https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%96_%D7%90 פרשני:בבלי:פסחים פז א - היסטוריית גרסאות 2026-04-06T10:10:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%96_%D7%90&diff=141003&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:57:50Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:57, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93306:rev-141003:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%96_%D7%90&diff=93306&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:28:06Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים פז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שמיני - האשה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האשה&lt;/b&gt; הנשואה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שהיא בבית בעלה&lt;/b&gt;, בי&quot;ד ניסן, הרי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחט עליה בעלה&lt;/b&gt; קרבן פסח על דעת שהיא תהיה מנויה עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושחט עליה&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודייק בשפת אמת ממה שכתוב שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה. משמע שאם רק אחד מהם שחט, דעתה להמנות עליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאכל משל בעלה.&lt;/b&gt; שמסתמא דעתה להימנות על קרבן הפסח של בעלה, כל זמן שלא פירשה שדעתה להימנות על פסחו של אביה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואפילו אם היה פסח זה בשעת הרגל הראשון לאחר הנישואין. דכיון שהיא בבית בעלה - דעתה להמנות עמו בקרבן פסחו. מאירי בדעת רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה&lt;/b&gt; בשעת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רגל ראשון&lt;/b&gt; שאחר הנישואין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות&lt;/b&gt; אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית אביה,&lt;/b&gt; שכך דרך נשים נשואות ללכת ברגל הראשון שאחר נישואיהן לבית אביהן. הרי אם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחט עליה אביה&lt;/b&gt; (כיון שהיא בביתו סבור היה שתאכל עמו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושחט עליה&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלה,&lt;/b&gt; שהיה סבור שהיא תחזור לביתו לאכול עמו (מאירי בדעת רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאכל במקום שהיא רוצה&lt;/b&gt;. מפני שאנחנו מסופקים, האם בדעתה לאכול אצל אביה או אצל בעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגמרא מבואר שמדובר במשנה באשה שלא היתה &quot;רדופה&quot; (מתאוית) לפני י&quot;ד בניסן ללכת לבית אביה תמיד. לכן אנו מסופקים שמא בדעתה לחזור לבעלה ולאכול עמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתום&lt;/b&gt; שיש לו שני אפוטרופסין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששחטו עליו&lt;/b&gt; שני ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפוטרופסין&lt;/b&gt;, וכל אחד מהם הימנה את היתום על פסחו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יאכל&lt;/b&gt; היתום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקום שהוא רוצה.&lt;/b&gt; כיון שאנו מסופקים על איזה מהם הוא רוצה להמנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבד של שני שותפין&lt;/b&gt;, שכל אחד מהם הימנה את העבד על פסחו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יאכל משל שניהם.&lt;/b&gt; כי העבד תלוי בדעת רבו. ולא יאכל מפסח של רבו האחד, מפני שחציו שייך לרבו השני, ורבו השני לא נתן לו רשות להמנות על הפסח של אדונו האחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שחציו עבד וחציו בן חורין,&lt;/b&gt; כגון עבד שהיה שייך לשני שותפים, ושחרר אחד מהם את חלקו (נמצא שחציו שייך לשותף האחד. וחציו בן חורין):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יאכל משל רבו&lt;/b&gt;, שמסתמא לא היה בדעת רבו, להמנות את חלק בן חורין שבעבד על פסחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכמה מקומות בש&quot;ס נחלקו תנאים אם יש &quot;ברירה&quot;. והיינו דבר שעומד בספק, ולבסוף התברר הדבר ויצא מכלל ספק, האם אומרים שהוברר הדבר למפרע שמשעה ראשונה היה עומד לכך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ורוב הראשונים פסקו שבדינים דאורייתא אין ברירה. ובדרבנן יש ברירה. (עיין שולחן ערוך יורה דעה שלא יא) וכדעת רבי אושעיא בביצה לח א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנתנו שנינו: אשה שהלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה, ושחט עליה גם אביה וגם בעלה - תאכל במקום שהיא רוצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמעת מינה&lt;/b&gt;, יש להוכיח ממשנתינו, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש ברירה&lt;/b&gt;. שהרי בשעת השחיטה לא היה ידוע אם האשה רוצה להמנות על של אביה או על של בעלה, ומכל מקום שנינו שתאכל במקום שהיא רוצה. ובעל כרחך שיש ברירה, ואנו אומרים הוברר הדבר למפרע שדם הפסח (של אביה או של בעלה) נזרק בשבילה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: לעולם אפשר להעמיד משנתנו כמאן דאמר אין ברירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &quot;תאכל במקום שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוצה&quot;&lt;/b&gt; - במקום שהיא רוצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת שחיטה,&lt;/b&gt; ששאלנו את פיה בשעת שחיטה, ואמרה בזה אני רוצה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשה, אם כן מה בא התנא להשמיענו? ויש לומר, שמשמיע לנו שדוקא אם פירשה בשעת שחיטה במי רוצה רשאית לאכול, אבל אם לא ביררה הדבר ספק ואינה יכולה לאכול לא משל אביה ולא משל בעלה, ואין אומרים שבסתמא דעתה לאכול אצל בעלה כמו ברישא. (תוספות יום טוב על פי דברי התוספות).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה שואלת הגמרא שמצינו סתירה בין דברי המשנה, שאם הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה, ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה, לבין הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; סתירה בין המשנה לברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רגל הראשון אוכלת משל אביה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן ואילך&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוצה, אוכלת משל אביה. רוצה, משל בעלה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר בברייתא שברגל הראשון מסתמא דעתה לאכול משל אביה. ואילו במשנה שנינו שתאכל במקום שהיא רוצה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; בברייתא, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברדופה לילך&lt;/b&gt; - באשה שרגילה ללכת לאכול בבית אביה כל ימות השנה. הלכך, כשהלכה ברגל הראשון לבית אביה, מסתמא דעתא לאכול אצלו. אך אם לא היה זה רגל ראשון, אנו מסופקים מה דעתה, ותאכל במקום שהיא רוצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt; במשנתנו, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשאינה רדופה&lt;/b&gt; - באשה שאינה רגילה ללכת לאכול בבית אביה בכל ימות השנה, לפי שבית בעלה חביב עליה. הילכך, אם הלכה ברגל הראשון לבית אביה אנו מסופקים מה דעתה, ולכן תאכל במקום שהיא רוצה. ואם היה זה רגל שני תאכל משל בעלה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומביאה הגמרא פסוק שלמדנו ממנו שדרך האשה להיות רדופה לילך ברגל הראשון לבית אביה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתחילת המשנה שנינו: האשה בזמן שהיא בבית בעלה תאכל משל בעלה. משמע שאם היא בבית אביה לא תאכל משל בעלה. ולדברי הגמרא כאן שנתבארו לפי דברי רש&quot;י, יוצא שבשאר השנים מלבד פסח ראשון אפילו אינה בבית בעלה אוכלת משל בעלה. ולפי זה צריך לומר שמה שאמרה המשנה &quot;בזמן שהיא בבית בעלה&quot; זהו בגלל רגל ראשון בלבד. והמאירי כתב בדעת גדולי הרבנים (רש&quot;י) שבשאר הרגלים אם הלכה לבית אביה תאכל במקום שהיא רוצה, בין ברדופה בין שאינה רדופה. אבל בדברי רש&quot;י שלפנינו מבואר בפירוש שאם אינה רדופה, בשאר רגלים תאכל משל בעלה. וביארנו את המשנה והגמרא על פי דברי המאירי בדעת רש&quot;י, שמדובר במשנה בהלכה ברגל הראשון לבית אביה, אלא שאנו מסופקין שמא בדעתה לחזור לבית בעלה. ומדברי התוספות נראה שפירשו את המשנה כך: &quot;האשה בזמן שהיא בבית בעלה&quot;. היינו בזמן שדרכה להיות בבית בעלה, כלומר ברגל שני, בזה הדין ש&quot;תאכל משל בעלה&quot;. &quot;הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה&quot; כוונת המשנה לומר שדרך כל אשה לילך רגל הראשון לבית אביה, להגיד שבחה שנמצאה שלימה. והסתפקו בתוספות: האם מדובר במשנה דוקא בשלא הלכה לבית אביה (אלא שאנו משערים שהיא תלך. שכך הוא הדרך), שאז תאכל במקום שרוצה, אבל אם הלכה ממש, ודאי דעתה לאכול משל אביה. או שמא גם אם הלכה ממש, ספק הוא. (ומשמע מדברי התוספות שהמשנה מדברת בודאי באופן שלא הלכה ברגל הראשון. אלא שהסתפקו אם מדובר גם בהלכה). וגם בהסבר &quot;רדופה ואינה רדופה&quot; חולקין על רש&quot;י. שהם מפרשים &quot;רדופה לילך&quot; היינו ברגל הראשון מיד אחרי הנישואין. ועדיין לא הלכה לבית אביה קודם לכן להגיד שבחה. ו&quot;אינה רדופה&quot; היינו שפסח הוא רגל ראשון להליכתה (שכנראה תלך בו), אבל כבר עבר רגל אחד מן הנשואין ולא הלכה בו. וכיון שאנו רואים שאינה רדופה, שמא גם עכשיו לא תאכל אצל אביה. או שמדובר ברגל ראשון לאחר הנישואין, אבל כבר הספיקה לומר שבחה קודם לכן בבית אביה. ולכך אינה רדופה כל כך. ולפי זה ביארו את דברי הברייתא &quot;מכאן ואילך רוצה אוכלת משל אביה רוצה משל בעלה&quot; שמדובר שעדיין לא הלכה לבית אביה. ולכן מרגל שני ואילך הוא ספק. אבל אם כבר הלכה ברגל ראשון. ודאי אוכלת משל בעלה. כרישא של משנתינו. ומדברי הרמב&quot;ם (פרק ב&#039; הלכה י&quot;א) נראה שמפרש &quot;רדופה לילך&quot; שהיתה נחפזת ללכת לבית אביה לפסח. (ועיין שם במפרשי הרמב&quot;ם שהתקשו שהרמב&quot;ם השמיט דין משנתנו באינה רדופה. ועיין מאירי כאן בהסבר דברי הרמב&quot;ם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום&quot;&lt;/b&gt; (שיר השירים ח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי יוחנן: ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה&lt;/b&gt; (אצל בעלה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה.&lt;/b&gt; הפסוק &quot;אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום&quot; מדבר בכנסת ישראל, שנמשלה לאשה הנשאת לבעל. ולכן, אגב כך, מביאה הגמרא עוד מקום שנמשלה כנסת ישראל לאשה נשואה (רש&quot;י לקמן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;: (בהושע ב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והיה במקום ההוא נאם ה&#039;: תקראי&lt;/b&gt; לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישי, ולא תקראי לי עוד בעלי&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: ככלה בבית חמיה&lt;/b&gt;, שכבר נשאת (וקוראת לבעלה &quot;אישי&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ככלה בבית אביה&lt;/b&gt;, שהיא עדיין ארוסה (וקוראת לארוס &quot;בעלי&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מביאה עוד דרשה של רבי יוחנן בספר שיר השירים, אגב שהבאנו דרשת רבי יוחנן בשיר השירים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר: (בשיר השירים ח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אחות לנו קטנה ושדים אין לה&quot;&lt;/b&gt;. שאין לה שדים להניק לאחרים. והיינו, שאין הנאה ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: זו&lt;/b&gt; משל למדינת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עילם, שזכתה&lt;/b&gt; שהיה בה דניאל, שזכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללמוד, ולא זכתה ללמד&lt;/b&gt;. שדניאל לא זכה להרביץ תורה בישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לעומתה, בבל, זכתה שגדל בה עזרא הסופר, שלמד בעצמו ולימד את ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד נאמר בשיר השירים ח: &quot;אני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומה ושדי כמגדלות&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אני חומה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו תורה&lt;/b&gt; שמגינה על לומדיה כחומה שמגינה על אנשי העיר (רבנו גרשום, בבא בתרא ז ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ושדי כמגדלות&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו תלמידי חכמים&lt;/b&gt; המניקים לאחרים (שמלמדים אותם תורה), והם כמגדלות המגינים על הדור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר: &quot;אני חומה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו כנסת ישראל&lt;/b&gt; שגודרים את עצמם בחומה מלהטמע בין האומות (רש&quot;י בבא בתרא ח א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ושדי כמגדלות&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות&lt;/b&gt; (שמגינים עליהם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: מאי דכתיב&lt;/b&gt; (בתהלים קמד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם,&lt;/b&gt; בנותינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזויות, מחוטבות תבנית היכל&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אשר בנינו כנטיעים&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא&lt;/b&gt;, כנטיעות צעירות שעדיין לא נתקלקלו, ולא אירע בהן שבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בנותינו כזויות&quot; - אלו בתולות ישראל שאוגדות פיתחיהן&lt;/b&gt; ולא נבעלות לאחרים, עד שינשאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבעליהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן הוא&lt;/b&gt; (המקרא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt; שזויות הן מלשון מילוי דם. שנאמר (בזכריה ט): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ומלאו כמזרק כזויות מזבח&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שם מדובר במלחמת ישראל ביון לעתיד לבוא. ופירוש הפסוק: שבני ישראל ימלאו נפשותם כל טוב כמו הדם שמלא במזרק ובזויות המזבח. רש&quot;י. והרד&quot;ק והמצודות מפרשים שימלאו דם של האויבים כדם המזרק וזויות המזבח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשם ששם זויות הוא לשון מילוי דם, כך גם כאן הוא מלשון מילוי תאוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא&lt;/b&gt; יש ללמוד שזויות הן מלשון מילוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt; (מכאן): שנאמר (שם, בהמשך המזמור) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מזוינו&lt;/b&gt; (זויות שלנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלאים, מפיקים מזן אל זן&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש הפסוק: זויות אוצרותינו מלאים תבואה. ומספקים מזון משנה זו לשנה הבאה. רש&quot;י. ורד&quot;ק מפרש שמלאים זנים שונים של תבואה. ומתוך שיש הרבה תבואה מתערבים הזנים זה בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודורשת עתה הגמרא את הכתוב &quot;בנינו כנטיעים, בנותינו כזויות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחוטבות תבנית היכ ל&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו ואלו&lt;/b&gt;, בנינו ובנותינו הם כה מעולים, עד כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;מחוטבות&quot; - מלשון חיטוב. &quot;תבנית היכל&quot; - בנין ההיכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואגב שהגמרא מביאה לעיל את הדרשה של רבי יוחנן על הפסוק &quot;תקראי אישי&quot; בהושע ב, מוסיפה הגמרא ומביאה עוד דרשות בספר הושע:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בהושע (א): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דבר ה&#039; אשר היה אל הושע&lt;/b&gt; בן בארי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימי עזיה, יותם, אחז, יחזקיה, מלכי יהודה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפרק אחד נתנבאו ד&#039; נביאים&lt;/b&gt;, הושע ישעיה עמוס ומיכה. שבכולם נאמר שנתנבאו בזמן עוזיה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מהרש&quot;א על פי תוספות. ומהרש&quot;ל הבין מדברי רש&quot;י שארבעת הנביאים נבאו בפרק אחד בימי ארבעת המלכים עוזיהו יותם אחז ויחזקיה. ונדחק בזה עיין בדבריו. ובמהרש&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואף על פי שבמיכה נאמר (מיכה א) &quot;בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה&quot; ולא הוזכר שם עוזיה. מכל מקום, כיון שכתוב בפסוק &quot;בימי יותם&quot; סתם, משמע שכבר מתחלת מלכותו נתנבא. ואז היה עוזיהו חי אלא שנתנגע, ומלך יותם בנו תחתיו בימיו. תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הנביא ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדול שבכולן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הושע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (בהושע שם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תחלת דבר ה&#039; בהושע&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייקת מכאן הגמרא שהושע הוא החשוב ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי לכאורה יש לתמוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי בהושע דבר&lt;/b&gt; ה&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחלה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא ממשה עד הושע&lt;/b&gt; היו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמה נביאים!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פשוטו של מקרא פירש רש&quot;י בהושע א שתחלת זה שה&#039; דבר עם הושע, היה נבואה זו דלהלן בפסוק &quot;ויאמר ה&#039; אל הושע&quot;, וגומר. ועיין מהרש&quot;א מדוע הגמרא כאן לא פירשה כך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: &quot;תחלה&quot;&lt;/b&gt; - שהיה הושע ראשון בחשיבות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן: הושע ישעיה עמוס ומיכה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד דורשת הגמרא בספר הושע: נאמר שם (פרק א) &quot;ויאמר ה&#039; אל הושע קח לך אשת זנונים וילדי זנונים, כי זנה תזנה הארץ&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולמה לא אמר כן לשום נביא אחר אלא להושע? אלא שכך היה: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יונתן בן עוזיאל תרגם את הפסוק על דרך משל. ולפי זה לא לקח הושע אשה זונה. ורד&quot;ק ואבן עזרא מפרשים שהיה במחזה הנבואה. אבל כבר כתב הרד&quot;ק עצמו שמדברי הגמרא כאן נראה שרבותינו פירשו את המקרא כפשוטו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטאו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה&lt;/b&gt; ראוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לו&lt;/b&gt; להושע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר&lt;/b&gt;: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניך הם, בני חנוניך&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחוניך&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;ש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הם&lt;/b&gt; - שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני אברהם יצחק ויעקב&lt;/b&gt; הם. ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גלגל רחמיך עליהן!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך הוא לשון הגמרא לקמן בעמוד ב &quot;בני בחוני&quot;, ופירש המהרש&quot;א שנבחנו בכמה נסיונות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא דיו&lt;/b&gt; להושע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא אמר כך, אלא אמר&lt;/b&gt; הושע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא. העבירם&lt;/b&gt; החלף את ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באומה אחרת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר לו: לך וקח אשה זונה, והוליד לך בנים זנונים&lt;/b&gt; שלא תדע אם הם בניך או שהם של אחרים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחר כך אומר לו: שלחה&lt;/b&gt;, גרש את אשת הזנונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעל פניך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם הוא יכול לשלוח&lt;/b&gt; את אשתו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף אני אשלח את ישראל&lt;/b&gt; מעל פני ואחליפם באומה אחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;ויאמר ה&#039; אל הושע: קח לך אשת זנונים וילדי זנונים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב: &quot;וילך ויקח את גומר בת דבלים&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;גומר&quot;&lt;/b&gt; - על שם מה נקראה כן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שהכל גומרים בה&lt;/b&gt; תאותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0173_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div> Micropedia bot