https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94_%D7%90 2026-04-05T17:42:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=141481&oldid=prev 2020-09-06T16:39:26Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93424:rev-141481:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%94_%D7%90&diff=93424&oldid=prev 2015-06-30T13:32:09Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ראש השנה ה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה חג המצות טעון לינה&lt;/b&gt;, שצריך ללון בירושלים במוצאי יום טוב הראשון של פסח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף חג הסוכות טעון לינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתם&lt;/b&gt;, בחג המצות עצמו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנלן&lt;/b&gt;, מנין לנו שהוא טעון לינה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (דברים טז) בענין קרבן הפסח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ופנית בבקר, והלכת לאהליך&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין כוונת הכתוב לבוקר של יום טוב הראשון, שהרי הוא יום שחובה להיראות בו בעזרה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;94&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;94.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולהביא קרבן עולת ראיה, רש&quot;י סוכה מז, א. ובמסכת חגיגה (יז ב) פירש רש&quot;י שבעל כרחך אין כוונת הכתוב שיפנה בבוקר של היום הראשון לאהלו, שהרי ביום טוב אסור לצאת מחוץ לתחום שבת (אלפיים אמה). ותוספות שם דחו את פירושו, שהרי אמנם רבי עקיבא סובר שאיסור תחומין הוא מדאורייתא, אבל חכמים חולקים עליו, וסוברים שאין איסור תחומין אלא מדרבנן. עיין שם. אך דעת הרמב&quot;ם שאפילו לדעת חכמים יש איסור מדאורייתא לצאת חוץ לשנים עשר מיל. ולדבריו יש ליישב את דברי רש&quot;י שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, כוונת הכתוב היא לבוקר הראשון של חול המועד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;95&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;95.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. אבל תוספות (כאן בד&quot;ה מה. ובמסכת סוכה מז א ד&quot;ה לינה. ועוד) כתבו בסוף דבריהם, שמצוה ללון בעזרה בכל שבעת ימי החג, וכן משמע מדברי הר&quot;ח כאן. וכן הסכימו הראשונים. ורש&quot;י עצמו כתב בפסחים צה ב שהמקריב את הפסח בי&quot;ד ניסן, צריך ללון בירושלים בלילה של יום טוב הראשון בלבד, ומכאן ואילך יכול לדור חוץ לחומה בתוך התחום. אבל אינו רשאי לחזור לביתו, שהרי יום טוב הוא ואסור לצאת חוץ לתחום, ועוד שהרי חייב להביא ביום עולת ראיה (ודבריו סותרים למה שכתב כאן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;העולה מדברי הגמרא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. לדעת תנא קמא ורבי שמעון, נאמר &quot;בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות&quot;, ללמד בהיקש, שאם עברו על האדם שלשה רגלים ולא קיים חיובו, הרי הוא עובר בבל תאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. לדעת רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב, נאמר &quot;חג המצות&quot; כדי להקיש את חג השבועות לחג המצות, לומר שיש לו תשלומין כל שבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &quot;חג הסוכות&quot; נכתב בפסוק, כדי להקישו לחג המצות לענין לינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא קמא ורבי שמעון&lt;/b&gt;, שדרשו את הפסוק לענין בל תאחר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשלומין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעצרת, מנא להו?&lt;/b&gt; מנין להם שיש תשלומין לעצרת כל שבעה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;96&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;96.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון לא קשה דבר, שהרי הוא לומד שיש בל תאחר בעבור חג הסוכות בלבד, ואם כן &quot;חג המצות&quot; ו&quot;חג השבועות&quot; שהוזכרו בפסוק מיותרים, כדי להקישם לענין תשלומין. הקשה בפני יהושע: לתנא קמא, רבי שמעון ורבי אלעזר ברבי שמעון, מנין שמצות לינה נוהגת אף בסוכות? ותירץ: שנאמר &quot;ופנית בבוקר&quot; ודרשו: כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא בבוקר (דרשא זו מוזכרת בספרי שם, ובמסכת סוכה). וכתב הערוך לנר שכדברי פני יהושע מפורש בתוספות חגיגה (יז א ד&quot;ה אף חג הסוכות). ועיין בחידושי הר&quot;ן. והרש&quot;ש כתב, שיתכן שהתנאים האלו אכן חולקים על דין לינה. ובזה מיושב הרמב&quot;ם שלא הזכיר דין לינה. ועיין שפת אמת, ובאבי עזרי בענין לינה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא להו&lt;/b&gt; יצא להם דין זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדתני&lt;/b&gt;, ממה ששנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר שמואל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתני רבה בר שמואל: אמרה תורה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. בענין ראש חודש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנה&lt;/b&gt; שלשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים, וקדש&lt;/b&gt; את ראש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדש&lt;/b&gt; בקרבנות המוספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר (במדבר יא): &quot;עד חדש ימים&quot;. ומכאן למדו שמנין החודש הוא בימים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;97&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;97.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין תוספות חגיגה יז ב ד&quot;ה אמרה, שרבינו משולם הגיה את דברי הגמרא כאן וגרס &quot;מנה שנים וקדש יובל&quot;. ותוספות חלקו עליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין הכונה שיש מצוה למנות את ימי החודש, אלא לומר שהחודש נמנה לימים ולא לשעות, על אף שההפרש בין מולד למולד אינו שלשים יום, אלא כ&quot;ט יום ושתים עשרה שעות ותשצ&quot;ג חלקים (רבינו תם בתוס&#039;, חגיגה יז ב)).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. כמו כן אמרה תורה בענין חג השבועות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנה&lt;/b&gt; חמישים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים, וקדש&lt;/b&gt; את חג ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת&lt;/b&gt; בקרבנותיו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;98&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;98.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר (ויקרא כג טז): &quot;וספרתם לכם ממחרת השבת (ממחרת יום טוב ראשון של פסח) מיום הביאכם את עומר התנופה, תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה&quot;&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמדנו בבנין אב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt; ראש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חודש&lt;/b&gt;, קדושתו בקרבנות מוספים היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למנויו&lt;/b&gt;, באחד ממנויו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, לפי שהחודש נמנה על ידי יחידות זמן של ימים, כי מונים בו שלשים יחידות זמן של יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאחד מהימים האלו שהוא נמנה על ידם, מקדשים בו את ראש החודש, בהבאת קרבנות מוסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; חג ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת&lt;/b&gt;, קדושתו בקרבנות חג השבועות היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למנויו&lt;/b&gt;, באחד ממנויו, ביחידת הזמן שהוא נמנה על ידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי עצרת נמנית על ידי ספירת יחידות זמן של שבועות, שנאמר (ויקרא כג טו): &quot;וספרתם לכם, שבע שבתות תמימות תהיינה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שקרבנות עצרת יש להם השלמה כל שבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; שקדושת חג ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת&lt;/b&gt; בקרבנותיו היא רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד יומא&lt;/b&gt;, היות שחג העצרת נמנה על ידי יחידות זמן של ימים, שנאמר (שם פסוק טז) &quot;תספרו חמישים יום&quot;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא: אטו&lt;/b&gt; וכי את מנין שבעת השבועות של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצרת&lt;/b&gt; רק לפי יחידות זמן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יומי מנינן&lt;/b&gt; ואילו לפי יחידות זמן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבועי לא מנינן!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר מר&lt;/b&gt; (אביי, במסכת מנחות סו א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוה&lt;/b&gt; של ספירת העומר היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימני יומי&lt;/b&gt;, למנות בספירת העומר ארבעים ותשע יום, מיום הבאת העומר ועד חג השבועות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצוה למימני שבועי&lt;/b&gt;. ויש גם מצוה למנות שבעה שבועות מיום הבאת העומר ועד חג השבועות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;99&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;99.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו הראשונים: הרי למדנו בגמרא לעיל (ד ב): &quot;תפסת מועט תפסת, תפסת מרובה לא תפסת&quot;. ואם כן ראוי לומר שקרבנות עצרת קרבים יום אחד, ולא שבוע! ותירצו הרשב&quot;א והריטב&quot;א, שמטעם זה הגמרא ממשיכה ואומרת: &quot;ועוד חג השבועות כתיב&quot;. ומכאן שעיקר המנין הוא השבועות. והר&quot;ן תירץ, שאין אומרים &quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot;, אלא במקום שאם נתפוס את המרובה הרי זה סתירה למועט. אבל כאן אפשר לתפוס את שני המנינים, שעיקר עצרת הוא יום אחד, והתשלומים בשבעה ימים (וכיוצא בזה כתבו תוספות חגיגה יז ב ד&quot;ה מצוה, ועיין תוספות הרא&quot;ש כאן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שמונים בספירת העומר גם יחידות זמן של שבועות, הרי קידוש חג השבועות בקרבנות הוא במשך יחידת זמן של שבוע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד,&lt;/b&gt; הרי בענין חג העצרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חג שבועות&quot; כתיב&lt;/b&gt; (דברים טז טז). ומכאן שעיקר המנין שמונים עד עצרת הוא מנין השבועות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: חייבי הדמין, בכור, ומעשר בהמה, ופסח. כיון שעברו עליהן שלשה רגלים, עובר בבל תאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בר מיקרב ברגלים הוא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי קרבן הפסח ראוי להקרב בשלשת הרגלים, עד שאתה מחייבו בבל תאחר כשעברו שלושה רגלים ולא הביאו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי לקרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זימנא קביעא ליה&lt;/b&gt;. התורה קבעה לו זמן בי&quot;ד ניסן בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אקרביה&lt;/b&gt; לקרבן הפסח ביום י&quot;ד בזמנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקרביה&lt;/b&gt;, הרי כבר הקריבו, ופשוט הדבר שלא שייך כאן איסור בל תאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי לא אקרביה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידחי ליה!&lt;/b&gt; אם לא הקריבו בזמנו, הרי הוא נדחה מיד מהקרבה בזמן אחר, ולכן מיד הוא עובר בבל תאחר! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;100&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;100.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות. (וטעם הדבר נראה, משום שמאחר שעבר זמן הקרבת הפסח בעל כרחו לא יוכל יותר להקריבו כל שלשת הרגלים, נמצא שמיד כשמאחר ולא מקריב את הפסח במועדו הרי הוא גורם לאיחור של שלשה רגלים). וכתב הטורי אבן שאף מרש&quot;י בעמוד ב&#039; (ד&quot;ה כפסח דמו) נראה כן. שכתב &quot;וברגל ראשון יעבור עליהן&quot;. אבל הערוך לנר כתב שמרש&quot;י נראה שעובר בבל תאחר רק כעבור רגל אחד, ולא מיד כשעבר י&quot;ד ניסן שהוא זמן הפסח. וראה להלן הערה 103 והשפת אמת כתב, שאין עוברים בבל תאחר על הפסח אלא כשעבר י&quot;ד אייר. שהרי הפסח שלא הקריבוהו בי&quot;ד ניסן, אפשר להקריבו בי&quot;ד אייר, (שהוא פסח שני). ואף על פי שמרש&quot;י (ד&quot;ה ופסח בר) משמע שעוברים מיד כשעבר י&quot;ד ניסן, לשונו צריכה עיון, אבל הדין דין אמת. הרמב&quot;ם לא הזכיר שפסח נכלל באיסור בל תאחר, וכתב השפת אמת, שמכאן נראה שדעתו כדעת הטורי אבן, שנראה לו כי מאחר שאי אפשר להקריב את הפסח בשלשת הרגלים, לכן לא נאמר בו בל תאחר כלל. ועיין במאירי שכתב בפירוש כדברי הטורי אבן. ועיין בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: פסח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי נסבא!&lt;/b&gt; אכן התנא נקט בחינם את פסח, כי באמת על איחור בהקרבת קרבן הפסח הוא עובר בבל תאחר מיד כשעבר י&quot;ד ניסן ולא הקריבו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;101&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;101.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש השפת אמת, שהתנא נקט את פסח מפני שאף הוא בכלל &quot;בל תאחר&quot;, אבל אין זמן האיסור כעבור שלשה רגלים (וכעין מה שכתב הר&quot;ן בצדקה, עיין לעיל הערה 75 אות ב). ומכאן ראיה נגד דעתו של הטורי אבן (שהוזכר בהערה הקודמת) שפסח אינו כלול בבל תאחר כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ששת אמר: מאי &quot;פסח&lt;/b&gt;&quot;, מהו &quot;פסח&quot; המוזכר בברייתא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלמי פסח&lt;/b&gt; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהיה לו קרבן פסח, ואבד, והקריב אחר תחתיו, ואחר כך נמצא הראשון, שהרי הוא קרב שלמים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;102&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;102.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכך שנינו במסכת פסחים ע ב: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מנין למותר הפסח (פסח שאבד, והקריב אחר תחתיו, ואחר כך נמצא הראשון, או המפריש מעות לקנות בהם פסח, ונותרו בידו מקצת המעות, מנין) שקרב שלמים? שנאמר (דברים טז): &quot;וזבחת פסח לה&#039; אלהיך צאן ובקר&quot;. וכי פסח מן הבקר בא? והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים ! אלא (כך אמר הכתוב) מותר הפסח יהיה לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר (דהיינו שלמים). (והגמרא בפסחים צז א דורשת שכל דיני שלמים עליו. עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם עברו שלשה רגלים ולא הקריבו כקרבן שלמים, אז הוא עובר בבל תאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, אם אכן כוונת הברייתא לאיחור בהקרבת שלמי הפסח, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו שלמים&lt;/b&gt; ממש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי הוא קרב לשלמים, וזה כבר שנינו בברייתא &quot;שלמים&quot;, ולמה הוצרך התנא להזכיר שוב את שלמי הפסח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt;, התנא שנה את האיחור ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלמים הבאין מחמת פסח&lt;/b&gt;, כגון פסח שאבד והקריב אחר תחתיו, והרי הוא קרב שלמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא&lt;/b&gt;, ושנה גם את דין איחור ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלמים הבאין מחמת עצמן&lt;/b&gt;. כגון שהפריש מלכתחילה את הבהמה לשם שלמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצריך התנא להשמיע לנו גם את השלמים הבאין מחמת הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא&lt;/b&gt;, היה עולה על הדעת לומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ומחמת&lt;/b&gt; קדושת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאתו&lt;/b&gt;, באו השלמים הללו,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0007_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot