https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:ראש השנה ג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-05T17:42:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=141478&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:39:03Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ראש השנה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98198:rev-141478:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=98198&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:13:48Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:13, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למנינא אחרינא הוא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למנינא אחרינא הוא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> לענין איזה מעשה שהיה. תוספות. ועיין רש"ש.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> לענין איזה מעשה שהיה. תוספות. ועיין רש"ש.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93421:rev-98198:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=93421&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:32:03Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ראש השנה ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>למנינא אחרינא הוא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;45&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;45.&nbsp;</b> לענין איזה מעשה שהיה. תוספות. ועיין רש"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: כיון שבשני הפסוקים נאמרה "שנת עשרים", אנו לומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>"שנת עשרים, שנת עשרים" לגזירה שוה.</b> ללמדך, ששתיהן נמנות אותו המנין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה התם</b>, כשם שבפסוק השני, השנים נמנות <b style='font-size:20px; color:black;'>לארתחשסתא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הכא</b>, בפסוק הראשון, המנין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לארתחשסתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי</b>, מנין לנו <b style='font-size:20px; color:black;'>דמעשה דכסליו</b> (שהוזכר בפסוק הראשון) <b style='font-size:20px; color:black;'>קדים</b> למעשה שבניסן (שהוזכר בפסוק השני)? <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> (שמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה דניסן, קדים!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויתכן לפי זה, שבאמת מונים למלכים מניסן, ופסוק אחד הוא בניסן בשנת העשרים לארתחשסתא, והשני הוא לאחר מכן, בכסלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סלקא דעתך</b> (לא יעלה על דעתך לומר כך)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרן נחמיה למלך בניסן</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b> ומפרש והולך: <b style='font-size:20px; color:black;'>דברים שאמר חנני לנחמיה בכסליו</b> מה הן? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> כדי להבין את דברי הגמרא להלן נציין את סדר המאורעות הכתובים בספר עזרא ונחמיה בקצרה: בספר עזרא: א. בשנת אחת למלך כורש, קרא המלך ליהודים לבנות את בית המקדש. (פרק א). ב. חלק מבני הגולה עלו, והתחילו לבנות את בית המקדש (פרק ג). ג. הופסקה מלאכת בנין בית המקדש עד שנת שתיים לדריוש בן אחשורוש ואסתר (לדעת רוב המפרשים. אבל עיין באבן עזרא שם). (סוף פרק ג). מהשנה הראשונה לכורש ועד השנה השנית לדריוש, היו שמונה עשרה שנה, שהושלם בהם מנין שבעים שנה לחרבן ירושלים. שכך התנבא ירמיהו התנבא בסוף בית ראשון, שירושלים תהיה חרבה שבעים שנה. ירמיה כט. וכן בדניאל ט. רש"י שם. ועיין מגילה יא ב. ד. בשנת שתיים לדריוש התנבאו חגי וזכריה ליהודי ירושלים בשם אלהי ישראל, וציוום לבנות את בית המקדש ללא רשותו של המלך (פרק ה). ה. דריוש מוצא בגנזי המלך את ציוויו של כורש, שציוה לבנות את המקדש. ומתואר שם סדר בנין המקדש (כפי שהגמרא תביא להלן). ואז, דריוש מצוה לאומות לעזור לישראל מכספי המלך, כפי שהגמרא תביא להלן (פרק ו). ו. בנין בית המקדש הסתיים בג' אדר, בשנה השישית למלכות דריוש בן אחשורוש ואסתר, ואחר כך עשו בני ישראל את הפסח, כפי שיובא בגמרא להלן (שם). ז. בשנת שבע לארתחשסתא (דריוש, בן אחשורוש ואסתר), בחודש החמישי (אב) עזרא עולה לירושלים עם כהנים לויים שוערים ונתינים, וארתחשסתא נתן ביד עזרא מכתב, ובו נתן לו רשות לעלות, וציוה לאומות לעזור לו. וכפי שיפורט בגמרא. (פרק ז). עד כאן סדר בנין בית המקדש בקצרה כפי שמבואר בעזרא. וכך מתואר בנחמיה: א. בשנת עשרים לארתחשסתא, בכסלו, מגיעים חנני ואנשיו, ומספרים לנחמיה שחומות ירושלים מפורצות, וכפי שהגמרא מביאה כאן (פרק א). ב. בשנת עשרים לארתחשסתא, בניסן, המלך נותן לנחמיה רשות לעלות לירושלים, ומתחילים בבנין חומות העיר. (פרק ב). הרי שיש סתירה בין הכתובים בספר עזרא ובספר נחמיה: שהרי בספר עזרא כתוב שהשלימו את בנין בית המקדש בשנת שש לדריוש (המכונה בכמה מקומות ארתחשסתא), ואילו בנחמיה כתוב, שרק בשנת עשרים לארתחשסתא התחילו לבנות את חומות העיר! התוספות (ד"ה שנת) מתרצים שני תירוצים: א. שנת עשרים לארתחשסתא המוזכרת בנחמיה היינו לשנות כורש, שאף הוא נקרא ארתחשסתא (על שם מלכותו. תוספות ד"ה וארתחשסתא), ושנת עשרים לכורש היא שנת השלש לדריוש בן אחשורוש ואסתר. (כורש מלך שלש שנים, ועוד ארבע עשרה שנים מלך אחשורוש, ועוד שלש שנים של דריוש בנו, וביחד הם עשרים שנה). ופירשו התוספות שמבואר בעזרא (פרק ד) שעבודת בית המקדש בטלה עד שנת שתיים לדריוש. והעבודה התחילה בשנת שלש לדריוש כמבואר בנחמיה. ב. שנת עשרים לארתחשסתא היינו לדריוש, כפשוטו של מקרא (שבכל מקום שהוזכר ארתחשסתא הוא דריוש). ואמנם בית המקדש נשלם בשנה הששית לדריוש, אבל חומות העיר ירושלים עדיין היו מפורצות, והעם היה בחרפה, עד שנת עשרים לדריוש, שאז ביקש נחמיה מהמלך לעלות ולבנות את חומות העיר (ולא נתעסקו בבנין בית המקדש, שהוא כבר היה בנוי). וכן כתב הריטב"א (להלן ג ב סוף ד"ה גרש"י ז"ל).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (נחמיה א א והלאה. ההוספות בפסוקים בתוך מסגרות מבוססות בעיקרן על פירוש המצודות):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"דברי נחמיה בן חכליה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויהי בחדש כסלו שנת עשרים, ואני</b> (נחמיה) <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי בשושן הבירה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויבא חנני, אחד מאחי</b> (מחברי), <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואנשים מיהודה, ואשאלם על היהודים הפליטה</b> (הפליטה של היהודים) <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר נשארו</b> (בירושלים) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מן השבי</b> (של בבל), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועל ירושלם</b> (על בנין חומותיה) ". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> בימי כורש עלו חלק מבני הגולה לירושלים, והיו שם בימיו, ובימי אחשורוש. וארתחשסתא המוזכר כאן, הוא דריוש הפרסי, בנם של המלך אחשורוש ואסתר המלכה. ובית המקדש נבנה בשנת שתיים למלכותו, ועדיין רבים מבני הגולה נשארו בבבל, ונחמיה בן חכליה היה שר המשקים לארתחשסתא המלך. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמרו לי</b> (חנני והאנשים שבאו אתו מיהודה): <b style='font-size:20px; color:black;'>הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה</b> (בירושלים, הם) <b style='font-size:20px; color:black;'>ברעה גדולה ובחרפה. וחומת ירושלים מפורצת, ושעריה נצתו באש".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין שאת הדברים הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרן נחמיה למלך בניסן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שם ב א והלאה): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויהי בחדש ניסן, שנת עשרים לארתחשסתא</b> (דריוש) <b style='font-size:20px; color:black;'>המלך</b>, (הביאו) <b style='font-size:20px; color:black;'>יין לפניו. ואשא את היין</b> (אנוכי נחמיה שר המשקים, נשאתי את היין מן החצר) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתנה למלך. ולא הייתי</b> (רגיל לבוא בדרך כלל) <b style='font-size:20px; color:black;'>רע</b> (ברוע פנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לפניו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ויאמר לי המלך: מדוע פניך רעים, ואתה אינך חולה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה כי אם רע לב</b> (שיש בלבבך רצון רע להמיתני בסם המות בכוס זו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואירא הרבה מאד"</b> (מעלילת המלך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואומר למלך: המלך, לעולם יחיה! מדוע לא ירעו פני</b> (בזמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר העיר</b> (ירושלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בית קברות אבותי חרבה, ושעריה אוכלו באש"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר לי המלך: על מה זה אתה מבקש!"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואתפלל אל אלהי השמים</b> (שימלא את בקשתי), ואחר תפילתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר למלך"</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אם על המלך טוב, ואם ייטב עבדך לפניך</b> - זאת היא בקשתי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשר תשלחני אל יהודה, אל עיר קברות אבותי, ואבננה!"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויאמר לי המלך, והשגל</b> (והמלכה היתה) <b style='font-size:20px; color:black;'>יושבת אצלו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד מתי יהיה מהלכך</b> (כמה זמן יהיה המהלך שתלך לירושלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתי תשוב</b> (לכאן)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וייטב לפני המלך</b> (שאלך לירושלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתנה לו זמן"</b> אימתי אשוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מכל זה, שהמעשה שבכסלו קדם למעשה שבניסן. ושניהם היו בשנת העשרים לארתחשסתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן שראש השנה למלכי האומות אינו בניסן, אלא בתשרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b> סתירה למה שלמדנו לעיל שראש השנה למלכי האומות הוא בתשרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בספר חגי (א טו): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביום עשרים וארבעה לחדש, בששי</b> (בחדש השישי שהוא אלול) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנת שתים לדריוש"</b>, התחילו להכין את הדברים לצורך בנית בית המקדש השני בציווי חגי הנביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> בפסוק שאחריו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"בשביעי</b> (בחודש השביעי שהוא תשרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשרים ואחד לחדש</b> היה דבר ה' ביד חגי הנביא, לאמר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> הקב"ה ציוה את חגי לזרז את ישראל בעבודת המקדש, כן מוכח בכתובים. וכן כתבו תוספות (סוף ד"ה ביום עשרים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע שמדבר על אותה שנה שהוזכרה בפסוק הקודם, דהיינו שנת שתים לדריוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b>, ואם אכן מונים למלכי האומות מתשרי, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"בשביעי בשנת שלש" מבעי ליה</b>, היה ראוי לומר! שהרי בתשרי מתחילה שנה חדשה של מנין מלכי האומות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אבהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כורש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלך כשר היה</b>, כי על שם שהיה כשר קראוהו כרש (דהיינו המילה "כשר" בשינוי סדר האותיות), ושמו מעיד עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנו לו</b> את שנותיו מניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמלכי ישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לכל שאר מלכי האומות מונים להם מתשרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב יוסף</b> לתירוץ הגמרא, בשתי קושיות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> (קושיא ראשונה): <b style='font-size:20px; color:black;'>דאם כן</b> שמנו לכורש מניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשו קראי אהדדי</b> הפסוקים סותרים זה את זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בספר עזרא (ו טו): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ושיציא ביתא דנא</b> (נשלם בנין הבית הזה, כלומר, בית המקדש השני), <b style='font-size:20px; color:black;'>עד יום תלתא לירח אדר, די היא שנת שית למלכות דריוש מלכא</b> (בג' אדר בשנה השישית לדריוש המלך) ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא: באותו זמן לשנה הבאה, עלה עזרא מבבל וגלותו עמו</b> (כלומר כעבור שנה מסיום עבודת בית המקדש המוזכרת בפסוק הקודם, עזרא וגלותו יצאו מבבל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> נאמר בעזרא ז ט: "באחד לחדש הראשון (ניסן) הוא יסוד המעלה". ופירש במצודות שם, שאז הוא תחילת יציאת עזרא מבבל. ואבן עזרא מפרש שאז עזרא יעץ לעולים לעלות, והם באו לירושלים באב. תוספות הוכיחו מן הכתובים שתחילת העליה היתה בניסן שכעבור שנה, ולא בניסן הסמוך לאדר שנשלם בו הבית (בשנת שש לדריוש) עיין שם, ובריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> (שם ז ט): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויבא</b> עזרא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירושלם, בחדש החמישי</b>, אב, <b style='font-size:20px; color:black;'>היא שנת השביעית למלך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b>, אם אכן מניסן מונים את שנות כורש - <b style='font-size:20px; color:black;'>"שנת השמינית" מבעי ליה!</b> היה ראוי לומר שנת השמינית! שהרי השלמת בית המקדש היתה באדר של השנה השישית. ועזרא יצא מבבל שנה אחר כך (בשנה השביעית), ובחודש אב שאחריו הגיע לירושלים. ומאחר שבניסן מתחילה שנה חדשה, נמצא שאב הוא בשנה השמינית! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> רב יוסף ניסה להוכיח שאין מונים למלכי האומות לא מניסן ולא מתשרי, אלא לפי היום שעמדו בו. שהרי לעיל הגמרא הוכיחה שלא מנו לארתחשסתא מניסן, וכאן רב יוסף בא להוכיח שאין מונים לו מתשרי. (ובהכרח שכוונתו של רב יוסף היא להוכיח שמונים למלכי האומות מיום שעמדו בו). חידושי הר"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> מקשה רב יוסף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמנם רבי אבהו אמר שכורש מלך כשר היה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b>, וכי ניתן ללמוד מזה על דריוש (שמוכח מהפסוקים דלעיל שמנו לו מניסן) שגם הוא היה כשר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בדברי רבי אבהו מוזכר <b style='font-size:20px; color:black;'>כורש,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> (בפסוקים שהביא רב יוסף לעיל) מוזכר <b style='font-size:20px; color:black;'>דריוש!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> הרז"ה גורס גירסא אחרת בקושיות רב יוסף והסכים עמו הרשב"א. עיין בראשונים בסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן על הקושיא השניה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: הוא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כורש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דריוש</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא ארתחשסתא!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כרש בגימטריא דריוש. רש"י עזרא ד ז.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף דריוש, בן אחשורוש ואסתר, שהיה אחר מלכות אחשורוש, היה נקרא כורש. (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> שנאמר (עזרא ו יד): "ומטעם כרש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס". משמע שהיו למלך פרס 3 שמות. תוספות וראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה נקרא בשלשת השמות הללו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כורש"</b> - מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שמלך כשר היה</b> ("כרש" בחילוף סדר האותיות הרי זה "כשר").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ארתחשסתא"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על שם מלכותו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> המהרש"א (ד"ה כרש מלך כשר היה) כתב שארתחשסתא היא שם המדינה. אבל רש"י (עזרא ו יד) פירש שכל מלכי פרס היו נקראים ארתחשסתא, כשם שכל מלכי מצרים נקראו פרעה. ובמצודות (עזרא ד, ו) הביא דוגמא ממלכי פלשתים שכולם נקראו אבימלך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"דריוש" שמו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובזה מתורצת הקושיא השניה של רב יוסף, שאף דריוש נקרא כרש מפני שמלך כשר היה, ולכן מונים לו מלכי ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום</b> עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> הקושיא הראשונה של רב יוסף, שהוכיח מהפסוקים בספר עזרא שלא מנו לדריוש מניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק לא קשיא: כאן</b> בפסוקים שבספר חגי שמוכח שלא מנו לדריוש מתשרי, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם שהחמיץ</b>, לפני שהוא נעשה רשע, ולכן מנו לו מניסן כמלכי ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b>, כאשר עלה עזרא לירושלים (שמוכח מהפסוק בספר עזרא ז, ט שלא מנו לו מניסן), היה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שהחמיץ</b>, אחרי שנעשה רשע. ולכן מנו לו מתשרי כמלכי אומות העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב כהנא: ומי החמיץ!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי דריוש נעשה רשע?! <b style='font-size:20px; color:black;'>והכתיב</b> בספר עזרא (ו ט) שדריוש שלח לשלטונות הגויים שבירושלים מגילה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> וכך כתוב בה: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> כך מפורש בכתובים. וכן פירש הרש"ש (וכן מוכח מקושית תוס' ד"ה ונדבך, ומהריטב"א המובא בהערה הבאה). אבל רש"י כאן כתב שהפסוק המובא כאן הוא באגרת ששלח ארתחשסתא המלך ביד עזרא, ודבריו צריכים עיון גדול. רש"ש. ולהלן הגמרא מביאה את המשך המקרא, וגם שם (בד"ה נדבכין) פירש רש"י שבמגילה ששלח ארתחשסתא ביד עזרא היה כתוב כן. ומהרש"א בחידושי אגדות כתב עליו שלא נמצא בכתוב כן (ועיין שם).</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ראש השנה (פרשני)]]</div>Micropedia bot