https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%92_%D7%91 פרשני:בבלי:פסחים צג ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-11T14:36:03Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%92_%D7%91&diff=141016&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:59:28Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:59, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l100">שורה 100:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 100:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93319:rev-141016:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%92_%D7%91&diff=93319&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:28:33Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים צג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: רבי לומד בגזרה שוה שמשמעות הפסוק &quot;חטאו ישא&quot; היינו כרת. שנאמר גם ב&quot;מברך&quot; את ה&#039; (בלשון סגי נהור) &quot;חטאו ישא&quot; (ויקרא כד). ומברך את ה&#039; הרי חייב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא שבמברך את השם עצמו, לא נאמר בפירוש בתורה שחייב כרת, אלא נאמר בבמדבר טו ל: &quot;והנפש אשר תעשה ביד רמה, מן האזרח ומן הגר. את ה&#039; הוא מגדף, ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונחלקו תנאים מהו &quot;מגדף&quot;. יש אומרים שהוא המזמר ומשורר לעבודה זרה. ואילו רבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר: מגדף&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מברך השם&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שמברך את השם חייב כרת לפי רבי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב במברך את השם&lt;/b&gt; (ויקרא כד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונשא חטאו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגמר&lt;/b&gt; למד רבי בגזרה שוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;חטאו&lt;/b&gt; ישא&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהכא&lt;/b&gt;, המוזכר כאן בפסח שני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&quot;חטאו&lt;/b&gt; ישא&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהתם&lt;/b&gt; במברך את השם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt;, במברך את השם, חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת, אף כאן&lt;/b&gt; בפסח שני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי נתן סבר&lt;/b&gt; שיש לפרש את הפסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וחדל לעשות הפסח&lt;/b&gt; (הראשון) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונכרתה&lt;/b&gt; הנפש ההיא מעמיה, כי את קרבן ה&#039; לא הקריב במועדו&quot; באופן אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהאי &quot;כי&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשון &quot;דהא&quot; הוא&lt;/b&gt; (יש לפרש את המלה &quot;כי&quot; מלשון &quot;שהרי&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכי קאמר&lt;/b&gt; הכתוב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא&lt;/b&gt;, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבן ה&#039; לא הקריב במעדו&lt;/b&gt; הראשון, ולכן חטאו ישא האיש ההוא. שסוף הפסוק הוא נתינת טעם לתחילתו: ונכרתה הנפש ההיא מפני שלא הקריב את הפסח במעדו הראשון, ולכן חטאו ישא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: ורבי נתן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; סיום הפסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חטאו ישא&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עביד ליה?&lt;/b&gt; מה לומד רבי נתן ממנו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר&lt;/b&gt; רבי נתן כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגדף&lt;/b&gt; שחייבתו תורה כרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו היינו מברך את השם&lt;/b&gt;. אלא מגדף הוא משורר לעבודה זרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין לנו שמברך את השם חייב כרת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגמר&lt;/b&gt;, למד רבי נתן בגזירה שוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;חטאו&quot; דהתם&lt;/b&gt; המוזכר שם (במברך את השם), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהאי &quot;חטאו&quot; דהכא,&lt;/b&gt; המוזכר כאן בפסח:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הכא&lt;/b&gt; כמו שכאן חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת, אף התם&lt;/b&gt;, שם במברך את השם חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרת.&lt;/b&gt; נמצא, שנאמר בענין פסח &quot;חטאו ישא&quot; כדי ללמד על מברך את השם שחייב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי חנניא בן עקביא סבר&lt;/b&gt; שכך יש לפרש את הכתוב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וחדל לעשות הפסח ונכרתה&quot;&lt;/b&gt;, ובהמשך נאמר &quot;כי קרבן ה&#039; לא הקריב במעדו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קרבן ה&#039; לא הקריב במועדו בשני&lt;/b&gt; דוקא, בזה ענוש כרת על ביטול הראשון. אבל אם הקריב פסח שני פטור מכרת על הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רבי חנניא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;חטאו ישא&quot;&lt;/b&gt; המוזכר בסוף הפסוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עביד ליה?&lt;/b&gt; מה הוא לומד ממנו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמרן&lt;/b&gt;. כמו שאמרנו לדעת רבי נתן, שנאמר בענין פסח &quot;חטאו ישא&quot; כדי ללמד על מברך את השם שחייב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מסכמת את הדינים העולים ממחלוקת רבי, רבי נתן ורבי חנניא בן עקביא, בענין חיוב כרת במבטל את הפסח:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכך&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזיד בזה ובזה&lt;/b&gt;, שביטל פסח ראשון ושני במזיד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל חייב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שגג בזה ובזה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל פטור.&lt;/b&gt; (שוגג פטור מכל עונשין שבתורה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזיד בראשון ושגג בשני&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי ולרבי נתן מחייבי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי רבי ורבי נתן סוברים שאין השני תקנת הראשון ונגמר חיובו בראשון. וכיון שהזיד בו חייב. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י הגירסא &quot;חייב&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי חנניא בן עקביא פטור&lt;/b&gt;. שסבר פסח שני הוא תיקון פסח הראשון, ולא נגמר איסורו אלא כשמבטל את פסח שני במזיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שגג בראשון והזיד בשני&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי חייב&lt;/b&gt; מפני שפסח שני חיוב בפני עצמו הוא ויש בו חיוב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי נתן ולרבי חנניא בן עקביא פטור,&lt;/b&gt; שהרי פסח שני הוא תשלומים לראשון ואין בו חיוב כרת בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזו היא דרך רחוקה&lt;/b&gt;, ומי שנמצא שם פטור מלעשות פסח ראשון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן המודיעים&lt;/b&gt; (שם עיר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולחוץ.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמדתה&lt;/b&gt;, המרחק שרחוקה מודיעים מירושלים, הוא המידה למרחק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל רוח&lt;/b&gt;, לכל הכיוונים שסביב לירושלים לקבוע מה היא דרך רחוקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי עקיבא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר: אומר מאיסקופת&lt;/b&gt; מפתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העזרה ולחוץ&lt;/b&gt; היא דרך רחוקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי: לפיכך נקוד&lt;/b&gt;, יש נקודה בספר התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על&lt;/b&gt; האות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ה&quot;א&lt;/b&gt; בסוף המלה &quot;רחוקה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר&lt;/b&gt; (לפי כל ניקוד שבתורה בא למעט ולחסר את המילה שתחתיו, וכאן הוא בא לומר כאילו לא כתוב &quot;רחוקה&quot;): &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במשניות הגירסא: &quot;אמר רבי יוסי&quot;. ועיין רש&quot;ש.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. והרע&quot;ב הביא פירוש שנקוד על ה&quot;א הרי זה כאילו כתוב בתורה רחוק ה&#039; אמות - כלומר, שאם רחוק ה&#039; אמות מהעזרה הרי הוא כדרך רחוקה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מפני שרחוק ודאי&lt;/b&gt; עד כדי כך שאינו יכול להגיע לעזרה בכל שעת שחיטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; די אם נמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאיסקופת העזרה ולחוץ&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר עולא: מן המודיעים&lt;/b&gt; ועד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לירושלים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המרחק הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה עשר מילין הויא.&lt;/b&gt; שהרי התנא קורא למרחק הזה &quot;דרך רחוקה&quot;, והיינו שאם ילך מתחילת זמן שחיטת הפסח ועד סופו לא יוכל להגיע לעזרה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4*&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרש&quot;ש שנראה שלאו דוקא נקט ירושלים, והכוונה היא שממודיעים לעזרה 15 מילין.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4*.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ירושלמי: היה נתון מן המודיעית ולפנים קודם שש שעות, יצא לו קודם לשש שעות, יכול יהא חייב? ת&quot;ל: &quot;וחדל לעשות&quot; - החדל בשעת עשייה חייב. שלא בשעת עשייה פטור. וזהו כשיטת רש&quot;י בסוגייתנו שדין דרך רחוקה נקבע בשעת שחיטה מחצות היום עד הערב. אבל הרמב&quot;ם פרק ה הלכה ט כתב שדין דרך רחוקה נקבע ביום ארבעה עשר עם עליית השמש. ואם אינו יכול להגיע עד חצות היום שהוא זמן שחיטה, פטור. וביאר בכסף משנה, שהרמב&quot;ם מפרש את דברי עולא לקמן &quot;כל שאינו יכול להכנס בשעת שחיטה&quot;, היינו מתחילת היום ועד חצות היום שהוא זמן שחיטה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזמן שחיטת הפסח מדאורייתא מחצות ועד השקיעה, משך שש שעות, ובזמן הזה אדם בינוני מהלך חמשה עשר מילין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר לה&lt;/b&gt; עולא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהלך&lt;/b&gt; של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדם ביום&lt;/b&gt; מעלות השחר ועד צאת הכוכבים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה פרסאות&lt;/b&gt; שהם ארבעים מיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתוך אותם ארבעים מיל, המהלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעלות השחר ועד הנץ החמה&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשת מילין&lt;/b&gt;. וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים&lt;/b&gt; המהלך הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשת מילין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשו לה תלתין&lt;/b&gt;, נשארו שלושים מיל למהלך מהנץ החמה ועד השקיעה: שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמיסר&lt;/b&gt; חמשה עשר מיל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצפרא לפלגא דיומא&lt;/b&gt;, מהבוקר עד חצות היום. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחמיסר&lt;/b&gt; מיל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפלגא דיומא לאורתא&lt;/b&gt;. מחצות היום עד השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שבזמן שחיטת הפסח שהוא מחצות היום &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועד השקיעה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אדם מהלך חמשה עשר מיל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכך אמרו ביומא כח ב שזמן בין הערביים מתחיל מחצות שבו משחירים הכתלים מחמת הצל, שחמה בראש כל אדם ואינה זורחת על הכתלים. והקשתה הגמרא מהמשנה בענין תמיד שנשחט משבע ומחצה. כלומר חצי שעה אחרי חצות היום, והגמרא מתרצת, שכותלי בית המקדש היו רחבים למטה וצרים למעלה. ובחצות החמה זורחת עליהם. ואינם משחירין עד חצי שעה אחרי חצות (שאז משחיר צידם המזרחי). עוד תירצה הגמרא שרק אברהם אבינו היה ראוי לדייק בזמן חצות, אבל אנחנו לא בקיאים כל כך. ושוחטים רק משבע ומחצה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות הקשו: הדין שאין שוחטין אלא ביום נלמד מ&quot;ביום הקריבו את זבחו&quot;. והרי הגמרא במגילה כ ב אומרת שעד צאת הכוכבים &quot;יום&quot; הוא. ואם כן מנין לעולא שזמן שחיטת הפסח רק עד השקיעה?&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועולא&lt;/b&gt; למד מכאן שמודיעים רחוקה 15 מיל מירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטעמיה&lt;/b&gt;, על פי שיטתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר עולא: אי זה הוא דרך רחוקה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין יכול&lt;/b&gt; לבוא ממקומו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכנס&lt;/b&gt; לעזרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת שחיטה&lt;/b&gt;. שאם היה בשעה ששוחטין את הפסח בחצות היום רחוק מירושלים בשיעור שאינו יכול להגיע עד השקיעה, הרי הוא פטור מפסח ראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן סבר עולא שמודיעים רחוקה 15 מיל מירושלים, שהעומד בה בחצות היום לא יכול להגיע לירושלים עד השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעלות השחר עד הנץ החמה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשת מילין.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי ההוה אמינא של הגמרא לקמן &quot;אמר מר&quot; זה רבי יוחנן. ולפי המסקנא - זה עולא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא לן&lt;/b&gt;, מנין לנו שיעור זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (בראשית יט טו) בענין הפיכת סדום:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכמו השחר עלה, ויאיצו המלאכים&lt;/b&gt; בלוט לאמר: קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות, פן תספה בעון העיר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב&lt;/b&gt;: (שם פסוק כג) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;השמש יצא על הארץ&lt;/b&gt; (והיינו הנץ החמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוט בא צוערה&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, שמעלות השחר ועד הנץ החמה, הוא הזמן של הליכה מסדום לצוער.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי חנינא: לדידי חזי לי ההוא אתרא&lt;/b&gt;, אני ראיתי את הדרך שבין סדום לצוער, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והויא&lt;/b&gt; והיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה מילין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;למדנו מכאן שבין עלות השחר להנץ החמה אדם מהלך 5 מילים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: אמר עולא: איזה הוא דרך רחוקה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין יכול להכנס בשעת שחיטה&lt;/b&gt; דהיינו מחצות היום ועד השקיעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב יהודה אמר: כל שאין יכול להכנס בשעת אכילה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הצל&quot;ח מה נפקא מינה ממה שאמר רב יהודה שדוקא אם אינו יכול להגיע בשעת אכילה נחשב דרך רחוקה? הרי בזמן שחיטה אינו יכול להגיע לירושלים ואיך ישחט את הפסח? ותירץ הצל&quot;ח שיש שלושה אופנים לתרץ: א. לדעת רב יהודה חייב לשכור סוסים ופרדים ולמהר שיגיע לירושלים בשעת שחיטה, ולדעת עולא אינו צריך, שהרי הוא בדרך רחוקה (כמבואר להלן צד א בברייתא). ב. עולא ורב יהודה סוברים שמי שהיה בדרך רחוקה ושחטו עליו לא הורצה. ונחלקו באופן שהיה בדרך רחוקה שבשעת שחיטה ושחטו עליו. לרב יהודה הורצה. ולעולא לא הורצה. ג. לדעת הרמב&quot;ם שמחלק בין דרך רחוקה לשאר אונסין. יש לומר שאם היה בדרך רחוקה של שעת שחיטה: לעולא - פטור משום דרך רחוקה. ולרב יהודה - משום אנוס בלבד (עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, שבחצות היום שבו שוחטין את הפסח, הוא רחוק מירושלים בשיעור שאינו יכול להגיע עד סוף זמן אכילת הפסח. (לרבי עקיבא - מדאורייתא הפסח נאכל כל הלילה, וחכמים גזרו עד חצות. ולרבי אליעזר - הפסח נאכל מדאורייתא עד חצות בלבד). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדברי עולא צריך לומר שמודיעין רחוקה מירושלים בשיעור שבחצות היום אי אפשר להגיע ממנה לירושלים עד סוף זמן אכילה. ותמהו התוספות: איך יתכן שנחלקו עד כדי כך, שלעולא אפשר להגיע ממודיעים לירושלים מיד אחרי השקיעה. ואילו לרב יהודה לא יכול להגיע עד סוף הלילה (שהוא זמן אכילה) ? ומדוע לא נמדוד ונראה מהו המרחק? ותירצו תוספות: שהדרכים נסתמו והתעקלו (ובימינו אי אפשר להגיע ממודיעים לירושלים אלא אחרי זמן מרובה, ונחלקו רב יהודה ועולא איך היה בזמן המשנה). עוד תירצו: שהרי רבי עקיבא הוא זה שאמר שדרך רחוקה היא ממודיעים. ורבי עקיבא סובר שאיסור תחומין מן התורה. ולרב יהודה יכול להכנס ממודיעים עד סמוך לתחום עד תחילת הלילה ואינו יכול להמשיך ללכת לירושלים משום איסור תחומין, ואם כן לא נחלקו עולא ורב יהודה עד כדי כך (ואי אפשר למדוד בדיוק כמה שיעור זמן הליכת בני אדם בשיעור זה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבה&lt;/b&gt; לעולא: בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדידך&lt;/b&gt;, לדבריך שאתה אומר &quot;בשעת שחיטה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא.&lt;/b&gt; יש להקשות קושיא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב יהודה&lt;/b&gt; שאומר &quot;בשעת אכילה&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבה מפרש את דבריו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדידך קשיא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרת כל שאין יכול ליכנס בשעת שחיטה&lt;/b&gt; פטור מלעשות פסח ראשון, יש להקשות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא טמא שרץ&lt;/b&gt; שעדיין לא טבל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאין יכול ליכנס בשעת שחיטה&lt;/b&gt;. ובכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמרת&lt;/b&gt;, אתה עולא בעצמך אמרת (לעיל צ ב) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחטין וזורקין על טמא שרץ&lt;/b&gt; כיון שהוא יהיה ראוי בשעת אכילה, שהרי יכול לטבול ולאכול בערב. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבה יכל לשאול על עולא מטמא שכבר טבל ועדיין לא העריב שמשו, שלדברי הכל שוחטין עליו אף על פי שאינו יכול להכנס לעזרה בשעת שחיטה. אלא רבה שרצה לחזק את קושייתו, שאפילו אם לא טבל לדעת עולא שוחטין עליו. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן, שמי שראוי בשעת אכילה שוחטין עליו אפילו אם אינו ראוי בשעת שחיטה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרב יהודה קשיא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר כל שאין יכול&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכנס בשעת אכילה&lt;/b&gt; אין שוחטין עליו, אבל אם ראוי בשעת אכילה שוחטין עליו. וקשה על דבריו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא טמא שרץ, דיכול&lt;/b&gt; לטבול מבעוד יום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליכנס בשעת אכילה, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר&lt;/b&gt; רב יהודה בעצמו (לעיל צ א ב) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ&lt;/b&gt;. כי אף על פי שראוי בשעת אכילה מכל מקום אין שוחטין עליו, כיון שאינו ראוי בשעת שחיטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן מדוע אמר רב יהודה כי מי שראוי בשעת אכילה שוחטין עליו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; עולא לרבה תירוץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לדידי&lt;/b&gt; לשיטתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לרב יהודה קשיא: לדידי לא קשיא&lt;/b&gt;: כי מה שאני (עולא) אומר שהפטור של דרך רחוקה תלוי בשעת שחיטה, זהו משום שדרך רחוקה נאמר בענין עשיית הפסח ולא בענין אכילתו. שנאמר (במדבר ט יג) &quot;והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל &quot;לעשות&quot; הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והפטור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך רחוקה&lt;/b&gt; בשעת שחיטה, נאמר דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטהור. ואין&lt;/b&gt; פטור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך רחוקה לטמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, הפטור של טומאה אינו דומה לפטור של דרך רחוקה אלא פטור טומאה הוא משום אונס (שאינו ראוי לאכול את הפסח), וזה תלוי בשעת אכילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי אם תאמר שהפטור של טומאה תלוי בשעת שחיטה, ולא בשעת אכילה קשה, למה התורה דברה דוקא בטמא נפש שהוא טמא שבעה ימים? הרי היה ראוי לחדש שאפילו טמא שרץ שטמא יום אחד, אינו ראוי לעשות את הפסח! ובעל כרחך שטמא שרץ ראוי לעשות את הפסח כיון שהוא יהיה טהור בשעת אכילה. (רש&quot;י בפירוש שני ותוספות). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש ראשון ברש&quot;י - שטומאה אינה תלויה בשעת עשיה, שהרי יכול לשלח קרבנו ביד אחר. אלא תלויה בשעת אכילה שבזה אין לו תקנה אם הוא טמא (ולא מועילה בזה שליחות).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמדנו מכאן שהיתר טומאה תלוי בשעת אכילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0186_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div> Micropedia bot