https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%93_%D7%90 פרשני:בבלי:קידושין לד א - היסטוריית גרסאות 2026-04-25T12:20:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=142909&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-11T13:03:56Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:03, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95208:rev-142909:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=95208&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:51:37Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|קידושין לד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין&lt;/b&gt;, שאין מצוה להניחן אלא בימות החול. ולא בשבתות וימים טובים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;495&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;495.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי פירוש שני ברש&quot;י, וכן כתבו התוספות. ובפירושו הראשון כתב רש&quot;י שלילה אינו זמן מצות תפילין. אבל התוספות הביאו אתד ברי הגמרא במסכת מנחות שנפסק שם שלילה זמן תפילין הוא. ובשלחן ערוך (או&quot;ח ל יב) נפסק שמדאורייתא לילה זמן תפילין. אבל חכמים אסרו להניחם שמא ישן בהם ויפיח. ומכל מקום אם הניחם ביום אינו צריך לחלצם בלילה כל זמן שאינו הולך לישון (משנה ברורה שם). ואמנם ההלכה היא שאינו חייב לחלצן אבל אין מורים כך ברבים (שלחן ערוך שם). שמא יבואו להניחם לכתחילה. וכן, בפני הרבים אסור להשהות עליו את התפילין בלילה מפני שזהו גם כן כהוראה. (מגן אברהם ומשנה ברורה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיוצא בזה, יש עוד מצוות עשה הנוהגות בזמן מסוים, ואינן נוהגות תמיד, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;496&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונשים פטורות מהן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;496.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין דוגמא בריטב&quot;א. ויש מצוות רבות שהן יוצאות מן הכלל, שלמרות שהזמן גרמן נשים חייבות בהן, וכדלהלן בגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא?&lt;/b&gt; כגון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזוזה, מעקה,&lt;/b&gt; השבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבידה, ושילוח הקן.&lt;/b&gt; וכן כל כיוצא בזה, שאר מצות שאין הזמן גרמן, נשים פטורות מהן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;497&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;497.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות: במצות אבידה ומעקה ושילוח הקן נאמר גם לאו, ובמצות לא תעשה נשים חייבות אפילו כשהזמן גרמן, ואם כן, מדוע נאמר כאן שהטעם לכך שנשים חייבות בהן הוא מפני שאין הזמן גרמן? עיין תוספות וריטב&quot;א ועוד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן על משנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכללא הוא?&lt;/b&gt; וכי ניתן לומר כלל קבוע בכל המצות, ולומר שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות?! והלא יש כמה וכמה מצות שהן יוצאות מן הכלל הזה! וכדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי&lt;/b&gt; מצות אכילת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצה,&lt;/b&gt; ומצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמחה&lt;/b&gt; ברגל, ומצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקהל, ד&lt;/b&gt;כל אלו הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצות עשה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהזמן גרמא, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים חייבות&lt;/b&gt; בהן! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;498&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;498.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נשים חייבות באכילת מצה בלילה הראשון של פסח, שנאמר (דברים טז ג): &quot;לא תאכל עליו (על קרבן פסח) חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot;, ודרשו חז&quot;ל מסמיכות הדברים: כל שישנו בכלל האיסור לאכול חמץ, ישנו בכלל המצוה לאכול מצה. ונשים הן בכלל איסור אכילת חמץ. שהרי היא מצות לא תעשה. ולפיכך הן חייבות באכילת מצה (ומכל מקום חיוב אכילת מצה אינו אלא בלילה הראשון של פסח. שנאמר (שמות יב): &quot;בערב תאכלו מצות&quot;) (רש&quot;י). ובענין שמחה ברגל נאמר (דברים טז) &quot;ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך&quot; וגו&#039;. ומכאן שנשים חייבות. רש&quot;י. ובמצות הקהל נאמר (דברים לא יב) &quot;הקהל את העם האנשים והנשים והטף&quot;. הרי שנשים חייבות בה. (מצות הקהל נוהגת לאחר שנת השמיטה בחג הסוכות: המלך היה קורא את ספר דברים בעזרה באזני כל העם, האנשים הנשים והטף והגרים. כמבואר בתורה שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו&lt;/b&gt;, ועוד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד תורה,&lt;/b&gt; ומצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריה ורביה, ו&lt;/b&gt;מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פדיון הבן, ד&lt;/b&gt;כל אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים פטורות&lt;/b&gt; מהן! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;499&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;499.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נשים פטורות מתלמוד תורה ופדיון הבן כפי שהגמרא דורשת לעיל (כט א ב) מהכתובים. ופריה ורביה נשים פטורות ממנה מפני שנאמר (בראשית א כח): &quot;פרו ורבו ומילאו את הארץ &#039;וכבשוה&quot;&#039;. ודרשו חז&quot;ל (יבמות סה ב): דוקא מי שדרכו לכבוש חייב בפריה ורביה. ולפיכך רק האיש חייב בפריה ורביה אבל אשה לא. מפני שאין דרכה של אשה לכבוש. (רש&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: אין למדין&lt;/b&gt; הלכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הכללות&lt;/b&gt; (הכללים) המוזכרים במשניות בכל מקום שהוזכר כלל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;500&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שיש דברים היוצאים מן הכלל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;500.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כגון במשנתנו ששנינו &quot;כל מצות עשה שהזמן גרמא&quot; וכו&#039;. ויש יוצאים מן הכלל כמבואר בגמרא לעיל. וכן, בענין מצות ראיה: מצוה להראות בעזרה ברגל. שנאמר (שמות כג): &quot;שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך&quot;. ושנינו במסכת חגיגה (ב א): &quot;הכל חייבין בראיה&quot;, ואמרו בגמרא שם שיש יוצאים מן הכלל הזה. (על פי רש&quot;י כאן בצירוף דעתו במסכת חגיגה שם. אבל עיין תוספות שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום שנאמר בו&lt;/b&gt; באותו כלל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חוץ&lt;/b&gt; מדבר פלוני&quot;, אין אומרים שכאן משמע שדוקא אותו דבר פלוני יוצא מן הכלל וכל שאר הדברים נכללים בכלל. אלא, יתכן שיש דברים נוספים שאף הם יוצאים מן הכלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וראיה לדבר, מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; במסכת עירובין בענין עירובי חצרות ושיתופי מבואות (כו ב):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אסור לטלטל בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חצר שיש כמה בתים הפתוחים אליה, מן התורה מותר להוציא מן הבתים לחצר, מפני שהחצר מוקפת מחיצות. והרי היא רשות היחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיוצא בזה &quot;מבוי&quot;, שהוא סימטא המוקפת מחיצות משלשת רוחותיה ופתוחה לרשות הרבים בראש המבוי (ברוח הרביעית), וכמה חצרות פתוחות אל המבוי, מן התורה מותר לטלטל מן החצרות למבוי, מפני שהמבוי נחשב כרשות היחיד (בהיותו מוקף מחיצות משלש רוחות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך חכמים אסרו לטלטל מן הבתים לחצר המשותפת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;501&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שכל בית שייך לדייר אחר, ואילו החצר משותפת לכולם, ולכן החצר המשותפת נראית כרשות נפרדת (או שהיא נראית כעין רשות הרבים) לגבי כל בית. וחששו חכמים שאם נתיר לטלטל מן הבתים לחצר, יבואו אנשים להתיר לטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;502&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;501.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עירובין כא ב: שלמה תיקן עירובין ונטילת ידים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;502.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רמב&quot;ם עירובין א ד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך תיקנו חכמים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;503&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;עירוב חצירות&quot;, שכל בני החצר מכינים לעצמם פת באחד הבתים. ועל ידי כך כולם נחשבים מעורבים וכאילו כל הבתים והחצר שייכים לכולם כאחד, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;504&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מפני שהמקום שמצויים בו מזונותיו של האדם חשוב מקום דירתו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;505&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרי זה כאילו כולם דרים במקום אחד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;503.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שלמה ובית דינו. (עירובין שם, ורמב&quot;ם שם הלכה ג).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;504.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רמבם&quot; עירובין א ו. וגובים מכל בית פת (שבת ו א), או שאחד מבני החצר מזכה לכולם חלק בפת שלו על ידי אחר שמגביהם עבורם (עירובין עט א). (דיני עירוב חצרות מבוארים בשלחן ערוך אורח חיים שסו).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;505.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י ד&quot;ה חוץ מן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיוצא בזה במבוי, אסור לבני החצרות לטלטל מן החצר למבוי, בגלל שהוא נראה כרשות נפרדת, כיון שכל בני החצירות מסביבו יוצאים דרכו אל רשות הרבים, וגזרו חכמים שלא להוציא מהחצרות למבוי אלא אם כן השתתפו כל בני החצירות במאכל שמניחים אותו באחת החצרות, וקראוהו חכמים &quot;שיתוף מבואות&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;506&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;506.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי שבת ו ורש&quot;י שם, ועירובין כו א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושנינו בענין זה (שם):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל&lt;/b&gt; מאכל או משקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערבין&lt;/b&gt; ערובי חצרות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;507&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשתתפין&lt;/b&gt; שיתופי מבואות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן המים ו&lt;/b&gt;מן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלח&lt;/b&gt;. מפני שדוקא דבר המזין את האדם מחשיב את המקום לדירתו, ואילו מים ומלח אינם מזינים את האדם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;507.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. (ותוספות כתבו בשמו שמדובר בין בעירובי חצרות ובין בעירובי תחומין ועיין רש&quot;ש). והתוספות דחו את דבריו. שהרי אין מערבין עירובי חצרות אלא בפת (עירובין עא ב). ולפיכך פירשו ש&quot;מערבין&quot; היינו עירובי תחומין. ומכל מקום, בשיתופי מבואות הכל מודים שאין צריך דוקא פת, אלא בכל משתתפין חוץ ממים ומלח. וטעם החילוק בין עירובי חצרות לשיתופי מבואות: עירוב חצרות מטרתו לערב את כל הדירות שבחצר ולעשותם כעין דירה אחת. ואין דירתו של אדם נמשכת אלא אחר הפת. מה שאין כן שיתופי מבואות, מטרתם לשתף את רשות החצרות שבמבוי, ולא את הבתים. וחצר אינה בת דירה. ולפיכך די להם במאכל כל שהוא, ואין צורך בפת. (רש&quot;י עירובין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש לתמוה על דברי המשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו ליכא?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt; וכי אין מאכלים נוספים שאינם מזינים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! והאיכא&lt;/b&gt;, והלא יש גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמהין ופטריות&lt;/b&gt;, שהם מאכלים שאינם מזינים, ואין מערבים בהם! ומדוע המשנה לא הזכירה גם אותם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; מכח קושיא זו מוכיח רבי יוחנן כדבריו דלעיל, מכאן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין למדין&lt;/b&gt; הלכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הכללות&lt;/b&gt; המוזכרים במשניות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו במקום שנאמר בו &quot;חוץ&lt;/b&gt; מדבר פלוני&quot;. וכגון בענין עירוב, למרות ששנינו &quot;בכל&quot; מערבין &quot;חוץ&quot; ממים ומלח, בכל זאת יש דברים נוספים שיוצאים מן הכלל כמו כמהין ופטריות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא חוזרת לדון בדברי משנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצות עשה שהזמן גרמא, נשים פטורות, מנלן?&lt;/b&gt; מנין לנו שאכן נשים פטורות מהן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמר&lt;/b&gt;, התנא למד זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתפילין,&lt;/b&gt; שהכתוב פטר את הנשים ממצות תפילין, כפי שיבואר להלן, ולומדים את פטור הנשים משאר המצות שהזמן גרמא ממצות תפילין בלימוד של &quot;מה מצינו&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt;, כמו שמצינו במצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין,&lt;/b&gt; שהיא מצוה שהזמן גרמא, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;508&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים פטורות&lt;/b&gt; ממנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;508.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמבואר בברייתא לעיל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל מצות עשה&lt;/b&gt; הדומה לתפילין, דהיינו, מצוה עשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהזמן גרמא, נשים פטורות&lt;/b&gt; ממנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;509&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;509.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; להלן הגמרא תמהה: מדוע למדים את מצות עשה שהזמן גרמא מתפילין שנשים פטורות ממנה? והלא יש מצות שהזמן גרמא שנשים חייבות בהן, כגון מצה וכדומה! ומדוע אין למדים מהם? (רש&quot;י).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין&lt;/b&gt; עצמה, שנשים פטורות מקיומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמר לה,&lt;/b&gt; למד התנא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד תורה,&lt;/b&gt; האמורה בתורה (בפרשת קריאת שמע) בסמוך למצות תפילין (דברים ו ז - ח): &quot;ושנתתם (את דברי התורה) לבניך, ודברת בם. וקשרתם (את התפילין) לאות על ידך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt;, כמו לענין מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד תורה&lt;/b&gt;, מצינו ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים פטורות&lt;/b&gt; הימנה, שנאמר (שם יא טו): &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;, מלמד הכתוב &quot;בניכם&quot;, ולא את בנותיכם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;510&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין, נשים פטורות&lt;/b&gt; הימנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;510.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י על פי הגמרא לעיל כט ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מדוע יש לנו להקיש את מצות תפילין דוקא לתלמוד תורה מחמת שנכתבה בסמוך לה? והלא אף מצות מזוזה סמוכה לתפילין. שנאמר &quot;וקשרתם לאות ידך, וכתבתם על מזוזות&quot;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מדוע לא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקיש תפילין למזוזה&lt;/b&gt;, ונאמר, כשם שבמצות מזוזה נשים חייבות בה (כמבואר להלן), כך תפילין נשים חייבות בהם!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין לתלמוד תורה, איתקש&lt;/b&gt;, נכתבה בסמוך לה, בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפרשה ראשונה&lt;/b&gt; שבקריאת שמע, כמבואר לעיל, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בפרשה שניה&lt;/b&gt; שבקריאת שמע, שנאמר (דברים יא יד - טו): &quot;והיו לטוטפות (תפילין) בין עיניכם, ולמדתם אותם (את דברי התורה) את בניכם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפילין למזוזה, בפרשה שניה לא איתקיש&lt;/b&gt;. לא נכתבה בסמוך לה, אלא מצות תלמוד תורה מפסיקה ביניהם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;511&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;511.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר שם: &quot;וקשרתם אותם לאות (תפילין). ולמדתם אותם את בניכם (תלמוד תורה). וכתבתם על מזוזות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך, עדיף ללמוד את תפילין מתלמוד תורה שנאמרה בסמוך אליה בשתי הפרשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאחר שלמדנו את תפילין מתלמוד תורה מפני שנסמכו זו לזו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקיש&lt;/b&gt; גם את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזוזה לתלמוד תורה,&lt;/b&gt; שהרי מזוזה נסמכה לתלמוד תורה בפרשה שניה שבקריאת שמע! ומדוע שנינו בברייתא לעיל שנשים חייבות במזוזה? ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך,&lt;/b&gt; אל תעלה בדעתך לפטור את הנשים ממצות מזוזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היות וכתיב (דברים יא כ - כא): וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למען ירבו ימיכם&quot;&lt;/b&gt;. ומלמד הכתוב ששכר מצות מזוזה הוא ריבוי ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, וכי רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גברי בעי חיי&lt;/b&gt;, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשי לא בעי חיי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי יעלה על הדעת לומר שרק גברים צריכים אריכות ימים, ואילו נשים אינן צריכות?! אלא בהכרח, שמצות מזוזה נאמרה גם לנשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לסיכום: א. דין תפילין נלמד מדין תלמוד תורה שנסמך אליו בשתי הפרשיות שבקריאת שמע. וכשם שנשים פטורות מתלמוד תורה כך הן פטורות מתפילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. מזוזה אינה נלמדת מתלמוד תורה, כיון שאמר הכתוב ששכרה הוא אריכות ימים, וגם נשים צריכות אריכות ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. מצות עשה שהזמן גרמא נלמדות מתפילין, וכשם שנשים פטורות מתפילין, כך הן פטורות משאר מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי סוכה, דמצות עשה שהזמן גרמא&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (ויקרא כג מב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בסוכות תשבו שבעת ימים&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;512&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש להוכיח ממנה שנשים חייבות במצות עשה שהזמן גרמא. וכדלהלן: נאמר (ויקרא כג מב): &quot;כל האזרח בישראל ישבו בסוכות&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;512.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר: רק שבעת ימים שמחמשה עשר בתשרי תשבו בסוכות. ומכאן שזו מצות שהזמן גרמ א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האות ה&#039; שבמילה &quot;האזרח&quot; מיותרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשו חכמים בברייתא: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;513&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &#039;האזרח&#039;, להוציא את הנשים. כלומר: דוקא החשוב שבאזרחים חייב בסוכה. דהיינו גבר, אבל אשה פטורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;514&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;513.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; סוכה כח א.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;514.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש לדייק מדברי הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא,&lt;/b&gt; כל הטעם לכך שנשים פטורות זהו משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתב רחמנא &quot;האזרח&quot; להוציא את הנשים,&lt;/b&gt; משמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לאו הכי,&lt;/b&gt; אילו לא היה נאמר &#039;האזרח&#039; הייתי אומר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים חייבות&lt;/b&gt; למרות שסוכה היא מצות עשה שהזמן גרמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיצד שנינו שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן שני תירוצים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: בודאי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא. ובכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איצטריך&lt;/b&gt; הכתוב הוצרך לומר &quot;האזרח&quot; בענין סוכה, מפני שהיה עולה בדעתנו שמצות סוכה שונה משאר מצות עשה שהזמן גרמא. וכדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא,&lt;/b&gt; היה עולה בדעתך לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל דכתיב &quot;בסוכות תשבו&quot;&lt;/b&gt; וחז&quot;ל דרשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תשבו כעין&lt;/b&gt; תדורו&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;515&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפיכך ישיבת סוכה צריכה להיות כדרך שאדם דר בדירתו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה דירה&lt;/b&gt; דרים בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש ואשתו&lt;/b&gt; יחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף סוכה&lt;/b&gt; חייבים בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש ואשתו.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;515.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר: הישיבה בסוכה היינו לדור בה כדרך שאדם דר בביתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך נאמר &quot;האזרח&quot; להוציא את הנשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר&lt;/b&gt; תירוץ אחר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0065_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div> Micropedia bot