https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91 2026-05-22T07:25:25Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=141492&oldid=prev 2020-09-06T16:40:49Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:40, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93445:rev-141492:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=93445&oldid=prev 2015-06-30T13:32:52Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה טו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסורי מיחסרא&lt;/b&gt;. חסר בה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קתני&lt;/b&gt;, כך צריך לשנותה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר רבי יוסי: אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתרוג&lt;/b&gt; הולכין מצד אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר לקיטתו למעשר, ו&lt;/b&gt;מצד שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר חנטה לשביעית&lt;/b&gt; (וכדעת רבן גמליאל לעיל יד ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבותינו נמנו באושא וגמרו&lt;/b&gt; שהולכין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר לקיטתו בין למעשר, בין לשביעית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך פירוש דברי אבטולמוס: אתרוג הולכין אחר לקיטתו למעשר - בין לענין שאין מעשרין מן החדש על הישן, ובין לענין שנה שניה הנכנסת לשלישית, שמפרישים ממנו מעשר עני כדין השנה השלישית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואחר חנטה לשביעית - בין לענין הפקר ובין לענין ביעור, כשאר האילנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי שלענין מעשרות הולכין אחר שעת הלקיטה, בכל זאת אתרוג בת שביעית הנכנסת לשמינית פטורה מן המעשר. שהיות והחנטה היתה בשביעית חלו עליה דיני שביעית, והרי היא הפקר, והפקר פטור מן המעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבה ורב המנונא סוברים כדעת אבטולמוס, שהולכין אחר החנטה לענין שביעית לגמרי, ולכן בת שביעית הנכנסת לשמינית חייבת בביעור, שהרי היא חנטה בשביעית. ואילו בת ששית הנכנסת לשביעית פטורה מביעור, שהרי היא חנטה בששית. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;388&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;388.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף על פי שהגמרא אמרה &quot;תנאי היא&quot; אין הכונה שרבי שמעון דלעיל סובר כאחד התנאים המובאים בברייתא כאן. שהרי לדעתו אין פירות שביעית חייבים בביעור אלא אם כן גדלו בשביעית ונלקטו בשביעית. ואילו לדעת אבטולמוס הכל תלוי בחנטה. ולדעת רבותינו שבאושא הכל תלויב לקיטה. (ריטב&quot;א). (והגמרא הביאה את מחלוקת התנאים כאן לומר שאבטולמוס חולק על רבי שמעון. ורבה ורבי זירא סוברים כמותו). והקשו הראשונים: מדוע הגמרא לא הביאה את רבן גמליאל דלעיל הסובר כאבטולמוס (עיין תוספות סוף ד&quot;ה יד הכל). ותירצו: דברי אבטולמוס חשובים מפני שהעיד כן בשם חמשה זקנים. ועוד, שיתכן שדברי אבטולמוס הם מקור דברי רבן גמליאל. ריטב&quot;א בשם הרז&quot;ה. (עיי&quot;ש בהערת המהדיר).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונחלקו רבה ורב המנונא בדעת אבטולמוס לענין בת שישית הנכנסת לשביעית:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת רב המנונא - מאחר שהחנטה היתה בששית, הרי אין היא הפקר, ולפיכך הרי היא חייבת במעשר. ואין מתחשבים במה שיד הכל ממשמשין בה, מפני שאין זה אלא גזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לדעת רבה - אף על פי שהחנטה היתה בששית, בכל זאת מאחר שהכל ממשמשין בה הרי היא כהפקר, ומודה אבטולמוס שהיא פטורה מן המעשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;389&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;389.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; קשה: אמנם הגמרא הוכיחה מדברי אבטולמוס שהוא חולק על מה שאמר רבי שמעון שאתרוג שחנט בשביעית ונלקט בשמינית פטור מן הביעור. אבל, במה שאמר רבי שמעון שאתרוג שחנט בשישית ונלקט בשביעית פטור מן המעשר, מפני שיד הכל ממשמשין בו, לא מצאנו חולק בדבר. ואיך יכול רב המנונא לחלוק על סברא זו? ועיין חזון איש שביעית ז ט שהאריך ליישב קושיא זו (כדעת התוספות ושלא כדברי רש&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר: רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו&lt;/b&gt;, שניהם אמרו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; דינה כפירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששית&lt;/b&gt; לכל דבר, והרי היא חייבת במעשר, ופטורה מן הביעור (וכדעת רב המנונא דלעיל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא רבין&lt;/b&gt;, כאשר רבין בא מארץ ישראל לבבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן&lt;/b&gt; (שהיה גר בארץ ישראל):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו&lt;/b&gt; אם לא גדלה בשישית אלא עד שיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזית,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;390&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונעשית&lt;/b&gt; בשביעית גדולה כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ככר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין עליה משום טבל,&lt;/b&gt; מפני שהולכין אחר החנטה, ואינה הפקר כשביעית, ולפיכך הרי זו חייבת במעשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;391&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;390.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות לעיל מסתפקים האם רבי יוחנן נקט כזית בדוקא או לא: יתכן שכזית לאו דוקא, שהרי רבי יוחנן סובר שהולכין באתרוג אחר חנטה לענין שביעית. אך יתכן שבאתרוג אין החנטה חשובה חנטה אלא כשהאתרוג נעשה כזית (סוף ד&quot;ה ולשביעית, לעיל יד ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;391.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נמצא שיש 4 שיטות בענין אתרוג: (א) דעת רבן גמליאל ואבטולמוס בשם חמשה זקנים - אתרוג אחר חנטה לענין שביעית (וערלה ורבעי - הוספת רבן גמליאל). ואחר לקיטה לענין מעשר. (ב) דעת רבי אליעזר - אתרוג כאילן לכל דבר. (ג) דעת רבותינו שבאושא - הולכין באתרוג אחר לקיטתו בין למעשר ובין לשביעית. (ד) דעת רבי שמעון - לענין ביעור אין האתרוג חייב אלא אם כן חנט בשביעית ואף נלקט בשביעית. (והיא דעה אחרת מרבותנו שבאושא. כמבואר בריטב&quot;א כדלעיל בהערה 388. ועיין תוספות טו ב ד&quot;ה ורבותינו שיש ג&#039; מחלוקות בדבר. ויש ליישב לשונם אף לדברי הריטב&quot;א. ועיין תוספות ישנים). ולהלכה נחלקו הראשונים, עיין חזון איש שביעית ז טז ד&quot;ה אתרוג ששית. וד&quot;ה ושביעית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילן שחנטו פירותיו קודם ט&quot;ו בשבט&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשר ל&lt;/b&gt;פי דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה שעברה&lt;/b&gt; (אם היתה שנת מעשר שני, מפרישים ממנו מעשר שני, ואם היתה שנת מעשר עני מפרישים ממנו מעשר עני).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילן שחנטו פירותיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחר ט&quot;ו בשבט&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשר ל&lt;/b&gt;פי דין ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה הבאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נחמיה: במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שהולכין אחר החנטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באילן שעושה שתי &quot;בריכות&lt;/b&gt;&quot;, שני מחזורים של פירות (ו&quot;בריכות&quot; הוא לשון מושאל מ&quot;גוזלות&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;392&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשנה&lt;/b&gt; אחת, כדלהלן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;392.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רשב&quot;ם בבא בתרא פ א. (ועיין ריטב&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא על לשון &quot;בריכה&quot; שנקט בו רבי נחמיה, שאין לשון זאת אלא בגוזלות של ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי בריכות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך!?&lt;/b&gt; וכי אילן עושה גוזלות?! ומדוע נקט התנא לשון שכזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt;, אמור כך: אמר רבי נחמיה: במה דברים אמורים (שהולכין אחר החנטה), באילן שעושה פירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כעין שתי בריכות&lt;/b&gt; בשנה, שאין פירותיו נגמרים כאחת, אלא כל אחד מתבשל בזמן אחר, כגון עץ התאנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אילן העושה&lt;/b&gt; פירות כעין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בריכה אחת&lt;/b&gt;, שכל פירותיו מתבשלים ונלקטים כאחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון דקלים וזיתים וחרובין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שחנטו פירותיהן קודם ט&quot;ו בשבט&lt;/b&gt;, אין הולכין בהם אלא אחר לקיטתם, אלא הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתעשרין לשנה הבאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין&lt;/b&gt; ודקלים וזיתים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;393&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי נחמיה&lt;/b&gt;, שהולכין אחר לקיטתם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;393.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה ריש לקיש&lt;/b&gt; סתירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי יוחנן&lt;/b&gt; מהא דשנינו במסכת שביעית (ה א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנות שוח&lt;/b&gt; (תאנים לבנות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית שלהן&lt;/b&gt; נוהגת בשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניה&lt;/b&gt; של שנות השמיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שעושות&lt;/b&gt; את פירותיהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשלש השנים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שפירות החונטים בהן, נגמרים לאחר שלש שנים. הלכך, פירות שנגמרו בשנה השניה בידוע שהם חנטו בשנה השביעית (דהיינו לפני שלש שנים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן, שהולכין בבנות שוח אחר החנטה, אף על פי שהן נלקטות כאחת. ושלא כדבריך רבי יוחנן, שאמרת שהולכין בפירות כאלו אחר הלקיטה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישתיק&lt;/b&gt;. שתק רבי יוחנן ולא ענה לריש לקיש תשובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא הבינה ששתיקת רבי יוחנן מתפרשת כהודאה, שהודה לריש לקיש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;394&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;394.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי אבא הכהן לרבי יוסי הכהן: אמאי אישתיק!?&lt;/b&gt; מדוע רבי יוחנן שתק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא ליה&lt;/b&gt;, הרי הוא היה יכול לענות לריש לקיש ולומר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמינא לך אנא&lt;/b&gt; (אמרתי לך אני) שהלכה כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי נחמיה&lt;/b&gt; שאמר בפירוש בברייתא שהולכין בחרובים וכדומה אחר הלקיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת לי&lt;/b&gt; קושיא על דברי, מדברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן?!&lt;/b&gt; ואיזו קושיא היא זו? הלא רבי נחמיה אמר בפירוש כדברי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ענה רבי יוסי הכהן: רבי יוחנן לא ענה כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאמר ליה&lt;/b&gt; (כך היה אומר לו) ריש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקיש&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבקת רבנן&lt;/b&gt;, עזבת את דברי חכמים שהם רבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדת כרבי נחמיה&lt;/b&gt; שהוא יחיד? והלא, יחיד ורבים שנחלקו - הלכה כרבים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חזר ושאל רבי אבא הכהן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולימא ליה&lt;/b&gt;, הרי רבי יוחנן יכל לענות ולומר לריש לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמינא לך&lt;/b&gt;, אני אמרתי לך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהגו&lt;/b&gt; העם כרבי נחמיה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואת אמרת לי&lt;/b&gt;, ואילו אתה שואל אותי ממשנה שמוכח שהעם עשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא!?&lt;/b&gt; הלא גם אני מודה בכך שאסור לעשות כך, אלא העם הם שנהגו כך, ואין מוחין בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ענה רבי יוסי הכהן: רבי יוחנן לא ענה כך. משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; (ריש לקיש היה יכול לענות ולומר לו): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום&lt;/b&gt; שיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי נהגו, שבקינן להו!?&lt;/b&gt; כאשר העם נוהגים באיסור, וכי אנו מניחים להם לעבור איסור ולא מוחין בידם?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חזר ושאל רבי אבא הכהן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולימא ליה&lt;/b&gt;, הרי רבי יוחנן יכל לענות לריש לקיש ולומר לו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמינא לך אנא&lt;/b&gt;, כל אשר אמרתי לך היה לענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר חרובין&lt;/b&gt; ודומיהן שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן,&lt;/b&gt; שהרי מן התורה אין חיוב לעשר אלא דגן תירוש ויצהר, (תוספות יב ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת לי&lt;/b&gt;, ואתה שואל אותי מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית&lt;/b&gt; שהיא נוהגת מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt; בכל מיני הפירות והירקות?! והרי יש לחלק ולומר, שבענין שביעית הולכין אחר החנטה כדין תורה, אבל בענין מעשר שהוא מדרבנן (בחרובין ודומיהם) הקילו חכמים והלכו אחר הלקיטה! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;395&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;395.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכאן שמעשר בחרובין אינו מן התורה. והיינו משום שאין חיוב מעשר מן התורה אלא בדגן תירוש ויצהר. רש&quot;י ועוד. ויש אומרים שאף כל שבעת המינים חייבים מדאורייתא. עיין לעיל הערה 314. אבל הרמב&quot;ם (תרומות ב א) סובר שכל הפירות חייבים במעשר מדאורייתא, ואף הקטניות, מלבד הירקות שאינם חייבים אלא מדרבנן. (עיין לעיל בהערה הנ&quot;ל). ופירש את הגמרא כאן בחרובי צלמונה שאינם ראויים לאכילת רוב בני אדם, והן מתעשרות מדברי סופרים, אבל שאר חרובים חייבים מדאורייתא. (מעשרות א ט. מע&quot;ש א ג). והקשה עליו הראב&quot;ד (בהלכות מעשר שני שם): אם כן מדוע שאל אותו ריש לקיש מבנות שוח? ולכן כתב הראב&quot;ד שכל פירות האילן (ובכללם החרובין) אינם חייבים אלא מדרבנן. (וחרובי צלמונה ודומיהן פטורים אפילו מדרבנן). ועיין ריטב&quot;א כאן ובדבריו מיושבים דברי הרמב&quot;ם. (ועיין כס&quot;מ הל&#039; מעשר. ומהר&quot;י קורקוס הל&#039; מע&quot;ש. ושפת אמת. ודרך אמונה בביאור ההלכה הלכות מעשר שני א ג ד&quot;ה והחרובין).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל טענה זו לא מצא רבי יוסי הכהן תשובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבי אבא הכהן: תמיהני&lt;/b&gt;, אני מסופק (ריטב&quot;א) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו&lt;/b&gt;, אם טען ריש לקיש טענה זו כדי לדחות את דברי רבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: איך זה יתכן שרבי אבא הכהן הסתפק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם השיבה&lt;/b&gt; ריש לקיש? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אותבה!&lt;/b&gt; הרי ידוע הוא שהשיבה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt;, אמור שכך אמר רבי אבא הכהן: תמיהני (אני מסופק) ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם קיבלה רבי יוחנן&lt;/b&gt; לטענת ריש לקיש ושתק מפני שחזר בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; (או שמא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קיבלה&lt;/b&gt; לטענת ריש לקיש, ושתק מפני שלא היתה קושית ריש לקיש חשובה בעיניו קושיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי יש לחלק בין מעשר פירות שהוא מדרבנן, לבין שביעית בפירות שהיא מדאורייתא, שבשביעית הלכו אחר החנטה כדין תורה, ובמעשר דרבנן הקילו והלכו אחר הלקיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0028_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot