https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%90 2026-04-05T14:52:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=141499&oldid=prev 2020-09-06T16:41:41Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:41, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93438:rev-141499:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%91_%D7%90&diff=93438&oldid=prev 2015-06-30T13:32:38Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה יב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומתוך ששינו&lt;/b&gt; אנשי דור המבול את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשיהם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שינה הקדוש ברוך הוא עליהם&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה בראשית&lt;/b&gt;. והגמרא להלן תבאר במה שינה ה&#039; את מעשה בראשית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והעלה&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזל כימה ביום. ונטל שני כוכבים מכימה,&lt;/b&gt; ונעשה נקב בשמים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;דרך אותו הנקב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הביא&lt;/b&gt; הקדוש ברוך הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבול לעולם.&lt;/b&gt; והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא&lt;/b&gt; מובן הדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהושע,&lt;/b&gt; הסובר שהמבול התחיל לרדת באייר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דכתיב&lt;/b&gt; &quot;בחדש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השני&quot;.&lt;/b&gt; שהרי אייר הוא החדש השני למנין החדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, לרבי אליעזר&lt;/b&gt;, הסובר שהמבול התחיל לרדת במרחשון, קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;שני&quot;?&lt;/b&gt; מדוע חודש מרחשון נקרא כאן &quot;החדש השני&quot;? והרי אייר הוא החודש השני למנין החדשים! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;309&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;309.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שלדעת רבי אליעזר בתשרי נברא העולם ושנות הדורות מתחילות בתשרי. בכל זאת לענין מנין החדשים אין מונים מתשרי (שנוכל לקרוא לחשון שני) אלא מונים מניסן. תוספות. (ועיין מה שכתב הרש&quot;ש כאן על דברי רש&quot;י, לעיל בסוף דבריו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני לדין!&lt;/b&gt; שחודש חשון הוא השני לחודש תשרי, שבו הקב&quot;ה דן את העולם, ובו הוא גזר את המבול על אותו הדור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא שלדברי הכל, שינה הקדוש ברוך הוא את מעשה בראשית כאשר הוא הביא מבול לעולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרבי יהושע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דשינה&lt;/b&gt; הקב&quot;ה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהיה במבול שינוי מדרכו של עולם, היות ובאייר מזל כימה שוקע ביום, והעלהו הקדוש ברוך הוא ביום. ועוד, שהמעיינות מתמעטים באייר, והקדוש ברוך הוא הגבירם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לרבי אליעזר&lt;/b&gt; קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שינה?&lt;/b&gt; והרי במרחשון מזל כימה עולה ביום. ואף המעיינות מתגברים, ולא היה הקב&quot;ה צריך לשנות עליהם את מעשה בראשית!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: לדעת רבי אליעזר השינוי במעשה בראשית היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרב חסדא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וברותחין נידונו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורב חסדא מפרש את דבריו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברותחין קלקלו&lt;/b&gt; אנשי דור המבול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעבירה&lt;/b&gt; של איסורי ביאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;מים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רותחין נידונו&lt;/b&gt; על כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב הכא&lt;/b&gt; (בראשית ח) בענין המבול: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וישכו המים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב התם&lt;/b&gt; (מגילת אסתר ז): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וחמת המלך שככה&quot;.&lt;/b&gt; וסתם חמה רותחת היא. שנאמר (שם): &quot;וחמתו בערה בו&quot;. ומכאן שמי המבול היו רותחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: חכמי ישראל מונין&lt;/b&gt; את מנין השנים והחודשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למבול&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי אליעזר&lt;/b&gt;, שהמבול התחיל במרחשון. מפני ששנות בריאת העולם ושנות הדורות נמנות מתשרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך ביחס לזמן בריאת העולם הם סוברים כרבי יהושע, שהעולם נברא בניסן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן ביחס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;חישוב זמן התחלת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תקופה&lt;/b&gt;&quot;, של כל אחת מארבעת עונות השנה, הם מחשבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי יהושע.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;310&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;310.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; להסבר ענין התקופה עיין לעיל הערה 220&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שהחמה נתלתה ברקיע השמים בתחילת ליל יום רביעי. ומשך הזמן של שנת החמה, הוא 365 ימים שלמים, ועוד רבע יום (דהיינו, עוד שש שעות, שהם רבע יממה בת עשרים וארבע שעות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, לעולם תקופת ניסן מתחילה באחד מארבעת רבעי היום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי בשנה הראשונה התחילה התקופה של ניסן (תקופת האביב), בתחילת הלילה. ובשנת השניה היא התחילה שש שעות מאוחר יותר, בחצות הלילה. דהיינו כעבור 365 ימים שלמים ועוד 6 שעות מתקופת ניסן שלפניה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובשנה השלישית היא התחילה בתחילת היום. ובשנה הרביעית התחילה התקופה באמצע היום. ואילו בשנה החמישית היא חזרה והתחילה בתחילת הלילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי יהושע&lt;/b&gt;, שמנין שנות הדורות מתחיל בניסן, הלכך המבול התחיל לרדת באייר (שהוא החודש השני מניסן) בשנת שש מאות לחיי נח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;311&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;311.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולפי זה יש לפרש את הפסוק - &quot;ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים&quot;. שהחדש הראשון הוא ניסן, שהרי משפט דור המבול היה 12 חודש. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: באחד בתשרי ראש השנה לשנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולירקות.&lt;/b&gt; שאין מעשרים מהירקות שנלקטו לפני אחד בתשרי, על הירקות שנלקטו לאחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בתוספתא: באחד בתשרי ראש השנה לשנים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לירקות ולמעשרות ולנדרים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: ראש השנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לירקות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי נינהו!?&lt;/b&gt; מהו ראש השנה לירקות? הרי בהכרח שהכוונה היא לענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר ירק&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, קשה: מדוע אמרה הברייתא: &quot;באחד בתשרי ראש השנה לירקות ומעשרות&quot;? והרי &quot;ירקות&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו מעשרות?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;312&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;312.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין לומר שכוונת המשנה למעשר פירות, שהרי ראש השנה לאילן הוא באחד בשבט (לדברי בית שמאי), או בט&quot;ו בשבט (לדברי בית הלל).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt;, שנה התנא תחילה את מעשר ירק שהוא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;313&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפני עצמו, והשמיענו שיש ראש השנה קבוע לירק. ואין מעשרים מן הנלקט לפני ראש השנה על הנלקט לאחריו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;313.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; מעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; בדגן תירוש ויצהר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;314&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאף להם יש יום רשא השנה קבוע שאין מעשרים מן החדש על הישן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;315&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;314.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים איזה מן הפירות חייבים במעשר מדאורייתא: א. דעת תוספות שאין חיוב מן התורה אלא בדגן תירוש ויצהר, כלומר תבואה. (וכל חמשת מיני דגן בכלל זה. מנחת חינוך שצ&quot;ה - תקז). זיתים וענבים. וכן נראה מדברי רש&quot;י (להלן בעמוד ב ד&quot;ה מנא הני מילי). וכן כתב הראב&quot;ד (מעשרות א ט) והחינוך (תקז). (ועיין משנה למלך תרומות ב א). (רש&quot;י ותוספות בבא מציעא פח ב כתבו שזיתים וענבים העומדים לאכילה, ולא לעשותם שמן ויין, חייבים במעשר מן התורה, ומבואר בדבריהם שאם הם עומדים ליין ושמן, אינם חייבים מןה תורה כל זמן שלא עשאם יין ושמן. אבל הרמב&quot;ן דברים יד כב כתב שרק יין ושמן ממש חייבים מן התורה, אבל לא ענבים וזיתים. מנח&quot;ח שצה ב). ב. דעת הרמב&quot;ם (תרומות ב א, ומעשרות א ט) שתבואה וקטניות וכל הפירות חייבים במעשר מדאורייתא חוץ מן הירקות ופירות שאינם נאכלים לרוב בני אדם. (ועיין רמב&quot;ם כלאיים סוף פרק ב מה הן &quot;ירקות&quot;). ג. הריטב&quot;א (בבבא מציעא פח ב) כתב בדעת הראב&quot;ד, שכל שבעת המינים חייבים מן התורה. (ועיין מה שכתב על זה מנחת חינוך מצוה שצה).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;315.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל לענין דגן תירוש ויצהר אין הוכלים אחרי הלקיטה, אלא, בדגן הולכים אחר הבאת שליש. כמבואר להלן יב ב. ושם יבואר בעז&quot;ה דין התירוש והיצהר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליתני&lt;/b&gt;, היה זה מן ראוי שהתנא ישנה מעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא ברישא!&lt;/b&gt; שהרי מעשר דאורייתא חשוב יותר ממעשר דרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איידי דחביבא ליה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקדמה&lt;/b&gt;. מעשר דרבנן חביב על התנא, מפני שיש בזה חידוש, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;316&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלכך הקדים ושנה אותו לפני מעשר דאורייתא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;316.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י יבמות ל א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא דידן&lt;/b&gt;, התנא ששנה את משנתנו, שלא שנה &quot;מעשרות&quot;, אלא רק מעשר ירקות שהוא מדרבנן - מה טעמו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; מעשר ירקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן.&lt;/b&gt; והשמיענו שיש לו ראש השנה קבוע לענין חדש וישן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ממילא מובן מאליו, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שכן&lt;/b&gt; שבמעשרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; נאמר דין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על הברייתא בתוספתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדוע שנינו &quot;מעשרות&quot; בלשון רבים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליתני &quot;מעשר&lt;/b&gt;&quot; בלשון יחיד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: כוונת התנא לומר שבאחד בתשרי הוא ראש השנה לענין שני מעשרות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מעשר בהמה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;317&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחד מעשר דגן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;317.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדעת רבי אלעזר ורבי שמעון (במשנתנו לעיל ב א) הסוברים שראש השנה למעשר בהמה הוא באחד בתשרי. תוספות, ריטב&quot;א (ועיין שם עוד).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן על המשנה והתוספתא: מדוע שנינו &quot;ירקות&quot; בלשון רבים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליתני ירק&lt;/b&gt; בלשון יחיד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרי גווני ירק&lt;/b&gt;, יש שני מיני ירקות, ויש הבדל ביניהם לענין הלכות מעשר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת מעשרות (א ה): גמר מלאכתו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירק הנאגד&lt;/b&gt;, שדרכו להמכר כשהוא אגוד באגודות, היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;שעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיאגד.&lt;/b&gt; ומאז אסור לאכול ממנו אפילו אכילת עראי, כל זמן שלא עישרוהו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;318&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;318.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שלשה שיעורים יש בענין חיוב מעשר: (א) עונת המעשר - שלב מסוים בבישול הפרי (השיעור מבואר בתחילת מסכת מעשרות) שמכאן ואילך אסור לאכול מן הפירות קבע. אבל עדיין מותר לאכול מן הפירות עראי, (וטעם הדבר, מפני שבתחילה כשהפרי קטן אין הוא ראוי לאכילה ואינו אוכל. רמב&quot;ם מעשר ב, ג. ותוספות ד&quot;ה התבואה. עיין שם). (ב) נגמרה מלאכתן - משנגמרה מלאכת הפרי (כגון ירק הנאגד משיאגד והשיעור בשאר כל הפירות מבואר בתחילת מסכת מעשרות) אסור לאכול ממנו אכילת עראי, אם הוא אינו מתכוין להכניסו לביתו. אך אם בכונתו להכניסו לביתו עדיין הוא מותר באכילת ארעי. (ג) קבע למעשר - משיראה פני הבית (או שאר מיני קבע המבוארים במסכת מעשרות פרק א). רמב&quot;ם מעשרות ג. דעת הראב&quot;ד שם שבדגן תירוש ויצהר אף אם רוצה להכניסם לביתו, אם נגמרה מלאכתן אסור לאכול מהם עראי. כתב רש&quot;י (ברכות ל&quot;א) שמדאורייתא אין חילוק בין אכילת קבע לאכילת עראי. ובכל מקום שמותר לאכול אכילת עראי מותר גם לאכול אכילת קבע. וחכמים גזרו ואסרו אכילת קבע אף לפני שנגמרה מלאכת הפירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינו נאגד&lt;/b&gt; אלא נמכר בתפזורת, אסור לאכול ממנו אכילת עראי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משימלא את הכלי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;319&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי שמילוי הכלי נחשב ל&quot;גמר מלאכתו&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;319.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם אינו ממלא את הכלי, משילקט כל צרכו. המשנה במעשרות שם. (והביאוה תוספות כאן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt; בהמשך התוספתא הנזכרת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד (הוא ראש השנה) לירקות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליקט ירק&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש&lt;/b&gt; (לפני השקיעה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזר וליקט&lt;/b&gt; מן הירק -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0021_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot