https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%90 2026-05-11T13:20:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%90&diff=141011&oldid=prev 2020-09-06T14:58:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:58, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93314:rev-141011:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%90_%D7%90&diff=93314&oldid=prev 2015-06-30T13:28:23Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים צא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמפקח את הגל&lt;/b&gt;. כגון שנפל כותל על אדם והרי הוא מתחת גל של אבנים, ויש חשש שמא הוא מת, ונמצא ששיש חשש שהמפקח את הגל, שמאהיל עליו בגופו, נטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי כן שוחטין עליו את הפסח, שהרי בינתיים, כל זמן שלא מצאנו מת תחת הגל, הרי הוא בחזקת טהרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים&lt;/b&gt;, שהוא חוץ לירושלים, ויש חשש שמא לבסוף לא יוציאוהו ולא יוכל לאכול את הפסח, מכל מקום סומכין על כך שהבטיחוהו להוציאו, ושוחטין עליו את הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והחולה והזקן שהן יכולין לאכול כזית&lt;/b&gt;, אף על פי שיש לחוש שבלילה יחלשו ולא יוכלו לאכול כזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחטין עליהן&lt;/b&gt; את הפסח, אם נמנו בחבורה של אנשים אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כולם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין עליהן בפני עצמן&lt;/b&gt; בלא אנשים אחרים, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא יביאו את הפסח לידי פסול&lt;/b&gt;. שיש לחוש בהם שלא יהיו ראויים לאכול את הפסח בלילה, כדלהלן, ונמצא שקרבן הפסח יבוא לידי פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;באונן יש לחוש שמא יטמא למתו בשעת הקבורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במפקח הגל יש לחוש שמא ימצא מת תחת הגל, ונטמא מפני שהאהיל עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהבטיחוהו לצאת מבית האסורים שמא לא יוציאוהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בחולה וזקן שמא יחלשו בלילה ולא יוכלו לאכול כזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון ששנינו ששוחטין על כל אלו את הפסח בחבורה של אחרים,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפיכך, אם&lt;/b&gt; נזרק עליהם הדם ולאחר הזריקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אירע בהם פסול&lt;/b&gt; ואינם ראויים לאכול עתה את הפסח בלילה, אף על פי כן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלעשות פסח שני,&lt;/b&gt; כיון שבשעת שחיטה וזריקת הדם היו ראויים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן המפקח בגל&lt;/b&gt;, שאם נמצא שהיה מת בתחתית הגל, חייב לעשות פסח שני, מפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהוא טמא מתחילתו&lt;/b&gt;. שעתה התברר למפרע שלפני השחיטה כבר נטמא, שהרי האהיל על המת משעה שהתחיל לפקח את הגל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והגמרא מעמידה את המשנה בגל עגול שראשו חד, באופן שמוכרח להיות שהוא האהיל על המת. אבל אם הגל ארוך עד שיתכן שלא האהיל על המת, פטור מלעשות פסח שני. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות הקשו מדוע לא נאמר שהמת שנמצא תחת הגל היה חי בשעה שהתחיל לפקח את הגל. ורק עכשיו מת! ותירצו, שכל הטומאות כשעת מציאתן, ואנו אומרים שמתחלתו היה מת. אמנם כל קושיית התוספות ותירוצם הוא לפי מה שפירש רש&quot;י שמפקח את הגל מעל אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת. אבל הרמב&quot;ם (פרק ו הלכה י) פירש את המשנה במפקח את הגל לחפש את המת, ואין יודע אם ימצאנו כאן. משמע מדבריו שאין ספק שאין כאן אדם חי. והמאירי כתב בפירוש שאם הגל נפל על אדם חי ויש להסתפק אם מת שם או לא, הרי המפקח בחזקת טהרה, ופטור מלעשות פסח שני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה במי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, שאין שוחטין עליו בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר הונא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בבית האסורין דעובדי כוכבים&lt;/b&gt;, שאנו חוששין שמא לא יקיימו את הבטחתם, ולא יוציאוהו מבית האסורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בית האסורין דישראל&lt;/b&gt;, כגון שנתנוהו בבית האסורים לכוף את אשתו לגרשה או לשלם ממון, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחטין עליו בפני עצמו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או במכה את חבירו וספק אם יש בהכאה כדי להמית, שחובשין אותו עד שנראה מה יהיה בסופו. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מפני שאנו אומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאבטחינהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפיק ליה&lt;/b&gt;. כיון שהבטיחו לו, יוציאו אותו משם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (בצפניה ג) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: הא דאמרת בית האסורין דעובדי כוכבים לא&lt;/b&gt; שוחטין עליו בפני עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרן&lt;/b&gt; (לא אמרנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אם היה בית האסורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ לחומת בית פאגי&lt;/b&gt;, שזהו המקום החיצוני ביותר בירושלים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לפנים מחומת בית פאגי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחטין עליו בפני עצמו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; (מהו הטעם?)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפשר, דאמטו ליה ואכיל ליה&lt;/b&gt;. כי אפשר להביא לו מבשר הפסח לבית האסורים, ויאכל שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפיכך אם אירע&lt;/b&gt; בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני. חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחלתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו&lt;/b&gt; שהמפקח בגל חייב לעשות פסח שני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אם היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גל עגול&lt;/b&gt;, שהמת היה תחת מרכזו, שאז ודאי המפקח האהיל עליו כאשר עמד על חודו (מאירי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גל ארוך&lt;/b&gt;, שיתכן שהמפקח עמד על חודו שלא כנגד המת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור מלעשות פסח שני.&lt;/b&gt; כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; (אפשר לומר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור היה בשעת שחיטה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי: רבי שמעון בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: מפקח בגל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתים&lt;/b&gt; (לפעמים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; מלעשות פסח שני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתים חייב,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גל עגול ונמצאת טומאה תחתיו, חייב. גל ארוך ונמצאת טומאה תחתיו פטור,&lt;/b&gt; כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא טהור היה בשעת שחיטה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה,&lt;/b&gt; ובגמרא מפורש טעמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי מתיר&lt;/b&gt;. שאין שחיטת הפסח תלויה במספר האנשים הנמנים עליו, אלא רק אם הם ראויים לאכול כזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש יחיד ששוחטין עליו - כגון שראוי לאכילת כזית, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש רבים ואין שוחטין עליהן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו חבורה של מאה, שאינן יכולין לאכול כזית&lt;/b&gt;, כגון שהם חלשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין עליהן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. אבל הרמב&quot;ם כתב והוא שיהא ראוי לאכול את כולו כדי שלא יבוא לידי פסול.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרמב&quot;ם מפרש שאין כולם יכולין לאכול כזית, כלומר שאחד מהם אינו יכול לאכול כזית, אין שוחטין עליו. ואף על פי ששנינו לעיל סא א שחטו לאוכליו ושלא לאוכליו כשר, כל זה בדיעבד. אבל לכתחילה אין שוחטין לאוכליו ושלא לאוכליו. כך פירש הכסף משנה בדעת הרמב&quot;ם פרק ב הלכה ג. וכתב הכסף משנה שמדברי רש&quot;י לא נראה כן. והסביר השפת אמת שרש&quot;י מפרש את המשנה שכל המנויים אינם יכולים לאכול כזית. ואפילו בדיעבד הקרבן פסול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין&lt;/b&gt; עושין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבורת נשים ועבדים וקטנים.&lt;/b&gt; וטעם הדבר מפורש בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מנין שאין שוחטין את הפסח על היחיד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: (דברים טז) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תוכל לזבוח את הפסח באחד&lt;/b&gt; שעריך&quot;. ודורשים מכאן: &quot;לא תוכל לאכול את הפסח באחד&quot; - באדם אחד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי אומר: יחיד ויכול לאכלו&lt;/b&gt; - שוחטין עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה ואין יכולין לאכלו&lt;/b&gt;, אפילו כזית ממנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין עליהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי, האי&lt;/b&gt; &quot;לא תוכל לאכול את הפסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באחד&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עביד ליה?&lt;/b&gt; מה הוא דורש מהמלה &quot;באחד&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt; צריך את המלה &quot;באחד&quot; ללמוד ממנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכדרבי שמעון&lt;/b&gt;, שדרש את הפסוק הזה לענין שוחט את הפסח בי&quot;ד ניסן קודם חצות בבמת יחיד, שעובר בלא תעשה, כדלהלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בזמן שהיו בני ישראל במדבר הקריבו את קרבנותיהם במשכן בלבד, ולא בבמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משבאו לארץ ישראל, לפני שנבנה משכן שילה היו מקריבים את קרבנות הציבור בבמה גדולה של הציבור. ואת קרבנות היחיד יכלו להקריב גם בבמה קטנה של יחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קרבן פסח דינו כקרבן ציבור לענין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומשנבחר משכן שילה נאסרו הבמות, והקריבו במשכן בלבד. ואחר שחרב משכן שילה שוב הותרו הבמות, עד שנבנה בית המקדש בירושלים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קרבנות ציבור שהקריבם בבמת יחיד חייב כרת (כדין השוחט והמעלה קדשים בחוץ).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כל זה בקרבן כשר, שאילו היה קרב בבמה גדולה היה מכפר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך קרבן ציבור שאינו כשר, או כגון שהקריבו שלא בזמנו, אין חייבים עליו כרת אם הקריבו בבמה קטנה של יחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמד רבי שמעון מהפסוק &quot;לא תוכל לזבוח את הפסח&quot; שאם זבח את הפסח או את שאר קרבנות ציבור בבמת יחיד שלא בזמנם, עובר בלא תעשה, אף על פי שהוא פטור מכרת, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדלהלן: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הסברנו את דברי רבי שמעון כאן כפי פירוש רש&quot;י שפירש לפי ההוה אמינא של הגמרא בזבחים קיד ב. אבל למסקנא לא דיבר רבי שמעון בזה. ועיין רש&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי שמעון אומר: מנין לזובח את פסחו בבמת יחיד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת איסור הבמות&lt;/b&gt; (בזמן שהיו במדבר שאין זובחין אלא במשכן, וכן בזמן שהיה משכן בשילה, ובזמן שנבנה בית המקדש שבירושלים), מנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהוא בלא תעשה&lt;/b&gt;, אף על פי שזבח את הפסח בי&quot;ד ניסן קודם זמנו לפני חצות היום? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדובר כאן בשעת איסור הבמות, שהקריבו בבית המקדש או במשכן בלבד, ואם כן גם בבמת ציבור אסור להקריב. ואם כן למה נקט רבי שמעון במת יחיד? פירש רש&quot;י שכיון שהיה אסור להקריב באותו הזמן בבמות לכן לא עשו במת ציבור. ולכן נקט במת יחיד (דהיינו אם אירע שיחיד בנה לעצמו במה להקריב בה באיסור).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ולא בא ללמד על הזובח את הפסח בבמת יחיד בזמנו אחר חצות שעובר בלא תעשה, כי זה אינו צריך ללמדנו, שהרי אפילו כרת יש בו. אלא בהכרח שמדובר קודם חצות, וללמדנו שלמרות שלא חייבין עליו כרת, עוברים עליו בלאו. זבחים קיד ב)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך דרשו את הפסוק: &quot;לא תוכל לזבוח את הפסח&quot; אפילו קודם זמנו, אלא רק באותו מקום שנאמר בהמשך הפרשה: &quot;כי אם אל המקום אשר יבחר ה&#039; אלוהיך לשכן שמו&quot;. דהיינו בבית המקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא שהמילים &quot;באחד שעריך&quot; מיותרות, שהרי נאמר בסוף המקרא &quot;כי אם אל המקום&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אפשר לומר שהמלה &quot;באחד&quot; מיותרת שיכל לכתוב &quot;בשעריך&quot;. אבל מרש&quot;י לקמן ד&quot;ה תלמוד לומר נראה שהמשפט &quot;באחד שעריך&quot; מיותר. משום שכתוב בהמשך הפרשה &quot;כי אם אל המקום אשר יבחר ה&quot;&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה באו ללמדנו? אלא לכך נאמר &quot;באחד שעריך&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף בשעת היתר הבמות&lt;/b&gt; נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן&lt;/b&gt;. כגון בשעה שהיו בגלגל, בנוב ובגבעון, שאולי גם אז נאמר שיש לאו אם שחט את הפסח לפני זמנו בבמת יחיד. (שהרי אפילו בזמן היתר הבמות אין מקריבים בבמה קטנה אלא קרבן הבא בנדר ובנדבה. אבל פסח שהוא קרבן חובה בי&quot;ד ניסן, אינו קרב בבמות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;באחד שעריך&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרו&lt;/b&gt; בזובח את הפסח לפני זמנו בבמת יחיד שעובר בלאו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד&lt;/b&gt; לבית המקדש. ולא לשערים רבים של במות יחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה&lt;/b&gt; שלומד מ&quot;באחד שעריך&quot; שאין שוחטין את הפסח על אדם יחיד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt;, זה שאמרנו שבזמן היתר הבמות לא נאמר לאו בזובח את הפסח לפני זמנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה?&lt;/b&gt; מנין למד רבי יהודה דבר זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: רבי יהודה סובר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרתי שמעת מינה&lt;/b&gt;. אפשר ללמוד מ&quot;באחד שעריך&quot; שני דברים: א. שאין שוחטין את הפסח על היחיד. ב. שבזמן היתר במות לא נאמר לאו בזובח את הפסח לפני זמנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי יוסי&lt;/b&gt;, שדרש מהפסוק &quot;באחד שעריך&quot; לענין זובח את הפסח מחוץ לבית המקדש, קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דלהכי דקאמר רבי שמעון&lt;/b&gt;, מנין שבא הפסוק ללמדנו את דברי רבי שמעון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא כדקאמר רבי יהודה הוא דאתא&lt;/b&gt;. שמא הפסוק בא ללמדנו שאין שוחטין את הפסח על היחיד, וכמו שאמר רבי יהודה! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש כאן שקושית הגמרא אינה קושיא גמורה, שהרי אפשר לומר שכל תנא דרש את דברי הפסוק באופן אחר (כמו שמוצאים הרבה פעמים). אלא קושיא זו היא כעין הקדמה להמשך דברי הגמרא שבאה לומר שרבי יוסי חלק על רבי יהודה משום שהוכיח מהפסוק שלא כדבריו. אך רש&quot;י לקמן בעמוד ב ד&quot;ה רבי שמעון נמי סבר, כתב שממשמעות הפסוק יותר נראה לדרוש כרבי יהודה שאין שוחטין את הפסח על היחיד (עיין שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך&lt;/b&gt; רבי יוסי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך&lt;/b&gt;. אי אפשר לומר כדברי רבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא כתיב&lt;/b&gt; (בשמות יב) בענין פסח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;איש לפי אכלו&lt;/b&gt; תכוסו על השה&quot;. כלומר, איש יחיד לפי אכלו תשחטו עליו את השה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמי ליה רב עוקבא בר חיננא מפרישנא&lt;/b&gt; (שם מקום) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבא&lt;/b&gt;, שיש סתירה בדברי רבי יהודה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יהודה&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שוחטין את&lt;/b&gt; הפסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על היחיד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt;: שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה ב&lt;/b&gt;פסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשון&lt;/b&gt; בי&quot;ד ניסן חייבת בפסח, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוחטין עליה&lt;/b&gt; קרבן פסח אפילו אם היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני עצמה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;פסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני,&lt;/b&gt; אין אשה חייבת בו, ואין שוחטין עליה קרבן בפני עצמה. ואם היא רוצה להקריב פסח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושין אותה טפילה לאחרים&lt;/b&gt;, מצרפים אותה לחבורה של גברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי, שרבי יהודה אמר בפירוש שבפסח ראשון שוחטין על האשה בפני עצמה. אף על פי שהיא יחידה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא תירוץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תימא&lt;/b&gt;, אל תאמר בדברי רבי יהודה &quot;שוחטין עליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני עצמה&quot;&lt;/b&gt; בלשון יחיד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא&lt;/b&gt; אמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בפני עצמן&quot;&lt;/b&gt;, בלשון רבים. ורבי יהודה בא ללמדנו ששוחטין פסח ראשון על חבורה של נשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב עוקבא בר חיננא לרבא קושיא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי עבדינן&lt;/b&gt; וכי עושים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבורה שכולה נשים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; הרי שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, בחבורת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים לחודייהו&lt;/b&gt; (לבדן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדים לחודייהו, וקטנים לחודייהו&lt;/b&gt;. ואם כן, מבואר במשנתנו שאין עושים חבורה של נשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא לתרץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא!&lt;/b&gt; אין כוונת המשנה שאסור לעשות חבורת נשים לבדן. אלא חבורות של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים ועבדים קטנים&lt;/b&gt; ביחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשים ועבדים&lt;/b&gt; אסור להם להיות בחבורה אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום תפלות&lt;/b&gt; עבירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0181_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot