https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95_%D7%91 פרשני:בבלי:פסחים פו ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-09T02:40:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95_%D7%91&diff=141002&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:57:42Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:57, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93305:rev-141002:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%95_%D7%91&diff=93305&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:28:04Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים פו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול יהא&lt;/b&gt; עיקרו של פסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאכל בשתי חבורות&lt;/b&gt; בשני בתים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: בבית אחד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יאכל&quot;&lt;/b&gt; (בשני צירי וכפי שהוא נקרא) הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ללמדך: עיקר תחלת אכילתו תהא בחבורה אחת ולא יתחלק לשתי חבורות, אבל האוכל יכול לאכול אף בשני בתים (בתנאי שייאכל הקרבן בחבורה אחת), שהרי לא נאמר &quot;יאכל&quot; אלא על הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן פלוגתייהו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה סבר: יש אם למסורת&lt;/b&gt;, הפסוק נדרש כפי הכתיב, דמשמע: יאכל האדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון סבר: יש אם למקרא&lt;/b&gt;, לפי הניקוד, והרי הפסוק נקרא על הפסח ולא על האדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו יושבין&lt;/b&gt; חבורה אחת ואוכלין את הפסח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונפרסה מחיצה ביניהם&lt;/b&gt;, ונעשו שני בתים, כך הוא דינם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; - רבי יהודה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח נאכל בשתי חבורות&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכלין&lt;/b&gt; משני עברי המחיצה, ואף שהמחיצה עשאתן לשתי חבורות בשני בתים, כי הרי הפסח נאכל בשתי חבורות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין לחוש משום אכילת אדם אחד בשתי מקומות (שמתחילה היו אוכלים בבית הגדול ועכשיו בחדר קטן וכאילו פנים חדשות באו לכאן) כי הואיל ואין כל אוכל רואה אויר שלא ראה אותו תחילה, אין זה חשוב לגביו מקום חדש (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; - רבי שמעון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הפסח נאכל בשתי חבורות&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אוכלין&lt;/b&gt;, כיון שנעשו שתי חבורות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו יושבין&lt;/b&gt; שתי חבורות בשני בתים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונסתלקה מחיצה ביניהן&lt;/b&gt;, כך הוא דינם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; - רבי שמעון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האוכל אוכל בשני מקומות&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכלין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי האומר&lt;/b&gt; - רבי יהודה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין האוכל אוכל בשני מקומות&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אוכלין&lt;/b&gt; ואפילו אינם זזים ממקומם; כי הואיל ורואה כל אחד אויר שלא ראהו תחילה (האויר שמעבר למחיצה), נעשו שתי המקומות כמקום חדש, והרי אסור לאכול במקום אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב רב כהנא, קא פשיט ליה מיפשט;&lt;/b&gt; כלומר: היה אומר לדינים אלו שאמרנו בענין פריסת מחיצה וסילוקה, כאילו אין בכך מקום ספק, ופשוט הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אשי לרב כהנא&lt;/b&gt;: וכי למה פשוט הוא בעיניך ללא ספק בדינים האלו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי מן הראוי היה, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיבעי לך איבעיא&lt;/b&gt; (תאמר כן בלשון ספק: האם אמנם כן הוא), וכך היה לך לומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סילוק מחיצה ועשיית מחיצה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי הוי כשתי מקומות וכשתי חבורות דמי?&lt;/b&gt; כלומר: סילוק מחיצה האם עושהו לשתי מקומות; ועשיית מחיצה האם עושהו לשתי חבורות, או לא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אמנם כן ספק הוא ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;287&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;287.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר מדברי הגמרא, כי אין הדבר פשוט כי מחיצה עושה לשתי חבורות, וצריך ביאור מה מקום הספק בזה?! וביאר החזון איש בסימן קכ&quot;ד לדף זה: דכיון דהן במקומן שכבר נצטרפו לחבורה אחת, יש לומר דאין המחיצה מפסקתן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכלה הופכת את פניה&lt;/b&gt; ואוכלת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; רוצה היא להפוך את פניה משאר בני החבורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני שהיא בושה&lt;/b&gt; לאכול לעיני בני החבורה, מפני שהם מסתכלים בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב הונא בריה דרב נתן איקלע&lt;/b&gt; (נזדמן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבי&lt;/b&gt; (אצל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן בר יצחק&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה: מה שמך?&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: רב הונא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt; לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתיב מר אפוריא&lt;/b&gt; (ישב נא על המיטה) שהיא מקום היסב לחשובים, שאילו הקטנים שאינם חשובים יושבים על גבי ספסלים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב&lt;/b&gt; רב הונא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהבו ליה כסא&lt;/b&gt; (נתנו לו כוס יין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבליה&lt;/b&gt; רב הונא מהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחד זימנא&lt;/b&gt; (לאחר פעם ראשונה שביקשוהו), ולא המתין עד שיפצירו בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושתייה בתרי זימני&lt;/b&gt; (שתה את הכוס בשתי פעמים) שהפסיק באמצע שתיית הכוס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא אהדר אפיה&lt;/b&gt; (לא הפך פניו) לצד אחר, אלא שתה לעיניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה&lt;/b&gt; לרב הונא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא קרית לך&lt;/b&gt; (לעצמך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רב&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הונא?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: בעל השם אני&lt;/b&gt;, מקטנותי כך קורין לי: &quot;רב הונא&quot; (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;288&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;288.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב על זה המהרש&quot;א: אין כאן טעם לקרוא הקטן בשם &quot;רבי&quot;. והר&quot;ח כתב (ויש קצת חסרון דברים בלשונו): אמרו ליה מה שמך, אמר להו רב הונא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; פירוש: נסמכת בישיבה להיקרות רב ובזה השם אני ידוע לפיכך אמר &quot;בעל השם אנא&quot; כלומר: סמוך בישיבה אני. וביאר המהרש&quot;א: שמתחלה לא היה בחזקתם שהוא מוסמך כלל עד שהודיעם שהוא מוסמך&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; &quot;ובאתרא דלא ידעי ליה אי צורבא מרבנן הוא בעי לאודועי נפשיה&quot;. והמאירי כתב: &quot;כל שהוא תלמיד חכם מפורסם ובעל שם, ויודע שהוא ניכר לרוב מקומות מהלכו לשמע אוזן, כששואלין לו באיזה מקום שנכנס שם מה שמו, אין יוהרא אצלו להזכיר את שמו במילת רב או רבי&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד אמרו לו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא, כי אמרו לך: ניתיב אפוריא&lt;/b&gt; - שהוא דרך גסות ושררה (תוספות) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתבת?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;289&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;289.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: ולהכי בעו ליה שלא היה מנהגם כך ותמיהא להו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וצריך ביאור שלא פירש משום שהוא דרך חשיבות ושאלוהו: איך הנהיג עצמו בחשיבות, וכמו שכתב רש&quot;י בסוף ד&quot;ה יתיב &quot;ונוהג עצמו בחשיבות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: כל מה שיאמר לך בעל הבית&lt;/b&gt;, שמע בקולו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה, חוץ מ&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;צא&quot;&lt;/b&gt;, (ראה הערה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;290&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;290.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש &quot;חוץ מצא&quot;: כגון שאמר לו בעל הבית שילך בשוק לעשות לו איזה עסק אינו צריך לעשות, כי אין זה כבודו לילך לשווקים שאינו מכיר בהן, מגן אברהם סימן ק&quot;ע ס&quot;ק י&#039; בשם הב&quot;ח. ובשם המטה משה הביא: שאם אמר לו בעל הבית לצאת מן האכסניא של בעה&quot;ב לא יצא, עד שיוציא בעל הבית את כליו לחוץ, כדאיתא בערכין טז, ב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולזה הסכים המ&quot;א שם. והמהרש&quot;א כתב כאן: ואינו נראה לפרש &quot;חוץ מצא&quot; כמשמעו, שלא יצא האורח הגם שיאמר לו בעל הבית &quot;צא&quot;, וכי יתאכסן אדם בעל כרחו של בעל הבית. ושמעתי דהכי פירושו: כל מה שיאמר לך &quot;בעל הבית&quot; עשה, שהוא מיקרי בכל דבר בעל הבית שלך&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן כשיאמר לך &quot;צא&quot; אין זה מיקרי בעל הבית שלך כלל כיון שאמר לך &quot;צא&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכתב המהרש&quot;א שבספר מוגה מחקו &quot;חוץ מצא&quot;, מפני שאין ענינו לכאן. וראה באליה רבה סימן ק&quot;ע עוד פירושים בזה. אבל המאירי כתב: &quot;ואין גורסין בה &quot;חוץ מצא&quot;, אלא שבקצת ספרים נמצא כן, ודרך הגהת ליצנים נשתבשו בה הספרים&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד אמרו לו לרב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא כי יהבי&lt;/b&gt; (כשנתנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לך כסא, קבלת בחד זימנא&lt;/b&gt;, ולא סירבת בתחילה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו&lt;/b&gt;: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסרבין לקט&lt;/b&gt;ן מלקבל דבריו עד שיפציר בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מסרבין לגדול&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;291&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עוד שאלוהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא אישתיתיה&lt;/b&gt; (שתית לכוס שמזגו לך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתרי זימני?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;291.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. וילפינן לה דאין מסרבין לגדול בפרק השוכר את הפועלים: שכן המלאכים כשבאו אל אברהם לא סירבו בו למה שביקש מהם אלא אמרו: כן תעשה כאשר דברת&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואילו כשבאו אצל לוט שלא היה גדול, לא הסכימו מיד, אלא אמרו: כי ברחוב נלין, ולא ניאותו לבקשתו עד אשר &quot;ויפצר בם מאד&quot;. ב. הקשה המהרש&quot;א: ולמה לא אמר להם כי לכן קיבל בחדא זימנא, מהטעם שאמר להם: כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה?! ותירץ: כי &quot;כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה&quot; הוא מהלכות דרך ארץ&quot;, ואינו דינא דגמרא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן &quot;אין מסרבין לגדול&quot; הוא מדינא דגמרא. והמגן אברהם סימן ק&quot;ע סק&quot;י לא ניחא ליה בזה, כי עדיין יקשה על השואלים, מאחר שהשיבם כבר מהלכות דרך ארץ (מחצית השקל), ולכן תירץ: דאף דמחויב לעשות מכל מקום אין דרך ארץ שיעשה מיד עד שיפצירו בו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והוסיף: וכן משמע מקצת ברש&quot;י. וראה מה שכתב ברש&quot;ש על תירוץ המגן אברהם. ג. ביארו התוספות: שלא היה יכול רב הונא להשיבם על שאלתם בענין הפוריא, שהוא מפני שאין מסרבין לגדול&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כיון דישיבת פוריא דבר גסות ושררה הוא, ואין שייך לומר על כך &quot;אין מסרבין לגדול&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השותה כוסו בבת אחת, הרי זה גרגרן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;292&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;292.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;גרגרניות&quot; מצאנו במשנה טהרות סוף פרק ז&#039;, וכתב שם הרע&quot;ב: זוללות ומתאוות למאכל, תרגום &quot;כי הייתי זוללה&quot; ארי הויתי גרגרנית. ובתוספות יום טוב שם כתב: והוסיף הרמב&quot;ם, שענינו הומות לאכול מן הגרגרת והוא השפוי כובע, ופירש שם במוסגר: שכל כך מתאוות לאכילה עד שלא תספיק לה מה שאוכלת מן הושט, אלא תרצה שתאכל גם מן הגרגרת. ורבינו עקיבא איגר בתוספותיו שם, ציין למשנה נדה עב, א&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ושם מצאנו לשון גרגרן לענין ביאה, ראה שם במשנה וברש&quot;י וברע&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשותה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים&lt;/b&gt; (שתי פעמים) הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך ארץ&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשותה בשלשה&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגסי הרוח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד אמרו לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא לא אהדרת אפך&lt;/b&gt; כששתית, וכאשר הוא הנוהג המקובל (מהרש&quot;א בדרך אפשר, וראה שפת אמת)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: &quot;כלה&quot; הופכת פניה&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתנו, אבל אין דרך האיש להפוך פניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ישמעאל ברבי יוסי, איקלע לבי רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהבו ליה כסא, קבליה בחד זימנא, ושתייה בחד זימנא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי ליה&lt;/b&gt;: וכי אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סבר לה מר: השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו: לא אמרי בכוסך קטן&lt;/b&gt; פחות מרביעית&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; ו&lt;/b&gt;לא אמרי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יינך מתוק; ו&lt;/b&gt;לא אמרי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כריסי רחבה&lt;/b&gt;, שהיתה כריסו של רבי ישמעאל ברבי יוסי רחבה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;293&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;293.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי מגן אברהם מחצית השקל ומשנה ברורה סימן ק&quot;ע. ובאליה רבה שם, מפרש: משום שלשתן כאחד הוא שנהג כן, והיה הכוס יותר מרביעית&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם הכוס קטן מאד דהיינו פחות מרביעית מותר בטעם זה בלבד, כמו שכתבו הבית יוסף והרמ&quot;א שם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והעיר שם לעיין במגן אברהם. ובמאירי כתב: &quot;ומכל מקום אם היה הכוס מועט בשיעורו רשאי לשתותו בבת אחת, דרך צחות אמרו ברבי ישמעאל ששתהו בבת אחת, ושאלו לו, לא סבר לה מר השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן, והשיבם דרך צחות לא אמרו בכוסך מועט ויין מתוק ר&quot;ל ערב, וכרסי מרובה. (רחבה) &quot;. וראה בבית יוסף ורמ&quot;א שלא הביאו אלא דבכוס קטן מותר לשתותו בבת אחת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיא הבאה מתבארת כפי דברי המאירי על פי שיטת רש&quot;י.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: בני חבורה&lt;/b&gt; שנזדמנה בפונדק אחד, או שנתחברו לאיזה סיבה (ולא בפסח מיירי, רש&quot;י ומאירי), ושוכרין להם שמש לסדר להם עניני מאכלם ומשתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנסין&lt;/b&gt; לאכול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלשה&lt;/b&gt;, ומשבאו שלשה מהם צריך השמש ליכנס ולשמשם ואינו יכול לימנע שלא להזקק להם עד שיבואו כולם ולא יצטרך לשמש כמה פעמים, אלא משמש את השלושה; אבל פחות משלושה אינו זקוק להם לשמשם מאחר שאין ראויין לזימון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו בגמר סעודתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין באחד&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד&lt;/b&gt;, רש&quot;י), כלומר: אם אחר אכילה ממשיכים אחד או שנים לאכול, יש לשמש להמתין להם ולשמשם, אעפ&quot;י שכל השאר השלימו אכילתם, שכן דרך האוכלים, אחד מאריך ואחד מקצר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;294&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;294.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וברש&quot;י כתב: כל מי שסיים אכילתו קודם, אם בא לצאת יצא, ואע&quot;פ שקשה לשמש לשרת היחידין הנשארין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וצריך ביאור: מה יוסיף לו לשמש אם ישאר שם עוד אחד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה&lt;/b&gt; על דברי רב הונא שנכנסין בשלושה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא דעיילי בעידנא דעיילי אינשי&lt;/b&gt; (רש&quot;י ומאירי); דוקא כשבאו אלו השלושה בשעה הראויה ולא הקדימו יותר מדאי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;295&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;295.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וברש&quot;י: שאין האחרון מאריך יותר משעת סעודת האחרים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וגם בכניסתן לא ימהרו להסב כדי לאחר השמש עד זמן גמר שעת סעודה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא דרגש בהו דיילא&lt;/b&gt; (הרגיש בהם השמש והוא הנקרא: דיאלא), כלומר: אינו חייב לשמש את השלושה, אלא כאשר מרגיש בהם השמש כי דעתם לאכול לסיים וללכת; אבל אם מרגיש השמש כי בדעתם להאריך סעודתם עד שיסיימו אף האחרים, אינו חייב לשמש את השלשה עד שיבואו אף האחרים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;296&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;296.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וברש&quot;י פירש: הודיעו לשמש שזה דרכן לצאת אחד אחד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; לפי שטורח הוא לשמש לשרת את היחידים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבינא&lt;/b&gt; על דברי רב הונא שיוצאין באחד אחד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותנין&lt;/b&gt; - האחרונים שהאריכו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכר דמים&lt;/b&gt;, היינו: יש עליהם להשתתף בשכרו של השמש בחלק גדול יותר מן האחרים, שהרי נשתמשו בו יותר מן האחרים (משמעות דברי המאירי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריך&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האחרון&lt;/b&gt;, רש&quot;י) שהאריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להוסיף דמים&lt;/b&gt; לשמש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולית הלכתא כוותיה&lt;/b&gt; דרבינא, שאין המאריכים צריכים ליתן לשמש דמים יותר מן האחרים, ולא להוסיף לו, שכך הוא התנאי מן הסתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק כיצד צולין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0172_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div> Micropedia bot