https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:קידושין עב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-18T12:17:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=142985&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T13:13:32Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98732:rev-142985:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=98732&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:32:17Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:32, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיר ושמה <b style='font-size:20px; color:black;'>אקרא דאגמא איכא כבבל</b>, ואדם בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אדא בר אהבה יש בה</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יושב בחיקו של אברהם אבינו!</b> היום הוא נימול, ונכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיר ושמה <b style='font-size:20px; color:black;'>אקרא דאגמא איכא כבבל</b>, ואדם בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אדא בר אהבה יש בה</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יושב בחיקו של אברהם אבינו!</b> היום הוא נימול, ונכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> רש"י הביא פירוש נוסף, שמת באותו יום. וכתב, שאם כן, אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא, שהיה אחרי רבי. ולפי הפירוש הראשון שנימול באותו יום, יש לומר שהוא רב אדא בר אהבה שבגמרא שהאריך ימים הרבה עד דורות אחרונים של האמוראים.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> רש"י הביא פירוש נוסף, שמת באותו יום. וכתב, שאם כן, אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא, שהיה אחרי רבי. ולפי הפירוש הראשון שנימול באותו יום, יש לומר שהוא רב אדא בר אהבה שבגמרא שהאריך ימים הרבה עד דורות אחרונים של האמוראים.</span> </span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=95284&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:54:22Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|קידושין עב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיר ושמה <b style='font-size:20px; color:black;'>אקרא דאגמא איכא כבבל</b>, ואדם בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אדא בר אהבה יש בה</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יושב בחיקו של אברהם אבינו!</b> היום הוא נימול, ונכנס בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> רש"י הביא פירוש נוסף, שמת באותו יום. וכתב, שאם כן, אין זה רב אדא בר אהבה שבגמרא, שהיה אחרי רבי. ולפי הפירוש הראשון שנימול באותו יום, יש לומר שהוא רב אדא בר אהבה שבגמרא שהאריך ימים הרבה עד דורות אחרונים של האמוראים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היום נולד</b> (מי שעתיד להיות) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה בבבל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל הדברים האלו נאמרו על ידי רבי ביום פטירתו. ובאותו יום נולד רב יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: כשמת רבי עקיבא נולד רבי</b>. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כשמת רבי נולד רב יהודה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כשמת רב יהודה נולד רבא</b>. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כשמת רבא נולד רב אשי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ללמדך, שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בספר קהלת (א ה): "<b style='font-size:20px; color:black;'>וזרח השמש ובא השמש</b>". קודם ששקעה שמשו של צדיק זה, זורחת שמשו של צדיק זה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> וסוף הפסוק "ואל מקומו שואף זורח, הוא שם". דהיינו, שאל מקומו של הצדיק המת, שואף וזורח הצדיק השני. ולפני כן כתוב "דור הולך ודור בא", שצדיק זה מת וצדיק זה נולד מיד. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מצינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא כבתה שמשו של עלי</b> הכהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>זרחה שמשו של שמואל הרמתי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמואל א ג): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ונר אלהים טרם יכבה, ושמואל שוכב</b> בהיכל ה'". וממשיך הכתוב ואומר שאז נתגלתה לו שכינה לראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שפשוטו של מקרא הוא שעדיין לא כבו נרות המנורה, דרשינן לה על נרו של עלי, שעד שלא כבה נרו (נבואתו של עלי), זרחה שמשו (נבואתו) של שמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב במגילת איכה (א יז): "<b style='font-size:20px; color:black;'>צוה ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליעקב, סביביו צריו</b>"! שגזר ה', שיהיו האויבים סובבים את ישראל. והם עמון ומואב שהצרו לישראל יותר מכל האויבים. ואף בגלותם שבבבל, היו הם סובבים את ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר: כגון</b> העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>הומניא</b>, שהיתה כולה עמונים, שהגלה אותם סנחריב לשם, והיו מצרים לישראל שישבו <b style='font-size:20px; color:black;'>לפום נהרא</b>, על שפת הנהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בספר יחזקאל (יא יג): "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויהי כהנבאי, ופלטיהו בן בניהו</b> (שהיה משרי העם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפול על פני, ואזעק בקול גדול, ואומר: אהא, אדני ה'</b>! כלה אתה עושה את שארית ישראל"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותוך כדי שנתנבא יחזקאל על סופם של אנשי האוון, ובתוכם פלטיהו, מת פלטיהו לנגד עיניו. וזעק יחזקאל על כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בטיב זעקה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: זעק <b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b>, שצר היה לו לנביא על מותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר</b>: זעק <b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה</b>, שרע היה בעיני הנביא שמת מיתה יפה, ורצה שיענש בצורה יותר חמורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b>" סבר, היתה לו זכות לפלטיהו זה. <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא</b>, מעשה שהיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיסתנדרא דמישן</b> (מושל מישן), <b style='font-size:20px; color:black;'>חתניה דנבוכדנצר הוה</b> (חתנו של נבוכדנצר היה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה</b> לנבוכדנצר חותנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכולי האי שבייה דאייתית לך, לא שדרת לן דקאי לקמן</b> (וכי מכל השבויים שהבאת לך לארצך, לא שלחת אף אחד שיעמוד לפני לשמשני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי</b> (רצה) נבוכדנצר <b style='font-size:20px; color:black;'>לשדורי</b> (לשלוח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> לחתנו שבויים <b style='font-size:20px; color:black;'>מישראל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה פלטיהו בן בניהו</b> לנבוכדנצר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b>, היהודים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחשבינן</b> (שחשובים אנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ניקו מקמך</b> (נשאר לעמוד לפניך), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדינן</b> (העבדים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ניזלו להתם</b>, ילכו לשם, לשרת את חתנך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן עשה נבוכדנצר כדבריו, ובזכותו של פלטיהו נשארו היהודים בבבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b> וזעק: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שעשה טובה בישראל, ימות בחצי ימיו?</b>!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה</b>" זעק יחזקאל, דרש מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> שם: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ותבא אותי אל שער בית ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדמוני הפונה קדימה, והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש, ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו, שרי העם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> לעיל: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויבא אותי אל חצר בית ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הפנימית, והנה פתח היכל ה', בין האולם ובין המזבח, כעשרים וחמשה איש, אחוריהם אל היכל ה'</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ופניהם קדמה</b>". והם אותם עשרים וחמשה איש שמוזכרים בהמשך בפסוק שהובא קודם, ובתוכם היה פלטיהו בן בניהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ממשמע שנאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ופניהם קדמה</b> (מזרחה) ", האם <b style='font-size:20px; color:black;'>איני יודע שאחוריהם כלפי</b> ההיכל שהוא לצד <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב?</b>!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אחוריהם אל היכל ה'</b>"? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שהיו מפריעין</b> (מגלים) את <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמם</b>, את אחוריהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתריזין עצמם</b> (עושים את צרכיהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>כלפי מעלה</b>, כלפי ההיכל, בדרך גנאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על כך <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נביא</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שעשה הרעה הזאת בישראל, ימות על מטתו</b> במיתה רגילה?! והיה מיצר על כך שלא נענש במיתה קשה יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים</b>, יש להוכיח, <b style='font-size:20px; color:black;'>דשמואל</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b>, שצעק הנביא <b style='font-size:20px; color:black;'>לרעה</b> על מות פלטיהו. כי לא יתכן שיסבור שמואל שצעק לטובה משום זכותו, שהרי בהכרח חולק שמואל על המעשה המובא לעיל (שגרם פלטיהו שלא יגלו ישראל למישן אלא רק העבדים), שהרי לדעתו, לא גלו עבדים לשם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבין, אמר שמואל: מושכני, הרי היא כגולה ליוחסין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מישון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חשו לה, לא משום עבדות, ולא משום ממזרות</b>, ואין פסולים אנשיה מלבוא בקהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, כהנים שהיו בה, לא הקפידו על הגרושות</b>, ונשאון לנשים. לכך בנותיה ספק חללות הן, ופסולות לכהונה, אבל כשרות הן לקהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמע מינה, סבר שמואל, לא גלו עבדים למישן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם אימא לך, שמואל</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>לטובה</b>", וסבר שגלו עבדים למישון על פי עצתו של פלטיהו. ובכל זאת לא חשש שמואל על בני מישון שמזרע עבדים הם, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דשמואל לטעמיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר שמואל: המפקיר עבדו יצא לחירות, ואינו צריך גט שחרור!</b> שמאחר שפקע קנינו הממוני של האדון בעבד, אף קנין האיסור שבו פקע, והרי הוא בן חורין לכל דבר, ושוב דינו כישראל, ומותר בבת חורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמות ב מד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>כל עבד איש מקנת כסף</b>". למה נכתב "עבד איש"? וכי דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>איש</b> נידון כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא עבד</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בא הכתוב ללמדנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד שיש לו רשות</b> ממונית <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבו עליו, קרוי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b>". אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד ש</b>כבר פקע קנין רבו ממנו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבו רשות עליו, אין</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קרוי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b>", אלא בן חורין גמור הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> קשה לפי זה בהורדוס, שהרג את כל בית חשמונאי, ומלך, הרי לא היה עליו רשות רבו ואין צריך גט שחרור, ומדוע אמר שמואל שכל האומר מבית חשמונאי אתינא, עבדא הוא? ויש לומר, שלא לענין איסורים קאמר, אלא שהוא מבית הורדוס העבדים, ולא מבית חשמונאי. אך קשה, אם כן, למה הכריז רב יהודה על בעל דינו שהוא "עבד"?, ומשמע שלענין פסול לדינא קאמר. ויש ליישב בדוחק, לפי שהוא החזיק עצמו בכהן מבית חשמונאי, לכך הכריז עליו שאינו כהן אלא עבד משוחרר. מהרש"א. וראה עוד ברמב"ן כאן, ובתוס' ביבמות (מה ב) ד"ה כיון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אותם עבדים שגלו למישן, כיון שנגזלו מרבם, הרי נתייאש מהם והפקירם (שהיאוש הוא כהפקר), ויצאו לחירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שנעשו בני חורין הרי הם כישראל. ומשום כן לא חשש שמואל עליהם, והתירם בבת חורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לדון בדברי המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: מה שמשמע ממשנתנו שעלו הפסולים מבבל, ולכן מיוחסת היא משאר הארצות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זו דברי רבי מאיר</b>, הסובר שדוקא בבל עומדת בחזקת כשרות ליוחסין, אבל שאר ארצות הן בחזקת פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל חכמים אומרים: כל הארצות בחזקת כשרות הם עומדות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא ממחוזייתא</b> (התיר לו לשאת אשה ממחוזא), ואף שאין היא מתחומי בבל השנויים לעיל לענין יוחסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי</b> לאמימר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דעתיך</b>, משום מה התרת לו לשאת אשה שלא מבבל? אם משום מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב יהודה אמר ששמואל: זו דברי רבי מאיר; אבל חכמים אומרים: כל הארצות בחזקת כשרות הן עומדות!?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם משום כן התרת, לא היה לך לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא בי רב כהנא לא מתני הכי</b> משמיה דשמואל. אלא שנו בשם שמואל, שכל הארצות עיסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בי רב פפא לא מתני הכי</b> בשם שמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בי רב זביד לא מתני הכי</b> בשם שמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי לא קיבלה</b> אמימר <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה</b>, אלא עמד על שלו והתיר את כל הארצות, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דשמיע ליה</b> כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מרב זביד דנהרדעא</b> בשם שמוא ל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: ממזירי ונתיני</b> (גבעונים) <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורים לעתיד לבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: אין טהורים</b> אף לעתיד לבא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> דעת הרמב"ן שהמחלוקת בממזרים ידועים, שלרבי יוסי יטהרו לעתיד לבא. ואילו בממזרים שנטמעו לדברי הכל הם טהורים, ואפילו בזמן הזה הודע במשפחה שהיא פסולה אינו צריך לגלותה, לפי שמן התורה ספק ממזר מותר. והקשה הרמב"ן, האיך אפשר שיטהרו ממזרים ודאים? וכי מצוות בטלות לעתיד לבא? ותירץ, שלא יבטל האיסור, אלא הוראת שעה תהא, שאליהו יטהר כל הממזרים מדורות שעברו, אבל הממזרים שמכאן ואילך, יהיו פסולים. והר"ן נחלק עליו, וסובר שהמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יוסי היא רק לענין משפחה שנטמעה, האם אליהו יגלה מי הוא הפסול, ויפסלם לעתיד לבא, או לא, אבל ממזרים ודאים, לכולי עלמא לא ייטהרו לעתיד לבא, שהרי מצוות אינן בטלות לעתיד לבא. וראה שם שהוכיח כן מהסוגיא דלעיל (עא א), שאמר רבי יהושע בן לוי כסף מטהר ממזרים, משמע דוקא בגלל שנטמעה. וכן כל האמוראים שם שאמרו "משפחה שנטמעה, נטמעה", משמע שדוקא ספק הוא יטהר, ולא ודאי. וכתב עוד ליישב, מה שהקשו בגמרא לקמן לרבי יוסי מ"וישב ממזר באשדוד", שהרי אפשר לתרץ ולומר שהפסוק מדבר בממזר ודאי, שגם הוא מודה שלא יטהר לעתיד לבא. ועוד כתב, שנראה שזו היא דעת הרמב"ם, שכתב בסוף הלכות מלכים (הלכה ג) "בימי המלך המשיח יתייחסו כולם על פיו, ברוח הקודש שתנוח עליו. ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני, וזה משבט פלוני. אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות "זה ממזר" ו"זה עבד", שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יוס</b>י: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא כבר נאמר</b> (יחזקאל לו כו) "<b style='font-size:20px; color:black;'>וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם</b>. מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם, אטהר אתכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי מאיר: כשהוא אומר</b> "וטהרתם", אינו אלא "<b style='font-size:20px; color:black;'>מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם</b>", דהיינו מטומאת עבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מן הממזרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יוסי: כשהוא</b> חוזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> בסוף הפסוק: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אטהר אתכם</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר</b>, אטהרכם <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מן הממזרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרבי מאיר, היינו דכתיב</b> (זכריה ט ו) "<b style='font-size:20px; color:black;'>וישב ממזר באשדוד</b>", שלעתיד לבוא יבדלו הממזרים, וישבו באשדוד בפני עצמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבי יוסי</b>, הסובר שיטהרו אז מממזרותם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>וישב ממזר באשדוד</b>"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדמתרגם רב יוסף</b> פסוק זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יתבון בית ישראל לרוחצן בארעהון, דהוו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דמו בה לנוכראין</b>. בית ישראל, אשר עד עתה היה נחשב בארץ לנכרי, ונטרד ממנה כממזר, יחזור לשבת בארצו. שאף אשדוד היא בגבולות ארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי</b>, שעתידים ממזרים ליטהר לעתיד לבא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> בתוס' הרא"ש הקשה: וכי איצטרך לפסוק הלכתא למשיחא! ? ועיין שם מה שתירץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו ומפיק מינן צוורני צוורני קוטרין</b> (היה מוציא מאתנו חבורות חבורות של ממזרים)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: גר נושא ממזרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי</b>, שקהל גרים לא נקרא "קהל" ; לפיכך אין הם בכלל האיסור של "לא יבא ממזר בקהל ה'". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> דעת הרמב"ם (איסורי ביאה טו ט) שגר אשר נשא ישראלית, או ישראל שנשא גיורת, הולד ישראל גמור, ואסור בממזרת. ורק אם אביו ואמו גרים, מותר גם הוא בממזרת. וכתב המגיד משנה, שהטעם בגר שנשא ישראלית שבנו אסור בממזרת, על אף שהגר עצמו מותר בממזרת, וקיימא לן שבכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הזכר, וכאן הרי הזכר (האב) מותר בממזרת), משום דלא גרע מגוי שבא על בת ישראל, שהולד כשר, ואסור בממזרת. ובישראל שנשא גיורת שפיר אסור הבן בממזרת, לפי הכלל ש"כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הולד הולך אחר הזכר", ולכן כאן, הבן דינו הוא כישראל אביו, שאסור בממזרת. אך הר"ן הקשה על הרמב"ם בדין גר שנשא ישראלית. כי בשלמא גוי הבא על ישראלית, אי אפשר לו להתייחס אחר אביו, כי רק בישראל נאמר "למשפחותם לבית אבותם", ולכן לא יתכן לומר שהולד הולך אחר אביו. אבל כאן, שאביו ישראל גמור הוא, למה לא יתייחס אחר אביו, ויהא נידון כמוהו, כמו גר שמותר בממזרת, כפי הכלל ש"כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הולד הולך אחר הזכר". וראה לקמן עז א בהערה את תירוצו של הגר"ח על קושיית הר"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: גר לא ישא ממזרת</b>. דקסבר, אף קהל גרים קרוי "קהל", ואף הם בכלל איסור "לא יבא ממזר בקהל ה'".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד גר ואחד עבד משוחרר ו</b>אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>חלל</b> - הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרים בכהנת</b>. ואף על פי שהכהן אסור בגיורת ושפחה משוחררת וחללה, לא הוזהרו כהנות כשירות בכל אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי יוסי</b> שהתיר גר לממזרת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>קהלי</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבי</b> בענין אזהרת פסולי יוחסין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. "לא יבא ממזר בקהל ה'". ב. "לא יבא לו בקהל". ג. "לא יבא עמוני ומואבי בקהל". ד. "לא יבא לבם בקהל". ה. במצרי ואדומי כתיב: "דור שלישי יבא להם בקהל".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0142_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div>Micropedia bot