https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים צה א - היסטוריית גרסאות2026-04-06T20:24:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%94_%D7%90&diff=141019&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:59:51Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:59, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98156:rev-141019:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%94_%D7%90&diff=98156&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:12:23Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:12, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך אנא!</b> למה לא נדרוש להיפך, ש"לא יראה ולא ימצא" נוהגים בפסח שני, ואילו "לא תוציא ממנו" אינו נוהג בפסח שני?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך אנא!</b> למה לא נדרוש להיפך, ש"לא יראה ולא ימצא" נוהגים בפסח שני, ואילו "לא תוציא ממנו" אינו נוהג בפסח שני?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה דגופיה</b> מצוה שבגוף קרבן הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> חשובה יותר, ודומה ללאו של "לא ישאירו ממנו עד בוקר", שהוא לאו בגופו של הפסח. אבל בל יראה ובל ימצא אינם בגוף קרבן הפסח.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה דגופיה</b> מצוה שבגוף קרבן הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> חשובה יותר, ודומה ללאו של "לא ישאירו ממנו עד בוקר", שהוא לאו בגופו של הפסח. אבל בל יראה ובל ימצא אינם בגוף קרבן הפסח.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלליה</b> בכלל של "ככל חקת הפסח יעשו אותו" באופן שהוא לאו גמור. כעין הפרט <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"עצם לא ישברו בו"</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא מרבה</b>, איזה לאו גמור הוא מרבה שנוהג בפסח שני?</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלליה</b> בכלל של "ככל חקת הפסח יעשו אותו" באופן שהוא לאו גמור. כעין הפרט <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"עצם לא ישברו בו"</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא מרבה</b>, איזה לאו גמור הוא מרבה שנוהג בפסח שני?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%94_%D7%90&diff=93322&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:28:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים צה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> ההבדל <b style='font-size:20px; color:black;'>בין פסח הראשון לשני?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בבל יראה ובל ימצא. והשני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חמץ ומצה עמו בבית.</b> ואינו צריך לבער את החמץ (ובגמרא מפורש טעם כל הדברים השנויים במשנתנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעון הלל באכילתו</b> בשעה שאוכלים אותו אומרים את ההלל. <b style='font-size:20px; color:black;'>והשני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו טעון הלל באכילתו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> תוספות כתבו שהתנא שייר שפסח שני אינו נשחט בשלש כיתות. וביקור ארבעה ימים שאינו נוהג בשני.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שאמרנו שיש הבדל בין פסח ראשון לפסח שני בדברים דלעיל, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>זה וזה טעון הלל בעשייתן</b>, בשעה שמקריבים את הקרבן קוראים הלויים את ההלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לעיל סד. הביאו התוספות את דברי התוספתא שהלויים קראו את ההלל. וכן פסק הרמב"ם, ומלשון רש"י שם ובסוכה פרק החליל נראה שהבעלים קראו את ההלל. וראה שם בהערות בשם הגרי"ז שכתב שגם רש"י מודה שהלויים שרו את ההלל מדין שיר שבעבודת הקרבנות. אבל רש"י סובר שגם הבעלים קראו את ההלל בעשיית הפסח כשם שקראו באכילתו, וכשם שקוראין בשעת נטילת לולב (ועיין לשון הגמרא לקמן צה: "אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן ואין אומרים הלל").</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן זה וזה <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכלין צלי, על מצה ומרורים, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחין</b> בעשייתן <b style='font-size:20px; color:black;'>את השבת</b>. שאם חל י"ד ניסן או י"ד אייר בשבת, מקריבין את הפסח בשבת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר (במדבר ט) בענין פסח שני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ככל חוקת הפסח</b> (פסח ראשון) <b style='font-size:20px; color:black;'>יעשו אותו"</b>. ודרשו מהמלה "אותו": <b style='font-size:20px; color:black;'>במצוה שבגופו</b> של פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר</b>. כגון סדר עבודתו, ושנאכל צלי. אבל מצות שאינם בגופו של פסח כגון השבתת שאור לא נאמרו בפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה שעל גופו</b> כגון מצה ומרור שנאכלים עם הפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שגם הם התרבו בפסח שני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> נאמר בענין פסח שני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"על מצות ומרורים יאכלוהו"</b> (במדבר ט).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול</b> אולי נרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו מצות שלא על גופו</b>, כגון השבתת חמץ (והגמרא לקמן שואלת הרי למדנו מהמלה "אותו" שהתורה השוותה פסח שני לראשון רק לענין מצות שבגופו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> בענין פסח שני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועצם לא ישברו בו".</b> למה נאמר כאן ועצם לא ישברו בו? הרי כתוב בהמשך הפסוק "ככל חוקת הפסח יעשו אותו", ובכלל זה שבירת עצם! אלא הכתוב בא ללמדנו שדוקא מצות שבגופו כעין שבירת עצם התרבו בפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שבירת העצם מיוחד</b> בכך שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה שבגופו, אף כל</b> מה שריבה הפסוק בפסח שני, זה דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה שבגופו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איסי בן יהודה אומר</b>: אין צריך את הפסוק "ועצם לא ישברו בו" לכך. אלא נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"יעשו אותו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במצות שבגופו הכתוב מדבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> שאל התנא בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"יכול אף מצות שלא על גופו"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אמרת</b> הרי כבר אמרת בתחילת הברייתא: "ככל חקת הפסח יעשו אותו" <b style='font-size:20px; color:black;'>במצוה שבגופו הכתוב מדבר!</b> ואם כן איך אפשר לרבות גם מצות שאינם על גופו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> כך שאל התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דאמרת</b> עכשיו שאמרת שגם מצות שעל גופו התרבו בפסח שני שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"על מצות ומרורים יאכלוהו",</b> ואף על פי שאינה מצוה שבגופו ממש, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b> אנו רואים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"יעשו אותו" לאו דוקא</b> מצות שבגופו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא הוה ליה</b> שנעשה הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>כ"פרט וכלל".</b> שבתחילה הכתוב צימצם את דבריו ודיבר במצות שבגופו (וזה נקרא פרט) ואחר כך הרחיב הכתוב וכלל בדבריו גם מצות שעל גופו (וזה נקרא כלל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>במקום שנכתב בתורה פרט ואחר כך כלל <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה כלל מוסיף על הפרט</b> ומגלה לנו שהפרט לאו דוקא הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו כל מילי נמי</b>, כל דבר שאינו בגופו גם הוא התרבה בפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> השמיע לנו הכתוב "ועצם לא ישברו בו" שאין לרבות מצות שאינם על גופו. שהרי אם תאמר שהתרבו כל המצות אפילו אם אינם בגופו, קשה למה פירטה התורה גם "ועצם לא ישברו בו", הרי יש ללמוד זאת מהכלל - "ככל חקת הפסח יעשו אותו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בעל כרחך, ללמדנו שהכלל "ככל חקת הפסח יעשו אותו" נאמר דוקא כעין הפרטים שנכתבו בפירוש, שהם מצות שבגופו ומצות שעל גופו (ולקמן הברייתא מפרשת מה מרבים וממעטים מכל מה שמוזכר בפסוק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנו בברייתא: איסי בן יהודה אומר "יעשו אותו" במצות שבגופו הכתוב מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איסי בן יהודה, האי עצם</b> הפסוק "ועצם לא תשברו בו" <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עביד ליה</b> מה למד מפסוק זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי כבר מיעט מצות שאינם על גופו מ"יעשו אותו"! ואם כן אין צורך לפרט "ועצם לא ישברו בו" שהרי שבירת עצם היא מצוה שבגופו שנאמר בה "ככל חקת הפסח יעשו אותו". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעי ליה</b> איסי בן יהודה צריך את הפסוק "ועצם לא ישברו בו" <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>למד, שלא רק עצם שאין בה מוח אסור לשוברה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> רש"י הקשה לאיסי בן יהודה לשם מה צריך את הפסוק "לא ישאירו ממנו עד בקר"? ולמה הגמרא לא שאלה זאת? ובהמשך דברי הגמרא מבואר פסוק זה לשיטת חכמים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(שהייתי אומר שאפילו בפסח ראשון מותר לשבור עצם שיש בה מוח כדי לאכול את הבשר שבתוכה, שהרי נאמר "ואכלו את הבשר בלילה הזה" שזו מצות עשה. ויבוא עשה זה, וידחה לא תעשה של שבירת עצם! לכן בא הכתוב בפסח שני: "ועצם לא ישברו בו", שזה פסוק מיותר כדלעיל, כדי ללמדך שאפילו בפסח שני אין שוברים עצם שיש בה מוח וכל שכן בראשון. שהרי פסח שני הוא תיקון לפסח ראשון. גמרא לעיל פה.) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ועכשיו מקשינן על שיטת חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> שאמרו "יעשו אותו" לאו דוקא מצות שבגופו הוא, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "יעשו אותו" מאי עבדי ליה</b>, מה למדו מזה? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הגמרא לא מבארת מנין למדו חכמים שאין שוברים עצם שיש בה מוח. (שהרי הם לומדים מ"עצם לא ישברו בו" למעט מצוה שאינה בגופו). והר"ח פירש שחכמים סוברים כרבי שהאיסור של שבירת עצם אינו אסור מבעוד יום אלא בערב, נמצא שיכול לשבור את העצם מבעוד יום ולקיים בלילה את העשה של אכילת הפסח בלי לבטל את הלאו ובאופן זה אין העשה דוחה לא תעשה. והצל"ח לא ראה את דברי הר"ח הללו. והוא פירש שלדעת חכמים אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש, כדברי רבא בזבחים צז; אך התוספות שם כתבו שלרבא לומדים זאת משבירת עצם שיש בה מוח. והצל"ח כתב דלא כדבריהם (ונדחק בהבנת דברי הגמרא שם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> רבנן צריכים את הכתוב "יעשו אותו" ללמד <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין שוחטין את הפסח</b> השני <b style='font-size:20px; color:black;'>על היחיד</b> לכתחילה. שנאמר "יעשו" בלשון רבים, ומכאן למדו <b style='font-size:20px; color:black;'>דכמה דאפשר לאהדורי</b> לחזר אחרי אדם אחר ולטמאותו בשרץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדרינן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> מחזרים אחריו ומטמאים אותו כדי שלא יעשה יחיד פסח שני. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> מהגמרא משמע שאין שוחטין את הפסח על היחיד הוא רק דין לכתחילה. וצריך ביאור למה אינו דין דיעבד. וביאר החזון איש שכתוב "איש איש כי יהיה טמא" משמע שאפילו יחיד עושה פסח שני. ומלשון התוספות דקדק הרש"ש שמשמע שאפילו בדיעבד פסול. ותמה על דבריהם מלשון הגמרא. (עוד כתבו הרש"ש והחזון איש לרבי יהודה שסובר בפסח ראשון אין שוחטין על היחיד, היינו שפסול אפילו בדיעבד, ומכל מקום בפסח שני כשר בדיעבד, שנאמר "איש איש כי יהיה טמא". ודלא כהתוספות).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> רש"י כתב שמטמאים אדם טהור בשרץ בפסח ראשון ופוסלים אותו. ועושה פסח שני. ותמה החזון איש הרי טמא שרץ שלא טבל בי"ד ניסן חייב כרת. (ועוד יש מאן דאמר שוחטין על טמא שרץ). וכתב שיש לפרש את לשון הגמרא שלכתחילה יחזר אחרי חבירו שיסכים להמנות עמו. וכלשון הרמב"ם בפרק ב הלכה ב בענין פסח ראשון שמשתדלין לכתחילה להמנות שני.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב שהוצרך הכתוב לומר "יעשו" בלשון רבים, כתב "יעשו אותו". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> הקשה רש"י: הרי כבר כתוב בתחילת הפרשה - בין הערביים "יעשו אותו" ! ותירץ רש"י: שהייתי אומר שדרך הכתוב לדבר כך. ולכן הוצרך לכתוב פעם שניה לדרשא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: הברייתא דורשת את כל המצות שהתורה פירטה בפסח שני, לשם מה נאמרו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בפסח שני "ככל חקת הפסח יעשו אותו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול כשם שהראשון אסור בבל יראה ובל ימצא</b> חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כך שני אסור בבל יראה ובל ימצא</b> חמץ?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "על מצות ומרורים יאכלוהו"</b>. פסוק זה מיותר הוא, שהרי כבר נאמר "ככל חוקת הפסח יעשו אותו". אלא בא ללמד שאף על פי שנאמר "ככל חקת הפסח יעשו אותו", לא ריבה הכתוב אלא מצות שעל גופו, כעין הפרט של מצות ומרורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> אפשרות ללמוד מהכלל של "ככל חוקת הפסח יעשו אותו" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כעין הפרט של מצות ומרורים, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות עשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מצות לא תעשה</b> שנאמרו בפסח ראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שנוהג בפסח שני? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> בפשטות נראה ששאלת הברייתא היא מנין שמצות לא תעשה שבפסח ראשון נוהגים בפסח שני, שהייתי אומר שלא ינהגו מצות לא תעשה בפסח שני כלל. שהרי אינם כעין הפרט שהיא מצות עשה. וכן נראה מדברי רא"מ הורביץ. (ורש"י כתב ששאלת הגמרא מנין לרבות מהכלל לא תעשה הדומים לפרט. ולמעט מהפרט לא תעשה שאינם בגופו. ולשונו צריך עיון, שהרי לא ידענו בכלל לרבות לא תעשה, אם כן מה צריך פסוק למעט לא תעשה שאינם בגופו. ובעל כרחך לשונו לאו דוקא. אלא כוונתו מנין לרבות לא תעשה שהם כעין הפרט, חוץ מלא תעשה שאינם בגופו, שאותם לא מרבים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "לא ישאירו ממנו עד בוקר"</b>, וזה לאו הניתק לעשה. שאחרי שעבר את הלאו מוטל עליו לקיים מצות עשה שנאמר בענין פסח ראשון: (בשמות יב) "והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו" (ולומדים פסח שני מפסח ראשון). והעשה מתקן את איסור הלאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לי</b> אפשרות ללמוד מהכלל של "ככל חוקת הפסח יעשו אותו" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מצות לא תעשה שניתק לעשה</b>, שזה כעין הפרט של איסור נותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מצות לא תעשה גמור</b>, שאין לו עשה שמתקן אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין</b> שנוהג בפסח שני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "ועצם לא ישברו בו"</b> שזה לא תעשה גמור, שאינו ניתק לעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועכשיו הברייתא מסכמת: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה הפרט</b>, ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מפורש</b> בפסוק, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות עשה, ולא תעשה שניתק לעשה, ולא תעשה גמור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> מה שמרבים מהכלל, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצות עשה ולא תעשה שניתק לעשה ולא תעשה גמור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלליה</b>, בכלל של "ככל חוקת הפסח יעשו אותו" באופן שהוא מצות עשה, כעין הפרט <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצות ומרורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קמרבי?</b> איזה מצות עשה הוא מרבה שנוהג בפסח שני? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> עונה הברייתא: מצות עשה שהפסח נאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>צלי אש.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> עיין תוספות שהתקשו בביאור קושית הגמרא כאן. ועיין רא"מ הורביץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרטיה</b> מזה שהתורה פירטה את מצות ומרורים שהיא מצות עשה, מכלל שבא למעט שיש מצות עשה שאינה נוהגת בפסח שני. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ממעיט ליה</b> מה בא הכתוב למעט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עונה הברייתא: ממעט <b style='font-size:20px; color:black;'>השבתת שאור</b> שאינה נוהגת בפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך אנא!</b> למה שלא נלמד להיפך לרבות השבתת שאור ולמעט צלי אש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה דגופיה</b> מצוה שבגוף הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> חשובה יותר. ודומה לעשה של מצות ומרורים שהוא על הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלליה</b> בכלל של "ככל חוקת הפסח יעשו אותו", באופן שהוא לאו הניתק לעשה כעין הפרט <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"דלא ישאירו ממנו עד בקר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קמרבי ליה</b>, איזה לאו הניתק לעשה הוא מרבה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עונה הברייתא: מרבים את הלאו <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תוציאו ממנו"</b> שנאמר בפסח ראשון (שמות יב מו), "בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה". שהלאו הזה ניתק לעשה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> שגם אחרי שכבר הוציא מן הבשר החוצה מוטל עליו לקיים את העשה ולהחזיר את הבשר לבית לאוכלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> תוספות הקשו: הרי זה לאו שקדמו עשה. ובמכות טו. הגמרא אומרת שאינו נחשב ללאו שניתק לעשה. ועיין רא"מ הורביץ.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כתב רש"י שהתנא כאן חולק על התנא שלעיל בפרק כיצד צולין (פה.) שסובר שבשר שיצא מחוץ לבית אסור באכילה (כאן כתב רש"י שהאיסור הוא משום "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" ועיין לעיל פה. שכתב רש"י לימוד אחר).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(יש גורסים כאן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דדמי ליה</b> שהלאו של לא תוציאו דומה ללאו של נותר <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאי מיפסל בנותר והאי מיפסל ביוצא</b> וכן גירסת ר"ח. אבל בספרים אחרים לא גרסו זאת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרטיה</b> מזה שהתורה פרטה את הלאו של "לאו ישאירו ממנו עד בוקר" שהוא לאו הניתק לעשה, מכלל שבא למעט שיש לאו הניתק לעשה שאינו נוהג בפסח שני, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא ממעט ליה</b> מה בא הכתוב למעט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עונה הברייתא: מיעט <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא יראה ולא ימצא"</b>. שהוא לאו הניתק לעשה. שאם נראה ברשותו חמץ מצוה עליו להשביתו. שנאמר "תשביתו שאור מבתיכם". וממעטים אותו שאינו נוהג בפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(יש גורסים כאן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דדמי ליה</b> ש"לא יראה ולא ימצא" דומה ללאו של נותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאי אינו לוקה, דהוה לאו שניתק לעשה, והאי אינו לוקה דהוה ליה לאו שניתק לעשה</b>. וכן העתיק הר"ח אבל בספרים אחרים לא גרסו זאת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך אנא!</b> למה לא נדרוש להיפך, ש"לא יראה ולא ימצא" נוהגים בפסח שני, ואילו "לא תוציא ממנו" אינו נוהג בפסח שני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה דגופיה</b> מצוה שבגוף קרבן הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> חשובה יותר, ודומה ללאו של "לא ישאירו ממנו עד בוקר", שהוא לאו בגופו של הפסח. אבל בל יראה ובל ימצא אינם בגוף קרבן הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד שואלת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלליה</b> בכלל של "ככל חקת הפסח יעשו אותו" באופן שהוא לאו גמור. כעין הפרט <b style='font-size:20px; color:black;'>ד"עצם לא ישברו בו"</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא מרבה</b>, איזה לאו גמור הוא מרבה שנוהג בפסח שני?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0189_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot