https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים פח א - היסטוריית גרסאות
2026-06-06T09:58:41Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=141005&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:58:05Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:58, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98151:rev-141005:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=98151&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:12:12Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:12, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא אמר</b> טעם אחר למה הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבבל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאכלו</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תמרים</b>, שמצויים בבבל בשפע. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעסקו בתורה.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא אמר</b> טעם אחר למה הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבבל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאכלו</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תמרים</b>, שמצויים בבבל בשפע. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעסקו בתורה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא</b> שהתגורר בארץ ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>איקלע</b> הזדמן <b style='font-size:20px; color:black;'>לפומבדיתא.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא</b> שהתגורר בארץ ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>איקלע</b> הזדמן <b style='font-size:20px; color:black;'>לפומבדיתא.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריבו ליה טירנא דתמרי,</b> קרבו לפניו סל של תמרים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריבו ליה טירנא דתמרי,</b> קרבו לפניו סל של תמרים.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93308:rev-98151:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=93308&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:28:09Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים פח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא אמר</b> טעם אחר למה הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבבל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאכלו</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תמרים</b>, שמצויים בבבל בשפע. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעסקו בתורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא</b> שהתגורר בארץ ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>איקלע</b> הזדמן <b style='font-size:20px; color:black;'>לפומבדיתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קריבו ליה טירנא דתמרי,</b> קרבו לפניו סל של תמרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b>, שאל אותם: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה כי הני בזוזא?</b> כמה תמרים כאלו אפשר לקנות בזוז אחד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: תלת</b> (שלש) <b style='font-size:20px; color:black;'>בזוזא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> עולא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מלא צנא דדובשא בזוזי</b>. הרי אפשר לעשות צנצנת מלאה דבש בזוז אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על פי כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בבלאי לא עסקי באורייתא!</b> והיינו, ביקר אותם על שלא עוסקים בתורה כראוי לפי שפע מזונם. (על פי המהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בליליא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צערוהו</b>. בלילה חש עולא במעיו מחמת אכילת התמרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שינה עולא את דעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר: מלא צנא סמא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דמותא בזוזא בבבל.</b> צנצנת מלאה סם המות קונים בבבל בזוז. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על פי כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בבלאי עסקי באורייתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב</b>: (ישעיה ב ג) בענין הבית שלישי שיבנה לעתיד לבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והלכו עמים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב</b> ויורנו מדרכיו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי ה' הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלהי יעקב</b> בלבד, ולא <b style='font-size:20px; color:black;'>אלהי אברהם ויצחק?!</b> ולמה נאמר רק אלהי יעקב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כך היא כוונת הפסוק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא כאברהם, שכתוב בו</b> שהתפלל במקום המקדש, וקראו הכתוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הר". שנאמר</b>: (בראשית כב יד) "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר יאמר היום בהר ה' יראה"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו"הר" משמע מקום שאינו מיושב. כנגד בית ראשון שסופו שנחרב (המפרשים בעין יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כיצחק, שכתוב בו</b> שהתפלל במקום המקדש, וקראו הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"שדה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (בראשית כד סג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויצא יצחק לשוח בשדה</b> לפנות ערב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם "שדה" משמע מקום שאינו מיושב, כנגד בית שני שסופו שנחרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כיעקב שקראו בית</b>, שנאמר: (בראשית כח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרא את שם המקום ההוא בית אל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובית הוא מקום מיושב כנגד בית שלישי שיהיה קיים לעולם (המפרשים בעין יעקב. ועיין מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: גדול יום</b> קיבוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: (בהושע ב, ב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל"</b> "יום יזרעאל" הוא יום קיבוץ גלויות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. (כמו שמתורגם שם "יום כנישתהון" - יום אסיפתם). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> פירשו רש"י ומצודות ש"יזרעאל" הוא מלשון זרעים כמקבץ זרעים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקרא הפסוק לקיבוץ גלויות "יום" (יום יזרעאל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> במעשה בראשית: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".</b> ללמדך שקיבוץ גלויות שנכתב בו "יום" הרי הוא כ"יום" הכתוב ביצירת בראשית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יתום ששחטו עליה אפוטרופסין</b> יאכל במקום שהוא רוצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כבר נתבאר לעיל שנחלקו תנאים בכמה מקומות בש"ס אם יש "ברירה". והיינו דבר שאינו מבורר עכשיו והתברר לאחר זמן, האם אומרים שהתברר הדבר למפרע שגם משעה ראשונה עמד לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמשנתנו, ששחטו על היתום שני אפוטרופסין, הרי בשעת השחיטה לא מבורר במי היתום רוצה. ורק אחר כך נודע לנו במי הוא רוצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת מינה "יש ברירה"!</b> שמאחר שהתברר עכשיו במי היתום רוצה, אנו אומרים שלמפרע משעת שחיטה הוא נמנה על הקרבן הזה! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לעיל פז. בענין אשה שהלכה לבית אביה ברגל הראשון הסבירה הגמרא שתאכל במקום שהיא רוצה בשעת שחיטה. וקשה מדוע בענין יתום הגמרא הבינה שיאכל במקום שהוא רוצה בשעת אכילה? ותירצו בתוספות שבענין אשה אפשר לפרש שתאכל במקום שהיא רוצה בשעת שחיטה. והתנא משמיענו שאם לא ביררה בשעת שחיטה אינה אוכלת כלל, ולא אומרים שהיא נגררת אחר בעלה, אבל לענין יתום אם נבאר "רוצה" בשעת שחיטה. מה בא להשמיענו?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: לעולם אפשר להעמיד משנתנו כמאן דאמר אין ברירה. ובכל זאת יכול היתום לאכול במקום שהוא רוצה, משום שנאמר: (שמות יב) "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשו חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"שה לבית"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום.</b> שהאיש, בעל הבית, יקח שה לכל בני הבית, ואין צריך את דעתם כדי להמנותם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"שה לבית"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד שאדם מביא ושוחט על ידי</b> (עבור) <b style='font-size:20px; color:black;'>בנו ובתו הקטנים</b> שמוטל עליו לחנכם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי</b> (עבור) <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדו ושפחתו הכנענים</b> שהם סמוכין עליו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין מדעתן בין שלא מדעתן.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> תוספות מבארים שרבי זירא פירש את הפסוק כך, מפני שהוא עצמו אמר בנדרים דף לו ש"שה לבית אבות" לאו דאורייתא. ופירש רש"י שם שמדאורייתא קטן אינו אוכל בפסח כלל. והתוספות והר"ן שם מבארים שכיון שאינו חייב מדאורייתא ואינו בר מינוי, לא אסרה עליו תורה לאכול אם אינו ממנויו. ועיין במהרש"ל כאן שכתב שהתוספות בסוגיתנו סוברים כרש"י שם. ועיין בשפת אמת שמלשון רש"י נראה שחולק על תוספות. ומסביר שלומדים מ"שה לבית" שיכול למנות את כל שבביתו שלא מדעתו. (ואף על פי שאין נמנים על שני פסחים כאחד יכולים שניהם לשחוט על דעת שיסלק עצמו מאחד מהם. שלענין לסלק עצמו מועיל גילוי דעת שאחרי שחיטה. עיין שם עוד)&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. וקשה, וכי בבנו ובבתו הגדולים שסמוכין עליו, ישחט עליהם שלא מדעתם? ובתוספות (ד"ה על ידי) כתבו במפורש שאף על פי שסמוכין על שלחן אביהם אינו שוחט אלא מדעתם. ועוד קשה, שהרי גם עבדו ושפחתו העברים סמוכין על שלחנו, ואף על פי כן אינו שוחט עליהם אלא מדעתם ! ולכאורה צריך לומר שעבדו ושפחתו הכנעניים הם ממונו כשורו וחמורו. ואולי גם רש"י התכוין לזה ולשון רש"י צריך עיון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אינו שוחט על ידי בנו ובתו הגדולים. ועל ידי עבדו ושפחתו העברים, ועל יד אשתו אלא מדעתן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך: לא ישחוט אדם, לא על ידי בנו ובתו הגדולים,</b> ולא <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי עבדו ושפחתו העברים, ו</b>לא <b style='font-size:20px; color:black;'>על יד אשתו אלא מדעתן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שוחט הוא על ידי בנו ובתו הקטנים. ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים, בין מדעתן ובין שלא מדעתן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכולן ששחטו</b> הן עצמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם <b style='font-size:20px; color:black;'>שחט רבן עליהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין בשל רבן, ואין יוצאין בשל עצמן. חוץ מן האשה</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שיכולה למחות</b> שאין רצונה שימנו עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מהברייתא משמע שרק האשה יכולה למחות, אבל אחרים אינם יכולים למחות. וקשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא אשה</b>, במה שונה אשה מבנו ובתו הגדולים, ועבדו ושפחתו העברים? הרי גם להם אין שוחטים אלא מדעתם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: מה ששנו בברייתא חוץ מן האשה, פירושו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשה וכל דדמי לה.</b> אשה וכל הדומים לה, שאין שוחטים אלא מדעתם, לפי שכולם יכולים למחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על דברי הברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא קשיא: אמרת "חוץ מן האשה שיכולה למחות".</b> ויש לדייק מזה: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דמחי,</b> הטעם שאין האשה יוצאת בשל בעלה, זהו דוקא משום שמחתה בפירוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא מחי,</b> אבל אם לא מחתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא</b> (יוצאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשל בעלה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קתני רישא</b> (הרי שנינו ברישא) "לא על ידי בנו ובתו הגדולים <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא על ידי אשתו, אלא מדעתן". הא סתמא לא נפקא.</b> שמשמע אם שחט בסתמא בלי לשאול את האשה לדעתה, לא יוצאת בפסח הזה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אלא מדעתן"</b> שכתוב ברישא של הברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דאמרי אין</b>. לאו דוקא שאמרו במפורש "אנחנו רוצים". <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בסתמא</b> אנחנו מניחים שדעתם לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי היכא דאמור לא</b> - למעט שאם אמרו לא, שרק אז אי אפשר להמנותם בעל כרחם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> כך הוא לשון הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כולם ששחטו ושחט רבן עליהן יוצאין בשל רבן"</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>משמע שמדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בסתמא. וקתני</b> בהמשך <b style='font-size:20px; color:black;'>"חוץ מן האשה</b> ומשמע שאפילו בסתמא אם שחטה היא ושחט בעלה אינה יוצאת בשל בעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שיכולה למחות"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> תירוץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ששחטו</b> הן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לך</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחוי גדול מזה!</b> שכיון שהאשה שחטה בעצמה גילתה בזאת שאין דעתה לצאת בשל בעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד של שני שותפין</b> לא יאכל משל שניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רמי ליה רב עינא סבא לרב נחמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: עבד של שני שותפין <b style='font-size:20px; color:black;'>"רצה מזה אוכל רצה מזה אוכל".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי המשנה והברייתא סותרים זו לזו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עינא סבא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b> - יש אומרים שכך קרא לו רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"פתיא אוכמא"!</b> כלי חרס שחור - כינוי לתלמידי חכמים שדרכם להצטער על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם. (רש"י עבודה זרה טז ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיני ומנך תסתיים שמעתתא</b>, על ידי קושיתך ותירוץ שאתרץ לך תצא השמועה (ההלכה הפסוקה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכך צריך לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> (שעבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהם), מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בדקפדי</b>. שכל אחד מהשותפין מקפיד שלא להנות משל חבירו. לכן העבד לא יאכול לאכול אצל האחד, מפני שחבירו מקפיד על חלקו שלא יהנה מפסח שאינו שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ברייתא</b> (שרצה מזה אוכל רצה מזה אוכל) מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא קפדי אהדדי</b>. שאין השותפין מקפידים אם יהנה אחד מהם מחבירו. וניחא לכל אחד מהם שיאכל העבד במקום שירצה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כך פירשו רש"י והתוספות. והרמב"ם מפרש דקפדי אהדדי היינו שכל אחד מהם חושש שמא השי יגנוב את העבד, ולכן אינו רוצה שיאכל אצל רעהו שלא יתרגל אליו. ומדברי הר"ח נראה ש"קפדי אהדדי" היינו שכל אחד מקפיד שלא יהנה חבירו ממנו. ועיין בתוספות שכתבו שאי אפשר לפרש את הגמרא כן. (ועיין היטב בלשון הר"ח. שהוסיף גם שמקפיד שלא ישמש לזה יותר ממנו).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מהמשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>משל רבו הוא דלא יאכל.</b> ומשמע מזה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משל עצמו יאכל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: לא יאכל לא משלו ולא משל רבו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>כמשנה ראשונה.</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>כמשנה אחרונה.</b> ומפרש והולך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: (גיטין מא א) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מי שחציו עבד וחציו בן חורין, עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד. דברי בית הלל.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0175_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot