https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%97_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים צח ב - היסטוריית גרסאות2026-04-11T10:20:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%97_%D7%91&diff=141026&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T15:00:43Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:00, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93329:rev-141026:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%97_%D7%91&diff=93329&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:28:53Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים צח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: נתערב בבכורות רבי שמעון אומר אם חבורות כהנים יאכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איך אפשר להקריב טלה שהוא ספק בכור ספק פסח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא קא מייתי קדשים לבית הפסול</b>. הרי בכור נאכל שני ימים ולילה אחד. וכאן ששוחט ספק בכור ספק פסח, הרי גורם למעט את זמן אכילת הבכור עד חצות. ומה שנותר עד בוקר ישרף שלא כדין. ואין מביאין קדשים לבית הפסול!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> שמתיר להקריב טלה שהוא ספק פסח ספק בכור, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b> לשיטתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מביאין קדשים לבית הפסול,</b> ומותר לשחוט קרבן שמחמת הספק מתמעט זמן אכילתו ובא לידי פסול, מפני שעדיף למעט את זמן אכילת הקרבן מאשר להוציא אותו לרעות עד שיסתאב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> שנינו במסכת זבחים (עה ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם שנתערב בשלמים</b> מה יעשו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: ישחטו בצפון</b> המזבח כדין אשם, ואי אפשר לשחטם בכל מקום במזבח כדין שלמים, שהרי יש חשש שהם אשם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויאכלו כחומר שבהם</b> כקרבן החמור שבהם שהוא האשם, שנאכל לכהנים זכרים בלבד, וליום ולילה בלבד, ולפנים מן הקלעים (בעזרה) בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואילו בשר השלמים נאכל לכל אדם, וחזה ושוק שבהם נאכלים לכהנים לנשיהם ולעבדיהם, ונאכלים לשני ימים ולילה אחד בכל ירושלים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מביאין קדשים לבית הפסול,</b> ואי אפשר להקריב בהמה שהיא ספק אשם ספק שלמים, שהרי אם שלמים היא נמצא ממעט זמן אכילתה ומביאה לידי פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה שבהם אשם ושלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, שסוברים שאין מביאים קדשים לבית הפסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עבדינן</b> מה נעשה בפסח שנתערב בבכורות? ואי אפשר לומר שגם בזה ירעו עד שיסתאבו ויביא בדמי היפה שבהם פסח ובכורות (כשם שאמרנו באשם שנתערב בשלמים, או בפסח שנתערב בעולה ואשם), שהרי בכור אינו כשאר הקרבנות. ואפילו כאשר יש בו מום אין בו פדיון אלא נאכל במומו לכהנים, ואם קנה בדמי הבכור (שיש בו מום) בהמה אחרת אין הבהמה קדושה בקדושת בכור, שנאמר בענין בכור "לא יפדה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו פסח שנפל בו מום פודין אותו וקונים בדמים קרבן פסח, ואסור לאכול את הפסח בלא פדיון. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ונראה שכוונתו, שאם יביא בדמי שניהם בכור ופסח נמצא שמביא בהמת חולין לעזרה לשם בכור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> תירוץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נמתין לו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> לכל טלה וטלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיוממו</b> שיפול מום בשניהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויביא בהמה שמינה</b> כדמי היפה שבהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא</b> ויאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דאיתיה לפסח</b> כל מקום שקיים הפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>תחול</b> קדושתו <b style='font-size:20px; color:black;'>עליה דהאי</b>, על בהמה שמינה זו, ומקריב אותה לשם פסח. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> מרש"י נראה שלא גרס "לו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכיל להו</b> ואוכל את שני הטלאים שנפל בהם מום, <b style='font-size:20px; color:black;'>בתורת בכור בעל מום,</b> שאינו נשחט ונמכר באטליז, ואינו נשקל בליטרא (משקל), שהרי יש ספק על כל טלה וטלה שמא הוא הבכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אבל אם היה מכיר מי מהם הפסח, היה יכול לשוחטו ולמכרו באטליז אם ירצה, שהרי הוא נפדה ויצא לחולין).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חבורה שאבד פסחה, ואמרו לאחד: צא ובקש</b> חפש את הפסח האבוד <b style='font-size:20px; color:black;'>ושחוט עלינו</b> (בעדינו). <b style='font-size:20px; color:black;'>והלך ומצא ושחט</b> עליהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>והם לקחו</b> קנו כבש אחר לפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ושחטו</b> אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם שלו נשחט ראשון</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל בני החבורה יצאו בטלה שהוא שחט ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אוכל משלו</b> (מהטלה שהוא שחט), <b style='font-size:20px; color:black;'>והם אוכלין עמו משלו,</b> הואיל ואמרו לו שחוט עלינו הרי נמנו איתו, ויצאו ידי חובתם בפסח שהוא שחט, ושוב אינם יכולים להמנות על שלהם, ופסח שלהם בלא בעלים הוא, ופסול וישרף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם שלהן נשחט ראשון</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הם אוכלין משלהם</b> (מהטלה שהם שחטו). שבשעה ששחטו את שלהם הרי זה כאילו משכו את ידיהם מן האבוד (שחזרו בהם ואינם רוצים לצאת בו). ונמנו על שלהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא אוכל משלו</b> שהרי לא נמנה עמהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון, או</b> שידוע <b style='font-size:20px; color:black;'>ששחטו שניהם כאחד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לכאורה משמע שמדובר שיודעים ששחטו כאחד, וקשה, הרי הם משכו את ידם משל השליח בשעת שחיטה ממש, ומדוע לא יצאו בשלהם? הרי משיכת ידיהם והשחיטה באין כאחד! (עיין קצוה"ח סימן ר'. ואבנ"מ קיט סק"ג. ולכאורה כאן המעשה שחיטה הוא הסילוק, ועיין). והמאירי פירש שאם שחטו שניהם כאחד, יצא לבית השריפה כי אי אפשר לצמצם וודאי של אחד מהם נשחט קודם, ובזה נתיישב קושייתנו. (ועיין לעיל פט. במשנה: נמנין ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט. והיה מקום לומר אין מושכין ידיהם, ולכן אפילו אם שחטו כאחד ממש לא מועיל סילוק. ומדברי המאירי לכאורה נראה שאפילו בשעת השחיטה ממש מושכין את ידיהם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא אוכל משלו</b> שהרי לא נמנה עמהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>והם אינם אוכלין עמו</b> שמא שלהם נשחט ראשון ושוב אינם יכולים להמנות אותו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלהן יצא לבית השריפה</b>. שהרי אנו מסופקים שמא שלו נשחט קודם ואינם יכולים להמנות על שלהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על פי שבני החבורה אינם אוכלים מן הפסח, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין מלעשות פסח שני,</b> כי הם בודאי יצאו ידי חובתם בפסח שנשחט ראשון, ואכילת הפסח לא מעכבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הקשו תוספות: לעיל (פח:) אמר אביי בשכח אם אמר לשליח לשחוט לו גדי או טלה לפני זריקת הדם חייבין לעשות פסח שני, שהרי בשעת זריקה לא היה ראוי לאכילה. ואם כן מדוע כאן פטורין מלעשות פסח שני? הרי בשעת זריקה אין יודעין מי שחט ראשון, ואינו ראוי לאכילה ! וכתבו התוספות שאינו דומה. ולא ביארו דבריהם. ועיין מהרש"א ולח"מ פ"ג מהלכות פסח. (מהר"ב רנשבורג).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חבורה שאבד פסחה, ואמרו לאחד צא וחפש לנו את הטלה האבוד. ולא אמרו לו שישחוט אותו. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> השליח <b style='font-size:20px; color:black;'>להן: אם אחרתי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צאו ושחטו עלי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והלך ומצא</b> את הפסח האבוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושחט</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והן לקחו</b> קנו טלה לפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושחטו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם שלהן נשחט ראשון</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הן אוכלין משלהן</b> שכיון ששחטו טלה אחר, חזרו בהם ומשכו ידיהם מן הטלה האבוד, ויצאו ידי חובה בטלה ששחטו הם. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא אוכל עמהן</b> שהרי נמנה עמהם ויצא ידי חובה בשלהם, ושלו ישרף. שהרי יצאו כולם ידי חובתם בפסח הנשחט ראשון, והרי זה כפסח שאין לו בעלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם שלו נשחט ראשון: הוא אוכל משלו,</b> שהרי שלו נשחט ראשון, ויצא בו ידי חובתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והן אוכלין משלהם</b> שהרי לא אמרו לו לשחוט עבורם נמצא שלא יצאו בשחיטתו, אלא רק בשחיטת הפסח שלהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אינו ידוע איזה מהן נשחט ראשון או</b> שידוע <b style='font-size:20px; color:black;'>ששחטו שניהם כאחד</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הן אוכלין משלהן</b> שהרי הם לא אמרו לו לשחוט עבורם ולא יצאו בשחיטתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא אינו אוכל עמהם</b> שמא שלו נשחט ראשון. ואינו יכול להמנות בשלהם. אבל גם משלו אינו יכול לאכול שמא שלהם נשחט ראשון ומשך ידו משלו שהרי עשאם שלוחים, ויצא ידי חובתו בשלהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלו יצא לבית השריפה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על פי שהשליח אינו אוכל מן הפסח, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור מלעשות פסח שני,</b> שהרי ודאי יצא בפסח שנשחט ראשון, ואכילת הפסח לא מעכבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד לחפש להם את הפסח, והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן</b> אם אחרתי צאו ושחטו עלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> שחוט עבורנו את הפסח שתמצא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין כולן מן הראשון</b>, שהרי הם שלוחיו והוא שלוחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון: שניהן יוצאין לבית השריפה</b>. שהרי אי אפשר לאכול אף אחד מהם, שמא השני נשחט ראשון. ומכל מקום יצאו כולם ידי חובתם ופטורים מלעשות פסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד לחפש להם, והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר להן</b> לשחוט עבורו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמרו</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> לשחוט את הטלה שימצא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אחראין זה לזה</b>. אין זה מעניינו של האחד לדעת מה עשה האחר ואיזה נשחט ראשון, אלא הם אוכלים משלהם, והוא אוכל משלו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כתב הרמב"ם פ"ג ה"ו: אף על פי שהיה בלבם שישחוט כל אחד מהן על חבירו. או שהיו שם רמיזות ודברים שאומדין הדעת בהן שכל אחד שימצא ישחוט על חבירו. וכתב הכס"מ דמיתור הלשון למד כן. והתוספות יום טוב כתב מקור אחר לדברי הרמב"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דיברה המשנה בחבורה שאבד פסחה ומינו שליח לחפשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתי חבורות</b> כגון חבורה אחת של כהנים, וחבורה אחרת של לויים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנתערבו פסחיהן</b> זה בזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו</b> הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מושכין להן</b> טלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד, ואלו</b> הלויים <b style='font-size:20px; color:black;'>מושכין להם</b> טלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מאלו</b> מן הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו אצל אלו</b> אל הלויים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד מאלו</b> מן הלויים <b style='font-size:20px; color:black;'>בא לו אצל אלו</b> אל הכהנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכך הם</b> הכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים</b> ללוי שבא אליהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם שלנו הוא הפסח הזה</b> שמשכנו אלינו, הרי אנחנו מנויים עליו כבתחילה, ואילו אתה הלוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיך משוכות משלך</b> (בטל את מינוייך בפסח שלם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונמנית</b> (והמנה מעתה) <b style='font-size:20px; color:black;'>על שלנו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם שלך הוא הפסח הזה</b> שאנחנו משכנו, הרי אתה מנוי עליו כבתחילה. ואילו אנחנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וכך יאמרו גם הלויים לכהן שבא אליהם)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה הוצרך הלוי לבוא אל חבורת הכהנים? הרי יכלו לעשות באופן אחר: הכהנים ימשכו להם אחד והלויים ימשכו אחד, ויאמרו אם שלנו הוא הפסח שמשכנו, מוטב, ואם לאו ידינו משוכות משלנו ונמנינו על זה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת שאי אפשר לעשות כך, מפני שפסח שאין לו בעלים שעה אחת הרי הוא נפסל לעולם. ואם אירע שהכהנים משכו את הטלה של הלויים ואמרו ללויים הרי ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלכם, אם כן נמצא שהפסח של הכהנים הרי הוא בלא בעלים כלל, ומעתה אין הלויים יכולים להמנות על פסח זה (ואינם יכולים לומר הרי ידינו משוכות משלנו ונמנינו על זה של הכהנים) נמצא שהם נשארים בלא קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן חמש חבורות של חמשה חמשה</b> שהיו חמשה בני אדם בכל חבורה ונתערבו פסחיהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אם היו חבורות <b style='font-size:20px; color:black;'>של עשרה עשרה</b> ונתערבו פסחיהן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> נראה מתוך דברי "תפארת ישראל" שמבאר שהיו עשרה חבורות שבכל אחת עשרה בני אדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מושכין להן</b> בני כל החבורות <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מכל חבורה וחבורה,</b> כגון שהיו חמש חבורות של חמשה בני אדם בכל חבורה וחבורה, הרי נפרדים החמשה שבכל חבורה ועושים חבורות חדשות שכל אדם אחד בהם בא מחבורה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובני כל חבורה מושכים להם טלה אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עכשיו שהם נעשו חבורות חדשות <b style='font-size:20px; color:black;'>כן</b> (כך) <b style='font-size:20px; color:black;'>הם</b> ארבע מבני החבורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים</b> לאחד: אם שלך הוא פסח זה, הרי ידי ארבעתנו משוכים מארבע פסחים של כל אחד מאיתנו בכל מקום שהם, ואנו נמנים עכשיו איתך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן חוזרים ואומרים ארבעה לשני, וכן לכולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן עושים בני כל חבורה וחבורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שאין כאן שום קרבן שעמד שעה אחת בלא בעלים, ולכן כולם כשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b> כגון ראובן ויוסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנתערבו פסחיהן,</b> ואם ימשוך ראובן טלה אחד ויאמר אם שלי הוא טלה זה, מוטב, ואם לאו ידי משוכות משלי ואני נמנה על שלך, נמצא שהוא מניח את הפסח שלו (שביד יוסף) בלא בעלים, שהרי עדיין לא נמנה יוסף עליו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ואי אפשר לומר שימנה כל אחד על של חבירו לפני שימשך משלו, שהרי הנמנה על שני פסחים אין זה מנין. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיצד יעשו? <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> ראובן <b style='font-size:20px; color:black;'>מושך לו</b> טלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד, וזה</b> יוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>מושך לו</b> טלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> ראובן <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה עמו אחד מן השוק</b> כגון את שמעון אחיו ואומר לו: בכל מקום שנמצא הפסח שלי הריני ממנה אותך עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזה</b> יוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנה עמו אחד מן השוק</b> כגון את בנימין אחיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> ראובן <b style='font-size:20px; color:black;'>בא אצל זה</b> אל בנימין שמנוי על הפסח של יוסף,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזה</b> יוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>בא אצל זה</b> אל שמעון שמנוי על הפסח של ראובן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכך הם</b> ראובן ויוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים</b> כל אחד מהם לאורח שנמצא איתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ראובן אומר לבנימין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם שלי הוא פסח זה</b> שכאשר יוסף אחיך משך לו טלה אחד, את שלי הוא משך - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיך משוכות משלך</b> מהטלה של יוסף אחיך (שנמצא עכשיו ביד שמעון) שנימנית עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מעכשיו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמנית על שלי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואך שלך הוא פסח זה</b> שכאשר יוסף אחיך משך לו טלה אחד, את שלו הוא משך ואתה נימנית עמו - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ידי משוכות משלי, ונמניתי</b> מעכשיו <b style='font-size:20px; color:black;'>על שלך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן באותה הדרך אומר גם יוסף לשמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שאין כאן שום פסח שעמד שעה אחת בלא בעלים ולכן שניהם כשרים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה דיברה בענין חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש לנו את הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> השליח <b style='font-size:20px; color:black;'>להן</b> שישחטו בשבילו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו</b> גם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> לשחוט בשבילם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל</b> כל אחד מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הפסח שנשחט <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אין ידוע איזה נשחט ראשון שניהם יצאו לבית השריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> השליח <b style='font-size:20px; color:black;'>להם</b> לשחוט בשבילו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרו לו</b> לשחוט בשבילם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן אחראין זה על זה</b>. אין זה מענינו של האחד לדעת מה עשה האחר ומי נשחט ראשון, ואוכל כל אחד משלו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0196_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot