https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%93_%D7%90 2026-04-26T18:41:46Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%93_%D7%90&diff=141017&oldid=prev 2020-09-06T14:59:36Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:59, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93320:rev-141017:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%93_%D7%90&diff=93320&oldid=prev 2015-06-30T13:28:34Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים צד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וגם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב יהודה&lt;/b&gt; שאומר שההיתר של דרך רחוקה תלוי בשעת אכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt;. לא קשה על דבריו משיטתו שההיתר של טמא שרץ תלוי בשעת שחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאף על פי שבענין דרך רחוקה ההיתר תלוי בשעת אכילה, מכל מקום לענין טומאה יש להוכיח שההיתר תלוי בשעת שחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא שרץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רחמנא דחייה&lt;/b&gt;, התורה פסלה אותו מלעשות פסח אף על פי שהיה ראוי בשעת אכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;איש איש כי יהיה טמא לנפש&quot;&lt;/b&gt;. והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי לא עסקינן&lt;/b&gt; וכי לא מדובר גם בטמא נפש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח?!&lt;/b&gt; (רב יהודה סובר כרבי יצחק לעיל צ ב שדרש מהפסוק שמדובר בטמא מת ביום השביעי שלהם), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והרי טמא נפש בשביעי שלו יכול לטבול בו ביום ולאכול מן הפסח בערב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו הכי אמר רחמנא לידחי&lt;/b&gt;, התורה דחתה אותו לפסח שני! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועולא שחולק על רב יהודה סובר שהפסוק מדבר בטמא מת בתוך שבעת הימים. ולאו דוקא ביום השביעי. מפני שאינו דורש את הפסוק כרבי יצחק לעיל צ ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למדנו שההיתר של טומאה אינו תלוי בשעת אכילה, אלא בשעת שחיטה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות הקשו: מדוע רב יהודה לא לומד דרך רחוקה מטמא? כשם שההיתר של טמא תלוי בשעת שחיטה, כך נאמר שגם דרך רחוקה תלוי בשעת שחיטה ! וכמו שמצאנו לעיל (סוף דף צב) שרבי עקיבא לומד דרך רחוקה מטמא. ותירצו תוספות: רב יהודה סובר שאין סברא לומר שטמא שאינו יכול להגיע בזמן שחיטה לא ישחטו עליו, שהרי אינו דומה לטמא, שטמא יש עליו טומאה, ומטעם זה התורה דחתה אותו מלהקריב פסח. אבל הבא בדרך רחוקה אין בו שום חסרון בגופו, אלא שאינו נמצא כעת בירושלים. ודוקא מי שבדרך רחוקה כל כך שאפילו בשעת אכילה אינו יכול להגיע, רק אותו אפשר להשוות לטמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה עומד חוץ למודיעים, ויכול ליכנס&lt;/b&gt; על ידי רכיבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסוסים ופרדים&lt;/b&gt; שרצים מהר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול יהיה חייב&lt;/b&gt; כרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: ובדרך לא היה&lt;/b&gt; - ונכרתה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלה היה בדרך&lt;/b&gt; רחוקה. שחוץ למודיעין דרך רחוקה היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה עומד לפנים מן המודיעים&lt;/b&gt;, קרוב לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין יכול ליכנס מפני&lt;/b&gt; שיש לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמלים וקרונות&lt;/b&gt; שמביא את בני ביתו עליהם, והן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המעכבות אותו&lt;/b&gt; מלהגיע לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול לא יהא חייב&lt;/b&gt; כרת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;ובדרך לא היה&lt;/b&gt; וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי לא היה בדרך&lt;/b&gt;, שאין הוא אנוס, שהרי יכל להניח את בני ביתו בדרך, וללכת לירושלים לבדו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיא לפנינו דנה כמה זמן יש בין עלות השחר להנץ החמה. וכן בין הנץ החמה לשקיעה, וכן בין השקיעה לצאת הכוכבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נחלקו חכמי ישראל וחכמי אומות העולם בענין מהלך החמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דעת חכמי ישראל (לקמן בעמוד ב) שהחמה מהלכת ביום מתחת הרקיע (ממזרח למערב) והיא מאירה על הארץ. ואילו בלילה החמה הולכת (חוזרת ממערב למזרח) מעל הרקיע. וכיון שהרקיע מסתיר אותה מעיננו, יש חושך בלילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיא שלפנינו סוברת כדעת חכמי ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאנחנו רואים שגם לאחר שהשמש נסתרת מעיננו עדיין יש קצת אור עד שכעבור זמן מחשיך לגמרי, לדעת חכמי ישראל זה קורה משום שהחמה נכנסת בעובי הרקיע, וככל שהיא נכנסת יותר עמוק, כך היום מחשיך יותר, עד שהיא מגיעה לצידו השני של הרקיע, ואז מחשיך לגמרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן בעלות השחר, החמה מבקיעה בעובי הרקיע, עד שיוצאת ונראת לעיננו בהנץ החמה (על פי דברי הר&quot;ח ומהרש&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה יש להבין את הסוגיא שלפנינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא&lt;/b&gt; ששת אלפים פרסאות הוא היקף העולם, שמעליו, ומתחת לרקיע, החמה הולכת ממזרח למערב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסומכא דרקיעא&lt;/b&gt; עובי הרקיע - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלפא פרסי&lt;/b&gt; אלף פרסאות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין ידע רבא את דבריו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא&lt;/b&gt;, דבר אחד שאמר, שהיקף העולם הוא ששת אלפים פרסאות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמרא&lt;/b&gt;, קיבל את זה מרבותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחדא&lt;/b&gt;, דבר אחד שאמר, שעובי הרקיע הוא אלף פרסאות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סברא&lt;/b&gt;, למד זאת מסברא, מתוך מה שלימדוהו רבותיו שהיקף העולם הוא ששת אלפים פרסאות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין לרבא מסברא שעובי הרקיע אלף פרסאות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר לה&lt;/b&gt; רבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא&lt;/b&gt;, כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה מהלך אדם&lt;/b&gt; בינוני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה פרסאות&lt;/b&gt; שהם 40 מיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתוך 40 מיל הללו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעלות השחר ועד הנץ החמה ה&#039; מילין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שבין הנץ החמה לשקיעה אדם מהלך 30 מיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(40 מהלך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. פחות 5 שבין עלות השחר להנץ החמה. ופחות 5 שבין השקיעה לצאת הכוכבים, הרי 30 מיל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכבר ביארנו שהחל משעת השקיעה השמש חודרת לתוך עובי הרקיע עד שמגיעה לסוף עובי הרקיע, ואז מחשיך לגמרי, והוא עת צאת הכוכבים. וכן מעלות השחר, החמה מתחילה להבקיע בעובי הרקיע, עד שהיא נראית לעיננו בהנץ החמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי הכלל של רבי יוחנן, שיש מהלך 5 מיל בין עלות השחר להנץ החמה ובין השקיעה לצאת הכוכבים. ואילו בין הנץ לשקיעה יש מהלך 30 מיל. וחמש הוא שישית משלושים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוביו של רקיע&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מששה&lt;/b&gt; ממהלך החמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, עובי הרקיע הוא שישית מהיקף שמקיפה החמה את העולם ביום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שרבא למד מרבותיו שהיקף העולם הוא 6000 פרסאות, ממילא ידע מסברא שעובי הרקיע הוא אלף פרסאות. שהרי עובי הרקיע הוא שישית היקף העולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt;, יש סתירה לדברי רבא מהברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: הזמן שהחמה עוברת את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עוביו של רקיע&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מעשרה ביום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תדע&lt;/b&gt;, ראיה שזה כך, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה מהלך אדם בינוני ביום&lt;/b&gt; מעלות השחר ועד צאת הכוכבים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשר פרסאות&lt;/b&gt; שהן 40 מיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעלות השחר עד הנץ החמה&lt;/b&gt; מהלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעת מילין.&lt;/b&gt; וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים&lt;/b&gt; מהלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעת מילין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה רבינו תם: כאן מבואר שבין השקיעה לצאת הכוכבים יש 4 מיל. ואילו בסוף במה מדליקין הגמרא אומרת שיש 3/4 מיל בין השקיעה לצאת הכוכבים. (וזה זמן &quot;בית השמשות&quot;) ! ותירץ רבנו תם שכאן מדובר בתחילת שקיעה, כלומר משעה שהחמה נכנסת לעובי הרקיע. ומהזמן הזה ועד צאת הכוכבים יש 4 מילין. אבל בין תחילת השקיעה לסוף השקיעה יש שלש ורבע מיל. ובין סוף השקיעה עד צאת הכובים יש 3/4 מיל, וזהו זמן &quot;בין השמשות&quot;. (וכן פסק בשלחן ערוך אורח חיים רס&quot;א סעיף ב). והגר&quot;א בשנות אליהו על מסכת ברכות (פרק א משנה א) כתב שבין השמשות מתחיל מיד עם שקיעת החמה עד 3/4 מיל אחרי השקיעה, ואז הוא צאת הכוכבים. כלומר צאת 3 כוכבים בלבד. ואילו כאן מדובר בשעה שהחמה עברה את כל עובי הרקיע שאז החשיכה מוחלטת ונראים כל הכוכבים אפילו הקטנים ביותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שבין השקיעה לצאת הכוכבים, וכן בין עלות השחר להנץ החמה, שאז עוברת החמה את עובי הרקיע, יש פרק זמן של מהלך 4 מיל, שהם עשירית מארבעים מילין, שהם מהלך אדם ביום, נמצא שעובי הרקיע הוא עשירית מעובי היקף הארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שרבי יהודה אמר שבין עלות השחר להנץ החמה מהלך 4 מיל וכן בין השקיעה לצאת הכוכבים, נמצא שמהנץ החמה עד השקיעה יש מהלך 32 מיל בלבד. 32= (4 + 4) - 40.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרבא&lt;/b&gt;. שלדבריו מעלות השחר עד הנץ החמה מהלך 5 מילין. וכן מהשקיעה עד צאת הכוכבים 5 מילין. ובין הנץ לשקיעה מהלך 30 מילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דעולא&lt;/b&gt; שאמר בעמוד הקודם שאדם מהלך 30 מילין ביום, ומעלות השחר ועד הנץ 5 מילין. וכן מהשקיעה עד צאת הכוכבים 5 מילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיכה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא תיהוי&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרבי יוחנן&lt;/b&gt;. האם נאמר שיש מכאן גם סתירה לדברי רבי יוחנן, שרבה בר בר חנה אמר בשמו (לעיל צג ב) שמהלך האדם ביום עשרה פרסאות. ונראה לה לגמרא שהוא הוסיף בשם רבי יוחנן שבין עלות השחר ובין הנץ וכן בין השקיעה ובין צאת הכוכבים יש מהלך של חמשה מילים, ותיקשי לדבריו מהברייתא שהמהלך הוא ארבעה מילים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך&lt;/b&gt; רבי יוחנן תשובה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא&lt;/b&gt; אני רבי יוחנן רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביממא הוא דאמרי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דברתי רק על מהלך האדם בכל היום כולו שהוא עשר פרסאות, ולא פירשתי כמה מהלך קודם הנץ וכמה אחרי השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt;, עולא ורבא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דקא טעו&lt;/b&gt; הם טעו בדברי, ופירשו מדעתם שקודם הנץ ואחר השקיעה אדם מהלך 5 מיל, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא חשבן דקדמא וחשוכא&lt;/b&gt; שהם ראו שבדרך כלל אנשים יוצאים בבוקר בשיעור מהלך 5 מילין קודם הנץ החמה. וכן מאחרים לשוב לביתם בשיעור מהלך 5 מילין אחר השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אני (רבי יוחנן) סובר כדברי רבי יהודה, שיש רק זמן של מהלך 4 מילין קודם הנץ ואחר השקיעה. והאנשים שיוצאין מביתם 5 מילין קודם הנץ, הם משכימים לפני עלות השחר. וכן החוזרים לביתם 5 מילין אחרי השקיעה, הם מגיעים לביתם אחרי צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו הוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא תיהוי&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרבי חנינא,&lt;/b&gt; האם נאמר שיש סתירה מהברייתא לדברי רבי חנינא? שהרי רבי חנינא אמר שבין סדום לצוער יש 5 מילין. ובתורה מבואר שלוט יצא מצוער בעלות השחר והגיע לצוער בהנץ החמה. ואילו רבי יהודה אמר שבין עלות השחר להנץ החמה אדם מהלך 4 מילין!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;. אין סתירה לדברי רבי חנינא מהברייתא. שאף על פי שמעלות השחר ועד הנץ החמה אדם מהלך ארבעה מילין בלבד (כמו שאמר רבי יהודה בברייתא) מכל מקום לוט הלך בריצה מסדום לצוער שנאמר (בראשית יט) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויאיצו&lt;/b&gt; המלאכים בלוט&quot;. ולכן לוט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני&lt;/b&gt; שונה מהרגיל, שהוא הספיק ללכת בזמן הליכה של ארבעה מילים, מרחק 5 מילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה באה הגמרא להוכיח שלא כדברי רבא, במה שאמר שיש 5 מילין קודם הנץ ואחר השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; סתירה מהברייתא לדברי רבא במה שאמר שששת אלפים פרסה העולם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצרים היתה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצרים&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מששים בכוש.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכוש אחד&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מששים בעולם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועולם&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד מששים בגן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגן אחד מששים בעדן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועדן אחד מששים בגיהנם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה&lt;/b&gt;, שהוא דבר מועט, ביחס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגיהנם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן סתירה לדברי רבא. שהרי כשנעשה חשבון, מצרים היא 400*400 פרסה וכוש פי שישים, והעולם פי שישים מכוש, נמצא שהעולם יותר גדול מאשר 6000 פרסה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; סתירה לדברי רבא מעוד ברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנא דבי אליהו: רבי נתן אומר: כל הישוב&lt;/b&gt; כל שטח העולם שמיושב בבני אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולו תחת כוכב אחד יושב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תדע&lt;/b&gt; ראיה לכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד&lt;/b&gt; ורואה אותו עומד כנגדו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הולך&lt;/b&gt; האדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למזרח&lt;/b&gt;, ועדיין רואה את הכוכב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עומד כנגדו&lt;/b&gt; באותו כיוון. וכן כשהאדם הולך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;כל אחת מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע רוחות העולם&lt;/b&gt; עדיין הכוכב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עומד כנגדו&lt;/b&gt; באותו כיוון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו הישוב של בני אדם היה גדול יותר מכוכב, אם כך, כאשר האדם שעומד במערב רואה את הכוכב על ראשו, הרי כשהולך למזרח לא היה רואה את הכוכב מעל ראשו, אלא באלכסון כלפי מערב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכל כוכב גדול ככל הישוב כולו, ואנו רואים שהישוב גדול יותר מאלף פרסה, והרבה כוכבים יש ברקיע לאין מספר, נמצא שהעולם כולו הרבה יותר גדול מאשר 6000 פרסה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: מכאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא&lt;/b&gt; לרבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; סתירה לדברי רבא מעוד ברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עגלה&lt;/b&gt; - כוכבים סמוכים זה לזה בצורה הדומה לעגלה (והוא מזל שור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י) נמצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצפון&lt;/b&gt; השמים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות סוברים שהעגלה המוזכרת כאן אינה מזל שור. וכן העקרב אינו מי&quot;ב מזלות. וראה לקמן צד ב הערה 2.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועקרב&lt;/b&gt; (כוכבים הסמוכים זה לזה בצורה הדומה לעקרב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדרום&lt;/b&gt; השמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל הישוב&lt;/b&gt; השטח המיושב בבני אדם שבעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולו, אינו יושב אלא&lt;/b&gt; בשטח קטן, שנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין עגלה לעקרב&lt;/b&gt;. שהרי כל אדם רואה בצפונו עגלה ובדרומו עקרב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואין הישוב כמידת כל השטח שבין עגלה לעקרב, שהרי כמה כוכבים יש ביניהם, וכל כוכב גדול ככל הישוב כולו. רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל הישוב כולו, אינו הוה&lt;/b&gt; אין החמה עוברת מתחילתו עד סופו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שעה אחת ביום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תדע&lt;/b&gt; ראיה לכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחמש&lt;/b&gt; (בשעה החמישית ביום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמה במזרח, ובשבע&lt;/b&gt; (בשעה שביעית ביום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמה במערב.&lt;/b&gt; ורק מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצי&lt;/b&gt; השעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שש ו&lt;/b&gt;עד חצי השעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבע,&lt;/b&gt; (חצי שעה קודם חצות וחצי שעה אחר חצות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמה עומדת בראש כל אדם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שהשטח המיושב בעולם הוא אחד חלקי 12 מן העולם כולו, שהרי החמה עוברת את הישוב בשעה אחת שהיא 1/21 מהיום כולו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן אורך העולם כולו הוא פי 12 מהשטח המיושב, והשטח המיושב גדול יותר מאלף פרסה, נמצא שהעולם גדול הרבה יותר מששת אלפים פרסאות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: מכאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא&lt;/b&gt; לרבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; סתירה לדברי רבא מדברי רבי יוחנן בן זכאי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יוחנן בן זכאי&lt;/b&gt;: בישעיהו (יד יג) נאמר על נבוכדנצר מלך בבל שאמר בלבבו &quot;אעלה על במתי עב, אדמה לעליון&quot;. ושאל רבי יוחנן בן זכאי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר &quot;אעלה על במתי עב אדמה לעליון&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצתה&lt;/b&gt; (יצאה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בת קול ואמרה לו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0187_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot