https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים קיח א - היסטוריית גרסאות2026-05-11T12:12:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=141065&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:05:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:05, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93368:rev-141065:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=93368&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:30:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים קיח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ברכת השיר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה אמר: "יהללוך ה' אלהינו"</b> שאומרים תמיד אחר הלל, וחותם ב"מלך מהולל בתשבחות", וברכת השיר היינו ברכת השבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: "נשמת כל חי"</b> זו היא ברכת השיר המוזכרת במשנה. ולא "יהללוך", שהרי אומרים את "יהללוך" בכל פעם שאומרים הלל, ומה באה המשנה להשמיענו. אלא ודאי שצריך להוסיף עוד ברכה, מלבד "יהללוך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: כוס <b style='font-size:20px; color:black;'>רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הלל הגדול</b> (ולקמן מפרש לה), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי טרפון</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> בענין הלל הגדול נחלקו הראשונים, <b>הבעל</b> <b>המאור</b> לומד שזה מחלוקת בין המשנה ובין רבי טרפון, שרבי טרפון סובר שיש חיוב של חמש כוסות, ועל כוס חמישי אומרים את ההלל הגדול, ואילו המשנה סוברת שחייבים רק ד' כוסות ואין חיוב לומר הלל הגדול והלכה כמשנתנו. <b>הרמב"ן</b> ו<b>הר"ן</b> סוברים שאין <b>חיוב</b> לשתות כוס חמישי, אלא אם רוצה, שותה ואומר עליו הלל הגדול, ו<b>הר"ן</b> מוסיף, שאף שזה רשות, מכל מקום זה מצוה מן המובחר. ואילו דעת רש"י ו<b>הרשב"ם</b> שאין כוס חמישית, והלל הגדול אומרים על כוס רביעית וכן פסק השלחן ערוך להלכה בסימן ת"פ סעיף א', אולם כותב הרמ"א בסימן תפ"א סעיף א' שמי שמאד צמא יכול לשתות כוס חמישית ויאמר עליו הלל הגדול, ובמשנה ברורה מבאר שם שהכוונה היא שכשאמר את ההלל בכוס רביעית, לא בירך אחריו, ולכן יכול להוסיף כוס חמישית להלל הגדול ולברך עליו מלך מהולל בתשבחות. אולם אם גמר את ההלל כדין ובירך עליו מלך מהולל בתשבחות על כוס רביעית, שוב אינו יכול לחזור ולומר הלל הגדול על כוס חמישית, שהרי לא יוכל לחזור ולברך עליו מלך מהולל או ישתבח, שתקנו רק ברכה אחת, ולשתות כוס חמישית על ידי אמירת הלל הגדול בלי ברכה אין היתר. אולם בביאור הלכה הוא מסתפק בזה ומביא פוסקים שמותר לשתות כוס חמישית על ידי אמירת הלל הגדול ואף שלא יברך אחריו. אולם גם בזה נחלקו הדעות יש אומרים שזה רק בתנאי שלא אמר הלל הגדול על כוס רביעי, ויש אומרים שאפילו אמר כבר הלל הגדול, יכול לחזור ולאומרו ובלי ברכה בסופו ולשתות עליו כוס חמישי (ועיין עוד בטור שהאריך הרבה בזה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים</b>: שאומר "מזמור לדוד <b style='font-size:20px; color:black;'>ה' רועי לא אחסר"</b>, להודות על המזון שאכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכן הלל הגדול?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: מ</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"הודו</b> לה' כי טוב" <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"נהרות בבל"</b> (תהלים קלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אומר: מ</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"שיר המעלות"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"נהרות בבל"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר יעקב אמר, מ"כי יעקב בחר לו יה"</b> (שם קל"ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"נהרות בבל"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה נקרא שמו הלל הגדול?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה</b>, והיינו דבר גדול. ולכן נקרא הלל הגדול לפי שכתוב שם "נותן לחם לכל בשר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: הני עשרים וששה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הודו"</b> שבהלל הגדול (שיש שם עשרים וששה פסוקים ומשמעות כל פסוק ופסוק היא כאילו כתוב בו "הודו" בתחילתו), <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד מי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד עשרים וששה דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה</b>, שהתורה ניתנה רק אחר עשרים וששה דורות מאדם הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזן אותם בחסדו</b> אף שלא היו ראויים לכך בלי תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: מאי</b> מהו הביאור בהאי <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הודו לה' כי טוב"?</b> ביאורו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הודו לה', שגובה חובתו של אדם</b> אם חטא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בטובתו</b>, בטובה שהשפיע עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>עשיר, בשורו, ואת עני, בשיו, יתום, בביצתו, ואלמנה בתרנגולתה!</b> שמפסידים ממון ומכפר בכך על גופם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר: "כי טוב, כי לעולם חסדו", שחסד הוא עושה לעולם ב"כי טוב", בטוב שנתן לו לאדם, בכך שלוקחו ממנו תמורת גופו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה</b>, שצער הטירחה אחר מזונות כפולה מצער הלידה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו ביולדה כתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בעצב</b> תלדי בנים", <b style='font-size:20px; color:black;'>ובמזונות כתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בעצבון</b> תאכלנה כל ימי חייך", ו"בעצבון" משמע לשון רבים (מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו בגאולה כתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"המלאך הגואל אותי מכל רע", מלאך בעלמא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילו במזונות כתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"האלהים הרועה אותי"</b>, דהיינו הקב"ה בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שאמר הקב"ה לאדם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"וקוץ ודרדר תצמיח לך", זלגו עיניו דמעות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לפניו: רבונו של עולם!</b> וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אני וחמורי נאכל באבוס אחד?</b> שחשב אדם הראשון כי גם הוא יאכל קוצים ודרדרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שאמר לו</b> הקב"ה <b style='font-size:20px; color:black;'>"בזיעת אפך תאכל לחם", נתקררה דעתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן לקיש: אשרינו אם עמדנו בראשונה</b>, שבכל זאת לא שוה לנו מה שאמר "בזיעת אפך". שיותר טוב אילו היינו כקודם החטא של אדם הראשון, שהיתה פרנסתנו מצוייה בלא טורח (מהרש"א). <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: (גירסת מהרש"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין לא פלטינן מינה</b>, איננו מופקעים לגמרי מכך. <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא אכלינן עיסבי דדברא</b>, עשבי השדה בלי טורח כלל, כלומר, נשאר לנו קצת מהמצב של אדם הראשון לפני החטא. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף</b>. כלומר, שנס גדול עושה הקב"ה למי שהוא נותן לו מזונות כאשר עשה לישראל שקרע להם ים סוף (והנפקא מינה מזה כדי שיבקש אדם רחמים על מזונותיו, רשב"ם). <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"נותן לחם לכל בשר", וסמיך ליה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לגוזר ים סוף לגזרים"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר בן עזריה: קשין נקביו של אדם</b> כשהוא עצור, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיום המיתה, וכקריעת ים סוף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מהר צועה</b> (לשון עצור) <b style='font-size:20px; color:black;'>להפתח</b>, ולא ימות", <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב בתריה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"רוגע הים ויהמו גליו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדות</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> שעושה מלאכה בחול המועד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו עובד עבודה זרה</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> <b>הרשב"ם</b> מפרש שעושה מלאכה בחולו של מועד, וכן גם מפרש <b>רבינו יונה</b> במסכת אבות פרק ג' משנה י"א. אולם רש"י במסכת אבות מוסיף עוד פירוש שנוהג בהם מנהג חול באכילה ושתיה. ו<b>הרמב"ם</b> בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה ט"ז מפרש מבזה את המועדות שאינו מקיים דין כבוד יום טוב, ומשמע שמפרש דין זה רק על יום טוב עצמו ולא על חול המועד, ומבאר <b>הזכרון שמואל</b> שהלשון "מבזה" הכריח את הרמב"ם לפרש שדין זה נאמר על יום שיש בו דין כבוד דהיינו יום טוב, ורבינו יונה שמפרש את המשנה על העושה מלאכה בחול המועד, מאריך להסביר מדוע זה נחשב מבזה, ומבאר משום שכשעושה מלאכה מראה בכך שמחשיב את חול המועד ליום חול ולכן נחשב מבזה, והרמב"ם סבר שלשון מבזה שייך רק ביום שיש בו דין כבוד, ורש"י שמפרש במסכת אבות שמבזהו באכילה ושתיה דרך יום חול, אפשר לפרש שסובר שיש גם בחול המועד דין כבוד יום טוב וחייבים לאכול סעודת לחם בחול המועד, ועוד אפשר לומר שאף אם אין מצוה לאכול לחם, על כל פנים יש מצוה לקדשו באכילה ושתיה כמפורש במכילתא, והיינו לאכול בו ארוחה מכובדת יותר מכפי הנהוג בימות החול, ולכן נקרא מבזה, מפני שמתנהג בו כאילו הוא יום חול.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלהי מסכה לא תעשה לך", וכתיב בתריה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"את חג המצות תשמור"</b>. (ומפסוק זה אנו לומדים איסור מלאכה בחול המועד. רשב"ם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המספר לשון הרע</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>המקבל לשון הרע</b> שמאמין לדברים (ומכל מקום לחשוש צריך, רשב"ם). <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל המעיד עדות שקר בחבירו, ראוי להשליכו לכלבים</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> כתב <b>החפץ חיים</b> בשער הזכירה פרק ה' שאדם שמדבר לשון הרע, נגרע על ידי זה ממדרגת מין האנושי ונעשה גרוע יותר מכלב, כמו שאמרו בפסחים כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, והטעם הוא פשוט כמו שכתב <b>המהר"ל</b> מפרג, כי הכלבים היו שומרים את עצמם בעת הצורך מלחרוץ לשונם, כמו שכתוב "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" והאדם אשר חלק לו ה' בינה ודעת, לא יוכל לעצור את יצרו מזה, על כן הוא גרוע ממנו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכלב תשליכון אותו", וכתיב בתריה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תשא שמע שוא"</b>, שלא תקבל לשון הרע <b style='font-size:20px; color:black;'>וקרי ביה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תשיא"</b>, שלא תגרום לאחרים לקבל לשון הרע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר דאיכא הלל הגדול</b> שהוא משובח יותר. כפי שהתבאר לעיל שכתוב בו "נותן לחם לכל בשר", <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן, מאי טעמא אמרינן</b> במועדים ועל כל צרה שלא תבא <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b>, את ההלל שלנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שיש בו חמשה דברים הללו</b> של גאולה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>יציאת מצרים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקריעת ים סוף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתן תורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותחיית המתים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחבלו של משיח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>יציאת מצרים, דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בצאת ישראל ממצרים"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקריעת ים סוף, דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הים ראה וינוס"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מתן תורה, דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ההרים רקדו כאלים"</b>, בשעת מתן תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>תחיית המתים, דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אתהלך לפני ה'</b> בארצות החיים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>חבלו של משיח, דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא לנו ה', לא לנו"</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: "לא לנו ה</b>', <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לנו", זו שעבוד מלכויות</b>. (שדבר זה אין אנו מבקשים בזכותנו. מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: אמר רבי יוחנן: "לא לנו ה' לא לנו", זו מלחמת גוג ומגוג</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר</b>: הטעם שאנו אומרים את ההלל שלנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שיש בו מילוט נפשות של צדיקים מגיהנם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אנה ה', מלטה נפשי"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזקיה אמר</b>: הטעם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שיש בו ירידתן של צדיקים</b> (חנניה מישאל ועזריה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לכבשן האש, ועלייתן ממנו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ירידתן: דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא לנו ה' לא לנו", אמר חנניה</b> בירידתו לכבשן האש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כי לשמך תן כבוד", אמר מישאל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"על חסדך ועל אמיתך", אמר עזריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"למה יאמרו הגויים", אמרו כולן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עלייתן מכבשן האש: דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הללו את ה' כל גויים", אמר חנניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"שבחוהו כל האומים", אמר מישאל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"כי גבר עלינו חסדו", אמר עזריה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואמת ה' לעולם הללויה", אמרו כולן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: ואמת ה' לעולם", גבריאל אמרו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר גבריאל לפני הקב"ה: רבונו של עולם!</b> אני <b style='font-size:20px; color:black;'>ארד ואצנן</b> את הכבשן <b style='font-size:20px; color:black;'>ואציל את הצדיק מכבשן האש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו הקב"ה: אני יחיד בעולמי, והוא</b> אברהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד בעולמו!</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נאה ליחיד להציל את היחיד!</b> כלומר, שהקב"ה בעצמו הצילו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> לגבריאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>תזכה ותציל שלשה מבני בניו</b> של אברהם אבינו מכבשן האש. דהיינו, חנניה מישאל ועזריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשקיים הקב"ה את הבטחתו לגבריאל והציל גבריאל אותם מכבשן האש, אמר "ואמת ה' לעולם", שהוא מקיים הבטחתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש ר"ש השילוני: בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד יורקמו, שר הברד, לפני הקב</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"ה,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לפניו: רבונו של עולם! ארד ואצנן את הכבשן ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו גבריאל</b> ליורקמו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין גבורתו של הקב"ה בכך! ש</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה שר ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0235_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot