https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים צא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-26T23:33:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=141012&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:58:59Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:58, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98153:rev-141012:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=98153&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:12:16Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:12, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים ועבדים</b> אסור להם להיות בחבורה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>פריצותא</b> משכב זכור.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים ועבדים</b> אסור להם להיות בחבורה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>פריצותא</b> משכב זכור.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>: עתה באה הגמרא לדון בגוף דברי הברייתא שהביא רב עוקבא בר חיננא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>: עתה באה הגמרא לדון בגוף דברי הברייתא שהביא רב עוקבא בר חיננא:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון, שוחטין עליה בפני עצמה. ובשני, עושין אותה טפילה לאחרים</b> מפני שאינה חייבת בו אלא רשות הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון, שוחטין עליה בפני עצמה. ובשני, עושין אותה טפילה לאחרים</b> מפני שאינה חייבת בו אלא רשות הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93315:rev-98153:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=93315&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:28:26Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים צא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים ועבדים</b> אסור להם להיות בחבורה אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>פריצותא</b> משכב זכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>: עתה באה הגמרא לדון בגוף דברי הברייתא שהביא רב עוקבא בר חיננא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון, שוחטין עליה בפני עצמה. ובשני, עושין אותה טפילה לאחרים</b> מפני שאינה חייבת בו אלא רשות הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: אשה</b> חייבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>שני, ושוחטין עליה בפני עצמה.</b> וכיון שהיא חייבת בפסח שני, שבא לתקן את פסח ראשון שהוא עיקר החיוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך לומר</b> שחייבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בראשון</b>, ושוחטין עליה בפני עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אשה בראשון עושין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אותה טפילה לאחרים</b>. אבל אין שוחטין עליה בפני עצמה, מפני שאינה חייבת בפסח ראשון אלא הוא רשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני, אין שוחטין עליה כל עיקר</b>. ואפילו אם נמנתה עליו אסור להאכילה בו משום שאינה שייכת בו כלל, והרי זה כמאכיל את הפסח שלא למנוייו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי</b>, באיזה טעם נחלקו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה סבר</b> שדורשים ממה שנאמר בענין קרבן פסח: (שמות יב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"במכסת נפשות"</b>, דמשמע כל נפשות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו נשים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> ואם תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, אפילו ב</b>פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>שני נמי</b> ישחטו את הפסח על נשים בפני עצמן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יתרץ רבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> (במדבר ט) בענין מי שחייב בפסח שני ולא הקריבו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"חטאו ישא האיש ההוא"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש", אין</b> (כן). <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה, לא.</b> מכאן שאשה פטורה מפסח שני. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> פשוטו של מקרא מדבר בפסח ראשון. שכך נאמר שם: "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, כי קרבן ה' לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא". אבל נחלקו תנאים לקמן דף צג מה פירוש - "כי" קרבן ה' לא הקריב במועדו", שהרי כי משמש בארבע לשונות: אם, שמא, אלא, שהרי. לדעת רבי פירוש "כי" - "אם". כלומר, אם קרבן ה' פסח שני לא הקריב במועדו חטאו ישא האיש ההוא. ורבי שמעון סובר כדעת רבי (רש"י על פי הגמרא להלן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b>, ואם תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו טפילה בשני לא</b> נטפול אותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יתרץ רבי יהודה: לענין להתיר לאשה להשתתף בפסח שני - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהני</b> הועיל הפסוק שנאמר בפסח שני: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ככל חקת הפסח</b> (פסח ראשון) יעשו אותו". למדו מכאן שפסח שני דומה לראשון באשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטפילה בעלמא</b> אבל לא לחוד לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי</b>, שאמר בין בפסח ראשון בין בפסח שני שוחטין על אשה אפילו בפני עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב בראשון: "במכסת נפשות".</b> כל נפשות במשמע <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו אשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב בפסח שני: "ונכרתה הנפש ההיא מישראל"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נפש</b> משמע כל נפש שהיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו נשים.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בפסוק זה מדובר על פסח ראשון שנאמר "והאיש אשר הוא טהור, ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". אלא הגמרא כאן סומכת על המשך הפסוק "כי את קרבן ה' לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא" וכבר ביארנו (בהערה 1) שזה מדבר בפסח שני. ודרשו שחייב כרת בגזירה שוה מ"מברך" את ה', שנאמר בו "ונשא חטאו". ומברך את ה' חייב כרת, לפי שנאמר במגדף "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (וסובר רבי יוסי שמגדף הוא "מברך" את ה'). ואם כן הרי זה כאילו כתוב בפסח שני "נפש" - "ונכרתה הנפש ההיא" (רש"י על פי הגמרא להלן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b>, אם תשאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>"חטאו ישא האיש ההוא"</b>, שמשמע דוקא איש ולא אשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי מאי</b>, מה בא למעט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יתרץ רבי יוסי: "האיש" בא <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי קטן מכרת.</b> שמשמעות הפסוק איש ולא קטן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון</b> שאומר שאשה בפסח ראשון עושין אותה טפילה ובפסח שני אין שוחטין עליה כלל, מה טעמו? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> תוספות הקשו: הרי בכל התורה קטן פטור מן המצות. ותירצו, שמדובר בקטן שהגדיל בין פסח ראשון לשני. והוה אמינא שחייב בפסח שני, ובא הפסוק ללמדך שפסח שני הוא בגדר תשלומין לראשון, וכיון שלא התחייב בראשון פטור גם מן השני. והקשו על זה ממשמעות הגמרא להלן. עיין שם. ובמהרש"א, ורש"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב ב</b>ענין פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון</b>: "איש" (ולקמן הגמרא שואלת באיזה פסוק מדובר), ודרשו מזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איש, אין</b> (כן). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה, לא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> ואם תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> (אם כן) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו טפילה נמי לא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יתרץ רבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>אהני ליה</b> הועיל לו לרבי שמעון הכתוב "במכסת נפשות" שמשמע גם אשה, ללמדך <b style='font-size:20px; color:black;'>לטפילה</b>. שעושין אותה טפילה לאחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> ואם תאמר: אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשני נמי</b> יעשו את האשה טפילה לאחרים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יתרץ רבי שמעון: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מיעט רחמנא בשני</b> שאין עושים את האשה טפילה לאחרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "חטאו ישא האיש"</b>, ודרשו מזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש", אין</b> (כן). <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה, לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי</b> ממה <b style='font-size:20px; color:black;'>קממעיט ליה</b>, מיעט הכתוב את האשה בפסח שני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי מחיוב</b>, שאשה אינה חייבת בפסח שני, זה לא יתכן. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא בראשון</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> חייבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני מבעיא</b> לומר? האם בשני צריך לומר שאינה חייבת? והרי פסח שני בא לתקן את פסח ראשון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו</b>, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפילה</b> מיעט אותה הכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר רבי שמעון.</b> באיזה פסוק נאמר "איש" שממנו דרש רבי שמעון למעט - איש ולא אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נימא</b> אם נאמר בפסוק שבענין פסח ראשון: (שמות יב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקחו להם איש שה לבית אבות"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך: שהרי "איש" שנאמר שם אינו מיותר, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא מבעי ליה</b> צריך לכתוב אותו כדי ללמוד ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכדרבי יצחק, דאמר איש זוכה</b> לאחרים, כשהוא לוקח את הפסח עבור בני ביתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין קטן זוכה</b> לאחרים בלקיחתו. שאין קטן נעשה שליח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתבו התוספות שצריך לומר שמכאן למדו בכל התורה כולה שאין קטן נעשה שליח. אך עדיין קשה: הרי אפילו לעצמו קטן אינו זוכה במציאתו אלא משום דרכי שלום. ותירצו תוספות: שבמקום שהקטן קונה מאדם אחר יש לו זכיה לעצמו מדאורייתא משום שדעת אחרת (של גדול) מקנה לו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b>, בעל כרחך, צריך לומר שרבי שמעון דרש <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"איש לפי אכלו"</b> - איש ולא אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך גם זה אי אפשר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מדרבי יוסי</b>, שאמר שוחטין את הפסח על היחיד, איננו יכול לדרוש "לא תוכל לזבוח את הפסח באחד" - ביחיד, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה כרבי שמעון,</b> שדורש את הפסוק לענין הזובח את הפסח בבמת יחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, כנגד זה, גם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון נמי</b> שלא דרש מהפסוק "לא תוכל לאכול את הפסח באחד" שאין שוחטין אותו ביחיד אלא דרש אותו לענין במת יחיד. בעל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה כרבי יוסי</b>, שדרש מ"איש לפי אכלו" ששוחטין את הפסח על היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם תאמר שרבי שמעון לא סבר כרבי יוסי, מדוע לא דרש מכאן שאין שוחטין על היחיד כרבי יהודה? שהרי יותר משמע לדרוש כן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כיון שכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> הפסוק "איש לפי אכלו" <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> צריכים אותו לדרוש דשוחטין את הפסח על היחיד! ואיך למד מכאן רבי שמעון למעט אשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b> רבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b>, שהפסוק בא רק ללמד ששוחטין את הפסח על היחיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>נכתוב רחמנא "לפי אכלו"</b> בלשון יחיד ולא יכתוב "איש". וזה מספיק כדי ללמוד ששוחטין את הפסח על היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש"</b>, לשם מה נכתב "איש"? <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת מינה תרתי</b>. אפשר ללמוד מכאן את שני הדברים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועכשיו הגמרא דנה בדברי רבי אלעזר, שאמר (לעיל עט ב) אשה בראשון חובה ובשני רשות, ודוחה את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן אזלא</b> (בשיטת מי נאמרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רבי אלעזר: אשה בראשון חובה, ובשני רשות, ודוחה את השבת</b> - כשיטת מי מן התנאים שנחלקו לעיל סובר רבי אלעזר? ועוד לפני שהגמרא מבררת שאלה זו, מקשה הגמרא על גוף דברי רבי אלעזר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> נשים בפסח שני <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> אמר רבי אלעזר שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחה את השבת?</b> הרי דבר הרשות אינו דוחה את השבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא: בשני רשות. ובראשון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חובה, ודוחה את השבת.</b> כלומר, דוקא בראשון, שהוא חובה גם לנשים, הוא דוחה את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, לאחר שהסברנו את דברי רבי אלעזר, חוזרת הגמרא לשאלה ששאלנו תחילה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> - כשיטת מי סובר רבי אלעזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה</b>, שאמר אשה בפסח ראשון שוחטין עליה בפני עצמה. ובשני עושין אותה טפילה. והיינו מפני שבראשון היא חובה ובשני רשות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> לא נתבאר מדוע אם אשה אינה חייבת בפסח אלא היא רשות, אין שוחטין עליה בפני עצמה, אלא עושין אותה טפילה לאחרים. והרמב"ם (בפ"ב הלכה ד) כתב שעושין חבורה שכולה נשים ואפילו בפסח שני וזה כדעת רבי יוסי. ואילו בפרק ה הלכה ח כתב שנשים בפסח שני רשות ואין שוחטין עליהן בפני עצמן בשבת בפסח שני. וזה כדעת רבי יהודה, ונדחק הכסף המשנה בדבריו (ובלחם משנה הקשה על דבריו). והצל"ח מבאר בשיטת הרמב"ם שפסק כרבי יהודה, ומה שאמר רבי יהודה שבפסח שני עושין אותה טפילה לאחרים מדובר רק בפסח שני שחל בשבת. אבל בחול שוחטין עליה אפילו בפני עצמה אף על פי שהיא רשות. והאריך בהסבר כל הסוגיא. עיין שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין עושין חבורה שכולה גרים.</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא</b>, מתוך שאינם בני תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ידקדקו בו</b>, בקרבן הפסח, שיחמירו לדקדק בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויביאוהו לידי פסול</b> שיפסלוהו בחינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: פסח ומצה ומרור בראשון</b> בלילה הראשון של פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>חובה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן ואילך רשות.</b> (לקמן מפורש מהו "מכאן ואילך").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: באנשים חובה, ובנשים רשות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: מה שאמרה הברייתא "מכאן ואילך רשות" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהייא קאי?</b> על איזה ענין משלושת הענינים, פסח מצה ומרור, אמר התנא שמכאן ואילך הוא "רשות"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b>, אם נאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח,</b> וכונת התנא לומר שהוא רשות כל שבעת ימי החג, לא יתכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח כל שבעה מי איכא!?</b> וכי מותר להקריב ולאכול קרבן הפסח כל שבעת ימי החג?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b> בהכרח שכונת התנא היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמצה ומרור</b> שהם רשות כל שבעת ימי החג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך גם זה קשה. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> (נאמר בסוף הברייתא):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: באנשים חובה ובנשים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b>. והיינו, לילה הראשון, שאמר תנא קמא שאכילת מצה ומרור חובה בו, חולק על זה רבי שמעון ואומר שרק באנשים הוא חובה, אבל בנשים רשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי לית ליה לרבי שמעון</b>, אינו סובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר רבי אלעזר: נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברים טז) בענין הפסח: <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תאכל עליו חמץ. שבעת ימים תאכל עליו מצות"</b> - הסמיך הכתוב את הלאו של איסור חמץ לעשה של אכילת מצה. ודרשו מכאן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שישנו</b> באיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>בל תאכל חמץ, ישנו ב</b>עשה של <b style='font-size:20px; color:black;'>קום אכול מצה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני נשים</b> (ונשים הללו), <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וישנן בבל תאכל חמץ</b> (שהרי בענין איסורי לאוין שבתורה אשה חייבת כאיש, וכמו שנאמר (במדבר ה) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם") - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנן</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בקום אכול מצה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b> אמור את דברי הברייתא כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פסח מצה ומרור בראשון חובה, מכאן ואילך</b> מצה ומרור <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: פסח</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>באנשים חובה, ובנשים רשות</b>. וכשיטתו שהבאנו בברייתא לעיל "רבי שמעון אומר אשה בראשון עושין אותה טפילה לאחרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל במצה נשים חייבות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אונן</b> ביום שמת לו אחד משבעת הקרובים (אביו אמו, בנו בתו, אחיו, אחותו הבתולה, ואשתו): <b style='font-size:20px; color:black;'>טובל, ואוכל את פסחו לערב,</b> אפילו אם עדיין לא נקבר המת, מפני שאין אנינות מן התורה אלא ביום המיתה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>בקדשים</b>, לפי שבלילה שלאחר יום המיתה נוהג אנינות מדרבנן. ולא העמידו חכמים את דבריהם אלא באכילת שאר קדשים שאין באכילתם אלא עשה בלבד (שנאמר "ואכלו אותם אשר כפר בהם" שמות כט). אבל בפסח, שיש חיוב כרת במניעתו, לא העמידו חכמים דבריהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומן התורה יכול לאכול בערב בלא טבילה, אבל חכמים גזרו באונן שיטבול לפני אכילת קדשים, כיון שהיה אסור בקדשים קודם לכן. (ובעניננו שאסור באכילת קדשים גם בלילה, מכל מקום טובל בגלל אכילת הפסח, לפי שהיה אסור ביום מדאורייתא באכילת כל הקדשים. ועכשיו מותר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>השומע על מתו</b> שמת לפני זמן רב, הרי הוא אונן מדרבנן ואסור לאכול קדשים באותו יום.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0182_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot