https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים קטז א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T23:46:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=141051&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:03:45Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:03, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98173:rev-141051:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=98173&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:12:52Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:12, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר לחם עוני, עני כתיב</b> בלי וי"ו, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה עני שדרכו בפרוסה</b>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן בפרוסה</b>. שמברך "על אכילת מצה" על מצה שאינה שלימה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר לחם עוני, עני כתיב</b> בלי וי"ו, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה עני שדרכו בפרוסה</b>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן בפרוסה</b>. שמברך "על אכילת מצה" על מצה שאינה שלימה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וחוץ מזה מביא עוד שתי שלימות בשביל לחם משנה, כמו בכל יום טוב, ומברך עליהן "המוציא" ובוצע אחת מהם).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וחוץ מזה מביא עוד שתי שלימות בשביל לחם משנה, כמו בכל יום טוב, ומברך עליהן "המוציא" ובוצע אחת מהם).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: מה דרכו של עני, הוא מסיק</b> את התנור <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשתו אופה</b>, מכינה את העיסה תוך כדי שהוא עוסק בהיסק התנור כדי שמיד שהוא גומר להסיק יוכל להכניס את העיסה לתנור, כי הוא ירא שמא בגלל מיעוט העצים יצטנן התנור בינתיים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: מה דרכו של עני, הוא מסיק</b> את התנור <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשתו אופה</b>, מכינה את העיסה תוך כדי שהוא עוסק בהיסק התנור כדי שמיד שהוא גומר להסיק יוכל להכניס את העיסה לתנור, כי הוא ירא שמא בגלל מיעוט העצים יצטנן התנור בינתיים.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93364:rev-98173:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=93364&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:30:00Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים קטז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר לחם עוני, עני כתיב</b> בלי וי"ו, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה עני שדרכו בפרוסה</b>, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן בפרוסה</b>. שמברך "על אכילת מצה" על מצה שאינה שלימה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וחוץ מזה מביא עוד שתי שלימות בשביל לחם משנה, כמו בכל יום טוב, ומברך עליהן "המוציא" ובוצע אחת מהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר: מה דרכו של עני, הוא מסיק</b> את התנור <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשתו אופה</b>, מכינה את העיסה תוך כדי שהוא עוסק בהיסק התנור כדי שמיד שהוא גומר להסיק יוכל להכניס את העיסה לתנור, כי הוא ירא שמא בגלל מיעוט העצים יצטנן התנור בינתיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כאן נמי, הוא מסיק ואשתו אופה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b> ומכניס את העיסה מיד לתנור כדי שלא תחמיץ. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> <b>הרשב"ם</b> מפרש שמתעסקים שניהם יחד כדי שתגמר המצה במהירות ולא תחמיץ. ו<b>המהר"ם חלאוה</b> מביא בשם <b>רב האי גאון</b> שאנשי מעשה וחסידים מחמירים ולשים ואופים בעצמם את המצות כמו שאמרנו בגמרא מה דרכו של עני הוא מסיק ואשתו אופה, ומפרש <b>המהר"ם חלאוה שרב האי גאון</b> למד בגמרא שהסיבה שהוא מתעסק במצה זה משום שרוצה להתעסק במצוה, וכתב על זה <b>המגן אברהם</b> בסימן ת"ס סעיף קטן א' שזה מפני שמצוה בו יותר מבשלוחו. ולפי זה כל הענין הוא רק במצות של ליל הסדר שמקיימים בהם את מצות אכילת מצה, אולם כתב הפרי חדש שהוא נוהג להשתדל ולהתעסק גם בשאר המצות שנאפות לפסח, כדי לשמור שאכן יעשו בזהירות ובמהירות ולא יחמיצו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאין חרוסת מצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא מצוה</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום מאי מייתי לה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אמי: משום קפא</b>. שהחרוסת "ממיתה" ומבטלת את הארס המצוי בשרף של החזרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אסי: קפא דחסא</b>, מי שאכל חזרת וחלה מהארס, רפואתו שיאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>חמא</b> צנון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קפא דחמא,</b> מי שאכל צנון וקשה לו, יאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כרתי</b>, כרישים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(<b style='font-size:20px; color:black;'>קפא דכרתי,</b> מי שקשה לו מאכילת כרתי, ישתה <b style='font-size:20px; color:black;'>חמימי</b> מים חמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קפא דכולהו</b>, ארס של כל הירקות רפואתם היא במים <b style='font-size:20px; color:black;'>חמימי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אדהכי והכי</b>, בינתיים עד שישתה את המים החמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>נימא הכי</b>, יאמר לחש זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>קפא קפא! דכירנא לך</b> אני זוכר אותך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולשב בנתיך</b> ולשבע בנותיך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולתמני כלתך</b>, ולשמונה כלותיך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק אומר</b> החרוסת <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי מצוה?</b> איזה מצוה יש בחרוסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי לוי אומר: זכר לתפוח</b>, שהיו הנשים הישראליות במצרים יוצאות לשדה ויולדות שם תחת עץ התפוח בלי צער, כדי שלא יבחינו בהם המצריים. (כמו שנאמר בשיר השירים "תחת התפוח עוררתיך").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אומר: זכר לטיט</b> שעבדו בו בני ישראל במצרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: הלכך, צריך לקהוייה</b> להכניס בו תפוחים ויין שיש בהם חמיצות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וצריך לסמוכיה</b> לעשותו סמיך על ידי שיכתוש בו הרבה ירקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לקהוייה, זכר לתפוח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וצריך לסמוכיה, זכר לטיט</b> שהוא עב וסמיך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרבי יוחנן</b> שהחרוסת היא זכר לטיט: דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תבלין</b>, ירקות ששמים בחרוסת, <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר לתבן</b> שעבדו בו ישראל במצרים. <b style='font-size:20px; color:black;'>חרוסת</b>, מה שכותשין את החרוסת דק דק משום <b style='font-size:20px; color:black;'>זכר לטיט</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר ברבי צדוק: כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים</b>, חנונים היושבים אצל חלונותיהם ומוכרים ("חרך" מלשון מציץ מן החרכים"): <b style='font-size:20px; color:black;'>בואו וטלו לכם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תבלין למצוה</b> של חרוסת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מזגו לו כוס שני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> לאחר מזיגת כוס שני, <b style='font-size:20px; color:black;'>הבן שואל</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>אביו</b> "מה נשתנה" עכשיו, שמתעורר לשאול מדוע מוזגים כוס שני עוד לפני האכילה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין דעת בבן</b> לשאול מעצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אביו מלמדו</b> לשאול:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה</b>, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הלילה הזה כולו מצה?</b> ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק</b> (מבושל הרבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבושל, הלילה הזה כולו צלי</b> (שאלה זו שואלין רק בזמן שבית המקדש קיים), שקרבן הפסח נאכל צלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכל הלילות אין אנו חייבים לטבל אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים</b>. פעם ראשונה שאר ירקות בטיבול, ופעם שניה מרור בחרוסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולפי דעתו של בן</b>, לפי כח השגתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אביו מלמדו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b> נסים וגבורות של יציאת מצרים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> האחרונים שואלים מה המיוחד בספור יציאת מצרים של ליל הסדר, הלא כל לילה יש מצוה להזכיר יציאת מצרים? וכתב בחידושי <b>הגר"ח</b> ששלשה חילוקים יש בין לילה זה לשאר הלילות: <b>א</b>. הזכרת יציאת מצרים בכל לילה, די להזכיר את הענין שיצאו ממצרים, ואילו בליל הסדר צריך לספר כיצד היתה היציאה ממצרים, ובאופן של שאלה ותשובה, כפי שלומדים מן הפסוק של "והיה כי ישאלך בנך", ואפילו אם אדם אחד עורך סדר לבדו, גם הוא חייב לספר בדרך שאלה ותשובה, ששואל את עצמו מה נשתנה הלילה הזה, ועונה כסדר ההגדה. <b>ב</b>. בליל הסדר צריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח, ולא מספיק להזכיר את השבח לבד שיצאנו, אלא צריך לפרט מה היינו קודם, ומה קבלנו אחר-כך. <b>ג</b>. צריך לספר את טעמי המצוות, כמו שאמר רבן גמליאל: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו. ואלו הן, פסח, מצה ומרור. והכוונה, להסביר כי קרבן פסח הוא על שום שפסח הקב"ה, וכן מצה ומרור, כפי שכתוב בהגדה. וכמה שמפרט יותר את צרת השעבוד ואת ניסי ההצלה, הרי זה משובח, שמקיים בזה את הדין של 'סיפור יציאת מצרים' שנצטווינו בלילה הזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתחיל בגנות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> של ישראל (שהיו עבדים במצרים, או שאבותינו היו עובדי עבודה זרה, כדמפרש בגמרא) <b style='font-size:20px; color:black;'>ומסיים בשבח</b>, שעכשיו קרבנו המקום לעבודתו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> הטעם שמתחיל בגנות ומסיים בשבח, כתב <b>המהר"ל</b> בפתיחת הספר נצח ישראל, שאין האדם מעריך את הטובה אם אינו יודע כמה רע היה לו לפני שבאה הטובה, ולכן רק אם יתחיל בגנות ידע להעריך אחר כך את השבח של הגאולה, וכעין זה ביאר בשיחות מוסר הסיבה שמקשים ארבע קושיות, שאין האדם מבין טוב את הדבר, רק אם מקודם היה לו קושיה, ואז כששומע את ההסבר, נחקקים הדברים בלבו, ולכן כדי שספור יציאת מצרים יחקק בדעתו, צריך הדבר לבוא בתור שאלה, ואז כשמרגיש קושי ומחפש תשובה, אז תכנס התשובה לתוך לבו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודורש</b> את הפרשה שאומרים מביאי הביכורים (בפרשת "כי תבוא") <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"ארמי אובד אבי", עד שיגמור כל הפרשה כולה</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: אם היה הבן <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם, בנו שואלו</b> לאב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> הבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חכם, אשתו שואלתו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו, הוא שואל לעצמו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח, שואלין זה לזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבא: אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא?</b> וכי בכל יום חייבים להטביל פעם אחת, שאתה אומר "אנו מטבילין פעם אחת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא: הכי קתני: שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>הלילה הזה שתי פעמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב ספרא</b>: וכי הטיבול שתי פעמים שאנו עושים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חיובא?</b> והלא רק משום היכר <b style='font-size:20px; color:black;'>לדרדקי</b> לתינוקות אנו עושים כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב ספרא: הכי קתני: אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחיל בגנות ומסיים בשבח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בגנות?</b> באיזה גנות הוא מתחיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: "מתחילה עובדי עבודת גילולים היו אבותינו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: "עבדים היינו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן לדרו</b> (שם עבדו) <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדיה: עבדא דמפיק ליה מריה לחירות</b> שאדונו הוציא אותו לחירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויהיב ליה כספא ודהבא</b> ונתן לו כסף וזהב, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בעי למימר ליה?</b> מה עליו לומר לאדונו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> עבדו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי לאודויי ולשבוחי</b> צריך להודות לו ולשבחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פטרתן מלומר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מה נשתנה"</b>!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פתח ואמר: עבדים היינו"</b> והמשך ההגדה. כלומר, כך עשה לנו הקב"ה שהוציאנו ממצרים, ועלינו להודות לו ולשבחו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;שלשה דברים אלו בפסח</b>, שלא פירש טעמן של שלש המצות דלהלן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יצא ידי חובתו</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0231_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקטזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot