; שמואל רק את המאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לכל אין בילה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt;, הייתי אומר שבענין פול המצרי שמקצתו השריש לפני ראש השנה ומקצתו לאחריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבנן סבירא ליה&lt;/b&gt; לשמואל, שאי אפשר לתרום ולעשר מתוכו אלא אם מפרישים עליו ממקום אחר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;359&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;359.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, לוקח מפול המצרי טבל שידוע שהושרש שנה שעברה, ומעשר מהם כפי חשבון על מה שהשרש לפני ראש השנה. ולוקח מפול המצרי שידוע שהושרש השנה (והוא טבל) ומעשר ממנו על מה שהושרש השנה לפי חשבון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמשמע לן&lt;/b&gt; שמואל ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי שמעון שזורי&lt;/b&gt;, שאפשר לתרום מתוך הגורן עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; שמואל רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני תרתי&lt;/b&gt; את שני המאמרים האלו בלבד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא דשמואל אדשמואל!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הייתי אומר שיש להקשות מדברי שמואל שאמר &quot;הלכה כרבי שמעון שזורי&quot;, על דברי שמואל עצמו שאמר &quot;אין בילה&quot;. שהרי רבי שמעון שזורי סובר שיש בילה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; שמואל כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל הולך אחר גמר פרי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt;, ואם היה שמואל משמיענו רק את המאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הכל הולך אחר גמר פרי&quot;,&lt;/b&gt; לא היינו מבינים מעצמנו שהלכה כרבי שמעון שזורי שאפשר לעשר את מה שהושרש לפני ראש השנה עם מה שהושרש לאחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום שאמנם היינו יודעים שאפשר לעשר את מה שהושרש לפני ראש השנה עם מה שהושרש לאחריו. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt; שזה שאמר שמואל &quot;הכל הולך אחר גמר פרי&quot; משמעותו היא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו תבואה&lt;/b&gt; (דגן ותירוש &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;360&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזיתים נמי&lt;/b&gt;, גם הם כלולים ב&quot;הכל&quot;, והולכים אף בהם אחר גמר פרי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;360.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י לעיל יב ב ד&quot;ה התבואה. ועיין תוספות שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; שמואל ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי שמעון שזורי&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי דפליג&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, כיון שפול המצרי מתעשר אחר השנה שבה נגמר הפרי, הרי מה שאמר שמואל &quot;הכל הולך אחר גמר פרי&quot;, כוונתו היא רק בקטניות, שבהן נחלק רבי שמעון שזורי על רבנן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;361&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;361.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. (וקשה: הרי רבי שמעון שזורי דיבר בפול המצרי ולא בכל הקטניות! ויש לומר, שמכל מקום מאחר שאף בשאר הקטניות הולכין אחר השרשה, אף בזה שייך דינו של ר&quot;ש שזורי, שאם מקצתו השריש לפני ראש השנה, ומקצתו אחר כך יצבור גורנו לתוכו. ואף על זה נחלקו חכמים ועיין ר&quot;ח).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בתבואה וזיתים הולכים אחר הבאת שליש הבישול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולשמעינן הני תרתי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי די היה בכך ששמואל ישמיענו את שני המאמרים דלעיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. הלכה כרבי שמעון שזורי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. הכל הולך אחר גמר פרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממילא, היינו מבינים מדבריו שאין בילה. שהרי מאחר ששמואל אמר הלכה כרבי שמעון שזורי, מדוע הוא הוצרך לומר שהכל הולך אחר גמר הפרי? בהכרח, ששמואל בא לומר שלמרות שההלכה היא כרבי שמעון שזורי, אין זה משום שיש בילה אלא משום שהולכים אחר גמר הפרי (ולעולם אין בילה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן זה שאמר שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לכל אין בילה&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי&lt;/b&gt;, לאיזה צורך אמר זאת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קמשמע לן&lt;/b&gt; שמואל, את סוף דבריו &quot;חוץ מיין ושמן&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליין ושמן יש בילה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן התבאר בגמרא מדוע הולכים בתבואה אחר שליש הבישול, ובקטניות הולכים אחר ההשרשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מביאה ברייתא שמבארת מדוע הלכו בפירות האילן אחר החנטה, ובירקות אחר הלקיטה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי יוסי הגלילי אומר&lt;/b&gt;: נאמר (דברים טז): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;באספך מגרנך ומיקבך&quot;&lt;/b&gt;. בא הכתוב לומר שלומדים את שאר מיני פירות וירקות מגורן ויקב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה גורן ויקב מיוחדין&lt;/b&gt; הם בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדילין על מי שנה שעברה&lt;/b&gt;. לפי שהבאת שליש בישולם נחשבת כגמר גידולם, היות ובשעת הדחק אפשר לקוצרם ולאכלם משהביאו שליש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי דרכם להביא שליש בשנה שעברה (לפני השנה שהם נלקטים בה), ונמצא שהם גדלו על ידי המים של שנה שעברה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן אמרה התורה שהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין ל&lt;/b&gt;פי ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה שעברה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל&lt;/b&gt; הדברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שגדילין על מי שנה שעברה&lt;/b&gt;, שהם פירות האילן, שכל גדילת הפירות נעשית על ידי המים של השנה שעברה, שאז חנטו הפירות וכל הפרי גדל מן השרף שהעלה האילן לפני החנטה - הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין&lt;/b&gt; לפי ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה שעברה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצאו ירקות&lt;/b&gt;, שאין הם מתעשרים לפי השנה שעברה, מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדילין על&lt;/b&gt; ידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שנה הבאה&lt;/b&gt;. שגמר גידולם של הירקות אינו בשעה שהם מביאים שליש, כי כאשר קוצרים את הירק הוא חוזר וגדל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא גמר הגידול הוא רק בשעת הלקיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן, הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין ל&lt;/b&gt;פי ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה הבאה,&lt;/b&gt; שהיא שנת לקיטתם, שהרי הם גדלו על ידי המים של אותה שנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא אומר&lt;/b&gt;: חכמים דרשו את הפסוק באופן אחר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;באספך מגרנך ומיקבך&quot;&lt;/b&gt; - בא הכתוב לומר שלומדים את שאר מיני הפירות והירקות מגורן ויקב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה גורן ויקב&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיוחדין&lt;/b&gt; בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדילין על &quot;רוב מים&quot;&lt;/b&gt; - על מי גשמים, שהם רוב המים המשמשים להשקיה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;362&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;362.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שרוב הזרעים גדלים על ידי מי גשמים. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן התורה אמרה שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין ל&lt;/b&gt;פי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה שעברה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;363&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;363.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דהיינו השנה שבה הביאו שליש. וכדלעיל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל&lt;/b&gt; הדברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שגדילין על רוב מים&lt;/b&gt;, מי גשמים, דהיינו פירות האילן - הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין ל&lt;/b&gt;פי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה שעברה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצאו ירקות, ש&lt;/b&gt;אין מי הגשמים מספיקים להם, אלא הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדילין על &quot;כל מים&lt;/b&gt;&quot;, דהיינו שמשקים אותם אף במים שאובים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין לשנה הבאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: מאחר שבין לרבי יוסי הגלילי ובין לרבי עקיבא פירות האילן מתעשרים לפי השנה שעברה (שנת החנטה), והירקות מתעשרים לפי שנת לקיטתם, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בינייהו?&lt;/b&gt; איזה הבדל יש ביניהם הלכה למעשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו: בצלים הסריסין&lt;/b&gt;, בצלים קטנים שאינם גדלים לגודל שאר הבצלים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;364&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופול המצרי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;364.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ותוספות ורע&quot;ב פירשו שהם בצלים שאינן ראויים לזרע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת שביעית (ב ט):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצלים הסריסין ופול המצרי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;365&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמנע מהן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מים&lt;/b&gt;, שלא השקם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים יום לפני ראש השנה,&lt;/b&gt; הרי הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין לשעבר&lt;/b&gt; כדין שנה שעברה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;365.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י שמדובר בפול המצרי שזרעו לירק. וכן פירשו הר&quot;ש והרע&quot;ב (שביעית ב ט). והמלאכת שלמה שם הביא בשם ה&quot;ר יוסף שהקשה שהרי דוקא לדעת ר&quot;ש שזורי דין פול המצרי שזרעו לזרע שהולכין בו אחר ההשרשה, אבל חכמים חולקים עליו. ולדעתם אפילו אם זרעו לזרע הולכין אחר הלקיטה. וכן משמע מלשון המשנה שלא אמרה &quot;פול המצרי שזרעו לירק&quot; (אף על פי שמסדר הדפוס בדברי רש&quot;י ותוספות שלפנינו נראה שגרסו כן בגמרא עצמה. יתכן שזאת טעות המדפיסים. שהרי במשניות ובגמרא לא הוזכר כן). וסיים וצריך עיון. וכן הקשה המשנה ראשונה שם, על דברי הר&quot;ש והרע&quot;ב. (ולפי מה שנתבאר לעיל הערות 355 351 שרש&quot;י סובר שלדעת חכמים בכל הקטניות הולכין אחר ההשרשה ובכלל זה פול המצרי ואפילו אם זרעו לירק. אם כן מובן שמשנתנו בעל כרחך כרבי שמעון שזורי היא ודוקא בזרעו לירק. ואין מקום לקושיית האחרונים הנ&quot;ל, אלא על הר&quot;ש והרע&quot;ב, שהם כתבו בשביעית ב ח שלדעת חכמים לא הלכו אחרי השרשה אלא בארבעת מיני הקטניות - אורז דוחן פרגין ושומשמין).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם היה זה ראש השנה של שביעית - הרי הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין בשביעית&lt;/b&gt; (מפני שהם משתייכים לשנה שעברה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו&lt;/b&gt; (אם לא מנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה) - הרי הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין בשביעית, ומתעשרין ל&lt;/b&gt;פי דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה הבאה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;366&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;366.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודוקא בפול המצרי ובצלים הסריסים שהדרך למנוע מהם מים קודם לקיטתן. אבל בשאר ירקות אף אם מנע מהם מים בטלה דעתו ודינם כשאר ירקות. תפארת ישראל. והמשנה ראשונה שם כתב שדוקא בבצלים הסריסים ופול המצרי שזקוקים להרבה השקאה חילקו בין מנע מהם מים ללא מנע. (ויתכן שפירוש התפארת ישראל שייך רק לפירוש השני המובא ברש&quot;י. ראה הערה הבאה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וברייתא זו היא כדעת רבי יוסי הגלילי, הסובר שדברים הגדלים על מי שנה שעברה מתעשרין לשעבר. ומאחר שמנע מהם מים שלושים יום לפני ראש השנה, נמצא שגדלו על מי שנה שעברה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לדעת רבי עקיבא, שמיני הפירות הגדלים על כל מים מתעשרין לשנה הבאה, גם בצלים הסריסין ופול המצרי מתעשרין לפי דין השנה הבאה, מאחר שגם אותם היו משקים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;367&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;367.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והריטב&quot;א הביא בשם תוספות שהקשו להבא זהו על דבריו: הרי הטעם שלדעת רבי יוסי הגלילי הן מתעשרין לשעבר הוא מפני שהן גדלים על מי שנה שעברה. ואם כן מדוע צריך שימנע מהם מים שלושים יום? אפילו אם מנע מהם מים מראש השנה ואילך נמצא שהן גדלים על מי שנה שעברה ! (עיין הערת המהדיר 936). ומטעם זה הוכיח כפי הפירוש השני שכתב רש&quot;י בשם פירוש רומיים. וכן כתב הר&quot;ח ושאר הראשונים ע&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחד בשבט ראש השנה לאילן&lt;/b&gt;, לענין מעשרות פירות האילן, שאין מעשרים מפירות שגדלו לפני א&#039; שבט על הפירות שגדלו אחר כך. וזהו כדברי בית שמאי. אבל בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו (בשבט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; מהו הטעם שבאחד בשבט הוא ראש השנה לאילן? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;368&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;368.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא נקטה את בית שמאי מפני שהיא הדעה המוזכרת ראשונה במשנה. אבל הגמרא מתכוונת לפרש אף את דברי בית הלל. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיא: הואיל ו&lt;/b&gt;כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצאו&lt;/b&gt; ירדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוב גשמי השנה&lt;/b&gt;, ומכחם עולה השרף באילנות, והפירות חונטים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועדיין רוב התקופה&lt;/b&gt; של ימות הגשמים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבחוץ&lt;/b&gt;, שעדיין לא הגיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיד תמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר?&lt;/b&gt; וכי מפני שרוב תקופת ימות הגשמים מבחוץ הגיע זמן חנטת האילן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אדרבה, היה ראוי לומר שראש השנה לאילן יהיה באדר שאז עברה רוב תקופת הגשמים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר: אף על פי שרוב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקופה&lt;/b&gt; של ימות הגשמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבחוץ,&lt;/b&gt; בכל זאת ראש השנה לאילן הוא באחד בשבט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;369&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ויצאו&lt;/b&gt; ירדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוב גשמי&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;370&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;369.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו תוספות שלדעת בית שמאי הפירות החונטים לפני אחד בתשרי גדלים על מי הגשמים שלפני תשרי. ולדעת בית הלל כל החונטים לפני טו בשבט גדלים על מי השנה שעברה שלפני תשרי. אבל מרש&quot;י לעיל (יב ב ד&quot;ה מנא) משמע שהגשמים היורדים עד ט&quot;ו בשבט נותנים באילן כח לחנוט אחר ט&quot;ו בשבט. וכן דייק החזון איש (שביעית ז יב). (ועיין הערה הבאה).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;370.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י מפני שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות. ונמצאו הפירות חונטין מעתה. והקשה הר&quot;ן: מה בכך שמעתה הפירות חונטין? הרי בתבואה שהולכין בה אחר שליש אין ראש השנה שלה בזמן שדרכה להביא שליש, אלא באחד בתשרי! ואם כן אף בפירות האילן היה ראוי שראש השנה שלהם יהיה באחד בתשרי! ותוספות כתבו שחכמים למדו זאת מהדרשא שדרשו לעיל (י א) לענין ערלה: &quot;ובשנה הרביעית ובשנה החמישית&quot; - &quot;פעמים שברביעית ועדיין הפירות אסורין משום ערלה&quot;. ועיין בחידושי הר&quot;ן שדחה זאת (שהרי בזיתים הולכין אחר טו בשבט לערלה. ואילו לענין שנות מעשר הולכין אחר הבאת שליש וראש השנה שלהם בתשרי. ועיין תוספות ישנים שכתבו שראש השנה לזיתים בט&quot;ו בשבט. וראה לעיל הערה 327). עיין שם מה שתירץ הר&quot;ן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה ברייתא הקשורה למחלוקת בית שמאי ובית הלל, אימתי הוא ראש השנה לאילן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;371&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהוא פרי האילן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחד בשבט&lt;/b&gt; של השנה השלישית משנות השמיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונהג בו שני עישורין&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;371.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; היינו שליקט פירות אילן אתרוג. ואין הכוונה שלקט אתרוג בודד. שהרי באופן זה אינו מתחייב במעשר. ריטב&quot;א (שנינו במסכת מעשרות ג ח: תאנה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ופטור מן המעשר. ואם צירף שתים חייב. על פי הגהת המהדיר על הריטב&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0025_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBידB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot