https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%90 2026-05-30T00:55:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=142992&oldid=prev 2020-09-11T13:14:23Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:14, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95291:rev-142992:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=95291&oldid=prev 2015-07-01T07:54:35Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|קידושין עו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופוטרים את הנשואות&lt;/b&gt; מן היבום ומן החליצה. שלא היו הכותים מייבמים את אלמנת האח מן הנשואין, אלא רק את אלמנתו מן האירוסין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; קרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרשי&lt;/b&gt;, מהיכן הוציאו הכותים דין זה? - מהא דכתיב בפרשת יבום (דברים כה ה): &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר&lt;/b&gt;&quot;. ודרשו הכותים את הפסוק כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הך&lt;/b&gt; אשת המת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;היתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתבה חוצה&lt;/b&gt; (יושבת חוץ לבית בעלה, שעדיין לא הכניסה אליו לביתו) דהיינו ארוסה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא&lt;/b&gt; זאת ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תהיה לאיש זר&lt;/b&gt; כשימות בעלה, אלא תתייבם או תחלוץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הך&lt;/b&gt;, אשת המת מן הנישואין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא יתבה חוצה&lt;/b&gt;, אלא כבר נכנסה וישבה בבית בעלה המת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תהיה לאיש זר&lt;/b&gt;, אף בלא חליצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שפטרו את הנשואות מחליצה, והלכו ונישאו לשוק, עברו על לאו זה. ונמצאו מעורבים ביניהם בני חייבי לאוין, ולכן אסרו אותם לקהל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי עקיבא לטעמיה, דאמר: יש ממזר מחייבי לאוין&lt;/b&gt;, ונמצא דכותים ספק ממזרים הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש אומרים&lt;/b&gt;: אסורים הם לבא בקהל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקיאים בדקדוקי מצוות&lt;/b&gt;, ושמא אירע ספק בקידושי אבותיהם, ומתוך שאינם בקיאים, סברו שאינה מקודשת, והלכה ונישאת לאחר, ונמצאו בניה ממזרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש אומרים&lt;/b&gt;&quot;? -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אידי בר אבין: רבי אליעזר היא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: מצת כותי מותרת&lt;/b&gt; לאוכלה בפסח, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין בה חשש חמץ, שנזהרים הם מחימוץ. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שפת כותי אסורה באכילה, היינו דוקא פת שהכותי לש ועושה בביתו, אבל עיסה שכותי עושה בבית ישראל, מותרת. תוס&#039; ד&quot;ה מצת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח&lt;/b&gt;. ואף על פי שבלילה הראשון אכילת כזית מצה היא חובה, וצריך שיהיה בה שימור לשם מצה, בקיאים הכותים אף בשימור לשם מצת מצוה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;116&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;116.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואפילו אנו יודעים בודאי שאינה חמץ, אין יוצאין בה, כל שלא נשתמרה בפירוש לשם מצת מצוה. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אליעזר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;117&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוסר&lt;/b&gt; לאכול מצה זו בכל ימות הפסח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין&lt;/b&gt; הכותים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקיאין בדקדוקי מצות&lt;/b&gt;, ושמא החמיצוה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;117.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרש&quot;ש גורס רבי אלעזר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים, הרבה מדקדקים בה יותר מישראל&lt;/b&gt;. ןכיון שהחזיקו במצות מצה, הם בקיאים בכל דקדוקיה, ונזהרים מחימוצה, ויכולים ישראל לאכול ממנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;118&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובמקום אחר נתבאר, מה איכא בין תנא קמא לרבן שמעון בן גמליאל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;118.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא בחולין (ד א) מפרשת שרבן שמעון בן גמליאל בא להוסיף על דברי התנא קמא, שאפילו מצוה שהיא מדרבנן, ואינה כתובה בתורה, אם החזיקו בה הכותים (כלומר קיבלו אותה עליהם) ניתן לסמוך עליהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן היא שיטת רבי אליעזר במשנתנו. ומשום כן אסר אף את הכותי לכותית. דחיישינן, שמא אחד מהם הוא כשר, לפי שהיו אבותיו בקיאין, ולא אירע פסול בנישואיהם. והשניה היא מזרע אותם שאינם בקיאים, וממזרת היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשיימת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא הכי&lt;/b&gt;, לגבי יוחסין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; שייך חשש &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בקיאין&lt;/b&gt;&quot;? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין בקיאין בתורת קידושין וגירושין&lt;/b&gt;, לפיכך חשש ממזרות יש עליהם, כי שמא אבותיו של אחד מהם קידש אשה, ומחוסר ידיעה הם פסלו את הקידושין, ונישאת האשה לאחר וילדה ממזר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה: ממזר מאחותו, וממזר מאשת אח, נתערבו בהן&lt;/b&gt; בכותים, ולכן הם אסורים בקהל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;120&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וסובר שכותים גרי אמת הם, ולכן שייך בהם קידושין וגירושין. וצריך לומר, שהוא סובר גם כן כרבי עקיבא, שנטמעו בהם ישראלים כשרים, שאם לא כן, למה יאסרו הכותים זה בזה? שהרי גר מותר בממזרת. וכן צריך לומר לרב נחמן לקמן. אבל לרבא, שנתערבה בהם שפחה, אין צריך לומר שנטמעו בהם ישראלים, שהרי גם הגר אסור בשפחה. מהרש&quot;א. ובעל המאור מפרש, שלרבי אליעזר עשו את הכותים כדין גר לאחר עשרה דורות, שאסור בממזר, ולכן הם אסורים זה בזה, שמא אחד מהם גר כשר והשני ממזר. ואביי שהקשה לעיל על סברא זו, משום שהוא סובר שהכותים אין בהם חשש ממזרות מעיקר הדין, אלא רק קנס וגזירת חכמים הוא להחשיבם כממזרים. ולכן הקשה, דאידי ואידי ישנים הם. אבל כאן, שהגמרא אומרת שיש בהם חשש ממזרות ממש, הרי זו ממזרות חדשה ביחס לגירות הישנה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;120.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומהאי טעמא גם אסרו אותם זה בזה. שרבי נחמן בא לפרש טעמיה דרבי אליעזר. וכן רבא לקמן. בעל המאור. וכן משמע מהמהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קא משמע לן&lt;/b&gt; רב נחמן, ולמה לא די לו שיאמר: &quot;ממזרים נתערבו בהן&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם בא לומר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש ממזר&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחייבי כריתות&lt;/b&gt;, ולאפוקי ממאן דאמר שאין ממזר אלא מחייבי לאוין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתני חדא&lt;/b&gt; בלבד, &quot;ממזר מאחותו&quot; או &quot;ממזר מאשת אח&quot;, ולמה הזכיר את שניהם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: נקט כן, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שהיה, כך היה&lt;/b&gt;. ולאו משום חידוש שיש בזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;: אסרו את הכותים מפני ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבד ושפחה נתערבו בהן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא&lt;/b&gt; דכותים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום מאי&lt;/b&gt; הוא? - הלא בהכרח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפחה&lt;/b&gt; שנתערבה בהן, ולא משום העבד שנתערב. שהרי &quot;עבד הבא על בת ישראל הולד כשר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתני חדא&lt;/b&gt;, &quot;שפחה נתערבה בהם&quot;, ולמה נקט רבא גם עבד?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אין הכי נמי, סיבת האיסור אינה אלא מפני שפחה. אלא נקט שאף עבד נתערב, משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שהיה, כך היה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו עוסקת בחיוב הבדיקה המוטל על אדם שבא לישא אשה, לבדוק את כשרות יחוסה של אשתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקדמה ל&quot;בדיקת אמהות&quot; א. חייבו חכמים את האיש הבא לשאת אשה, לבדוק את חזקת כשרותה, על ידי בדיקת כשרות האמהות שלה בדורות הקודמים, לברר שלא היה בהן פסול של ממזרות, או שאר פסולי קהל. רש&quot;י אך התוספות כתבו, שעיקר התקנה של בדיקת האמהות נעשתה כדי לבדוק את נשות הכהנים מפסול של חללות, אלא שאגב כן תיקנו לבדוק את האשה גם מפסולי הקהל. ולכן, אפילו במקום שאין חשש חללות כלל, כגון שאשה זו היא בתו של ישראל שנשא כהנת, ובמקרה זה, הרי אפילו אם ימצא בבדיקה שאמה הכהנת היא חללה, אין בבת שום פסול כהונה, כי הבת מתייחסת אחר אביה הישראל, והיא &quot;ישראלית&quot; לכל דבריה, שלא יתכן בה פסול משפחה של חללות, ובכל זאת חייבו חכמים לבדוק אותה, שאין בה חשש פסולי קהל. ב. ונחלקו חכמים ורבי מאיר, האם חובת הבדיקה של האמהות היא בכל סתם אשה, שאינו רשאי לסמוך על חזקת כשרותה, עד שיבדוק את כשרות אמהותיה. או שהחיוב לבדוק את האמהות הוא רק במשפחה שיצא עליה ערעור של פסול משפחה, ולא במשפחה סתם, המוחזקת ככשירה. הלכה כחכמים, שאין צורך בבדיקת האמהות אלא במקום שיצא ערעור על משפחתה שהיא פסולה. ג. בגדרי הבדיקה נאמרו שני הסברים בראשונים: לדעת רש&quot;י, זו היא מעלה שעשו חכמים ביוחסין, להצריך בדיקה ולחוש לאיסור. אך יש ראשונים הסוברים שהיא קנס חכמים, ונאמרה בכהנים בלבד, ואינה מן הדין, ומטרתה היא שיהיה האדם דבק בשבטו ובמשפחתו. ויעשה זאת, כדי שלא יצטרך להכניס עצמו בטורח בדיקת האמהות. עיין ברמב&quot;ן, בריטב&quot;א, ובר&quot;ן. ד. אשה הבאה להנשא, לא הצריכוה חכמים שתבדוק באמהותיו של הבעל, וטעמו של דבר, כי לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולי כהונה. וכיון שלא הקפידה עליהן תורה לענין נישואין לכהן פסול, אף חכמים לא הצריכוה לבדוק בכשרות הבעל לגבי פסול קהל. ה. כתב החזון איש (אהע&quot;ז א כ), שאין בדיקת האמהות בגדר בירור ודאי שהיא כשירה, לפי שאי אפשר לברר את כשרותה בודאות אלא אם כן יבדוק את כל דורותיה עד ימות עזרא. אלא עיקר הבדיקה היא, שמברר לגבי כל אחת מהאמהות שבודק, שהיא היתה מוחזקת במקומה לכשירה. וצריך לבדוק גם את אם אמה, אף על פי שלא יתכן שתהא האם כשירה כאשר אם אמה היא ממזרת. כי, כאמור, אין הבדיקה של האם בגדר בירור ודאי שהיא אינה פסולה, ולכן גם אם תעלה הבדיקה שהאם הוחזקה במקומה ככשירה, יש עדיין מקום לחשוש ולבדוק שמא נטמע במשפחה בדורות הקדומים פסול, ונשתקע הדבר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנושא אשה&lt;/b&gt;, אם היתה האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהנת&lt;/b&gt;, שהיתה בת כהן, והכהנים נזהרים יותר על יחוסם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך לבדוק אחריה&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע אמהות&lt;/b&gt; ממשפחתה (שלא היו בהן ממזרות או פסולות קהל, או פסול חללות), שתי אמהות מצד אביה, ושתים מצד אמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובדיקת האמהות נעשית על ידי שבודק את האמה עצמה ואת אם אמה. ונמצא שחובת בדיקת &quot;ארבע האמהות&quot; האלו, היא למעשה, בדיקת ארבע זוגות של אמהות, כל אם יחד עם אמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהן&lt;/b&gt;, בסך הכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמונה&lt;/b&gt; אמהות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואלו הן שתי האמהות (שהן ארבע) מצד אמה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמה, ואם אמה&lt;/b&gt;, הרי שתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם אבי אמה, ואמה&lt;/b&gt; (אם אם אבי אמה), הרי ארבע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אלו הן שתים שהן ארבע מצד אביה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אביה, ואמה&lt;/b&gt; (אם אם אביה), הרי שש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם אבי אביה, ואמה&lt;/b&gt; (אם אם אבי אביה), הרי שמונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם הוא נושא אשה שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לויה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראלית&lt;/b&gt;, שאין הם מקפידים על יחוסם כמו הכהנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוסיפין עליהן&lt;/b&gt; בבדיקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוד&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת&lt;/b&gt; בכל זוג מארבעת הזוגות הנבדקות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כגון, בזוג הראשון: אמה, ואם אמה, ואם אם אמה. ובזוג השני: אם אבי אמה, ואם אם אבי אמה, ואם אם אם אבי אמה. וכן הלאה. נמצאו נבדקות שתים עשרה אמהות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והחמירו יותר בלויה וישראלית, משום שיותר שכיח בהם החשש של תערובת פסולים מאשר במשפחות הכהונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בודקין&lt;/b&gt; באשה שהיא בת כהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המזבח ולמעלה&lt;/b&gt;. שאם התחיל לבדוק באמהות, ומצא שאבי אביה שימש בעבודת המזבח, בידוע שהוא מיוחס וכשר, ואין צריך לבדוק אחר אמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן לא בודקין בלויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הדוכן ולמעלה&lt;/b&gt;, שאם העידו על אחד מאבותיה שעמד עם הלויים על הדוכן לשורר, אין צריך לבדוק אחר אמו. שבידוע שהוא כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; בודקין בכולן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הסנהדרין ולמעלה&lt;/b&gt;. שאם נמנה אחד מאבותיה על הסנהדרין, אין צורך לבדוק אחר אמו. שבידוע שהוא כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים&lt;/b&gt; (ויבואר בגמרא מי הם), או מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבאי צדקה&lt;/b&gt;, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיאין&lt;/b&gt; את בנותיהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכהונה, ואין צריך לבדוק אחריהן&lt;/b&gt;, שאף הם בחזקת כשרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: אף מי שהיה חתום&lt;/b&gt; בתורת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד בערכי הישנה של ציפורי&lt;/b&gt; (בית דין של עיר ושמה &quot;ישנה&quot;, והיא על יד ציפורי), אין צריך בדיקה אחר יחוסו, לפי שלא העידו שם אלא עדים מיוחסים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י לא גרס &quot;עד&quot;. וביאר שמדובר לגבי כשרות הדיין. ולפי ביאורו &quot;ערכי&quot; הוא השם של &quot;סדרי הדיינים&quot;, שהיו רושמים שם את שמות הדיינים המיוחסים. אך הרמב&quot;ם גורס כפי הגירסא שלנו, שמדובר בכשרות העד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך&lt;/b&gt;, אין בודקים אחריו. ובגמרא יבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע שהבעל צריך לבדוק את יחוס הנשים שהן אמותיה של האשה, אך אין הוא צריך לבדוק את יחוס הגברים שהם אבותיה של האשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא&lt;/b&gt;, מדוע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשי&lt;/b&gt; (נשים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדקינן, ומאי שנא&lt;/b&gt;, מדוע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגברי לא בדקו?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt; ולמה לא נבדוק אף בארבעה אבותיו, כגון, אביה ואבי אביה וכדומה, שמא פסול ממזרות יש בהם? ומשנינן: דרכן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשי&lt;/b&gt;ם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכי מינצו בהדי הדדי&lt;/b&gt; (כשמתקוטטות ביניהן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;עיסקי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עריות הוא דמינצו&lt;/b&gt;, מגנות הן אחת את רעותה בעניני זנות. אבל לא מגנות זו את זו בעסקי משפחה, לומר אחת על רעותה שהיא ממזרת או פסולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפיכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם איתא&lt;/b&gt;, גם אם אכן היה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא מילתא&lt;/b&gt; (שהיה דבר פסול) באשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אית ליה קלא&lt;/b&gt; (לא היה יוצא הקול) לפסול זה, ולכן הנשים צריכות בדיקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל דרכן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גברי, דכי מינצו בהדי הדדי, ביוחסין הוא דמינצו&lt;/b&gt;, וקוראין זה לזה &quot;ממזר&quot; או &quot;פסול&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם איתא דאיכא מילתא&lt;/b&gt; של פסול יוחסין באחד מהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית ליה קלא&lt;/b&gt; לפסול זה. ולכן, כל אדם שלא יצא עליו קול פסול, הרי הוא בחזקת כשרות, ואינו צריך בדיקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע מן המשנה שרק הבעל צריך לבדוק את יחוס האשה, אבל האשה אינה צריכה לבדוק את יחוסו של הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיהי נמי תבדוק ביה בדידיה&lt;/b&gt; (האשה בבעל) באמותיו, אם כשר הוא או לא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסייע ליה&lt;/b&gt; התנא במשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו&lt;/b&gt; כהנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרות לינשא לפסולים&lt;/b&gt; לכהונה. כגון חללים וגרים ועבדים משוחררים. לפי שלא אסרה התורה פסולים אלו, אלא לכהנים זכרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף שאסורות הן בממזרים - כיון שלא הקפידה תורה ביחוסי כהונה לנקבות, אף חכמים לא עשו בהם מעלה ליוחסין, להצריכן בדיקה משום פסולי קהל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אדא בר אהבה תני&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&#039;&lt;/b&gt; זוגות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמהות, שהם שתים עשרה&lt;/b&gt; נשים. שבכל זוג ישנן שלש אמהות. וכל אם הצריכה בדיקה, נבדקת עמה אף אמה, ואם אמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתניתא תנא: ד&#039;&lt;/b&gt; זוגות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמהות, שהם שש עשרה&lt;/b&gt; נשים. שעל כל זוג שבמשנה, הוא מוסיף עוד שני דורות למעלה. וכל אם הנבדקת, נבדקת עמה אף אמה, ואם אמה, ואם אם אמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרב אדא בר אהבה&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0149_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot