https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%91_%D7%90 2026-06-06T13:16:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%91_%D7%90&diff=141013&oldid=prev 2020-09-06T14:59:06Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:59, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93316:rev-141013:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%91_%D7%90&diff=93316&oldid=prev 2015-06-30T13:28:28Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים צב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המלקט לו עצמות&lt;/b&gt;. מי שלקטו לו עצמות אביו ואמו שחייב באבילות באותו היום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובל, ואוכל בקדשים בערב&lt;/b&gt;. ולא גזרו חכמים עליהם אנינות בלילה, כיון שאנינות היום עצמו אינה אלא מדבריהם, לכן לא הוסיפו לאסור בהם גם את הלילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גר שנתגייר בערב פסח,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים: טובל&lt;/b&gt; (שכל גר צריך טבילה, כמו שמצינו במתן תורה &quot;וקדשתם היום ומחר&quot;, תוספות יום טוב). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוכל את פסחו לערב.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים: הפורש מן הערלה&lt;/b&gt; שמל את ערלתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפורש מן הקבר&lt;/b&gt;, שטמא שבעת ימים וצריך הזאה בשלישי ושביעי, וטבילה ביום השביעי. (ובגמרא מפורש טעם הדבר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה אונן טובל ואוכל פסחו לערב, אבל לא בקדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סבר&lt;/b&gt; שדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנינות דלילה&lt;/b&gt; שלאחר יום המיתה הוא רק מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי&lt;/b&gt; קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא העמידו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריהם&lt;/b&gt; לאסור עליו את אכילת פסחו (וממילא את הקרבתו בי&quot;ד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום כרת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי קדשים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העמידו דבריהם&lt;/b&gt; לאסור אונן באכילת קדשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום עשה&lt;/b&gt; גרידא, שאם ימנע מאכילתם, אינו אלא מבטל מצות עשה. שנאמר: (שמות כט) &quot;ואכלו אותם אשר כפר בהם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השומע על מתו&lt;/b&gt; והמלקט לו עצמות טובל ואוכל בקדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלקט עצמות&lt;/b&gt;, שמשמע שנגע בעצמות בשעה שליקט, כיצד הוא טובל ועושה פסחו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא בעי&lt;/b&gt; והרי צריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזאת שלישי ושביעי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt;, אמור במשנתנו: &quot;השומע על מתו, וכן מי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שליקטו לו עצמות&quot;&lt;/b&gt;. ולא ליקטן בעצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גר שנתגייר&lt;/b&gt;, בית שמאי אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב. ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת בערל נכרי&lt;/b&gt; שמל כדי להתגייר, שאף על פי שודאי לנו שנגע במת לפני שהתגייר, אינו טמא מן התורה, שהרי נכרי אינו מקבל טומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבית הלל סברי&lt;/b&gt; כי מדרבנן הוא טמא שבעה ימים, ומזים עליו בשלישי ובשביעי, ורק אחר כך הוא אוכל בפסח, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה שמא יטמא לשנה הבאה&lt;/b&gt;, אחרי שהוא יהיה כישראל גמור, שמקבל טומאה מדאורייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויאמר: אישתקד&lt;/b&gt; בשנה שעברה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי&lt;/b&gt; (האם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא טבלתי ואכלתי&lt;/b&gt; מיד לאחר שנגעתי במת? ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עכשיו נמי, אטבול ואוכל&lt;/b&gt; מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ידע דאשתקד נכרי הוה, ולא מקבל טומאה.&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עכשיו ישראל&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומקבל טומאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן תיקנו שאחרי שמל ימתין שבעה ימים, שהרי אין לך טומאה שעברה עליו שבעה ימים שלא טהר ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואף על פי שהזב אינו יכול לאכול בקדשים אפילו לאחר שבעה ימים עד שיביא קרבנו, לא גזרו גזירה זו בגר. כי אילו היינו גוזרים בזה בגר שנתגייר, הוא היה אסור בקרבן פסח לעולם. שהרי אינו יכול להביא קרבנות כפרה מפני שלא קיבל טומאת זיבה בזמן שהיה נכרי, ולא גזרו חכמים לאוסרו בפסח לעולם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית שמאי סברי לא גזרינן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ערל ישראל&lt;/b&gt;, וכגון שמתו אחיו מחמת מילה ולכן לא מלוהו. אם בא עכשיו למול לאכול פסחו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובל&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוכל את פסחו לערב.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות התקשו למה טובל. הרי לא מצינו בשום מקום טבילה בישראל שמל אפילו מדרבנן. והרמב&quot;ם לא הזכיר בו טבילה. ובתוספות יום טוב כתב ליישב שמדובר כאן בטבילה שטובלים לטהרת הרגל, והוה אמינא שכיון שמל וגם טבל יגזרו בו גזירת ערל נכרי, וקמשמע לן שלא גזרו (ועיין תוספות חדשים על המשניות).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא גזרינן&lt;/b&gt; לאסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערל ישראל משום&lt;/b&gt; גזירה שמא נבוא להתיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בערל נכרי&lt;/b&gt; לטבול ולאכול מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי: אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ערל ישראל, שטובל ואוכל את פסחו לערב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מה נחלקו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ערל נכרי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבית שמאי אומרים: טובל ואוכל את פסחו לערב, ובית הלל אומרים: הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: בשלוש תקנות: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערל&lt;/b&gt; ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזאה&lt;/b&gt; ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזמל&lt;/b&gt; (המבוארות לקמן) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העמידו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריהם במקום כרת&lt;/b&gt;. שהורו לבטל את מצות עשיית הפסח, על אף שהמבטלו במזיד חייב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובשלוש תקנות אחרות: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונן&lt;/b&gt; ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצורע.&lt;/b&gt; ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הפרס&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא העמידו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריהם במקום כרת,&lt;/b&gt; אלא התירו לעבור על גזרתם כדי לאכול את הפסח. לפי שהמבטלו חייב כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה הן התקנות הללו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמרן&lt;/b&gt;, מה שאמרנו שבית הלל גזרו בערל נכרי שאינו עושה את הפסח עד שימתין שבעה ימים, ומזה וטובל. נמצא שמבטל את עשיית הפסח שיש בו כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזאה&lt;/b&gt; - טמא מת שמזין עליו שלישי ושביעי. וחל שביעי שלו בשבת, אסרו חכמים להזות עליו בשביעי משום שנראה כמתקן גברא. רש&quot;י לעיל סה ב (והראב&quot;ד פרק ו מקרבן פסח הלכה ו כתב שגזרו שמא יטלטל ארבע אמות ברשות הרבים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומנין שאסרו להזות על טמא מת בשבת אפילו בערב פסח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר מר&lt;/b&gt; (רבי עקיבא במשנה סה ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבות&lt;/b&gt; היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינה דוחה את השבת&lt;/b&gt; בערב פסח, אף על פי שמבטל את עשיית הפסח, שיש בו כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזמל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; לענין מילה בשבת, שאף על פי שהתורה התירה מילה בזמנה ביום השמיני אפילו בשבת, אסור מדרבנן לטלטל את האיזמל דרך רשות הרבים בשביל למול בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרו על זה בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשם שאין מביאין אותו&lt;/b&gt; את האיזמל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך רשות הרבים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אין מביאין אותו דרך גגות, ודרך חצירות, ודרך קרפיפות&lt;/b&gt;, לפי שאסור להכניס מהם אל הבית מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושנו בברייתא, מי שיש לו בן קטן או עבד שמוטל עליו למולם ולא מל אותם, אינו ראוי לקרבן פסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם יש לו בן שחל שמיני שלו בשבת של ערב פסח, והאיזמל מונח בגגות וקרפיפות, אסרו עליו להביא את האיזמל ולמול את בנו. ונמצא מבטל את עשיית הפסח שיש בו כרת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין לפרש שגזרו לבטל את המילה עצמה שהיא בכרת, שהרי אין מילה דוחה שבת אלא ביום השמיני והתינוק קטן באותה שעה. ואין עליו חיוב כרת. רש&quot;י. והקשה הרש&quot;ש לדברי רש&quot;י שבענין מילה בעצמה אין ביטול כרת, מנין שהברייתא מדברת אפילו בערב פסח (ופירש הרש&quot;ש, לולי דברי רש&quot;י, שמדובר לענין מילת קטן בשאר ימות השנה. ונקרא &quot;שיש בו כרת&quot; מפני שכשיגדיל יש בו כרת).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בשלושת התקנות שהזכרנו העמידו חכמים דבריהם במקום כרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואלו שלושת התקנות שלא העמידו חכמים דבריהם במקום כרת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמרן&lt;/b&gt;, שאונן טובל ואוכל פסחו לערב. והתירו לו לאכול פסחו בזמן אנינות לילה שהיא מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי היא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מצורע שטבל ביום השביעי והעריב שמשו, צריך להקריב קרבנות ביום השמיני, ונאמר בענין קרבנות מצורע: &quot;והעמיד הכהן המטהר את האיש המיטהר ואותם לפני ה&#039;&quot;. ו&quot;לפני ה&#039;&quot; היינו בעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי מחוסר כיפורים אסור להכנס לעזרה. ואם כן, איך יעשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עומד בהר הבית בשער ניקנור, שלא התקדש התוך של השער בקדושת העזרה, ומכניס בהונות ידיו ורגליו לעזרה, והכהן נותן עליהם מדם האשם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח, וראה קרי בו ביום,&lt;/b&gt; ובעל קרי אינו יכול להכנס להר הבית, שהרי דין הר הבית כדין מחנה לויה, ובעל קרי אסור להכנס למחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כך, איך יקריב את קרבנות המצורע שלו על מנת לאכול בערב מקרבן הפסח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טובל,&lt;/b&gt; ונכנס להר הבית ומקריב קרבנות מצורע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוכל&lt;/b&gt; בערב מקרבן הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו חכמים: אף על פי שטבול יום&lt;/b&gt; שלא העריב עליו השמש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו נכנס&lt;/b&gt; להר הבית (שנאמר בדברים כג יב בענין בעל קרי: &quot;והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה&quot;, והיינו מחנה לויה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt;, שחל שמיני של מצורע שלו בערב פסח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנס&lt;/b&gt; להר הבית כדי להכניס בהונותיו לעזרה, על מנת שיטהר ויוכל לאכול פסחו בערב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטב&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבא עשה&lt;/b&gt; של פסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש בו כרת, וידחה עשה&lt;/b&gt; של טבול יום שאינו נכנס להר הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בו כרת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; על זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן: דבר תורה&lt;/b&gt; בטבול יום שנכנס להר הבית, מחנה לויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; ביטול איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה אין בו,&lt;/b&gt; אלא רק אסור מדרבנן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; באיסור כניסה להר הבית שהוא מחנה לויה לא נאמר כרת. אבל טבול יום שנכנס לעזרה חייב כרת. ואם כן איך יכול המצורע להכניס בהונות ידיו לעזרה. נחלקו בזה בזבחים לב ב יש אומרים שביאה במקצת (שאין מכניס ראשו ורובו) לא שמה ביאה ואין בזה איסור כניסה לעזרה. ויש אומרים, שאמנם ביאה במקצת שמה ביאה, אבל הואיל והותרה לו לצרעתו אף על פי שהוא מחוסר כיפורים, הותרה לו גם לקריו. רש&quot;י (ועיין מהרש&quot;א ורש&quot;ש).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שאמרה הברייתא - &quot;יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת&quot;, לאו דוקא &quot;עשה&quot; שאין בו כרת. אלא הכוונה לעשה דרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואף על פי שנאמר בדברים כג &quot;וכבא השמש יבא אל תוך המחנה&quot;, שם מדובר בפסוק במחנה שכינה, דהיינו העזרה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt;: (בדברי הימים ב כ) &quot;ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים, בבית ה&#039; לפני החצר החדשה&quot;. ו&quot;החצר החדשה&quot; הוא הר הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חצר החדשה&quot;?&lt;/b&gt; מדוע נקרא הר הבית חצר החדשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחידשו בו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרו: טבול יום&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יכנס במחנה לויה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, רואים מהפסוק שאיסור טבול יום במחנה לויה אינו אלא מדברי חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(אף על פי שלא מבואר בפסוק בפירוש איזה דבר חידשו בו חכמים, קיבל רבי יוחנן מרבותיו שזהו החידוש שחידשו בו. רש&quot;י. ועיין תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדברי רבי יוחנן למדנו שאיסור טבול יום במחנה לויה הוא מדרבנן. הרי שלא העמידו דבריהם באיסור כרת, והתירו לטבול יום להכנס להר הבית על מנת לאכול מן הפסח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי עקיבא איגר במשניות הקשה: מה שייך לומר כאן ש&quot;חכמים לא העמידו את דבריהם במקום כרת&quot;. והרי אפילו אם יעמידו את דבריהם הרי האיסור שלהם הוא לא יותר מאשר איסור עשה של תורה שאין בו כרת. ועשה שיש בו כרת דוחה עשה שאין בו כרת. שכך מוכח בזבחים לג ב. וצריך עיון גדול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית הפרס&lt;/b&gt; - שדה שנחרש בה קבר גזרו חכמים עליה טומאת &quot;בית הפרס&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בשיעור חרישת המענה, מאה אמה לכל צד (רמב&quot;ם פרק י מטומאת מת). לפי שחכמים חששו שמא כיתתה המחרישה את העצמות ופזרתן לאורך המענה (החרישה), ויש כאן עצם כשעורה מן המת שמטמאה במגע ובמשא. וכשהאדם עובר שם יתכן שיסיט (יזיז) את העצם, והיסט דינו כמשא. והרי הוא טמא מת. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;פרס&quot; מלשון פרישה והתפשטות, שהטומאה מתפרשת ומתפשטת לשם. ויש מפרשים, מלשון דבר פרוס ושבור. שעצמות המת נפרסו שם. ויש מפרשים שפרסות אדם נמנעות מלילך שם (רע&quot;ב אהלות פרק יז משנה א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיכן מצינו שלא העמידו חכמים גזרה זו במקום כרת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;: נחלקו בית שמאי ובית הלל בנזיר שהלך בבית הפרס (בית שמאי אומרים בודקין את השדה. ואם אין בה עצם הרי הנזיר טהור. ובית הלל אומרים שאין בודקין שאפילו אם לא נמצא בה עצם טמא מספק).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0183_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot