https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים עב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-06T21:56:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=140974&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:54:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:54, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93277:rev-140974:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=93277&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:27:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים עב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> איירי שלא מל אף אחד מהם בערב שבת, ונמצא כי <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנה שבת לדחות אצלו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, גם אם מל את התינוק שלאחר השבת בשבת, שלא עשה מצוה, בכל זאת הרי הוא פטור לרבי מאיר, מדין טועה בדבר מצוה (ואפילו לא עשה מצוה!)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בשוחט לשם אימורי ציבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי נתנה שבת לדחות אצל קרבן ציבור!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהוא הדין לשוחט לשם אימורי ציבור, הואיל וניתנה השבת להדחות אצל אימורי ציבור, הרי אפילו אם כבר נשחטו אימורי הציבור בשבת, וטעה ושחט את הזבח לשם אימורי ציבור, הרי הוא פטור. לפי שהיה טרוד בדבר מצוה, למרות שלא עשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ועל ידי שטרוד בזבח זה בימים שעברו, ויודע שזבח זה עומד ליקרב, נבהל, ושכח שכבר נשחטו אימורי ציבור, ושחטן לשמן" (לשון רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי לרב כהנא</b>: כיון שאפילו אם לא קיים מצוה פטור כיון שניתנה שבת להדחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי,</b> ברישא, כשמל את של שבת בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי נתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא,</b> ומכח זה יש לנו לפוטרו כדין טרוד במצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב כהנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לגבי דהאי גברא,</b> כלפי אדם זה, שלא היה טרוד בתינוקות דעלמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהת,</b> בכל אופן, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא איתיהיב,</b> לא ניתנה השבת להדחות. ולכן אי אפשר לפוטרו מדין טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל הזבחים ששחטן לשום פסח, אם אינן ראויין</b> להקרב כקרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם ראויין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן</b> מיהו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דשני ליה,</b> שמחלק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין ראויין לשאינן ראויין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אחד</b> השוחט את <b style='font-size:20px; color:black;'>הזבחים הראויין</b> לקרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד</b> השוחט את <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינן ראויין</b> - פטור. "הואיל וטרוד במחשבת לבו מאז הופרשו, ויודע שעליו להקריבם, טועה ושוחטן לשם פסח" (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן השוחט לשם אימורי ציבור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור, דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על שאינן ראויין שחייב,</b> הואיל ובהם הוא אינו טועה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו, על הראויין</b> לפסח. <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: פוטר היה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אפילו</b> את השוחט <b style='font-size:20px; color:black;'>עגל של זבחי שלמים, ששחטו לשום הפסח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש הוא שאפילו בעגל, שהכל יודעים שאין הוא ראוי לקרבן פסח, מיקרי טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרב ביבי: והאמר רבי יוחנן: מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין</b> שאין הוא נחשב טועה בדבר מצוה, שהכל יודעים שאין בעלי מומין קרבים, ואין מחשבת הקרבתם טורדת אותו. והוא הדין בעגל, שהכל יודעים שאינו עומד להקרב לקרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: בבעלי מומין,</b> שאינם ראויים כלל להקרבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא טריד בהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאי,</b> עגל של זבחי שלמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>טריד ביה,</b> שמחשבת הקרבתו טורדת את לבו מאז שהופרש לקרבן ולכן הוא חשוב כטועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבא מרב נחמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט חולין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום פסח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לי אמר רבי מאיר?</b> מה אומר על כך רבי מאיר? האם גם אותו הוא פוטר מדין טועה בדבר מצוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פוטר היה רבי מאיר אפילו</b> שוחט בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין לשם פסח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יוחנן: מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין,</b> שאינם בני קרבן, שאין הוא נחשב טועה בהם בדבר מצוה, והוא הדין בחולין שאינם בני קרבן לפני שהוקדשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשיב לו רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלי מומין לא מיחלפי</b>. אין אדם מחליפם בתמימים, ואין הוא טועה בהם להקריבם, ואם עשה כן אינו נחשב טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הני,</b> חולין ששחטם לשם פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחלפי</b> בקדשים, והוא יכול לטעות בהם, ולכן הוי טועה בדבר מצוה, ופטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דרבי מאיר</b> הפוטר או מחייב הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום איחלופי ולא איחלופי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: פוטר</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, טעמא דרבי מאיר משום דטריד</b> להקריב קרבן, ולא משום איחלופי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כיון שאינו טרוד בהקרבת חולין מדוע פוטרו רבי מאיר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן: גם "טריד" וגם "מיחלף", שניהם הם סיבות לפטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>טריד אף על גב דלא מחלף,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>מחלף אף על גב דלא טריד,</b> פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי בעלי מומין, דלא איחלפי מחלף ולא מטריד טריד,</b> ולכן הוא חייב בשוחט בעלי מומין לשם פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רבי זירא ורבי שמואל בר רב יצחק אקילעא,</b> בפתח (כעין "בית שער") <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב שמואל בר רב יצחק.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויתבי וקא אמרי: אמר רבי שמעון בן לקיש</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתחלף לו שפוד של</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>נותר</b> (שחייבים כרת על אכילתו במזיד) <b style='font-size:20px; color:black;'>בשפוד של צלי</b> בשר קודש כשר (שמצוה לאוכלו, מדין אכילת קדשים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכלו</b> לבשר הנותר בטעות במקום בשר הצלי - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב,</b> שעל אף שטעה בדבר מצוה, בכל זאת, הרי לא עשה מצוה, וחייב עליו קרבן חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר</b>: היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתו נדה</b> (ולא היתה מצוה בבעילתה משום שהיתה מעוברת כפי שיבואר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ובעל</b> אותה מבלי שידע שהיא נדה, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> קרבן חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם מת אחיו ונפלה לפניו אשתו ליבום, והיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמתו נדה,</b> ובעל אותה בהיותה נדה, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מחטאת, לפי שטעה בדבר מצות יבום, ועשה בביאתו מצות יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא, האם רבי יוחנן בא לחלוק על ריש לקיש, או להוסיף על דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי,</b> בא רבי יוחנן להוסיף על דברי ריש לקיש, ולומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כאשר בא על אשתו נדה בהיותה מעוברת, שיש בביאתו קצת מצוה של שמחת אשתו, הרי הוא חייב קרבן חטאת ואינו פטור מצד טועה בדבר מצוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן בההיא</b> שהתחלף לו בשר נותר בבשר צלי, ולא קיים כל מצוה באכילת הנותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמחייב</b>. כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא עשה</b> אפילו שמץ של <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b> באכילת הנותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אית דאמרי</b> שרבי יוחנן חולק על ריש לקיש, וסובר <b style='font-size:20px; color:black;'>שבההיא</b> שהתחלף לו בשר נותר בבשר צלי ואכלו <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> חולק רבי יוחנן (לפי שיטה זו) ופוטר את האוכל מן הנותר שהתחלף בבשר צלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בבא על אשתו נדה חייב חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוי ליה</b> לבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>לשיולי,</b> לשאול את אשתו לפני שבא עליה אם היא טהורה. וכיון שלא שאל אותה (למרות שהיה יכול לשאלה) אין הוא נחשב כטועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בנתחלף לו בשר בבשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא הווי ליה לשיולי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מיחייב, לפי שהוא טועה בדבר מצוה של אכילת קדשים, ופטור, למרות שלא עשה מצוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> המחלוקת בין שתי הלשונות בדעת רבי יוחנן היא: האם סבר רבי יוחנן כרבי שמעון, שכל שלא עשה מצוה חייב אפילו לרבי יהושע, או שסבר כרבי מאיר שפוטר רבי יהושע גם במקום שלא עשה מצוה. חזון איש קכד לדף עב א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בדברי רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן, מאי שנא</b> הבועל <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמתו</b> נדה, שפטרו רבי יוחנן אף על גב שהיה לו לשאול אותה אם היא טהורה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא עביד מצוה</b> של יבום בביאתו הראשונה, והוי טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, הבועל <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתו</b> נדה יהיה פטור, כי גם בביאת אשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>קא עביד מצוה</b> של מצות פריה ורביה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כאן מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>באשתו מעוברת,</b> שלא מקיים מצות פריה ורביה בביאתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא שמחת עונה,</b> שמצוה על הבעל לשמח את אשתו בביאה, כל אחד לפי חיובו (עיין רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כאן מדובר שבא עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בשעת עונתה,</b> שלא עשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את התירוץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא: חייב אדם לשמח אשתו בדבר מצוה</b> של ביאה, אפילו שלא בשעת העונה שהוא מחוייב בה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מתרצת הגמרא: כאן מדובר שבא עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך</b> לשעת <b style='font-size:20px; color:black;'>ווסתה,</b> שאז אין מצוה לבוא עליה, אלא חייבים לפרוש ממנה, שמא יבוא עליה בנדותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שדברי רבי יוחנן הם בבא עליה סמוך לווסתה, שמחוייב אז לפרוש ממנה, ואינו טועה אז בדבר מצוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> הבא על <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמתו</b> נדה <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהיה חייב, כיון שסמוך לווסתה הוא חייב לפרוש ממנה (כי מצות היבום אינה דוחה איסור נדה), וכיון שאינו מצווה אז לבוא עליה אין הוא נחשב טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אין הוא יודע שהיא בסמוך לווסתה, ואין הוא צריך לשאול אותה אם היא סמוך לווסתה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>יבמתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזיז מינה,</b> בוש הוא לשאול אותה על כך, ולכן פטור על ביאתה, כיון שלפי דעתו הוא מחוייב אז במצות יבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בזיז ממנה,</b> והיה לו לשאול אותה אם היא סמוך לווסתה. ולכן, אם לא שאל אותה אין לו את הפטור של טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבררת הגמרא כפי מי סובר רבי יוחנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן</b>, שפוטר את הבא על יבמתו נדה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> סבר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא,</b> אם תרצה לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבי יוסי אומר: יום טוב הראשון של חג</b> הסוכות <b style='font-size:20px; color:black;'>שחל להיות בשבת,</b> ושכח שהיום שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוציא את הלולב לרשות הרבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור, מפני שהוציא ברשות!</b> והיינו שהיה טרוד בדבר מצוה, שהעיסוק בדבר מצוה נותן לו, כאילו, "רשות" לטעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין לכל מי שטרוד בדבר מצוה ועשה מצוה כמו הבא על יבמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי יש לחלק: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם,</b> במוציא לולב לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דזמנו בהול,</b> שהוא טרוד למהר ולקיים את מצותו שחולפת בסוף היום, והוא טרוד למהר ללכת אל בקי בהלכות לולב שילמדנו כיצד נוטלים לולב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא,</b> רבי יוחנן סבר כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע דזבחים,</b> וכמבואר במשנה שהשוחט זבחים לשם פסח פטור לפי שטעה בדבר מצוה, ועשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא התם נמי</b> הטעם שפטר רבי יהושע הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זמנו בהול</b> שמא יעבור זמנו של קרבן הפסח, שהרי בדעתו שהזבח שלפניו הוא קרבן פסח. אבל הבא על יבמתו אין זמנו בהול, ואין סיבה לפוטרו מקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא, כרבי יהושע דתינוקות,</b> הפוטר טועה בדבר מצוה ועשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זמנו בהול</b> למול בו ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא כרבי יהושע דתרומה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: כהן אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>היה אוכל בתרומה, ונודע לו שהוא בן גרושה,</b> והרי הוא חלל, ודינו כזר האוכל תרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שנודע לו שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בן חלוצה,</b> שפסול לכהונה מדרבנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר מחייב</b> אותו לשלם לכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן וחומש</b> כדין זר האוכל תרומה בשוגג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע פוטר</b> אותו כיון שטעה בדבר מצוה, ותשלומי תרומה הם בתורת כפרה כמו שחטאת מכפרת, והטועה בדבר מצוה פטור מכפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> אין אמורים דבריו אלו של רבי יהושע אלא כפי שהעמידם <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ביבי בר אביי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב ביבי בר אביי</b>: רבי יהושע פוטר את האוכל תרומה מכח טעות שהוא סבור שהוא כהן כשר, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> שהיא חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב הפסח,</b> לפני שעת הביעור, <b style='font-size:20px; color:black;'>דזמנה בהול</b> היות וצריך לבערה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא במקום שאין הזמן דוחק, כמו הבא על יבמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>, אין להביא ראיה מדין תרומה. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני תרומה, ד</b>אכילתה <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרי</b> "עבודה" של הכהנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבודה</b> שעבד חלל בשוגג, שאינו יודע שהוא חלל - <b style='font-size:20px; color:black;'>רחמנא אכשר</b> לעבודתו, מגזירת הכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: כהן אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>היה עומד ומקריב</b> קרבנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל הקרבנות כולן שהקריב על גבי המזבח פסולין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע מכשיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן: מאי טעמא דרבי יהושע?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בברכת משה לשבט לוי (דברים לג): "ברך ה' חילו, ופועל ידיו תרצה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן שפסוק זה מדבר בכהנים, שתחילה נאמר "ישימו קטורה באפך", שהיא עבודה הנעשית בכהנים, ואחר כך נאמר "ברך ה' חילו", מלשון "חללים", ללמדך שאפילו עבודת החללים שבו, אם נעשתה מחוסר ידיעה שהם חללים, עבודתם כשירה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין אכילת תרומה, הנחשבת כעבודה הרי היא כשירה בחללים שלא ידעו שהם חללים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסבירה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותרומה היכא איקרי,</b> היכן מצינו שהיא נקראת <b style='font-size:20px; color:black;'>"עבודה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מעשה ברבי טרפון שלא בא אמש לבית המדרש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשחרית מצאו רבן גמליאל. אמר לו: מפני מה לא באת אמש לבית המדרש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי טרפון, שהיה כהן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה עבדתי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: כל דבריך אינן אלא דברי תימא.</b> כי, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי עבודה בזמן הזה,</b> שחרב המקדש - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0144_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot