https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:קידושין עא ב - היסטוריית גרסאות2026-06-09T23:00:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=142983&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T13:13:18Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98731:rev-142983:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=98731&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:32:15Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:32, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בר תחליפא</b>, תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב: לא קשיא</b>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא פסול - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להשיאו אשה</b>, שאין מתירים לסתם משפחה בארץ ישראל לבוא בקהל בלא בדיקה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בר תחליפא</b>, תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב: לא קשיא</b>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא פסול - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להשיאו אשה</b>, שאין מתירים לסתם משפחה בארץ ישראל לבוא בקהל בלא בדיקה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא כשר - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא אשה מידו</b>. כי אחר שכבר נשא אשה, אין אומרים לו להוציאה כל זמן שלא נבדק ונמצא פסול.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא כשר - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא אשה מידו</b>. כי אחר שכבר נשא אשה, אין אומרים לו להוציאה כל זמן שלא נבדק ונמצא פסול.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: כל שסיחתו כבבל</b>, שמדבר בשפת אנשי בבל, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>משיאין לו אשה</b> לכתחלה בלא בדיקה, משום שמוחזק לנו שהוא ממשפחות בבל, שהן בחזקת כשרות.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: כל שסיחתו כבבל</b>, שמדבר בשפת אנשי בבל, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>משיאין לו אשה</b> לכתחלה בלא בדיקה, משום שמוחזק לנו שהוא ממשפחות בבל, שהן בחזקת כשרות.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95282:rev-98731:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=95282&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:54:18Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|קידושין עא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בר תחליפא</b>, תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דרב: לא קשיא</b>. <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא פסול - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להשיאו אשה</b>, שאין מתירים לסתם משפחה בארץ ישראל לבוא בקהל בלא בדיקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שבסתמא כשר - הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא אשה מידו</b>. כי אחר שכבר נשא אשה, אין אומרים לו להוציאה כל זמן שלא נבדק ונמצא פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: כל שסיחתו כבבל</b>, שמדבר בשפת אנשי בבל, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>משיאין לו אשה</b> לכתחלה בלא בדיקה, משום שמוחזק לנו שהוא ממשפחות בבל, שהן בחזקת כשרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא</b>, עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא רמאי</b>ם, שמלמדים את בני ארץ ישראל שפת בבל כדי שיוחזקו כמיוחסים, <b style='font-size:20px; color:black;'>חיישינן</b> אף במי שסיחתו כבבל, שמא הוא ממשפחות ארץ ישראל הטעונות בדיקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זעירי הוה קא מישתמיט</b> (מתחמק) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה דרבי יוחנן</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה אמר ליה</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נסיב ברתי</b> (נשא את בתי לאשה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזעירי לא היה חפץ לשאתה. משום שהוא היה ממשפחות בבל, ורבי יוחנן היה ממשפחות ארץ ישראל, המיוחסות פחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יומא חד, הוו קאזלי</b> רבי יוחנן וזעירי <b style='font-size:20px; color:black;'>באורחא</b>, בדרך. <b style='font-size:20px; color:black;'>מטו לעורקמא דמיא</b> (הגיעו לתעלת מים). <b style='font-size:20px; color:black;'>ארכביה לרבי יוחנן אכתפיה, וקא מעבר ליה</b> (הרכיבו זעירי על כתפיו, והעבירו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יוחנן: הרי נוהג אתה כתלמידי. ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>אורייתן</b> (תורתי) <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה</b> בעיניך ללומדה ממני, כיצד יתכן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בנתין</b> (בנותי) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כשרן</b> בעיניך לשאת אותן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דעתיך</b>, משום מה אתה מחזיק את משפחות בבל כמיוחסות יותר? <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא מ</b>שום <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: עשרה יוחסין עלו מבבל, כהני לווי</b> ישראלי, חללי גירי חרורי, וסבור אתה שכל הפסולים האמורים, כולם עלו לארץ ישראל, ולא נשאר מהם כלל בבבל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כן הוא. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו</b>, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>כהני לווי וישראלי</b> המוזכרים במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו סליקו</b> (כולם עלו) מבבל?! הלא ודאי נשארו מהכשרים בבבל, ולא עלו כולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דאישתיור מהני</b>, הכשרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אישתיור נמי מהני</b> הפסולים, ואם כן, אין בבל יותר מיוחסת מארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אישתמיטתיה</b> (נעלם) מרבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רבי אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה, ועלה</b>, שהעלה ממנה את כל הפסולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא איקלע לפומבדיתא לבי רב יהודה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>חזייה</b> (ראה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב יצחק בריה דרב יהודה, דגדל ולא נסיב</b> (התבגר ולא נשא אשה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> עולא לרב יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא קא מנסיב ליה מר איתתא לבריה</b> (למה אינך משיא אשה לבנך)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי ידענא מהיכא אנסיב?</b>!</b> איני יודע איזו אשה היא מיוחסת וראויה להשיא לבני. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> אף על גב שרב יהודה היה בבבל, שהיא מיוחסת, מכל מקום חשש, שמזמן עזרא, לאחר שעברו כבר שש מאות שנה, נתערבו בהם פסולים ממקומות הסמוכים לבבל. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן?</b>!</b> וכי על עצמנו אני יודעים מה מקורנו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> אנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>זרע <b style='font-size:20px; color:black;'>הנך</b> נכרים שאנסו את בנות ישראל בזמן החורבן. כ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (איכה ה יא): "<b style='font-size:20px; color:black;'>נשים בציון ענו, בתולות בערי יהודה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b>, מכל מקום כשרים אנו, משום שאמותינו הן מישראל, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל</b> ונתעברה ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הולד כשר!?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> ואפילו אם בא על אשת איש, גם כן הולד כשר למסקנת הגמרא ביבמות (מה ב). וגם לפי ההוה אמינא שם שמאשת איש הולד ממזר, מכל מקום רוב בעילות אחר הבעל. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום, עדיין יש לחשוש עלינו שמא פסולים אנו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b>, שמא אנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>זרע <b style='font-size:20px; color:black;'>הנך דכתיב בהו</b> (עמוס ו ד): "<b style='font-size:20px; color:black;'>השוכבים על מטות שן, וסרוחים על ערסותם</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוסי בר חנינא</b> בביאור הכתוב הזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו</b> הם אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>בני אדם המשתינים מים בפני מטותיהם</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>ערומים</b> (שהוא דבר מגונה ומסריח להשתין על הארץ, סמוך למטה, ולחזור ולהמשיך לישון כך, וזהו לשון "סרוחים" שנקט הכתוב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומגדף</b> (מחה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בה רבי אבהו</b> בפירוש זה, ואמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, אם כך היא כוונת הכתוב, יקשה, מאי <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דכתיב</b> בהמשך הכתוב בעונשם של אלו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>לכן עתה יגלו בראש גולים</b>"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי משום שמשתינים מים בפני מטותיהם ערומים (שהוא רק דבר מגונה) ייענשו בעונש חמור כזה, שיגלו בראש גולים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבי אבהו: אלו</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בני אדם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שאוכלין ושותין זה עם זה, ומדביקין מטותיהם זו בזו, ומחליפים נשותיהם זה לזה, ומסריחים ערסותם בשכבת זרע שאינה שלהם</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> ונמצאו בניהם ממזרים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> מתוך שהם מחליפים נשותיהם לזנות, אינם רוצים שיתעברו נשותיהם, ועל ידי זה השכבת זרע מסריחה, ששכבת זרע מסרחת אין ראוי להיות ולד נוצר ממנו. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו שאמר לו עולא לרב יהודה: מנין לנו שאין אנו מזרעם של אותם אנשים, ופסולים אנו מדין ממזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי נעביד?</b>!</b> איך אוכל לברור אשה מיוחסת לבני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> עולא: <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל בתר שתיקותא</b>. בחר לך משפחה שתקנית, ושתיקתה מוכיחה על יחוסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אנשים צעקנים ובני מריבה, חשודים בפסול. כי מתוך שהציבור פרשו מהם משום פסולם, התרגלו לנטור איבה, ולהחזיק במריבה עם הציבור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. וכתב המהרש"א שהוא דוחק, שהרי יש לומר להיפך, מתוך שהם פסולים, יראים הם להחזיק במריבה כדי שבעל ריבו לא יגלה את פסולו. וכתב המהרש"א לפרש בענין אחר, שדרך בעלי מריבות שכל אחד מזלזל בחבירו ואומר לו איזה פסול שיש בו. ולפעמים האחד, מתוך שהוא חושש שמא חבירו יגלה את פסולו, הוא מתחכם, ומקדים לומר לחבירו אותו פסול. וזה הטעם שכל הפוסל במומו פוסל, כדי שלא יאמר לו חבירו אותו פסול. ולכן, מי שאינו מקדים לפסול את חבירו אלא שותק, הוא מיוחס יותר מחבירו שאמר לו איזה פסול, שהרי אם היה אמת, היה הוא מקדים לומר זאת לחבירו. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי האי דבדקי בני מערבא</b> (כמו שבדקו בני ארץ ישראל), ד<b style='font-size:20px; color:black;'>כי מינצו בי תרי בהדי הדדי</b> (כששנים רבו ביניהם), <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו הי מינייהו דקדים ושתיק</b> (ראו מי מהם הקדים לשתוק ולחדול מן הריב), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: האי, מיוחס טפי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: שתיקותיה דבבל, היינו יחוסו!</b> ואין צריך לבדוק ביחוס, אלא די לבדוק על אדם אם הוא שתקן, ובכך נעשה מיוחס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני, ו</b>הלא אין הדבר כן ; ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא איקלע רב לבי בר שפי חלא</b> (נזדמן לבית אדם שהיה מוזג חומץ), <b style='font-size:20px; color:black;'>ובדק בהו</b> בכשרות משפחתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, בדק רב את כשרותם <b style='font-size:20px; color:black;'>ביחסותא</b> של משפחתם, ולא הסתמך על שתיקתם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כן היה, אלא בדק <b style='font-size:20px; color:black;'>בשתיקותא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר להו: בדוקו, אי שתקי או לא שתקי</b>. ועל פי זה קבע את יחוסם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה, שמץ פסול יש באחד מהן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על כן רבים הם ביניהם, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מניחין אותו</b> מן השמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לידבק אחד בחבירו</b>, ומשום כן הטילו מן השמים מריבה ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזו, שמץ פסול יש באחת מהן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>על כן יש מריבה ביניהן, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מניחין אותה</b> מן השמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לידבק בחבירתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא סבא משמיה דרב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בבל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריאה</b> היא, מיוחסת ונקיה מפסולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>מישון</b>" - מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתה</b> הוא, שכל תושביו הם ממזרים גמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חולה</b> היא, אינה בריאה ואינה מתה, אלא רוב תושביה כשרים, ומיעוטם פסולים, כחולים הללו, שרובם מבריאים ומיעטם מתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עילם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גוססת</b>! כמו גוססים, שרובם למיתה ומיעוטם לחיים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> כך רוב תושביה פסולים, ומיעוטם כשרים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> יש לפרש על פי הנאמר ביבמות (עח ב), שממזרין אינם חיים כדי שלא יטמעו בהם. ולכן בבל בריאה. וכן כולם. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כן מכנה את מדי "חולה" ואת עילם "גוססת", שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מה בין חולין לגוססין?</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רוב חולין, לחיים</b>, וכן היא מדי, שרובה כשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רוב גוססים, למיתה</b>, וכן היא עילם, שרובה פסולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: ארץ ישראל עיסה לבבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד היכן היא בבל</b>, לענין יוחסין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסוגיה לפנינו מתבארת לפי שיטת התוספות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שני נהרות גדולים עוברים בבבל, הפרת והחידקל. והולכים הם מצפון לדרום. הפרת נמצא בצד המערבי של בבל, ואילו החידקל נמצא בצידה המזרחי. שני הנהרות מתקרבים האחד לשני למטה, בצדה הדרומי של בבל, ולבסוף הם מתאחדים לנהר אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל השטח שבין הפרת והחידקל, ודאי ארץ בבל הוא, לענין יוחסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנידון בגמרא הוא, עד היכן מתפשט רוחבה של בבל (לענין יוחסין) מעבר לשפת החידקל ולחוץ, לצד מזרח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: עד נהר עזק</b>, הנמצא בצדו המזרחי של החידקל נמשך רוחבה של בבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: עד נהר יואני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגבולות הללו הם גבולות בבל ממזרח וממערב (והיינו, כל השטח שבין הפרת לחידקל, וגם השטח שמעבר לחידקל מזרחה עד נהר עזק לרב, או עד נהר יואני, לשמואל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא היכן הם גבולות בבל בצפון ובדרום לענין יוחסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה דנה הגמרא היכן הוא הגבול הצפוני של בבל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעיל</b>, למעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיגלת</b> (חידקל), <b style='font-size:20px; color:black;'>עד היכא?</b>!</b> עד היכן מתפשטת בבל למעלה, בצידו העליון של החידקל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: עד בגדא ואוונא</b>, שהם מקומות סמוכים זה לזה, והחידקל מפסיק בינותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושם היא הפינה הצפונית מזרחית של בבל לענין יוחסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: עד מושכני</b> נמשכת בבל לצד צפון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מושכני בכלל</b>. ש"מושכני" עצמה כבר אינה נחשבת כבבל לענין יוחסין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי חייא בר אבא, אמר שמואל: מושכני, הרי היא</b> נחשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו חשיבותה של "<b style='font-size:20px; color:black;'>גולה</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>ליוחסין</b>. ו"גולה" היינו פומבדיתא. ומוכח שאף היא בתוך גבולות בבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכי אמר שמואל: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד מושכני, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מושכני בכלל</b> בבל היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא מהו צידה הדרום מזרחי של בבל לענין יוחסין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לתחתית</b>, למטה <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיגלת</b>, בחידקל, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד היכא?</b>!</b> עד היכן נמשכת בבל בצדו התחתון של החידקל, שהוא בצד הדרומי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמואל: עד אפמייא תתאי</b> (אפמייא התחתית), ולא עד בכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי אפמייא הויין, חדא עליתא וחדא תתייתא</b> (אחת עליונה יותר, ואחת תחתונה יותר). <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> (העליונה) <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה</b> ליוחסין, לפי שעדיין היא מבבל. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחדא</b> (תחתונה) <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה</b>, שכבר מחוץ לגבולות בבל היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובין חדא</b> אפמייא <b style='font-size:20px; color:black;'>לחדא</b> (לחבירתה), ישנו מרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>פרסה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקא קפדי אהדדי, ואפילו נורא לא מושלי אהדדי</b> (מקפידים הם בני הכשירה על בני הפסולה שלא להתקרב אליהם, ואפילו אש אינם משאילים זה לזה), כדי שלא יתרגלו אצלם, ויבואו להתחתן זה בזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסימניך</b>, סימן זה יהיה בידך לדעת איזו היא הכשרה ואיזו הפסולה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דפסולתא, הא דמישתעיא מישנית</b>. הפסולה היא זו המדברת בלשון "מישון", לפי שהיא יותר קרובה אליה. וכבר שנינו לעיל: מישון מתה (פסולה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא היכן היא הפינה הצפונית מערבית של בבל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעיל</b> למעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד היכא?</b> עד היכן נמשך למעלה, בצידו העליון של נהר פרת, הגבול הצפוני של בבל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: עד אקרא דתולבקני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת</b>, הגשר שעל גבי נהר פרת. והיינו, שהיה שמואל מוסיף יותר, לצד צפון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: עד מעברת דגיזמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לייט</b> (קילל) <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי, ואיתימא, רב יוסף</b> הוא שקילל את כל מי שיסמוך לענין יחוס בבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרב</b> (על דברי רב), לפי שסברו שאין גבול בבל משוך כל כך, ואין כל התחום האמור בכלל יחוסה של בבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי רק על מי שסומך <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרב לייט</b> אביי; ואילו על מי שסומך <b style='font-size:20px; color:black;'>אדשמואל לא לייט?</b>!</b> והלא שמואל מרחיב יותר את תחומה של בבל לצפונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לייט</b> אביי אפילו על מי שסומך <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרב, וכל שכן</b> דלייט <b style='font-size:20px; color:black;'>אדשמואל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: לעולם</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרב לייט</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אדשמואל לא לייט</b>. משום שבצד הצפוני מערבי הפחית שמואל את אורכה של בבל. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>גישרא דבי פרת</b>, מקום הגשר שעל נהר פרת, שהוא הגבול הצפוני מערבי לדעת שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לתתאיה</b> (למטה, מצפון לגבולו של רב, בתוך המדינה) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה קאי</b>, היה עומד בימי שמואל, ועתה בנו אותו יותר צפונה, ושמואל התייחס לגשר שהיה בזמנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> עיין מהרש"א ומהרש"ל למה לא לייט ארבי יוחנן.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0140_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div>Micropedia bot