https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%91 פרשני:בבלי:קידושין ד ב - היסטוריית גרסאות 2026-06-10T01:45:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%91&diff=142850&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-11T12:56:03Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:56, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l116">שורה 116:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 116:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת קידושין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95151:rev-142850:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%93_%D7%91&diff=95151&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:49:24Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|קידושין ד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt;, לפיכך השמיענו הכתוב &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצאה חנם&lt;/b&gt;&quot;, שיוצאת האיילונית בסימני בגרות, ומכאן אנו יודעים שאף איילונית נמכרת לאמה, לפי שאמרה תורה שהיא יוצאת בסימני בגרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא חוזרת לדון בהתקפת מר בר רב אשי, אשר תמה על דברי אביי, שהמילה &quot;חנם&quot; נצרכה ליציאת האילונית בבגרות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמה: וכי לאו קל וחומר הוא שהאיילונית יוצאת בבגרותה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה סימנין, שאין מוציאין מרשות אב, מוציאין מרשות אדון. בגרות, שמוציאה מרשות אב, וכי אינו דין שתוציא מרשות אדון?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן על התקפת מר בר רב אשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמר בר רב אשי, דאמר&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו קל וחומר הוא&lt;/b&gt;&quot;, הרי קשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אמרינן&lt;/b&gt; לעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מילתא דאתיא&lt;/b&gt;, דבר הנלמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקל וחומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טרח וכתב לה קרא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מדוע הוקשה לו, למה השמיענו הכתוב שהאיילונית יוצאת בבגרות והרי זה קל וחומר מיציאה בנערות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: מה שאמרנו שדבר הנלמד מקל וחומר טרח וכתב לה קרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי, היכא דליכא לשנויי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הדברים אמורים רק היכן שאי אפשר לתרץ תירוץ אחר, טוב יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל היכא דאיכא לשנויי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משנינן&lt;/b&gt;. במקום שאפשר לתרץ תירוץ טוב יותר, ואין צורך לומר שהכתוב השמיענו דבר שיכולנו להבין מעצמנו בקל וחומר, ראוי לתרצו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, מר בר רב אשי שיכל לתרץ את הפסוק כדבריו, לא קיבל את דברי אביי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן הגמרא דנה בדברי רב, שאמר קידושי כסף נלמדים מהפסוק &quot;אין כסף&quot; (למסקנא: מהאות י&#039; במילה &quot;אין&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובדרך אגב הגמרא ביארה את הברייתא &quot;ויצאה חנם - אלו סימני בגרות&quot;, מאחר שהברייתא הובאה תוך כדי המשא ומתן בדברי רב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מביאה מקור אחר לקידושי כסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתי לה מהכא&lt;/b&gt;. יש תנא, שלמד קידושי כסף מהדרשה של הפסוק האמור בפרשת גירושין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: נאמר בתורה (דברים כד א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח איש אשה, ובעלה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה&lt;/b&gt; ערות דבר, וכתב לה ספר כריתות, (גט), ושילחה מביתו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא ביאר הכתוב באיזו דרך &quot;לקח&quot; האיש את האשה לו לאשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבאר התנא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; לשון &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיחה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בכסף&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן הוא&lt;/b&gt; (הכתוב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; (בראשית כג): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתתי כסף השדה&lt;/b&gt; - &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קח&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממני!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמא תאמר, מדוע הוצרכנו ללמוד מ&quot;כי יקח איש אשה&quot;, שהאשה מתקדשת בכסף? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;76*&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;76*.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, קושית הברייתא היא על דבריה, מדוע הוצרכנו ללמוד זאת מפסוק, ולא למדנו זאת בקל וחומר (אבל אין הקושיא על הפסוק עצמו, שהוא בא ללמד דבר אחר. כדלהלן ה ב, (וכן פי&#039; עצמות יוסף בפי&#039; ראשון, עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא, דין הוא!&lt;/b&gt; יכולנו ללמוד זאת מעצמנו, בקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה אמה עבריה, שאינה נקנית&lt;/b&gt; לאדון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביאה&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;77&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית&lt;/b&gt; היא לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;77.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אם מסרה אביה לביאה לשם שפחה, אין היא נעשית שפחה בכך. רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנאמר (ויקרא כה) בענין עבד: &quot;מכסף מקנתו&quot;. (ולהלן הגמרא לומדת את דין השפחה מדין העבד בהיקש). רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו&lt;/b&gt;, אשת איש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;קל לקנותה, שהרי היא כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית&lt;/b&gt; לבעלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביאה&lt;/b&gt;, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין שתקנה&lt;/b&gt; לו אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תשובתך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבמה תוכיח&lt;/b&gt;, שאין ללמוד קידושי כסף מקידושי ביאה: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים תמהים: מה שאמה אינה נקנית בביאה, אין זה משום שיש חסרון בקנין ביאה, אלא מפני שאין קנין האמה לשם אישות אלא לשם שפחות. ואין לביאה שום קשר לשפחות אלא לאישות בלבד! ואם כן, איך הגמרא לומדת מכאן קל וחומר לכסף? ותירץ הרשב&quot;א: אכן התנא יכל לדחות בטענה זו את הקל וחומר, אלא שהוא העדיף לדחות את הקל וחומר בטענה חזקה יותר, שאפילו אם נאמר (מסברא) שאפשר לעשות קל וחומר מביאה, יבמה תוכיח שאין כסף קונה בה. וכדלהלן. עיין רמב&quot;ן וריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי יבמה נקנית ליבם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביאה, ו&lt;/b&gt;אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה נקנית&lt;/b&gt; ליבם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; להלן (יד א) הגמרא לומדת זאת מהכתוב (דברים כה): &quot;יבמה יבוא עליה, ולקחה לו לאשה ויבמה&quot;. המילה &quot;ויבמה&quot; משמעותה מלשון ביאה, ושנה הכתוב פעמיים ביאה, לומר לך שדוקא ביאה גומרת בה (משלימה את הזיקה שיש לה, ועושה אותה לאשתו הגמורה של היבם) ואין כסף ושטר גומרים בה. (רש&quot;י כאן מביא דרשה זאת בקצרה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן נאמר אף באשת איש, שעל אף שהיא נקנית בביאה, בכל זאת אין היא נקנית בכסף!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמא תאמר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה ליבמה&lt;/b&gt;, שאין היא נקנית בכסף למרות שהיא נקנית בביאה - משום שיש קנין הקונה באמה ואינו קונה ביבמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן אין&lt;/b&gt; היבמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית בשטר&lt;/b&gt;, ולכן היא קלה יותר מן האמה בענין זה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80*&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר בזו&lt;/b&gt;, באשת איש, שיש לה להיקנות בכסף, מקל וחומר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטר!&lt;/b&gt; ולפיכך היא נקנית אף בכסף. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80*.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומפני שהיא פחותה מן האמה בענין שטר, לפיכך היא פחותה אף לענין כסף, שאינו קונה בה. אבל אשה שלא מצאנו שהיא פחותה מאמה בענין שטר, שהרי אף שטר קונה בה, ואדרבה היא חמורה מאמה, שהרי היא נקנית אף בשטר, לפיכך אף כסף קונה בה מקל וחומר. (כך יש לפרש את הסוגיא לפי רש&quot;י שכתב שהלימוד כאן הוא מקל וחומר. וכן דעת הרשב&quot;א. ושלא כדברי הריטב&quot;א עי&quot;ש היטב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הריטב&quot;א פירש את דחית הגמרא באופן אחר. (אך זהו לשיטתו שמפרש את הגמרא בדרך של &quot;במה מצינו&quot;. אבל לדעת רש&quot;י ושאר הראשונים המפרשים את הגמרא בדרך של קל וחומר, יש לפרש כמו שפירשנו (עיין היטב בריטב&quot;א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תשובתך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח איש&lt;/b&gt; אשה&quot;. ואין קיחה אלא בכסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שהאשה מתקדשת בכסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיד הגמרא תמהה: הרי למסקנת התנא, אפשר ללמוד כסף קידושין בקל וחומר מאמה העבריה. ואם כן קשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי קרא!?&lt;/b&gt; מדוע הוצרך הפסוק &quot;כי יקח&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אתיא לה&lt;/b&gt;, הרי כבר למדנו זאת מקל וחומר (אף בלא פסוק)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי&lt;/b&gt;: התנא הוצרך לפסוק הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שיש לדחות את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא למימר, מעיקרא דדינא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירכא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שיש לומר, מעצם המקום שממנו נלמד הקל וחומר, מדין האמה העבריה, משם יש פירכא לקל וחומר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(זאת, בניגוד לפירכא המובאת בברייתא: שהברייתא ניסתה לפרוך את הקל וחומר, על ידי לימוד מיבמה, דהיינו ממקום אחר, ולא מעצם המקום שממנו נלמד הקל וחומר) - שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיכא קא מייתית לה?&lt;/b&gt; מהיכן למדת קל וחומר לקידושי כסף?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדת זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאמה העבריה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(מה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה בכל זאת היא נקנית בכסף, אשה שנקנית בביאה, קל וחומר שתיקנה בכסף!)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך יש לפרוך את דבריך, ולומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לאמה העבריה&lt;/b&gt;, דין הוא שנקנית לאדון בכסף, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאה&lt;/b&gt; מרשות האדון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt;, שיכולה היא לפדות את עצמה בתוך שש שנים, אם רצונה בכך, שנאמר בענין אמה העבריה &quot;והפדה&quot; (שמות כא). ומכאן למדו חכמים שבידה לפדות את עצמה בכסף ולצאת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך, מאחר שהכסף חשוב בה לפדותה, חשוב הוא בה אף לקנותה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. (ועיין מהרש&quot;א על תוספות ד&quot;ה מעיקרא. והבאנוהו בהסבר דברי התוספות שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר בזו&lt;/b&gt;, באשת איש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינה יוצאה בכסף,&lt;/b&gt; ואם כן, לא חשוב בה הכסף לקנותה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכך הוצרך התנא לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח איש&lt;/b&gt;&quot; (שמכאן למדים את קידושי כסף).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שיש בידנו שני מקורות לדין קידושי כסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. רב למד זאת מהפסוק &quot;ויצאה חנם, אין כסף&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. התנא למד זאת מהפסוק &quot;כי יקח איש אשה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מבארת מדוע הוצרך הכתוב לומר את שני המקראות &quot;ויצאה חנם&quot;, ו&quot;כי יקח&quot;) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;84&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;84.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (לכאורה הכתוב &quot;כי יקח&quot; אינו מיותר, אלא הוא סיפור הדבר - &quot;כי יקח איש אשה&quot; וכו&#039;. ונראה שהשאלה היא מדוע הוצרכה גזירה שוה &quot;קיחה&quot; &quot;קיחה&quot; משדה עפרון). ועיין עוד בעצמות יוסף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיצטריך למיכתב&lt;/b&gt;, והוצרך לכתוב &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצאה חנם&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיצטריך למיכתב&lt;/b&gt; גם &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח איש&lt;/b&gt;&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;-&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי כתב רחמנא&lt;/b&gt; רק &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח&lt;/b&gt;&quot; (שאין &#039;קיחה&#039; אלא בכסף, וכדלעיל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt;, שה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידושין דיהב לה בעל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידה הוו&lt;/b&gt;. הייתי אומר שקידושין שהבעל נתן לנערה, הרי הם שייכים לה עצמה ולא לאביה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב רחמנא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצאה חנם&lt;/b&gt; אין כסף&quot;, ללמד שהכסף שייך לאביה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו שאמרנו: אין כסף לאדון זה, אבל יש כסף לאדון אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשם שכאשר האמה יוצאת בכסף, הכסף שייך לאדון שממנו היא יצאה, כך כאשר הבת יוצאת מרשות אביה בקידושי כסף, הכסף שייך לאב, שממנו היא יצאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי כתב רחמנא רק&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצאה חנם&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא: היכא דיהבה איהי לדידיה, וקדשתו&lt;/b&gt;, הייתי אומר היכן שהאשה נתנה כסף לבעל וקדשתו ואמרה לו &quot;התקדש לי&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;85&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוו קידושי&lt;/b&gt;, הרי אלו קידושין, כי מאחר שלמדנו (בפסוק &quot;אין כסף&quot;) שכסף עושה קידושין, הייתי אומר שאין לחלק בין כסף שהבעל נותן, לכסף שהאשה נקנית. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;86&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;85.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ותוספות הקשו על זה: לשון קידושין היא לשון איסור, כפי שמבואר בגמרא לעיל (ב ב) ש&quot;הרי את מקודשת לי&quot; היינו אסורה כהקדש. ואם כן, איך שייך לומר לשון זו על הבעל? הרי הבעל שמתארס אינו נאסר בכך לשאר הנשים! ולכן פירשו תוספות שהאשה אומרת &quot;הרי אני מקודשת לך&quot;. (ועיין עצמות יוסף).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;86.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש שהאשה נותנת כסף לאיש. אבל תוספות הקשו על זה: &quot;שהרי אביה מקבל הקידושין&quot;. ודבריהם מבוארים על פי דברי הריטב&quot;א: שהקשה: הרי קנין כסף נלמד מהדרשא &quot;אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר&quot; דהיינו לאב. והגמרא לעיל אומרת שלומדים &quot;יציאה דכוותה&quot;. (כלומר יציאת האשה מרשות האב בקידושין דומה ליציאת האמה מרשות האדון). וכשם שיציאת האמה בכסף היא על ידי שנותנים כסף לאדון, כך קידושי כסף הוא על ידי שנותנים את הכסף לאב שהוא אדוני הבת, (או שנותנים את הכסף לבת, והאב זוכה ממנה)! ומכח קושיא זו תוספות חולקים על רש&quot;י (ומפרשים את הגמרא שמדובר שהבעל נתן ואמרה היא. ועיין עצמות יוסף. וקובץ שיעורים). והריטב&quot;א מיישב את דברי רש&quot;י שהיה אפשר לדרוש את הפסוק &quot;אין כסף&quot; - &quot;אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר שהוא הבעל&quot;. עי&quot;ש בהרחבה. ועיין מאירי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב רחמנא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יקח&lt;/b&gt;&quot;, שמשמעותו היא, שהלקיחה תיעשה על ידי האיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לא כתב בלשון &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי תקח&lt;/b&gt;&quot;, שממנו היה משתמע שגם האשה יכולה לקדש את בעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה את המשך דברי התנא דלעיל, שדרש את הפסוק &quot;כי יקח איש אשה ובעלה&quot;. ופירש התנא שאין &#039;קיחה&#039; אלא בכסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך התנא ומפרש את הפסוק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעלה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד ש&lt;/b&gt;האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית בביאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה התנא: מדוע הוצרך הכתוב ללמדנו שהאשה נקנית בביאה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא דין הוא&lt;/b&gt;, יכולנו ללמוד זאת מעצמנו, בקל וחומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה יבמה, ש&lt;/b&gt;אף על פי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית&lt;/b&gt; ליבם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt;, בכל זאת היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית בביאה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו&lt;/b&gt;, אשת איש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנקנית&lt;/b&gt; לבעלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי אינו דין שנקנית&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביאה?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך התנא דוחה את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמה העבריה תוכיח&lt;/b&gt;, שאין ללמוד שהביאה קונה בקל וחומר מכסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי אמה העבריה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית בכסף, ו&lt;/b&gt;אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנית בביאה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיוצא בזה נאמר באשת איש, כי על אף שהיא נקנית בכסף, בכל זאת היא אינה נקנית בביאה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והתנא חוזר ומיישב את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לאמה העבריה&lt;/b&gt;, שאינה נקנית בביאה, הרי זה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין קנינה לשום&lt;/b&gt; (לשם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישות&lt;/b&gt;. ולכן אין טעם שביאה תעשה בה קנין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר בזו&lt;/b&gt; - באשת איש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקניינה לשום אישות,&lt;/b&gt; שאף היא לא נקנית בביאה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(הרי אשת איש קניינה לשום אישות מה שאין כן האמה!)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיים התנא ואומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעלה&lt;/b&gt;&quot; - הכתוב מלמד שהאשה נקנית בביאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיד הגמרא תמהה: הרי למסקנת התנא, אפשר ללמוד שביאה קונה באשת איש בקל וחומר מיבמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי קרא&lt;/b&gt;, למה יש צורך בכתוב &quot;ובעלה&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אתיא לה&lt;/b&gt;, הרי כבר למדנו זאת בקל וחומר (אף בלא פסוק)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי&lt;/b&gt; תירוץ: התנא הוצרך ללמוד זאת מפסוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שיש לדחות את הקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא למימר, מעיקרא דדינא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירכא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שיש לומר, שמעצם המקום שממנו נלמד הקל וחומר, דהיינו מיבמה, משם יש פירכא לקל וחומר (בניגוד לפירכא המובאת בברייתא: שהברייתא ניסתה לפרוך את הקל וחומר על ידי הוכחה מאמה העבריה, דהיינו ממקום אחר) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיכא קא מייתית לה?&lt;/b&gt; מהיכן למדת את הקל וחומר שאשת איש נקנית בביאה? - הרי למדת זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבמה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(מה יבמה שאינה נקנית בכסף, נקנית בביאה, אשת איש שנקנית בכסף, קל וחומר שתיקנה בביאה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך יש לפרוך את דבריך, ולומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה ליבמה&lt;/b&gt; שנקנית בביאה, הרי זה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זקוקה ועומדת&lt;/b&gt; ליבום מחמת קידושי המת (ואינה רשאית להנשא לאיש זר), ואין הביאה נצרכת אלא כדי לחזק ולגמור את אותה זיקה שיש לה כלפי היבם. ולכן, ביאה קונה בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר&lt;/b&gt; שיש ללמוד מכאן שאף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזו&lt;/b&gt;, באשת איש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זקוקה ועומדת&lt;/b&gt; מתחילה לשום אדם, שאף היא תיקנה בביאה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלא יש לומר שביאה אינה יכולה להתחיל קנין מראשיתו (אלא רק לחזק ולגמור את זיקת היבמה ליבם)! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;87&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;87.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י וה&quot;ר אלעזר משזנ&quot;א (בסוף תוספות ד&quot;ה מה ליבמה) ועיין ריטב&quot;א. ועיין פירוש נוסף בתוספות (שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן שאין ללמוד שביאה קונה באשת איש בקל וחומר מיבמה, ולכן סיים התנא ואמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעלה&lt;/b&gt;&quot; - הכתוב מלמד שהאשה נקנית בביאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0006_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי קידושין (פרשני)]]</div> Micropedia bot